לקחים ממבצע "צוק איתן."

אני מניח שהסיבה לפתיחת המהלך היבשתי הייתה גילוי מנהרות התקיפה של החמאס, אבל תכלית המלחמה הייתה צריכה להיות השמדת הכוח הצבאי של החמאס ברמה כזו שהוא לא יעז להילחם פעם נוספת.

לדאבוני לא הצלחנו להשיג את המטרות האלו. אנו לא יודעים אם נותרו מנהרות תקיפה בשטח ישראל, ובוודאי שהחמאס לא נפגע בצורה שתמנע ממנו לפעול נגדנו בעתיד. איראן כבר הבהירה שהיא תחמש אותו מחדש. אבל הייתי מוסיף שהנשיא המצרי רוצה לבודד את רצועת עזה ממצרים והוא מתכנן להקים איזור חיץ מסביב לרצועה, וזה יקטין את אפשרות החימוש מחדש של החמאס דרך מצרים.

הסיבות לכישלון ולאבדות הם:

1. לא הייתה לנו היכולת לאתר את מנהרות תקיפה שעוברות לשטח ישראל.

אחת האפשרויות לאתר מנהרות אלו לקוחה מנושא חיפושי נפט. גם איתור שדות נפט הוא בעיה שנפתרה בעזרת מערכת שבודקת את הקרקע ומזהה חללים באדמה, שבהם יתכן שיש נפט או במקרה שלנו מנהרות.

2. לא היו לנו פתרונות ליירוט פצמ"רים.

ישנם מספר פתרונות לבעיה זו:

א. קרן לייזר- זה פיתרון מעולה אבל ידרש עוד הרבה זמן והרבה כסף עד שנראה מערכת שתוכל ליירט 10 פצמ"רים בדקה וזה מינימום.

ב. טיל זעיר נגד פצמ"רים - הייתה בפורום כתבה בנושא זה וקישור לכתבה למטה:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=575783&highlight=%EE%F2%F8%EB%E5%FA+%F0%F9%F7#post4390271

ג. תותחי נ"מ מהירי ירי - בעולם ישנם תותחי נ"מ בקליבר של בין 20 מ"מ ל-35 מ"מ שמתאימים לתפקיד. למה לא נרכשו מערכות אלו עד היום, זו שאלה שוועדת החקירה תצטרך למצוא תשובה.

למטה תמונה של מערכת אמריקאית שמבוססת על תותח "וולקן" 6 קנים בקוטר 20 מ"מ וקצב אש של 4,500 פגז בדקה. מערכת זו יכולה הייתה להירכש כבר לפני הרבה שנים ולהגן על ישובי עוטף עזה וחיילי צה"ל.

CRAM SYSTEM –Centurion

לגרמנים ישנה מערכת נ"מ קרקעית בקליבר 35 מ"מ שנקראת Skyshield. המערכת בנוייה ממערכת מכ"מ ותותחי נ"מ בקליבר 35 מ"מ וקצב אש של 1,000 פגז בדקה לקנה. בנוסף למערכת זו, לגרמנים יש גם מערכת ניידת על גבי הרכב Boxer שנקראת Skyranger וכוללת מכ"מ ותותח 35/1000.

SkyShield System

גם לסינים יש מערכות נ"מ מעניינות ולהם יש תותחי נ"מ שדומים או זהים לתותח ה-30 מ"מ שמותקן ב-A-10.בדרך כלל תותחים אלו מותקנים על ספינות הצי הסיני וקצב האש שלהם הוא בין 4,500 ל-11,000 פגז בדקה.

3. לצבא היבשה שלנו אבדה יכולת התקיפה. מ-82 צבא היבשה לא השיג ולו נצחון אחד.

לרק"מ כידוע ישנם 3 יכולות עיקריות: ניידות, מיגון, ועוצמת אש. בלחימה בשטח בנוי אין לרק"מ ניידות, ולכן הוא חייב להגדיל את המיגון ועוצמת האש.

א. מיגון:

אחד האיומים העיקריים על רק"מ הוא מערך הרקטות וטילי הנ"ט של האוייב, כנגד איום זה הרק"מ חייב להיות מוגן ע"י מיגון פסיבי ואקטיבי. הרק"מ שאמור להילחם בשטחים בנויים הם הנמרים וצריך להבטיח שיש להם את היכולת הזו.

נראה שבמלחמה האחרונה ספגו הנמ"רים פגיעות אבל עמדו בהם בהצלחה, זה אומר שהמיגון הפסיבי שמותקן בם עושה את העבודה, ושיפור המיגון יעשה ע"י הוספת מיגון אקטיבי.לדעתי המיגון האקטיבי כדוגמת "מעיל רוח" אינו מתאים לנמ"ר ואני בספק אם "אגרוף הברזל" יכול לטפל במספר איומים שמגיעים בו זמנית, ומכיוונים שונים.

הפתרון שנראה לי הוא התקנת מספר רב של משגרים/מיירטים, של "מעיל רוח", לאורך הגג של הנמ"ר כאשר בכל משגר מותקן חיישן (מכ"מ) זעיר שיהיה אחראי להפעלת הירי כנגד האיום. בשיטה זו ניתן יהיה לשגר מספר רב של מיירטים כנגד מספר רב של איומים שמגיעים בו זמנית. חיישנים מסוג זה מותקנים במערכת ההגנה האקטיבית של אוקראינה שנראית בתמונה למטה.

ZASLON את החיישן רואים במרכז הקופסא.

ב. עוצמת אש:

ראינו במלחמה האחרונה שחלק מהבתים בנויים מבטון מזויין, והם לא יחדרו ע"י כדורי 7.62 ואני בספק אם כדורי "0.5. יחדרו אותם. הכדור הבא אחרי ה-"0.5 הוא ה-14.5 מ"מ או ה-23 מ"מ.

אני הייתי בוחר ב-23 מ"מ מפני שיש לו קצב אש גבוה (כ-3,000 כדור לדקה), לקליע יש עוצמה רבה יותר מאשר ל-14.5 מ"מ והפגז קצת יותר ארוך ממנו. ההפסד בכמות התחמושת יהיה זניח יחסית ליעילותו של כדור ה-23 מ"מ.

תותח 23 מ"מ GSh-23-2

אם נעשה את השינויים האלו אזי נוכל לשפר בצורה דרמטית את יכולתו של החי"ר ונשפר אל יכולתו של צבא היבשה לפעול בשטחי אוייב. מיכוון שאנו עלולים לפעול פעם נוספת מול החמאס, ואולי גם מול החיזבאללה, ובטוח מול דאעש, שנמצא על הגדרות ברמת הגולן, רצוי שהשינויים והשיפורים האלו יעשו במהירות.

ד. כמה נמרים צריך לרכוש?

זו שאלת השאלות כמה לרכוש וממי.

ההזמנה לנמרים שניתנה לגי.די קוצצה פעמיים פעם אחת מ-800 ל-380 ופעם נוספת ל-175, כרגע נראה שהרמטכ"ל ביטל את הקיצוץ האחרון וחזרנו למספר של 380 יחידות. לדעתי צריך להחזיר את הכמות ל-800 ואולי גם ל-1,000.

חוסר ההבנה לחשיבותם של כוחות החי"ר בקרבות היבשה הביאה אותנו למצב שבו אנו נמצאים כיום, וזה אומר מלחמה נוספת שהפסדנו בה, שעלתה לנו בקורבנות רבים וכסף רב. אם היינו נותנים עדיפות לכוחת החי"ר אזי הינו יכולים לסיים את הלחימה האחרונה מהר יותר, להגיע למקומות של החמאס ולהשמיד את כוחותיו אחת ולתמיד.

לדאבוני החי"ר תמיד בעדיפות אחרונה, אין תקציב, נראה כמה תעלה לנו המלחמה הזו, ואז נשאל את עצמנו למה לא מצאנו את הכסף הזה קודם ועשינו בו שימוש מושכל.

אנו לא רוכשים נגמ"שים מושלמים אלא רק שילדות של ברזל טיפש שאותו אנו הופכים לנגמ"שים, אפשר גם לנגמ"שי לחימה, לטנקים, לנושאי מרגמה, ורכבים מסוגים נוספים, הנמר זה לא רק נגמ"ש זו משפחה שלמה של רכבים.

כל הנגמ"שים בגדוד צריכים להיות על שילדת הנמר, וכל שאר הרכבים יכולים להיות אופניים.
אני לא יודע מה המספר המדוייק של נגמ"שים שצריך בגדוד, אבל לדעתי המחשבה של כיתת חי"ר שבנוייה מ-2 חוליות של 4 לוחמים בחוליה היא לא נכונה ואני הייתי מציע שיטה אחרת.
לפי דעתי בכיתה צריכים להיות 4 חוליות של 3 לוחמים בחוליה פלוס מ"כ סה"כ 13 לוחמים. את הלוחמים הייתי מנייד על 2 נמרים שבהם 5 אנשי צוות, סה"כ 18 לוחמים ב-2 נמרים.בהתאם לכך במחלקת חי"ר יהיו 6 נמרים, ל-3 כיתות חי"ר, פלוס רכב מ"מ סה"כ 7 נמרים וכ-60 לוחמים, יחד עם אנשי צוות. לדעתי בסה"כ נקבל כיתת חי"ר גדולה יותר ועם עוצמת אש הרבה יותר גדולה יחסית לשיטה הקיימת.

צה"ל לא נמנע מכיבוש הרצועה בגלל שהיה חסר לו תותח 23 מ"מ או מיגון או נמ"רים.
צה"ל לא נכשל במיגור בעיית הפצמ"רים בגלל שאין קרן לייזר.

צה"ל ידע ויודע לעשות כל מה שצריך בלי כל הטכנולוגייה שהצעת פה.
כל מה שחסר זה רצון (אצל ההנהגה).

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

חוסר הרצון אצל ההנהגה שאתה מתייחס עליו, נובע לדעתי מהמחשבה של רה"מ שצה"ל עלול לשלם מחיר כבד אם הוא יפלש לעומק הרצועה. זו לדעתי הייתה המחשבה גם בלחימה הקודמת כאשר המלחמה נעשתה ע"י ח"א. גם הכישלון בלחימה בלבנון תרם להחלטה של רה"מ ליעד את הלחימה רק לטיפול במנהרות ולא להסתבך בלחימה כוללת בעזה.

חוסר רצון לכיבוש טוטאלי של עזה הוא די מובן... שליטה על עוד 1,800,000 פלשתינים זה משהו שכדאי מאוד להימנע ממנו עד הרגע האחרון שאפשר וקצת אחריו.
ספק רב אם מהלך קרקעי רחב יותר ממה שראינו אבל עדיין מוגבל (למשל כיבוש רפיח וניתוק רצועת עזה ממצרים עד שחמאס יישבר ויתחנן להפסקת אש) היה שווה את המחיר.

50 הסנט שלי...
1. לא להחזיק כוחות חשופים בטווח פצמ"רים, להזיז אותם או לדאוג להם למיגון,
2. להגדיל את סד"כ טיפול במנהרות, יותר כלים כבדים, שכלול יצרתי של שיטות של טיפול לאחר הזיהוי (אולי בעזרת עשן, אולי צינורות של גפ"מ לא יודע)
3. כמובן- אמצעי לחשיפת מנהרות, נראה שיהיה שילוב של מספר אמצעים ולא טכנולוגיה אחת.
4. שיכולל יכולת נ"מ -חייבת להיות דרך זולה יותר להפיל מזלטים קטנטנים ועלובים מאשר טיל פטריוט.

צודק, ואני חושב שנושא ההיצטיידות בנמרים יהיה היעד הראשון שישופר.

