03-12-2009, 10:00
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 19.09.05
הודעות: 1,280
|
|
|
עדותו של מיכה תמיר
I think that Micha Tamir's encaptivating story of his experience as a tank officer in this battalion definitly belongs here (it deserves a thread of its own
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי ilanb
מלחמת יום הכיפורים שלי בגדוד טנקים 377 שרמן M51מחטיבה ממוכנת 9
קורותיי במלחמת יום הכיפורים נכתבות לאחר 36 שנים ומנקודת מוצא אישית. מבחינה ביוגראפית התאריכים, האירועים ושמות המקומות, מדויקים. אך מאחר ולא עברתי על כל חומר נוסף של הגדוד וכן לא ביצעתי אימות בזמן רלוונטי, סביר להניח כי בהיבט מרחב המערכה בהתקפת הנגד לכיבוש דרום הגולן וכיבוש המובלעת בשטח סוריה, חסרה כאן התמונה הכוללת. הדברים מסופרים כפי שאירעו לי. התיאורים הם בגוף ראשון הווה. אף כי היו סביב אנשים רבים ויקרים, הסיפורים נובעים אך ורק מעיני. לא ניסיתי לכתוב את תולדות המערכה. כתבתי מה קרה לי עצמי. כל אחד משותפי חווה חוויות יחד אתי, אך בטוחני שסיפורו של זולתי שונה משלי מפני שהוא, הוא ואני אני. רק במקום אחד או שנים התקרבתי לביטוי רגש כלשהו. כל קורא יוכל להקיש מהאירועים את הקשת הרחבה של הרגשות במצבים השונים.
גבעת יואב – נכנסים לקרב. יום א' 7.10.73 אחה"צ.
קציני התצפית הסורים מזהים את הכוח ומנחיתים עלינו הפגזה ארטילרית. עוברים את בני יהודה ומגיעים לגבעת יואב. שדה הקרב נשקף אלינו מצפון וממזרח. מדורות עשנות מציינות מיקומם של טנקים, תותחים וכלי רכב פגועים. השעה 4 אחה"צ. השמש בגבנו. חלוקת גזרות גדודית. מתפרשים מזרחה וצפונה. משפרים לכוון אל על. קשה לברור מי לנו ומי לצרינו. ההפגזה נעשית יותר צפופה. ואז מזהים את טנקי הסורים T55 ו T62. התראה בקשר מפני ירי על כוחותינו. מאתרים מטרות. המ"פ מחלק גזרות.
"תותח, טנק, מעיך 1800 על" אני נותן פקודת אש, לאחר צידוד צריח הטנק באמצעות הבקר, כך שקנה התותח מכוון אל המטרה. (העדפתי להשתמש ביריות ראשונות במעיך, הנותן זיהוי יותר טוב של מקום הפגיעה מח"ש או חלול בשדה קרב מעשן). "1800 על", מאשר התותחן, בעת שהטען נוטל פגז מעיך והודפו במיומנות אל תוך בית הבליעה של התותח. הסדן ננעל בטריקה. "אש" "יורה". העינים נעצמות אוטומטית כדי למנוע סנוור ונפקחות מיד אחרי הירי כדי לזהות פגיעה. "מעיך, הורד 200 אש." "מעיך. הורד 200. יורה." העיניים נפקחות. מזהה פגיעה בטנק הסורי. "מטרה, חלול, שנה." "שנה. חלול. יורה." הטנק הסורי נדלק. הטנקים מימיני ומשמאלי פוגעים גם הם. לחלק אחר של הגדוד היו החטאות רבות. מסתבר שלא הספיקו לתאם כוונות. אך עם הירי התותחן מתקן על פי תמונת פני עדשת הטלסקופ. השמש בגבנו לטובתנו. העסק נראה קל מדי. מאוד סוריאליסטי. ממשיכים לנהל קרב. אני מנהל את אש המחלקה ואנו פוגעים בטנקים נוספים. לפי שעה אין נפגעים בגדוד. מתקדמים באיטיות ובשיטתיות מאובטחת מפעילים לחץ על הסורים המתחילים לסגת. טנקים סורים רבים נפגעים ואף ננטשים במהלך אותו קרב. הסורים נבהלים מהמפלצות הגבוהות והמיושנות שלנו. או אולי מהחוצפה שיש ללוחמי השרמן, שיוצר במלחמת העולם השנייה ושודרג על ידי תע"ש עם מנוע דיזל ותותח צרפתי 105 מ"מ, לקרוא תיגר על טנקי T55 וT62. לשרמן נחיתות רבה באיכות החימוש ובעובי השריון ושיפועיו לעומת כל טנק אחר בזירה.
|
the rest is available here
Thanks again to Micha Tamir for writing down and sharing his incredible experiences (and IlanB for bringing it to us). My humble thanks and greatest respect to him and all his brave colleagues that fought in that terrible war
_____________________________________
Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school
אבל אפשר לענות לי בעברית
נערך לאחרונה ע"י zragon13 בתאריך 03-12-2009 בשעה 10:06.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