א. מנהרות: יש מירוץ חימוש; מחד היו כתבות על פיתרון טכנולוגי שאו-טו-טו נפרס, ומאידך- ברור שהחמאס והחיזבאללה צפו ולמדו, ויעבירו יותר ויותר פעילות מתחת לקרקע. כבר עכשיו הם משתמשים במנרות כדי להגיע לעמדות מרגמה, למשל:

ציטוט:

פי האישום, אלאסטל וחבריו היו שותפים בחפירת מנהרה המיועדת לשיגור פצצות מרגמה לעבר מדינת ישראל על מנת לפגוע באזרחים ישראלים. “הנאשם וחבריו חפרו את המנהרה באמצעות מקדחה וכלים נוספים, וחפרו מנהרה לעומק של 6 מטרים ואורכה כ-40 מטרים. קירות המנהרה מבוטנים, ולאחריה חדר השיגור לשם שיגור פצצות המרגמה נגד ישראל”, נטען. לפי האישום, ב-16 ביולי קיבל הנאשם הוראה ללכת למנהרה על מנת לשגר מחדר השיגור פצצות מרגמה לעבר ישראל. “אלאסטל הסכים וקשר קשר עם קדרה ואחרים לבצע פשע, דהיינו לשגר פצצות מרגמה לעבר ישראל על מנת לפגוע באזרחים ישראלים משום שהם ישראלים”. לפי האישום, למחרת, הנאשם ושני חבריו נכנסו לבית וממנו עברו ללול ליד הבית שבתוכו היה פתח למנהרה באורך כ-70 מטרים, ובקצה המנהרה היה חדר שיגור ובתוכו משגר מרגמה שעליו מותקנת כוונת טלסקופית לכיוון הירי לעבר ישראל, וכן היו שם 5 פצצות מרגמה. מחוץ למנהרה היו 12 פצצות נוספות. “הנאשם וחבריו הכינו את המשגר להפעלה עם פצצה וכיוונו אותו לאחד מהיישובים בישראל. השלושה המתינו להוראות בטלפון על מנת לשגר את הפצצות, אולם לבסוף לא שיגרו את הפצצות בשל פעילות חיל האוויר הישראלי מעליהם באותה עת, שמנעה מהם להתקרב למשגר. למחרת הם נעצרו על-ידי חיילי צה”ל שפעלו באזור”.

מכאן

כלומר- האתגר הוא לא רק לגלות מנרות "התקפיות" לשטחנו, אלא גם מנהרות בשטח הלחימה, ורצוי כמובן לגלות אותן מנגד.

2. פצמ"רים: קח בחשבון את הסביבה המבצעית; אם נציב באוגדת עזה גדוד יירוט פצמ"רים סדיר, זה:
- יבוא על חשבון גדוד סדיר אחר
- יעלה כסף רב
- יגביל את פעילות כלי הטיס של חה"א

3. חי"ר/חרמ"ש: מה הקשר ל-"צוק איתן"? בכמה מקרים היתה לחימה שמצד אחד 0.5" של נמר לא הספיק, ומצד שני לא היה חמ"מ/סיוע ארטילרי/סיוע אוירי זמין?
אם כבר, מה שחסר הוא כוחות הנדסה; אולי צריך לחזק את פלוגות החבלה בחטיבות החי"ר ולתת להן יכולות לחימה במנהרות?

בהחלט צריך עוד כוחות הנדסה קרבית ולא רק במילואים. לדעתי יש מקום לפתוח עוד גדוד סדיר שיתמחה בגזרת עזה לרבות צמ"ה, מנהרות ומטענים.

כמו כן, יש למגן את צי הדחפורים של צה"ל ב"מעיל רוח" שתוכל גם להגן על הדחפור מטילים אבל גם לא תמנע ממנו להיכנס במבנים, כלומר היא צריכה לעמוד בפני בלוקים וגושי בטון שנופלים. לדעתי רפא"ל מסוגלת לפתח מערכת כזו.

עוד לקח הוא להאיץ את הסבת חטיבה 7 לטנקי מרכבה סימן 4מ עם "מעיל רוח" ומענ"ק עם צי"ד.

כמובן שתמיד אפשר לדבר על הצורך בעוד התעמצות ורכישת טכנולוגיות חדשות, אבל יש מגבלות תקציב וצריך להשקיע גם באימונים.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

מבלי להכנס לפוליטיקה (כן רצינו לכבוש ולהכריע או לא) , אלו הלקחים שלי :

1. להבקעה במתאר עמוס נ"ט ומטענים - רק כלי כמו נמ"ר או טנק ולא כלי רך כמו סטרייקר או נגמש גלגלי אחר.
2. יש להגדיל את כמות הציוד (שכבר קיים) להשמדת מנהרות כדי להקטין את הזמן בו ממתינים במצב נייח ליד הפיר עד להשמדת המנהרה.
3. פצמ"רים - בהנחה שמערכת "מגן רוח" עובדת, יש לסגור את המעגל - גילוי + התרעה מהירה + מיגון בשטח - כדי למנוע אבדות בשטחי כינוס. וזאת עד לבשלות של מערכת יירוט.

לגבי הפצצת המגדלים - לדעתי זה היה ארוע תודעתי עם השפעה מכרעת.יחד עם זאת אם היה מתרחש בשלבים מוקדמים יותר היה מסב נזק עצום לתדמית שלנו בדעת הקהל העולמית. בשלב בו ננקט הצעד, רוב העולם כבר הבין שאין מה לצפות מהחמאס ולכן התגובות היו שקטות יחסית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור כלומר- האתגר הוא לא רק לגלות מנרות "התקפיות" לשטחנו, אלא גם מנהרות בשטח הלחימה, ורצוי כמובן לגלות אותן מנגד. מנהרות- הלוואי וניתן יהיה לזהות חפירת מנהרות בשטח האוייב, בשלב זה אני אסתפק ביכולת לזהות מנהרות בשטחנו. 2. פצמ"רים: קח בחשבון את הסביבה המבצעית; אם נציב באוגדת עזה גדוד יירוט פצמ"רים סדיר, זה: - יבוא על חשבון גדוד סדיר אחר - יעלה כסף רב - יגביל את פעילות כלי הטיס של חה"א לאור כמות הנפגעים והנזק שהמרגמות גרמו לכוחות ולחיי התושבים בעוטף עזה, אזי אין ברירה אחרת. גובה יירוט הפצמ"ר יהיה הרבה מתחת לגובה הטיסה של מטוסי קרב/כטב"מים. 3. חי"ר/חרמ"ש: מה הקשר ל-"צוק איתן"? בכמה מקרים היתה לחימה שמצד אחד 0.5" של נמר לא הספיק, ומצד שני לא היה חמ"מ/סיוע ארטילרי/סיוע אוירי זמין? אם כבר, מה שחסר הוא כוחות הנדסה; אולי צריך לחזק את פלוגות החבלה בחטיבות החי"ר ולתת להן יכולות לחימה במנהרות? 1. חי"ר/חרמ"ש הם חלק ממערך השריון בלעדיהם לא תהיה לצה"ל יכולת התקפית. 2. אשר לתותח 23 מ"מ, זו רק דרך לשפר את עוצמת האש של הכוחות, כמו שתותחי הטנקים שודרגו ל-120 מ"מ. 3. לפי תמונות שראיתי, יש בעזה מבנים שבנויים מבטון מזויין ש-"0.5 לא יחדור. 4. בלחימה בשטח בנוי שהמרחקים בין כוחות שלנו ושל האוייב יכולים להיות קטנים, אני מעדיף לתת לכוחות שלי יותר עוצמת אש, על מנת שהם לא יצטרכו לבקש סיוע ממקורות אחרים. 5. אשר לכוחות הנדסה אני סומך על מה שכתב הדוב המשוריין.

כמעט כל הלקחים שלך הם לקחי "המלחמה הקודמת"....
מה גם שכדאי ללמד אותך ואחרים שזה שנפגעו חיילים לא הופך את המלחמה לכשלון.
המלחמה הזאת היתה הצלחה גדולה בהתאם ליעדים שהוצבו לה.
אם היו מציבים לה יעד של הפלת החמאס אני משער שהיו מגלים שזה קשה לביצוע ושצה"ל לא מוכן לכך (וזה גם הגיוני, הוא התעסק ותכונן לדברים אחרים, ואולי בצדק).
אפשר להפיל את החמאס צבאית, אם יכינו לזה תוכנית- זה יקח להערכתי לא מעט זמן ומשאבים להוציא תוכנית כזאת אל הפועל, זה לא יכול לקרות היום.
כרגיל הערותיך הם ברמת גנרל מקלדת.

!Ya Gotta Believe

לאור תוצאות הלחימה הקרקעית אני אופטימי יותר ממך לגבי יכולות צה''ל על הקרקע.
אבל אני איתך לגבי "זה שנפגעו חיילים לא אומר שהמלחמה היתה כשלון".

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

האמת שהתכוונתי כבר לפני כמה זמן לפתוח שרשור בנושא זה יש לי כמה תובנות משלי - חלקן חופפות לדברים שהועלו כאן וחלקן אחרות - כשיהיה לי טיפה זמן אשב לרכז הכל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי emile-a אם היו מציבים לה יעד של הפלת החמאס אני משער שהיו מגלים שזה קשה לביצוע ושצה"ל לא מוכן לכך (וזה גם הגיוני, הוא התעסק ותכונן לדברים אחרים, ואולי בצדק). אפשר להפיל את החמאס צבאית, אם יכינו לזה תוכנית- זה יקח להערכתי לא מעט זמן ומשאבים להוציא תוכנית כזאת אל הפועל, זה לא יכול לקרות היום.

ממש מפחיד אותי לראות קצין בצה"ל כותב דבר כזה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hellfrost ממש מפחיד אותי לראות קצין בצה"ל כותב דבר כזה...

אין מה להיבהל..זה לא יותר ממה שאתה יודע שהיה כתוב בעיתון, אני באמת לא מבין בזה יותר מדי.
בסוף קראת בעיתון על התכוננות נגד החמאס בשנתיים האחרונות או על איראן סוריה וחיזבאלה? אז כנראה ששמו יותר דגש עליהם ופחות על החמאס וזה בכלל כהנחיה מהדרג המדיני.
משאבים מוגבלים- התרכזו יותר בנושאים אחרים אז זה המצב.
אף אחד לא מנבא עתידות ולא רואה בזה טעות גדולה, לא של הדרג המדיני ולא של צה"ל.
אולי ניין המנהרות דורש בדיקה מעמיקה, אבל זה כאמור לא הפלת החמאס.

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי emile-a כמעט כל הלקחים שלך הם לקחי "המלחמה הקודמת".... זה נכון וזה שאנו לא לומדים ומיישמים לקחים היא בעיה רצינית. מה גם שכדאי ללמד אותך ואחרים שזה שנפגעו חיילים לא הופך את המלחמה לכשלון. המלחמה הזאת היתה הצלחה גדולה בהתאם ליעדים שהוצבו לה. אל תתאמץ אין לך מה ללמד אותי. מלחמה עם כנופיות חמושים שהפכה למלחמת התשה היא כשלון אדיר. אם היו מציבים לה יעד של הפלת החמאס אני משער שהיו מגלים שזה קשה לביצוע ושצה"ל לא מוכן לכך (וזה גם הגיוני, הוא התעסק ותכונן לדברים אחרים, ואולי בצדק). אפשר להפיל את החמאס צבאית, אם יכינו לזה תוכנית- זה יקח להערכתי לא מעט זמן ומשאבים להוציא תוכנית כזאת אל הפועל, זה לא יכול לקרות היום. כאן אנו מסכימים. כרגיל הערותיך הם ברמת גנרל מקלדת. זה נכון, אבל אתה אלוף החייל יכול רק למתוח ביקורת על מה שמישהו כותב. ניסת פעם לכתוב משהו משל עצמך? אולי תסביר מה חה"א הישראלי עשה ב-50 ימי לחימה? נראה לי שטייסת אחת של פנטומים, סקייהוקים הייתה עושה את אותה עבודה מבלי להשקיע מאות מיליוני דולרים.

בין היתר, לקח שצריך להלמד הוא - הפלת מגדלי הפאר ברצועה. קצת קשה לחמאס למכור תמונת ניצחון לעם שלו ולעולם בכלל [לא שמישהו בעולם קונה את זה] כשמגדלים של 20 קומות קורסים בזה אחר זה כמו מגדלי קלפים, משאירים אחריהם מאות [ואלפי] אזרחים ממורמרים.

השמדה של בניין פאר רק לשם השמדתו וללא סיבה עובדתית (כלומר הכילו בתוכם תשתית טרור כלשהיא) לא תקרה רק בגלל שאתה מחפש "תמונת ניצחון" שלא ממש קיימת בתקופתנו. שני המגדלים שכן הופצצו בסוף המבצע הכילו מפקדות וחדרי תקשורת של חמאס וגא"פ.

ובכלל, למדינת ישראל אין מריבה עם האזרח הפלסטיני הפשוט - למעשה, בדיוק ההיפך. כבר עכשיו יש ברצועה מאות אלפי אזרחים ממורמרים שחלקם שנאו וישנאו את ישראל עד יומם האחרון, וחלקם מתחילים להפנים שמי שהביא עליהם את החורבן זה החמאס. אז לא, אין שום סיבה לגרום להם סבל מיותר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אז למה המגדלים לא הופצצו בתחילת המבצע?

ובכלל, אתה עונה בשמך או בשם כל מדינת ישראל?

או"ם שמום.

ישראל נאבקת עם החמאס רק עקב נסיונו לתקוף, לפלוש לישראל ולהרוג יהודים,
ומבחינתנו - החמאס הוא האוייב הפחות מסוכן. אין לו מספיק כוח צבאי ומדיני כדי לבצע כיבוש נרחב.

אבל מבחינה פרקטית - היות ומדובר בשלטון הנבחר (ולכן הלגיטימי) של הרשות הפלסטינית בכלל ועזה בפרט, ישראל נזהרת לא למוטטו.
היות ולחמאס אין הפרדה אמיתית בין המנגנונים הצבאיים והמנגנונים האזרחיים, השמדה שיטתית של מוסדות החמאס משמעותו שעזה הופכת לאזור חסר שליטה.

אז ישראל נוקטת באסקלציה: קודם משמידים מטרות צבאיות קלאסיות כמו חוליות טרור ומאגרי נשק, ורק אז משמידים מטרות "מעורבות", מטרות צבאיות במקומות רגישים, ומנהיגים.
הבתים שהושמדו בתחילת הלחימה של "מפקדי שטח" ושימשו לצורך הרתעתם בצורה כלכלית.
הווילות של ההנהגה בשכונת רימל המפוארת החלו להיפגע רק בסוף הלחימה.

אסטרטגיית האסקלציה גורמת להארכת הלחימה,
אבל נראה שמטרתה היא לייצר הסכמה שבשתיקה והבנות בשטח.
כל עוד ראשי החמאס נמנעים ממאבק ממושך מדי, אנחנו נמנעים מחיסול ראשי החמאס, ותומכים בהישארותם כשליטי עזה.

אז יש פה סוג של לקח: אסטרטגיית האסקלציה גורמת להארכת הלחימה, והארכת הלחימה שתחליטה איננה הכרעה יוצרת הבנות בשטח אצלנו, בעיקר בדרום הארץ - בעוטף עזה ובפרט בישובים צמודי גדר.

או"ם שמום.

המצב בעוטף עזה לא שונה מהותית מהמצב שהיה ביישובי גדר לבנון במשך 20 שנה.
איום הפצמ"רים היה ידוע כבר הרבה זמן, בעיקר בעוטף עזה.
והיה ידוע שכרגע אין לו פיתרון.
רק שפוטנציאל הנזק של האיום מוגבל לאזור מאוד מצומצם.

לגבי הדרום - דווקא הלקח הוא שמתקפת טילים או רקטות על ישראל איבדה את האפקטיביות שלה.
מעט מאוד הרוגים, וכמות נזק זניחה.


אפשר להגיד שהאסטרטגיה הזו בוחנת תיאוריה שהחמאס פועל לפי אינטרסים הישרדותיים ולא רק לפי אינטרסים של "אהבת מוות ומלחמה" כפי שכל הזמן סיפרו לנו מעריצי הפתח.
ומול מי שרוצה לשרוד, ניתן להגיע להבנות.
כל עוד אנחנו שומרים טוב טוב על האינטרסים שלנו.

האורך שונה מכל עימות קודם. מערכה שנמשכה 50 יום היה צריך להכריע, וכך לייצר פתרון לבעית הפצמ"רים.

או"ם שמום.

משמיד את כל תושבי עזה?

מבתר את הרצועה, משמיד את כל המבנים שקרובים לגדר, תוקף את שיפא, כובש את כל השטח ובמפזר בו כרוזים עם תצלום ברור של שיירי גופותיהם של בכירי הזרוע המדינית של החמאס.

או"ם שמום.

וברגע שתחסל את ההנהגה - לא יהיה לך מי שתוכל "להכניע" ולהודיע לחייליו לנצור אש.
לכן חיסול ההנהגה לא יעצור את הפצמ"רים.
רק יספק צרכים אפלים


כיבוש הרצועה למשך מספר שנים, תוך טיהור איטי של השטח מתחמושת ותומכי טרור,
או יצירת "רצועת ביטחון" בטווח הפצמ"רים שבה כל בתי הפלסטינים יושמדו (5 או 8 ק"מ מהגבולות עזה.
מסיבות ברורות - לא יפעלו כך. בטח לא באופן רשמי.

בימים הראשונים לעימות צהל התגאה בעיקר בהרס בתי משפחות מנהיגי חמאס, ואפילו לא ניסה לתת לזה הצדקה מבצעית אלא פורסמו הצהרות בסגנון "אין מפקד בעזה שנשאר לו בית לחזור אליו", כלומר לא היה כאן נסיון אפילו להגיע למפקדים עצמם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שלמה30 בין היתר, לקח שצריך להלמד הוא - הפלת מגדלי הפאר ברצועה. קצת קשה לחמאס למכור תמונת ניצחון לעם שלו ולעולם בכלל [לא שמישהו בעולם קונה את זה] כשמגדלים של 20 קומות קורסים בזה אחר זה כמו מגדלי קלפים, משאירים אחריהם מאות [ואלפי] אזרחים ממורמרים.

הלקח הראשון לדעתי הוא בתחום התודעה, לדעתי היו חייבים לפרסם תמונות של גופות החמאסניקים, גופות בתוך הבתים, כדי להראות לאירופאים ולאידיוטים הפרטיים שלנו איך חמאס משתמש בתשתיות אזרחיות לצרכיו, התמונות לא חייבות להיות גרפיות , כמו כן תמונות של שבויים, זה עושה את העבודה..

הלקח השני הוא טיפול בשכונות היותר יוקרתיות של עזה, שכונת רימאל למשל, למה לא הפציצו אותן? למה הן לא שילמו את המחיר? בגלל שחמאס לא ירה מהן? זה לא חשוב, תושביהן היו צריכים לקבל טלפון פינוי והיו צריכים להפציץ גם אותן..אולי הלחץ שהעשירים של עזה היו מפעילים על חמאס היה עושה את שלו..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מרקויס הלקח הראשון לדעתי הוא בתחום התודעה, לדעתי היו חייבים לפרסם תמונות של גופות החמאסניקים, גופות בתוך הבתים, כדי להראות לאירופאים ולאידיוטים הפרטיים שלנו איך חמאס משתמש בתשתיות אזרחיות לצרכיו, התמונות לא חייבות להיות גרפיות , כמו כן תמונות של שבויים, זה עושה את העבודה.. הלקח השני הוא טיפול בשכונות היותר יוקרתיות של עזה, שכונת רימאל למשל, למה לא הפציצו אותן? למה הן לא שילמו את המחיר? בגלל שחמאס לא ירה מהן? זה לא חשוב, תושביהן היו צריכים לקבל טלפון פינוי והיו צריכים להפציץ גם אותן..אולי הלחץ שהעשירים של עזה היו מפעילים על חמאס היה עושה את שלו..

הלקח הראשון- אפשרי, אני לא בטוח שהיה עוזר אבל לא יודע.
הלקח השני לא חוקי ולא הגיוני, מעבר להוציא קיטור. סתם היה מוכיח את ההפך ממה שאנחנו מנסים לעשות ולהראות- שאנחנו נלחמים מלחמה צודקת הגיונית ומוסרית. סתם להפציץ בתים של אזרחים תמימים זה לא הגיוני. לשמחתי אף אחד לא נתן פקודה כזאת- רבים לא היו מבצעים אותה וגם אני לא. להפציץ שכונות שלא מסכנות את ישראל זה לא חוקי בעליל, גם אם מתקשרים לפני הירי שיש אנשים שלא מקבלים את ההודעה או לא יכולים להתפנות. אם אנשים כאלה נהרגים כשיורים על ישראל מהשכונה שלהם אז אפשר להסביר את זה וחוקי לעשות את זה, עצוב ככל שזה יהיה. כשאנשים כאלה נהרגים כי הפצצנו שכונות יוקרה שלא סיכנו ישירות את ישראל (וגם בעקיפין קשה להראות איזו השפעה גדולה שלהם על המלחמה) אז זה לא חוקי ולא עושים זאת.
יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות במלחמה הזאת בלי לעשות את זה שלא עשו- במיוחד אם מתכוננים אליה כמו שצריך.

!Ya Gotta Believe

ואם לאזרח התמים קוראים איסמעיל הניה? זה ששולח את יורי הפצמ"רים?

הניסיון שלי בעזה הוא רק מהמבצע הנוכחי (30 יום, 17 בפנים) ואני לא גנרל או אסטרטג, ולכן יש להתייחס למסקנות שלי בהתאם...
1. אני ממש לא מסכים שהפסדנו. בדיעבד לנושא המנהרות אומנם היה ניתן להתכונן בצורה טובה יותר, אבל בלחימה עצמה עמדנו ביעדים שהוצבו ובלחימה מול האויב הכרענו אותו בלי אבדות גדולות מדי. יש בעיה היום שמתייחסים לכל אבידה כאל משהו שניתן למנוע, ולכן הרוג = מחדל/כשלון. אומר בהדגשה משהו שהמח"ט חזר והדגיש לנו לפני שנכנסנו - יהיו הרוגים, כי זו טיבה של המלחמה! . ניתן לצמצם את הכמות בעבודה מקצועית ונכונה (ואומנם, לגדוד שלי לא היו הרוגים ופצועים לכל אורך הלחימה, למרות לחימה לא פשוטה וקרבות מורכבים), אבל לא ניתן למנוע זאת לגמרי.
2. השימוש בנגמ"שי ברדלס הוא משהו שכרגע יש ללמוד להסתדר איתו. הם לא יוחלפו מחר ולא מחרתיים, ובמבצע הבא אנחנו גם נשתמש בהם (ציטוט מבכיר בצבא שדיבר איתנו במפגש סיכום המבצע), ולכן יש להוציא מהם את המיטב. שוב, לענ"ד אפשר להתגבר על בעיות המיגון עם עבודה מקצועית ומעטפת אש מתאימה ואבטחה קפדנית. צריך לזכור שלמרות שהוא רק"ם רך, זה לא שחמאס יכול לשגר נ"ט מכל עמדה נתונה ולטבוח ביושבי הנגמ"שים. מה שצריך לשפר זה את שיתוף הפעולה בין כוחות האש, החי"ר והטנקים.
3. אני הייתי ממשיך להשקיע בגורמי אש צופים -יורים שמדברים עם הדרגים הטקטיים - גדוד וחטיבה. במבצע קרה שהפעלתי אמצעי אש שבהכשרה שלי אמרו שלעולם לא יתקרבו לדרג שלי, והדבר סייע מאוד לעבודה של הגדוד. הצבא הולך לשם, וזו מגמה שצריך להמשיך ולשפר.
4. איתור והשמדת המנהרות - בעיני האיתור הוא המשימה הדוחקת יותר. גם מאחר והם מהווים סיכון לאזרחים, וגם מאחר ולהחזיק שטח ולחפות על כוחות שמשמידים מנהרה זה דבר שיותר קל להיערך אליו ולבצע אותו מאשר לנחש כמה מנהרות יש והיכן הן...
5. קצת לגבי מה שנכתב כאן קודם:

ציטוט:

בלחימה בשטח בנוי אין לרק"מ ניידות, ולכן הוא חייב להגדיל את המיגון ועוצמת האש.

לא נכון. היו המון בעיות עבירות במבצע, ובהחלט יש מקום לכלים שיודעים לנסוע במהירות ולחצות משטחים קשים לתנועה. היו לא מעט מקרים של חילוצים של D9, טנקים, אכזריות, נגמ"שים... הקרקע בעזה יותר מסובכת לתנועה ממה שנדמה. ובכלל - יש בשטח הבנוי בעזה יותר תמרון ממה שנראה. יש שם לא מעט שטחים פתוחים מאוד, שמאפשרים תנועה של רק"ם, שהבדל של מהירות בה הוא חוצה שטח נשלט ופתוח יכולה להיות ההבדל בין כוח שמגיע בזמן ליעד לבין כוח שחוטף נ"ט וצריך לחלץ.
לגבי הגדלת עוצמת האש של החי"ר: זו דלימה שמסתובבת בצבא כבר הרבה זמן - שיפור יכולת האש מול יכולת הניידות. פותח האשכול היה רוצה למקם חלק מכוח החי"ר על נמ"רים כדי לספק עוצמת אש גדולה יותר. בעיני מהלך כזה מבטל את הייתרון המרכזי של החי"ר מול הטנקים - הגמישות והיכולת להתמודד עם כיבוש ותמרון בשטח בנוי. עדיף שכוח חי"ר יוכל לתמרן בקלות ולזוז במהירות מעמדה לעמדה, מאשר שיכניס נמ"ר לאיזו סמטה וייטחן מבחוץ בניינים. בסוף האויב שמולנו הוא גמיש ומשתמש בטווח תת קרקעי. מה הטעם לרסק בניינים מבחוץ כשהחמאסניק כבר ברח החוצה דרך איזו מנהרה? זה סתם בזבוז של תחמושת ובאזורים עם אזרחים זה מתכון לאסון. עדיף לדעתי שהחי"ר יוכל לכבוש בניין, לזהות את הפיר- לתפוס את החמאסניק הבודד שיושב שם ולספק מודיעין לגבי לאן הפיר הולך.
בקיצור, הייתרון המשמעותי של החי"ר הוא דווקא הגמישות שלו ויכולת התמרון בשטח בנוי. אני לא הייתי ממהר לוותר על זה לטובת הגדלת עוצמת האש.

אלה שני הסנט שלי.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

ישי, קודם כל מברוק ..שנית מי אומר שהפסדנו? אחמד טיבי?

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אבל בכל זאת, היו כמה ביטויים (שאני מקווה שהבנתי לא נכון):

לצבא היבשה שלנו אבדה יכולת התקיפה. מ-82 צבא היבשה לא השיג ולו נצחון אחד.
הסיבות לכישלון ולאבדות הם:

בהתחשב במה שהוגדר לנו בפקודת מבצע כמטרה והמשימה, עמדנו בגדול. היו דברים שהיו פאשלה די גדולה, אבל מיהרנו להתאפס ולעבוד עליהם כמו שצריך.

לגבי המטרות האסטרטגיות של המבצע - אני מסכים שלא הפלנו את שלטון חמאס או הפסקנו את ירי הרקטות, אבל זה לא מה שהוגדר כמשימה.
אישית, אני חושב שחמאס כארגון שלא ממש חושש לאובדן חיי פעילים או אזרחים הדבר היחיד שיש לאבד הוא השלטון ברצועה. אני חושב שאם היינו מפילים את שלטון חמאס ברצועה ע"י כיבושה והרג/גירוש בכירי החמאס המצב היה אחרת, ושליט אחר שהיה קם ברצועה, גם אם קיצוני בהרבה, היה חושב פעמיים כשהוא פותח במערכה כשהוא מבין שהתוצאה היא שהוא מאבד את השלטון.
בכל מקרה, אם זו הייתה המטרה, המבצע היה ארוך ומסובך בהרבה, והשאלה העיקרית הנשאלת היא האם השלטון הבא שיהיה ברצועה יהיה עדיף למדינה מחמאס, על כל מגרעותיו.
אבל זה כבר דיון אחר...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

מכל מני אמירות וגם מפגשים עם בכירים, אני מבין שלצה"ל, בעצמו, (לא הדרג המדיני) יש קונספציה של לא משתלם למוטט את חמאס, כי הוא הרע במיעוטו (שמעתי דברים כאלה מדרגים אוגדתיים לפני המבצע בכלל)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11 הניסיון שלי בעזה הוא רק מהמבצע הנוכחי (30 יום, 17 בפנים) ואני לא גנרל או אסטרטג, ולכן יש להתייחס למסקנות שלי בהתאם... כתבת יפה מאד ותבורך על כך וזו דעתי: 1. 50 ימי לחימה בשבילי זה כישלון. 2. בלחימה תמיד יהיו הרוגים אנו רק יכולים לקוות שהם לא יהיו רבים מדי. במלחמה הזו היו 70 הרוגים וזה לא מעט, נכון שלא כולם הגיעו מלחימה ישירה. אבל תזכור שהלחימה לא הייתה בעומק הרצועה, ולכן אין להקיש מלחימה זו על כלל הלחימה בעזה, אם נדרש אליה באחד הימים. 3. זה עצוב שנצטרך להשתמש בנגמ"שי הברדלס לאורך זמן, אלו מישגים שההנהגה הצבאית עשתה כבר לפני הרבה שנים ועכשיו אנו משלמים את המחיר. על חוסר המיגון אי אפשר להתגבר, אפשר אולי להקטין את הבעיה ע"י תנועה נכונה, שת"פ עם כלים נוספים, אבל כל עוד הברדלס נחדר ע"י RPG יש לנו בעיה. 4. אני מסכים עם הקביעה שלך לגבי גורמי אש צופים-יורים. 5. איתור המנהרות הוא בהחלט נושא חשוב. 6. אני לא מבטל את הניידות היא קיימת בכל רכב, ולנמר יש ניידות רבה והיא מבורכת. לגבי הגדלת עוצמת האש של החי"ר: זו דלימה שמסתובבת בצבא כבר הרבה זמן - שיפור יכולת האש מול יכולת הניידות. לא זה לא, השיפור בעוצמת האש היא לא על חשבון הניידות. פותח האשכול היה רוצה למקם חלק מכוח החי"ר על נמ"רים כדי לספק עוצמת אש גדולה יותר. לא זה לא, מיקום החי"ר על הנמר, הוא על מנת להביא אותם ליעד שלהם בצורה מוגנת ככל האפשר. בעיני מהלך כזה מבטל את הייתרון המרכזי של החי"ר מול הטנקים - הגמישות והיכולת להתמודד עם כיבוש ותמרון בשטח בנוי. עדיף שכוח חי"ר יוכל לתמרן בקלות ולזוז במהירות מעמדה לעמדה, מאשר שיכניס נמ"ר לאיזו סמטה וייטחן מבחוץ בניינים. בסוף האויב שמולנו הוא גמיש ומשתמש בטווח תת קרקעי. מה הטעם לרסק בניינים מבחוץ כשהחמאסניק כבר ברח החוצה דרך איזו מנהרה? זה סתם בזבוז של תחמושת ובאזורים עם אזרחים זה מתכון לאסון. עדיף לדעתי שהחי"ר יוכל לכבוש בניין, לזהות את הפיר- לתפוס את החמאסניק הבודד שיושב שם ולספק מודיעין לגבי לאן הפיר הולך. אין לי בעיה עם זה, אבל נמר יחסית לברדלס יוכל לספק לחי"ר סיוע רציני כאשר הוא פורק ופעל רגלית. בקיצור, הייתרון המשמעותי של החי"ר הוא דווקא הגמישות שלו ויכולת התמרון בשטח בנוי. אני לא הייתי ממהר לוותר על זה לטובת הגדלת עוצמת האש. אלה שני הסנט שלי. אני לא מוותר על כלום רק משפר.

א. אין סיבות לכשלון כי לא היה כישלון , המבצע השיג את היעדים המוגבלים שנתינו לו.
ב. הבעייה האמיתית שיש לנו כחברה בשעת לחימה היא העובדה שאנחנו מוכנים לקבל הרוגים אזרחיים וקשה לנו להתמודד עם הרוגים חיילים.
ג. חיפוש נפט שונה מגילוי מנהרות כל מי שטוען אחרת כנראה לא מבין הרבה בגאולוגיה. הפתרון לא יבוא מהתחום הזה .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Cu1 א. אין סיבות לכשלון כי לא היה כישלון , המבצע השיג את היעדים המוגבלים שנתינו לו. אני חושב שמלחמת התשה שנמשכה 50 יום היא כשלון צורב. ב. הבעייה האמיתית שיש לנו כחברה בשעת לחימה היא העובדה שאנחנו מוכנים לקבל הרוגים אזרחיים וקשה לנו להתמודד עם הרוגים חיילים. אפשר להבין שבמלחמות יש הרוגים גם בין החיילים וגם בין האזרחים, מה שקשה להבין זה אובדן חיים שניתן היה למנוע. ג. חיפוש נפט שונה מגילוי מנהרות כל מי שטוען אחרת כנראה לא מבין הרבה בגאולוגיה. הפתרון לא יבוא מהתחום הזה . ואתה מומחה בנושא? למה שאני אקבל את דעתך?

אתה לא חייב לקבל את דעתי כמו שאני לא מקבל את דעתך כביכול שהמבצע היה כישלון.
נכתבו מאמרים רבים על הנושא אבל אפילו בצורה שיטחית חיפושי נפט נעשים בעומקים שונים לחלוטין מהמנהרות והמיקוד שלהם שונה.

הדיון פה מצחיק אותי, בעצם לא, הוא מעציב אותי
כי הוא משול בעיני לדיון על "בגדי המלך החדשים" - שאין לו.
החמור הוא אותו חמור
העגלה אותה עגלה
הדמיונות אותן דמיונות
וגרוע מכל האגדות הן אותן אגדות
הא ושכחתי
ההרוגים (האמיתיים) הם אותם הרוגים, אנשי קו הדם
הנזרקים על מול פני המלחמה האכזרית כשאין להם לא מעיל ולא רוח
יש פה כ-א-י-ל-ו מלחמה אבל עם הרוגים אמיתיים (כמו סבון ללא סבון)
ישנה הרבה תנועה ורעש (מילואים, אספקה, ד"ש מהעורף, מכתבי ילדים ושאר ירקות)
אבל אין מלחמה וממלא גם אין הכרעה (לא נצחון) ה-כ-ר-ע-ה
צה"ל אי פעם הכריע מלחמות ?????
צה"ל מסוגל להכריע מלחמות ?????
אני מאמין שכן אבל לא בגירסה הנוכחית (שראשיתה מאז קום המדינה) של "התרבות הצבאית" המפעמת בצה"ל.
וממלא הדיון במסקנות ותפקוד הצבא ב"צוק איתן" (צה"ל מומחה בשמות צבאיים) לטעמי הוא שטותי כי ממלא ביום הקרב הבא אתה תמצא את אותן טעויות מהותיות
להרוג ? זו לא בעיה ? ההצלחה להדביר 600, 800, 1000 אנשים זו יכולת שכל אספסוף לוחם מסוגל לה, בלי תחקירים, ובלי טררררם עיין ערך דעש ועיין היסטוריה עולמית.
להרוס את החושה של איזה מוחמד או את הבניין רב הקומות של מוסטפון בעזרת אמל"ח חכם את זה צריך לתחקר ? הרי זו בדיחה זו כמו בעיטה בתל של נמלים ...
הבעיה שישנו תהליך אוטומטי החוזר על עצמו וביסודו מתרחש הדבר הבא: הפיקוד הזוטר הופך לבכיר ואז הוא מתקרנף ונהיה לאיש אחר מלוחמני ל"שלומני" (מלשון שלום, פיוס, כלנית, לפלפני וכדו')
מאוחר יותר הוא עובר מוטציה נוספת והופך לפוליטיקאי קטן
ועם עוד מאמץ אבולוציוני נוסף הוא גם נהפך לראש ממשלה (מהימין ומהשמאל)
ואז הסירוס של מושג מלחמה מקבל את השלמתו.
ודרך אגב באמת מלמדים בווסט פוינט קרבות של צה"ל ?

בשולי דברי
איני אסטרטג ואיני טקטיקן אבל ליל הסדר היהודי לימד אותי שהאיש הכי גרוע הוא זה ש"אינו יודע לשאול"
ושני האנשים החשובים ביותר הם החכם והרשע - אז אני מבכר להיות הרשע, המפקפק, ומתריס בשוליהם של גדולים ממני שכבר שנים מפקפקים ומתריסים, כירמיהו בשעתו.
ולא להחשב ל"חכם" ומלומד המסוגל ל"נתח" (גוויה מפלסטיק )
יש מי שיקרא לדברי הגיג, יתכן,
אבל לנתח בכלים צבאיים את מה שאינו צבא ואינו מתכוון להיות כזה זה לא הגיג זו זילות המונחים: 'צבא', 'תחקיר' , 'הפקת לקחים'

(אני מוציא ברוב הדברים את חיל האוויר ממסקנותי אלו, כי כמו שסיפרו בשמו של רפול שאמר:
חיל האוויר זה לא צה"ל - זה צבא זר, אבל ידידותי"
אם כי ניתן גם בו למצוא "בקטנה" את תת-התרבות המלחמתית הקיימת בצה"ל)

נחמה אחת יש לי: אני מאמין בניסים.

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

לקחים?
1. מרוב שחיפשנו תמונת ניצחון והתחלחלנו מהמחשבה שהחמאס ישיג אחת כזו, שכחו "לפנות את ישובי העוטף". ברגע שהובן שהמבצע הזה הולך להימשך חודשים, היה צריך באופן מסודר לפנות את התושבים מעבר לטווח הפצמ"רים בצורה מסודרת. פינוי אזרחים לא מעיד על חולשה, להפך. באנו בטענות לחמאס על זה שהם מונעים יציאה של אזרחים משטחי לחימה אבל אנחנו גם לא בדיוק עודדנו את שלנו לעזוב. ברגע שהובן שאי אפשר לנהל שיגרה מינימלית בישובים, היה צריך באופן מסודר ומאורגן לפנות את התושבים ולא לסמוך על טוב הלב של התארגנויות פרטיות.

2. מומנטום- המומנטום היה בידי הצד השני. שרצו, ירו, שרצו הכריזו על הפסקת אש. הטענה שלי כאן היא יותר לדרג המדיני: אזרחי מדינת ישראל לא צריכים לשמוע על הפסקת אש מאבו מאזן או מהטוויטר של מוסא אבו מרזוק.

3. לדעתי, המציאות הרקטית השתנתה לחלוטין. אלפי רקטות נורו ללא שום אפקט אמיתי. אני מניח שגם ארגונים אחרים רואים ומבינים את זה. זה כנראה יהיה הלקח של החמאס וכנראה גם של החיזבאללה- בעימות הבא אם יהיה, יהיו יותר סוללות כיפה, השרביט כנראה יהיה מבצעי, ומי יודע, אולי אפילו הלייזר יקרום עור וגידים. הנשק הרקטי מיצה את עצמו. מה יבוא במקום? קשה לדעת- מנהרות זה נחמד אבל ההשקעה גדולה והשימוש חד פעמי. פצמ"רים מוגבלים בטווח, יש להם הרבה מה לחשוב עליו.

4. הפגיעות בשטחי כינוס- אני לא יודע מה קרה בכל שיטחי כינוס, אבל מתמונות שהסתובבו בתקשורת ניתן לראות חיילים מסתובבים שם כאילו הם בים, ללא קסדות ושכפצ"ים. אני לא יודע כמה נפגעים היו מחסכים אם הייתה הקפדה על שכפצים קסדות בשטחי כינוס (ווהנחייה גורפת של לבישת מיגון בטווח של 5 ק"מ מהגדר)

5- אמינות דו"צ- יותר מדי פעמים דו"צ נתפס לא אומר אמת וההשיא היה בארוע הפילבוקס. לא חייבים לספר הכל, אבל אמינות חייבת להיות.

המבצע האחרון הראה, שוב, כי יש גבול לכמה שהאוכלוסיה האזרחית יכולה לסבול בישובים הנתונים תחת התקפה מתמדת גם כאשר האוכלוסיה בעלת מוראל גבוה ותומכת במבצע ונדרש לדאוג להם לאפשרות מגורים זמנית מחוץ לישובים. נכון שחלק מהתושבים התפנו בעצמם, אבל לא כולם יכולים לעשות זאת.
זהו לקח כבר ממלחמת לבנון השנייה, אבל המבצע האחרון חיזק אותו כי נראה שהתושבים לא קיבלו מענה ראוי. אמנם לא לקח צבאי קלאסי במובן של איזה נשק לרכוש או איזו טקטיקה לנקוט, אבל עדיין זהו תחום באחריות מערכת הבטחון.
וכן אני יודע שפינוי ישובים יכול ליצור הישג מוראלי לאוייב, אבל אי טיפול נאות באוכלוסיה עלול ליצור משבר אמון בין האוכלוסיה להנהגה כמו שקרה בצוק איתן או במלחמת לבנון השנייה (זוכרים את עיר האוהלים של גאידמק?) שזה לא פחות חמור לדעתי.

טוב ישבתי לכתוב כמה נקודות שעלו לי בראש בשבועות של המלחמה - זה לא סופי אבל בתקווה שזה ייפתח פה דיון ואולי במקרה גם מישהו עם השפעה יקרא ויתרגם למעשים.

הגנה
עוד כיפות- כיפת ברזל הוכיחה את עצמה כהצלחה גדולה (ויסלחו לי אנשי הקונספירציות) - גם אם נתוני מערכת הביטחון יתבררו בעתיד כמעט מנופחים, השורה התחתונה היא שהחמאס ירה כמות עצומה של רקטות והנזק בנפש וברכוש היה כמעט שולי (בטח ביחס לכמות הירי). אל מול החיזבללה צה"ל יצטרך כמות גדולה בהרבה של מיירטים (בדגש על יכולת יירוט מטחים גדולים של עשרות רבות של רקטות בכל מטח ועל מטחים רצופים בהפרשי זמן קצרים לאותו אזור). הדבר אפשרי עם כמות גדולה משמעותית של סוללות (ארה"ב להערכתי תהיה מוכנה לממן וכבר התקבל תקציב משמעותי להמשך הצטיידות) וגם עם הגדלת כמות המיירטים הזמינים בכל סוללה בכל רגע נתון (הגדלת מספר המשגרים או הטילים בכל משגר או גם וגם).

שרביט - היו נפילות באזור הצפון גם במלחמה הנוכחית. האם הם לא יורטו כי חרגו מהמעטפת של הכיפה או כי נפלו בשטחים פתוחים - אני לא יודע לענות ולא בטוח שכדאי לפרסם גם אם מישהו יודע אבל ברור לגמרי שהחיזבללה יהיה סיפור אחר לגמרי עם כמות אדירה של רקטות ארוכות טווח מדויקות ועם רש"קים כבדים. צריך לעשות כל מאמץ להכניס את השרביט לשימוש בהקדם ובכמות משמעותית ובמקביל להגדיל ככך הניתן את מעטפת הכיפה כך שתחפוף לגבול התחתון של השרביט.

אמצעי זולים נגד מל"טים- במלחמה ואחריה הופלו 2 מל"טים באמצעות טילי פטריוט. בעיני לפחות לא מדובר בהישג אלא בסוג של כישלון. אין שום סיבה להפיל מל"ט/טיסן כמו זה שהופל באמצעות טיל כה מתקדם ויקר כמו פטריוט אותו יש לשמור כנגד איומים הרבה יותר משמעותיים. ישראל חייבת לפתח אמצעים זולים בהרבה להשמדה מהירה של מל"טים. אולי למשל שדרוג כיפת ברזל שכבר קיימת בכמויות גדולות בשטח? מעבר לכך הייתי חושב בכיוון של לייזר כפי שהאמריקנים מנסים. במלחמה הבאה החיזבללה לא ישגר כנראה 2-3 מל"טים אלא אולי עשרות - ומה אז? נפיל את כולם עם פיתון 5 ופטריוט? לא חבל על הכאב ראש והכסף? צריכים להיות אמצעים אחרים וזולים בהרבה למשימה הזאת - מה גם שהתעשיות הביטחוניות יוכלו למכור אמצעים אלו בקלות לחו"ל כי איום מל"טים הוא משהו שהולך ומתרחב בכל העולם. מערכת אפקטיבית מוכחת מבצעית תמכור כמו לחמניות טריות בהרבה מדינות וגופים.

אמצעי נגד פצמ"רים- כמה דובר בעניין הזה. אנחנו דיברנו עליו פה גם לפני המלחמה האחרונה. אני אשמח מאד לשמוע מרפאל מדוע המערכת שהם מפתחים לא מובצעה במהלך המלחמה האחרונה. אם היא הייתה מצליחה לחסוך אפילו חיים של חייל או אזרח אחד זה היה הישג גדול מאד (והיו לא מעט מערכות שהוחשו לפני שהפכו למבצעיות) - אז למה היא לא? בכל מקרה מערכת שכזו בפריסה רחבה בגבול הצפון (עם ניידות גם לכוחות שנכנסים פנימה) היא חיונית. ואיך אפשר בלי נושא שטחי הכינוס שחוזר פעם אחר פעם בכל מלחמה. צה"ל חייב להגיע למצב שבו אין לוחמים לא ממוגנים בטווח ירי פצמ"רים - או שהם מחוץ לטווח או שיש להם הגנה כלשהי - חפירת שוחות הגנה עם כלים הנדסיים היא אופציה פשוט או בטונדות. אגב אני לא יודע מה מצב המפקדות הקדמיות מבחינת הגנה אבל כשאני הייתי במילואים לפני 10+ שנים חלק גדול מהן היו מורכבות מאוהלים או במקרה הטוב קונטיינרים - צריך למצוא דרך פשוטה למגן את המפקדות הקדמיות כך שפגז מרגמה או רקטה לא תוריד חצי מפקדה בפגיעה. ואני מאמין שזה אפשרי (גם בלי לפגוע קשה מידי בניידות - מפקדות אוגדה למשל יכולות להתמקם בבונקרים מוכנים מראש בשטח ישראל - היה לנו על זה דיון בעבר).

גילוי מנהרות- עוד נושא שדשו בו עד אין קץ. כולי תקווה שעם סיום המלחמה יוקם גוף רציני עם פרויקטור לו יינתנו סמכויות רחבות להאיץ את פיתוח וקליטת המערכות בתחום ולנהל מחקר אמיתי ורציף הן בגבול עזה והן בגבול לבנון (שווה גם לבדוק את הגולן אם כי זה מרחב בעייתי מכל הבחינות). מה שכן חשוב לקחת את האיום הזה בפרופורציות - זה לא איום קיומי - זה איום כואב ואם החמאס היה מחדיר עשרות לוחמים במקביל היו נגרמות לנו אבדות רבות בנפש אפשר גם עם חטיפה של לא מעט אנשים - אזרחים או חיילים - זה עדיין לא איום קיומי - וזה המצב גם בצפון - אתה לא יכול להכניס נשק כבד למנהרות - קשה לבנות אותן והן יקרות ומורכבות ובסופו של דבר חד פעמיות בזמן מלחמה.

הגנה על אסדות (ומהים בכלל) - גילוי חדירת אנשי הקומנדו של החמאס היה הישג נאה מאד (התמונות אגב שצולמו באירוע מהמצלמות בחוף היו פנטסטיות - טוב יותר מכל סרט אקשן שראיתי לאחרונה). החמאס ובעיקר החיזבללה ילמדו ויפיקו לקחים לפעם הבאה - גם אנחנו צריכים ואני מניח שזה נעשה. לגבי האסדות - נטען על ידי החמאס שירו עליהן - לא יודע אם זה נכון. זה בטח לא פגע. ידוע שיש חשיבה משמעותית על ההגנה על אסדות הגז - כולי תקווה שהחשיבה שנעשתה מספיקה ושיש מספיק אמצעים שיגנו גם מפני מה שיש בידי החיזבללה (כולל יחונאט וחברים).

נתב"ג- כולם מזכירים את המנהרות והפצ"מרים - בעיני הניצחון הגדול ביותר של החמאס במלחמה הזאת היה השבתת נתב"ג על ידי ה-FAA. זאת מכה כואבת מאד. יש שיגידו שזה היה לזמן קצר ולא באמת קרה כלום, ונתב"ג לא נפגעה וזה סתם מראית עין וכמה אנשים נתקעו בחו"ל ובסוף הסתדרו. בעיני זה הרבה הרבה יותר חמור. לישאל יש שער מרכזי אחד לעולם - זה בעיה קריטית ביותר. ישראל חייבת נמל תעופה נוסף פעיל שמסוגל לתפקד בזמן מלחמה באופן מלא במידה ונתב"ג מושבת או נפגע. אם מטוס של חברת תעופה זרה אחת ייפגע בנתב"ג בזמן מלחמה אנחנו בבעיה רצינית מאד. זה יכול להסב למדינת ישראל נזקים כלכליים עצומים ונזקים מדיניים ארוכי טווח. הייטק ייפגע, השקעות ייפגעו - קשה להמעיט בחשיבות העניין. לחיזבללה יש רקטות מונחות כבדות שהם מסוגלים לירות במטחים רבים לעבר נתב"ג ולשתק לחלוטין את המקום - זה מחייב היערכות משמעותית ביותר הן בהגנה קשה (כיפה/שרביט ואולי עוד מערכות) והן במישור האירגוני - נמל תעופה חלופי בדרום ולטעמי במקביל הסכם חשאי עם קפריסין שבמסגרתו כל הטיסות מישראל יופנו לשם במקרה של אירוע בנתב"ג - צריך לתרגל את זה בצורה מסודרת כמה פעמים בשנה מול הקפריסאים (משם מטוסי אל על או ספינות ישראליות יוכלו לאסוף אזרחים - במידה וגם זה לא יתאפשר צריך לשכן אותם שם זמנית בצורה מסודרת לאיזה תקופה שתידרש - אסור שאזרחים ישראלים ייתקעו לימים ארוכים בנמלי תעופה בחול). חשוב גם שהעניין לא יוצג כניצחון לחיזבללה וצריך לחשוב כיצד אנו מראים לעולם שאנו ממשיכים לתפקד גם בלי נתב"ג - וסביר שזה יקרה - אולי אפילו לכל משך המלחמה וגם אחריה אם יפלו שם טילים ובוודאי טילים כבדים ומדוייקים.

התקפה
בגדול נראה לי שעוד קצת מוקדם לדבר על לקחים בתחום ההתקפה - חלק גדול מהעניין הוא בכלל פוליטי ונוגע לשיקולים של הפעלת כוח - זה לא הדיון כאן - זה פורום צו"ב. רוב הלקחים שבאמת חשובים לכאן לא יפורסמו ולא נדע עליהם כי הם נוגעים לנושאים רגישים - למערכות נשק שלא נחשפו, לשיטות לחימה שלא פורסמו ועוד. ובכל זאת הינה כמה נקודות קטנות:

מעיל רוח - לכאורה מערכת הגנתית אבל בפועל אפשר לדעתי לראות בה חלק ממכלול התקפי. ממעט הדיווחים שפורסמו היא כנראה עבדה טוב מאד ברוב המקרים - ההתקנה שלה על עוד הרבה טנקים, נגמ"שי וכלים הנדסיים נראית פשוט הכרחית. נקווה שיימצא לכך התקציב והעניין יעשה בדחיפות הראויה. בשביל לנצח עימות בלבנון עם מינימום נפגעים צה"ל צריך ראש גשר משמעותי של כלים עם מיגון אקטיבי שיכולים להבקיע את המערך של החיזבללה גם אם אחרי זה ייכנסו לשטח כלים עם פחות מיגון (את כל הכלים לא ניתן יהיה כנראה למגן בשנים הקרובות בכל מקרה משיקולי תקציב).
השמדת מנהרות.

השמדת מנהרות- לעניין המנהרות יש כמה היבטים - האחד הוא הגילוי אבל השני הוא השמדה. גם בהיבט זה יש כמה צדדים. במהלך המלחמה פותחו ונוסו כנראה כל מיני שיטות בנוהל זריז לטובת השמדת מנהרות. לטעמי התהליך היה ארוך מאד. יש צורך לפתח שיטות אוטומטיות כמעט לחלוטין (באמצעות מגוון רחב של רובוטים מסוגים שונים בכמות משמעותית) שיהיו מסוגלים להיכנס למנהרות, לנוע בהן באופן מהיר מאד - על הקרקע ובאויר למפות את המנהרה ובהמשך לסייע להעביר דרך המנהרה חומרי נפץ - יש לי אישית כמה רעיונות שזה לא המקום לחשוף אותם אני בטוח שגם ברפאל ובמקומות אחרים עלו על דברים דומים - ואז לפוצץ את המנהרה במהירות). לא יכול להיות שייקח ימים לנטרל מנהרה - זמן שבנתיים מחייב את הכוחות לשהות בשטח שמעל כמו ברווזים במטווח - השמדה של מנהרה צריכה לקחת זמן קצר בהרבה ובשום פנים ואופן אסור לחיילים להיכנס פנימה כפי שנראה בכל כך הרבה סרטונים מהמלחמה האחרונה.

השמדת בונקרים- אחת הבעיות העיקריות הייתה העובדה שהפיקוד הבכיר של החמאס השתקע בבונקרים מתחת לנקודות שצה"ל לא היה יכול להפציץ כמו בית החולים שיפה. אני אניח בצד את השאלה מדוע צהל לא ביצע חדירה נקודתית לעבר בית החולים (אני לא גנרל מקלדת אבל מבחינה של מפת עזה ומיקום בית החולים בקרבת קו החוף אני מניח שהדבר היה אפשרי גם אם במחיר מסוים בלוחמים - כמובן שאפשר והבונקר מחובר ברשת מנהרות ומנהיגי החמאס היו פשוט בורחים מיד עם תחילת הירי בסביבה - לשם כך יש לי הצעה מעניינת). בזמן המלחמה פורסם כי מספר סטודנטים פיתחו סוג של רובוט מקדחון שמסוגל לנוע בתווך התת קרקעי החולי של עזה. אני בטוח שהרעיון הזה לא חדש לגורמים בתעשיות הביטחוניות - אני מציע פיתוח של אמצעי מעניין - רובוט-מוקש בעל ראש מקדח המוטל ממטוס כמו פצצה. האמצעי הנ"ל מוטל בסמוך לבונקר אשר מיקומו ידוע מראש - הוא חודר לקרקע עד שמגיע סמוך מאד לקירות הבונקר. ניתן לשגר מספר חימושים כאלו במקביל לעבר בונקרים גדולים יותר. ברגע שהם מוצבים מסביב לבונקר הם מתפוצצים בסנכרון ומשמידים את כל מי שנמצא בבונקר (או במידה והנוכחים בתוך הבונקר שמעו אותם אז את כל הציוד שבבונקר. מדובר ברש"ק קטן שלא יגרום סביר להניח נזק משמעותי לבניין שמעל אבל יפגע קשה בבונקר ואולי גם ביושביו. גם אם לא הוא ייצור פאניקה בצמרת החמאס/חיזבללה שתדע שהיא לא מוגנת אפילו בבונקרים המוגנים ביותר. אגב גרסה אחרת של החפרנים יכולה תיאורטית לשמש גם כנגד מנהרות במוד חיפוש והשמדה יחד עם המכ"מ חודר הקירות של קמרו בכדי לזהות מתי יש לוחמי אוייב בתוך מנהרה ולהתפוצץ בקרבתם - אפשר אפילו להפעיל אמצעים כאלו כמוקשים רדומים עוד בטרם המלחמה אם ידוע על קיום מנהרה.

שילוב זרועות, שליטה ובקרה - לפחות ממה שמצטייר בתקשורת ומסיפורי הלוחמים זאת כנראה נקודת האור העיקרית בעימות האחרון - צה"ל באמת נמצא כנראה כמה צעדים קדימה לפני כל צבאות העולם בתחום הזה (בטח מבחינה מבצעית ומבחינת ניסיון אמיתי בהפעלה תחת אש). היכולת לנהל במקביל קרבות בהיקף גדול עם כוחות רגלים, שריון, הנדסה, ח"א והפעם גם חיל הים נראית ממש ראויה לציון. צי"ד ושאר המערכות עשו כנראה עבודה מעולה (ואיפה שלא כנראה שלא יספרו לנו בתקשורת) ואפשר להניח שהמשך הפיתוח רק יאפשר סגירת מעגלים מהירה עוד יותר עם הרבה מאד ירי מנגד ואש סיוע מדויקת (למותר לציין שהרצון למנוע פגיעה בבלתי מעורבים בשלבים המוקדמים יחסית של המהלך הקרקעי הובילה כנראה לפגיעה בכוחותינו ובהמשך למצב של הפעלת אש כבדה מאד לפני הכוחות מה שכנראה היה צורך לעשות מראש למרות הפחד להיתפס כפוגעים באוכלוסיה אזרחית). מה שכן - ככל שהמערכות הטכנולוגיות מתפתחות ויש יותר הסתמכות עליהן גוברת הסכנה של התקפה מבחוץ שתשתק את יכולות השליטה של צה"ל - והאירנים בהחלט ניסו בעימות הנוכחי (כנראה בלי יותר מידי הצלחה אבל זה לא ערובה לכלום בעתיד - וצריך לדאוג מאד בנקודה זו בהמשך).

ברמת המדינה
יש הרבה לקחים ברמת המדינה. לא אכנס כאמור ללקחים הכלליים בנודע להפעלת כוח (אם כי על פניו צה"ל פעל בניגוד מוחלט למה שדובר עליו כמסקנות מלבנון 2 - לחימה קצרה ועוצמתית - במקום זאת קיבלנו לחימה ארוכה שלעיתים קרובות נראתה חסרת תכלית).

פינוי אזרחים מסודר - נכתב פה. זאת לא בושה והדבר צריך לדעתי לעשות כמעט מהיום הראשון של המלחמה. ברור לגמרי שבעימות הבא כמות הרקטות על ישובי הצפון תהיה אדירה (ועל צמודי הגדר גם הפצמ"רים אם כי כאן אפשר לקוות שמהלך קרקעי חודר מהיר כמו שלא היה בעזה בשל צפיפות האוכלוסייה יצמצם את העניין מהר מאד). לכן חשוב להכין תוכנית פינוי מסודרת של עשרות אלפי אזרחים דרומה ולא פחות חשוב - להפעיל אותה כמה שיותר מוקדם. זה יחסוך הרבה נפגעים בעורף.

חלוקה נוספת למרחבי אזעקות - אחד הדברים שהתבררו כמועילים ביותר נוגע ליכולת של פיקוד העורף להתריע רק היכן שיש סבירות אמיתית לנפילת רקטות. חלוקה גדולה בהרבה של מדינת ישראל (כיום יש למיטב זכרוני סביב 200 אזורים - אם יצליחו להגיע ל-500 או אפילו 1000 בעיקר במרכז הארץ שם זמן ההתרעה גדול יותר) הדבר יאפשר המשך שגרה סביר גם אל מול מערכה ממושכת.

my 2 (maybe 5) cents.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

אמצעי זולים נגד מל"טים- במלחמה ואחריה הופלו 2 מל"טים באמצעות טילי פטריוט. בעיני לפחות לא מדובר בהישג אלא בסוג של כישלון. אין שום סיבה להפיל מל"ט/טיסן כמו זה שהופל באמצעות טיל כה מתקדם ויקר כמו פטריוט אותו יש לשמור כנגד איומים הרבה יותר משמעותיים. ישראל חייבת לפתח אמצעים זולים בהרבה להשמדה מהירה של מל"טים. אולי למשל שדרוג כיפת ברזל שכבר קיימת בכמויות גדולות בשטח? מעבר לכך הייתי חושב בכיוון של לייזר כפי שהאמריקנים מנסים. במלחמה הבאה החיזבללה לא ישגר כנראה 2-3 מל"טים אלא אולי עשרות - ומה אז? נפיל את כולם עם פיתון 5 ופטריוט? לא חבל על הכאב ראש והכסף? צריכים להיות אמצעים אחרים וזולים בהרבה למשימה הזאת - מה גם שהתעשיות הביטחוניות יוכלו למכור אמצעים אלו בקלות לחו"ל כי איום מל"טים הוא משהו שהולך ומתרחב בכל העולם. מערכת אפקטיבית מוכחת מבצעית תמכור כמו לחמניות טריות בהרבה מדינות וגופים.

כמה הערות לגבי זה:
א. אני אולי משוחד, אבל למה יירוט בפטריוט הוא כישלון? כדי לפגוע במטרה בעלת חתימה נמוכה צריך חימוש מתקדם. בכל מקרה אני שותף להערכה שלך שבעימות הבא יהיו עשרות מזל"טים עוינים בשמים, אבל אני לא משוכנע בבעייתיות של שימוש בטילים קיימים ליירוט שלהם. כמו שעסקת הAIM-9X מראה חיל האוויר רוכש טילים מיירטים (אוויר-אוויר וקרקע-אוויר) במאות. אני לא חושב שתהיה בעייה מיוחדת בשימוש בחלק קטן מהם ליירוט מזל"טים, במיוחד לא שלצד השני אין חיל אוויר מתקדם (או בכלל). זה יהיה לדעתי פחות כאב ראש מפיתוח חימוש חדש בזמן שהטילים הישנים נשארים במחסנים.
ב. עוד לפני צוק איתן פורסם שכיפת ברזל תשודרג ליירוט כטב"מים. אבל אני מאמין שבעימות יעדיפו לשמור את הטילים ליירוט רקטות שזו המשימה היעודית של המערכת.
ג. לא בהכרח צריך יירוט, אפשר להשתמש בל"א. חלק מהכטב"מים משמשים למודיעין, אפשר לשבש את הקשר שלהם עם הקרקע, או לשבש קליטת GPS, או אפילו להשתלט עליהם ולהנחית אותם בארץ.
ד. אולי גם רצוי לא ליירט כל כטב"ם. חלק מהכטב"מים משוגרים לצורך תעמולה ולא גרימת נזק ממשי, אם יש מחסור בתחמושת עדיף לתת להם לטוס ולוותר על קצת כבוד. גם הכטב"מים המתאבדים כמו האבאביל (האיראני) הם איטיים ונושאים כמות חומר נפץ קטנה יחסית, שילוב של התראה מספיקה ומיגון אתרים רגישים יכול לתת פיתרון לרוב האיזורים בארץ.

לא הייתי מרשה לכטב"מי אוייב לפעול מעל שטח ישראל ולטעמי במצבים מסויימים עוד חמור מכך מעל כוחות צה"ל בתוך לבנון. החיזבללה ינסה להשתמש בכלים שברשותו לא רק לפיגועים אלא גם לאיסוף מידע טקטי על מיקומי כוחות - אנחנו צריכים כלים אפקטיביים למנוע את הדבר. זה עלול לעלות לנו בחיי חיילים ולמנוע את יכולת ההפתעה הטקטית שלנו וזה חמור מאד. יותר אפילו מהכמה ק"ג חומר נפץ שמל"ט מתאבד יכול לשאת.

אני לא הייתי מתבסס יותר מידי על הגנה רכה (אלקטרונית) - אולי זה יעבוד ואולי לא - זה לכל היותר ליין הגנה שני. ההגנה המרכזית צריכה להיות יכולת השמדה של האיום וכמה שיותר מוקדם. לשם כך נדרשים אמצעים זולים - אני לא שמעתי על שדרוג לכיפה שיאפשר לה יירוט מל"טים - יש לך סימוכין לכך? (דובר על יכולת עבור השרביט - אבל גם הוא מיירט יקר כמו הפטריוט אז לא חסכנו פה יותר מידי).

אני כן חושב שראוי לפתח אמצעי כזה - תהיה לו הרבה דרישה בחו"ל - תזכור שזה איום בינלאומי שרק יילך ויתרחב - כל פוץ יכול היום לרכוש מל"ט לשים עליו מצלמה ועל כלים מעט יותר גדולים גם חומר נפץ ולבצע פיגועים איפה שבא לו - זה הולך להטריד הרבה מאד גורמים ואין לדעתי פתרונות מוכחים מאד טובים - בטח לא זולים - פיתרון ישראלי כזה שגם יציג יכולות במלחמה הבאה יכול לגרוף הרבה מכירות בעתיד - ואנחנו על הדרך נקבל אמצעי יעיל נגד האיומים של החיזבללה.

תיקון: פספתי את הקישור שלך - מעניין. השאלה כמה זמן זה ייקח וכמה יעיל זה יהיה. בכל מקרה הכיפה לא תיכנס לתוך שטח לבנון עם הכוחות והם כאמור זקוקים לאמצעי הגנה נייד איתם שידע לזהות ולנטרל כטבמ"י אוייב שינסו לתצפת עליהם ואולי אף לתקוף אותם. למטרה הזאת אגב אפשר לשקול לחמש גם כטב"מים שלנו בטילי אוויר אוויר לטווח קצר - שינועו עם הכוחות.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אם אתה רוצה לכסות על כוחות מתקדמים הפטריוט הוא דווקא הפתרון המשולם והזול לכך.
הוא לא חייב להכנס פנמה , יש לו טווח גדול ,
העלות שלו זניחה לעומת עלות של פיתוח של מערכת חדשה שאתה רוצה שלא רק תשמיד בזול את המל"טים אבל בנוסף תהייה ניידת עם הכוחות ומוגנת לפחות כמו נמ"ר אחרת לא תוכל לנוע עם הכוחות. (ספיידר למשל לא נראית לי מוגנת מספיק).

אתה לא חייב מערכת שנעה עם ראש הגשר אבל קצת מאחור זה לא בעייתי.
פטריוט היא לא מערכת שלנו אנחנו לא יכולים לייצא אותה והיא יקרה ומורכבת ולדעתי גם לא נועדה למקרה של עשרות כטב"מים זעירים (האם תוריד רחפן עם פטריוט? - נו באמת).

אתה צריך טיל קטן וזול או פיתרון אחר - זה יכול להיות לייזר או אולי וולקן עם מכ"ם כמו שהיה לנו וכנראה הוצא משירות - אולי בגרסה מודרנית אוטומטית לגמרי כצריחון על נגמש קיים.

בכל מקרה לא נראה לי שיספיק פיתרון יחיד צריכה להיות קשת של פיתרונות - גם לכוחות בשטח וגם באופן עקרוני להגנה על שמי המדינה. צריך להבין שהאיום הזה לא הולך להיעלם אלא ההפך - להתרחב מאד מאד.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עשרות כטבמי"ם בבת אחת ?
אני מצפה שאת רובם יירטו עוד הרבה לפני שהם המריאו.
לרחפנים אתה לא צריך טיל , הטווח שלהם והגובה שלהם מאוד מאוד מוגבל , גם באמצעים היום אתה אמור להיות מסוגל להוריד אותם.
לפטריוט כמערכת קנוייה יש יתרון עצום , היכולת לקנות/לקבל עוד טילים בזמן מאוד קצר.

איזה אמצעים יש היום נגד רחפנים?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

M4 מאג 0.5

הסיכוי להפיל איתם משהו כזה הוא אפסי בטח בלילה. אתה צריך אמצעי מונחה מכ"ם ייעודי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לא חייבים להפיל אותם צריך להפיל את המפעיל שלהם , הטווח של רחפנים הוא מאוד קטן (ישאר כך בשנים הקרובות).

זה לא משנה. אתה לא צריך לאפשר לכלים מהסוג הזה (ומכל מיני סוגי ביניים בין רחפנים למזל"טים עם יותר טווח) לנוע כרצונם מעל כוחות שלך. יש פה איבוד של יתרון ההפתעה הטקטית וזה משהו שיכול לעלות לנו בחיי לוחמים - לכן צריך לפתח אמצעים קשים (ורכים כגיבוי) לניטרול האיום הזה. אמצעים ייעודיים - לא חבורה של חברה יורים לשמיים נותבים בתקווה להפיל משהו שהם חושבים שהם ראו מעופף - אנחנו קצת יותר מתקדמים מזה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מבין את הרצון בטכנולוגיות חדשות ואני אשמח לראות כאלו .
השאלה האם זה יותר חשוב מיגלוי מנהרות , ממערכת מעיל רוח לנמרים או לעוד נמרים .
כל איום צריך לקבל את העדיפות שלו.
לדעתי כרגע רחפנים אינם מהווים איום ואפשר לנטרל את האיום על ידי האמצעים שיש היום , או במילים אחרות אני מעדיף לסיים לפתח את שרביט קסמים ומערכת הגנה לנגמשים מאשר לפתח מענה טכנולגי מבוסס טילים לרחפנים

זאת לא מערכת מאד יקרה ויש בכלל סיכוי שהיא תפותח על ידי אחת או יותר מהתעשיות בכל מקרה עבור ייצוא - אני חוזר שוב זאת לא בעיה של צה"ל זאת בעיה כלל עולמית רצינית מאד - הרבה יותר ממנהרות או רקטות ארוכות טווח. אני מאד אתפלא אם לא עובדים כבר עכשיו על מערכות כאלו בתעשיה. פשוט צריך להקצות תקציב רכש לעניין - והוא לא צריך להיות מאד גדול.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

במחילה, כיצד לדעתך תיראה אותה "מערכת לא יקרה ליירוט רחפנים"? מה היא תעשה נגד רחפנים שטסים, נניח, מתחת לגובה עצים ובתים (כפי שאפשר לעשות בקלות על ניהוג GPS)? דוקא מערכת פשוטה של מקלע+מט"ל+ראיית לילה (מא"כ/תרמי)+ אופציה למכ"מ דופלר לגילוי תהיה יעילה, אמינה וורסטילית.

הכל בסדר חוץ מהמילה "דווקא".
האם הגדרתי איך תעבוד המערכת? לא. אז למה לשהתמש במילה "דווקא" אשר באה לציין כאילו הגדרתי משהו ואתה סותר אותו?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

לא הייתי מרשה לכטב"מי אוייב לפעול מעל שטח ישראל ולטעמי במצבים מסויימים עוד חמור מכך מעל כוחות צה"ל בתוך לבנון. החיזבללה ינסה להשתמש בכלים שברשותו לא רק לפיגועים אלא גם לאיסוף מידע טקטי על מיקומי כוחות - אנחנו צריכים כלים אפקטיביים למנוע את הדבר. זה עלול לעלות לנו בחיי חיילים ולמנוע את יכולת ההפתעה הטקטית שלנו וזה חמור מאד. יותר אפילו מהכמה ק"ג חומר נפץ שמל"ט מתאבד יכול לשאת.

אני לא התכוונתי לאפשר למזל"טי מודיעין לטוס טיסה חופשית. רק למזל"טי תעמולה ולפעמים התאבדות.

ציטוט:

אני כן חושב שראוי לפתח אמצעי כזה - תהיה לו הרבה דרישה בחו"ל - תזכור שזה איום בינלאומי שרק יילך ויתרחב - כל פוץ יכול היום לרכוש מל"ט לשים עליו מצלמה ועל כלים מעט יותר גדולים גם חומר נפץ ולבצע פיגועים איפה שבא לו - זה הולך להטריד הרבה מאד גורמים ואין לדעתי פתרונות מוכחים מאד טובים - בטח לא זולים - פיתרון ישראלי כזה שגם יציג יכולות במלחמה הבאה יכול לגרוף הרבה מכירות בעתיד - ואנחנו על הדרך נקבל אמצעי יעיל נגד האיומים של החיזבללה.

העיניין הוא שאמצעי אחד לא יהיה לך, גם לא משפחה. לא רק שיש מגוון של כתב"מים, אלא יש מגוון של מתארים וגופים מעורבים שלכל אחד דרישות משלו. מה שמתאים לצבא לא מתאים למשטרה ולא מתאים לחברה פרטית. אתה תקבל מגוון רחב של פתרונות, החל מלייזרים שבפיתוח דרך מיירטים זולים כמו כיפת ברזל וAI3 ודרך שידרוגים לתותחי נ"מ ואפילו דברים כמו מעין מעיל רוח להגנת נקודה נגד כתב"מים מתאבדים, שבשים והפתרון הפשוט מכולם של בטון.

ציטוט:

. בכל מקרה הכיפה לא תיכנס לתוך שטח לבנון

למה לא? היו הוקים בלבנון, למה לא כיפת ברזל?

אתה צודק וגם זה לקח שצריך ללמוד. נראה לי שהממשלה/צה"ל לא חשבו שאנו נכנסים למלחמת התשה כזו ארוכה, אבל זו בהחלט בעיה ולא נראה לי שלמישהו הייתה תוכנית מגירה למצב כזה וזה חבל.

זה גם די לקח צבאי קלאסי אגב, כי בסופו של דבר, הוקצו כוחות רבים מאוד לאבטחה היקפית של הישובים.

אבל נראה לי כי ההתנהלות היתה יותר "מדינית" ופחות צבאית,לא קשה להסיק שלא היתה תוכנית קרב,
בטח לא ל50 יום,
לא ידענו האם זה מבצע נקודתי, מלחמה כוללת,או מופע של פיקוד העורף.
לא התקבלו החלטות מושכלות .ייוזמה ,תיכנון ,וביצוע ,ברמה כוללת, צבאית .,לא היתה קימות מהיום הראשון ,ועד האחרון[שהוא עוד לפננו].

כשאתה נגרר אחר היריב ,ורק מגיב, ומצפה שהוא ישתכנע -זה לא יקרה .
ופיתונות טכנולוגיים, איך לא יפגעו בי , הם רק תוספת ולא מהות הכרעה בקרב.

סון טסו כתב ספר לפני 2500 שנה ",אומנות המלחמה", והוא נכון היום יותר מאי פעם .

יפה כתבת, אך לא הייתי מצניע את האחריות של הדרג הצבאי, שלפחות לפי מה שהתפרסם בתקשורת תרם רבות להחלטות המדיניות שבאו לביטוי בשדה הקרב.

ביום הראשון למבצע, להשמיד כל מבנה שגובהו מעל 10 קומות, ללא התרעה מוקדמת.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

התגובה הכי הגיונית שנכתבה בשירשור הזה...

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אני מסכים אבל הייתי קצת משנה את החוקים
בכל יום בשעה 12 בצהרים סוגרים את הספרים ועושים ספירת מלאי. על כל רקטה מורדים פצצה של 250 ק"ג/500 ליברות על אחד המבנים מ-10 קומות ומעלה, ומתחילים מהגבוה ביותר ויורדים דרומה. על כל פצמ"ר פוגעים במבנים שהם פחות מ-10 קומות, ושוב מהגבוה לנמוך.
זמ"מ 14:00. מידע לגבי הדרך שאנו פועלים, יתן שעתיים התראה לכל מי שירצה להתפנות.

מה אתה משיג בשיטה חוץ מהרס ,פליטים, עולם נגדך, בניה חדשה, ואנשים החושבים כי אינך יכול לעצור החמאס אז אתה הורס סביבתו,
אשמח להסבר משכנע בזכות השיטה.

במילה אחת - ה ר ת ע ה
אם החמאס יבין את התוצאות של הירי שלו יתכן שהוא יחדל אש מהר יותר.
ראינו שלאחר שנפלו 2 המגדלים החמאס קיבל ושומר על הפסקת האש.
זו האינדיקציה הכי משכנעת לדעתי בזכות פעולות מסוג זה.
העולם המוסלמי שונא אותנו בכל מצב ומכיוון שהם מתחילים להשתלט על אירופה, אז לא צריך להתפלא שגם באירופה יש קולות נגדנו.
יש ספר חובה שנקרא ״סליחה שניצחנו״ שנכתב ע״י אפרים קישון לאחר מלחמת ששת הימים חובה לקרוא.

1. הוויכוח על כדאיות ההשקעה בכיפת ברזל תם. יחל הויכוח על כדאיות מערכת נגד פצמ"רים - כאן לעלות הפתרון משקל מכריע - כי הנזק הוא קטן מאוד - בהתנהלות נכונה.

2. עלויות חיל האוויר הם עצומות - יש למצוא דרך להטיל חימוש כבד (עד 250 ק"ג) ומדוייק לטווחים טקטיים (10-15 ק"מ) יותר בזול - או ע"י כתב"מ ייעודי שיפעל כמשאית פצצות ללוחמה א-סימטרית (בהכללה - כל מלחמות / המבצעים מ 1982 ואילך) או חזרה למרגמות / ארטילריה כבדה אך הפעם עם חמ"מ.

3. הובלת הכלים הכבדים של צה"ל עלו ב 2 הרוגים ומספר פצועים בתאונות דרכים - הגיע הזמן להערך להשתמש ברכבת להובלת ציוד - יהיה קו לכרמיאל וקו עם תחנות בעפולה ובית שאן - יש קו רכבת עד ל"עוטף עזה" - אפשר יהיה להסתדר עם פחות מובילים ופחות נהגים.

4. תצפית - אי אפשר בלי, ונראה כי אין מספיק - תרני תצפית / סימון מטרות על טנקים / נמ"ר וכו שמעבירים הווידאו לחמ"ל אחורי יאפשרו עוד הרבה עיניים שמלוות הכוחות ברמת מחלקה / פלוגה - זה יקטין את "ההפתעות", כנ"ל לגבי אמצעי תצפית אוטונומיים שאפשר להציב בכל מקום - צה"ל הכשיר קאדרים רבים של תצפתניות - זה משאב מילואים שראוי להשתמש בו - אמצעים לא יקרים , תועלת רבה - בעיקר בלילה... == > מול החיזבאללה אני חושש שיהיו חסרים כתב"מים לליווי צמוד של הכוחות.

5. השקעה בנמ"ר - זה שהבכלי הוכיח עצמו - לא היה כל ספק. השאלה האם נגמ"כ של 40 טון עם מיגון אקטיבי שעולה פחות לרכש ותחזוקה היה פחות אפקטיבי - נותרה ללא מענה.

6. מיגון כלים -אין ספק שלצה"ל חסרים כלים ממוגנים ואני לא רואה איך הפער נסגר ע"י רכש חדש - אי ניצול "מחירי סוף עונה" לרכש MRAP ונגמשי בראדלי (אפשר לפרק הצריח עם לא רוצים תותח) מצד אחד והסבת מרכבות מדגמים ישנים לנמ"כ מצד שני הם עדות ל"צה"ל שמרגיש עשיר" - המדינה תתקצב רכש חדש.

7. גודל חיל האויר - המפגן המרשים של דיוק רק מדגיש כי "אפשר לעשות יותר בפחות" - עם ישראל משלם היום פעמיים - גם על חימוש מדוייק וגם על צי מטוסים גדול - לפגוע ב 150 במטרות עם חמ"מ זה כלום - צריך לקבוע את הספק התקיפה המקסימלי שנדרש מחיל האויר (מטרות ליום) ולצמצם את מספר המטוסים בהתאם.

8. מפקדות גיס - לא הופעלה - האם צה"ל זקוק לשתי מפקדות גיס? האם צה"ל זקוק לפיקוד ייעודי לדרום או שאפשר לאחד את פיקוד מרכז / דרום - כשיש מפקדת גיס שתוכל לנהל מבצע רחב בכל גיזרה.

9. שטחי כינוס - אי אפשר להעביר אל מחוץ לטווח המרגמות?!

10. גיל פרישה - מח"טים בני 43 -42 , מפקדי אוגדות בני 45-48 מוכיחים כי גיל הפרישה הנוכחי של 47 הוא ביזבוז משווע של משאבי - אנוש. צה"ל חייב לרענן את מודל השרות - הייתי מתחיל מלתת האפשרות, למי שמתאים , לא לפרוש אלא להמשיך לשרת , באותה דרגה, בתפקידי מטה שונים אך בקדנציות ארוכות - ולאפשר פרישה בכל עת שהמשרת יחפוץ - אני בטוח כי רבים יעדיפו להישאר על מדים - לקבל שכר , רכב ולישכה מאשר לקבל פנסיית גישור...

11 . מיגון אקטיבי - כנראה לא יהיה צורך להמתין למבצע הבא. המבוכה בצבא רבה.

12 אזורי צפירה - צמצום "הפוליגונים" היא משימה קריטית להתנהלות העורף - פחות צפירות מבטיחות התנהלות רגילה של האוכלוסיה, גם אם שומעים "בום" או אזעקה מרוחקת מדי פעם

13. שכבת יירוט מתחת לכיפת ברזל - מיירטים יותר זולים להגנת "מטרות נקודה גדולות" - אשקלון, ישובי העוטף , נתיבות, קרית שמונה , נהריה, שלומי וכו' - מערכת אוטונומית כדוגמת EAPS מארה"ב - יתן מענה למרגמות 120 ורקטות בשטח משמעותי יותר קטן מכיפת ברזל - אך בעלות יירוט יותר נמוכה - יאפשר לכיפה לשמור מיירטים לטובת רקטות יותר ארוכות / כבדות / מדויקות


מבחינת ניהול המבצע = דרג מדיני

הסיבה שהמבצע נמשך 50 יום טמון בשגיאה של גורמי הערכה כי "החמס יכנע" - זה נשמע בהודעות דובר צה"ל בימים הראשונים שהפך להיות "קול הרע"מ מקהיר".

החמס לא נכנע אחרי שבוע וגם לא אחרי שבועיים או שלשה - אבל הקבינט שמע שאוטוטו זה קורה - ולכן "הדו שיח" של העברת מסרים נמשך כאילו לא יורים על כל ישראל.

העניין יותר חמור כי הירי מעזה לא היה הפתעה - אנו שומעים כבר זמן כי סיבוב נוסף בעזה קרוב וצה"ל נערך. מדוע לא השתמשו בתוכניות הקיימות ואילתרו פעולה אחרת? שיפרסמו פרוטוקולים בעוד 50 שנה נדע - או שמישהו יכתוב ספר.

בסופו של דבר - החמס נכנע - וזה נצחון ישראלי מובהק - גם אם שיטת הלחימה - התשה וכתישה הדרגתית לאורך זמן ארוך מנוגדת לתפיסת הבטחון הישראלית של מלחמה קצרה והכרעה.

יתרה מזאת, כנראה שישראל השיגה שינוי אסטרטגי - הכנסת הרשות לעזה.

מדוע לא פונו ישובים? - מאותה סיבה שבמלחמת לבנון נתנו לחיזבאללה לשתק את צפון הארץ במשך שבועות - מה שמרגישים בשטח לא מחלחל לקריה בת"א ובירושלים - זו תקלה גם של הדרג האזרחי בעוטף עזה - הם לא צעקו בזמן, התנועה הקיבוצית התארגנה ומי שרצה לעזוב - עזב.


לאור כל זאת, מאוד יתכן שבסיבוב הבא מול חיזבאללה, ישראל תנהג באותו האופן אם החיזבאללה לא יירה בקצב שימנע מכיפת ברזל להגן על ישובים בגלל מחסור במיירטים.

הרי הבעיה ו "חוסר התוחלת" של כניסה קרקעית ללבנון אף יותר קשה מהאתגר העזתי - אי אפשר "למוטט את שלטון החיזבאללה" וגם אם יוכה וישראל תכבוש את לבנון עד ביירות - הרי לא נישאר להחזיק את לבנון.... - אז מה ימנע ממנו להתחמש שוב?

זאת ועוד - אם צה"ל מבקש 9 מליארד ש"ח על צוק איתן - כמה יעלה לכבוש את לבנון עד הליטני? (פי 10 שטח מעזה) או עד ביירות?

מחשבה מטרידה.

ציטוט:

2. עלויות חיל האוויר הם עצומות - יש למצוא דרך להטיל חימוש כבד (עד 250 ק"ג) ומדוייק לטווחים טקטיים (10-15 ק"מ) יותר בזול - או ע"י כתב"מ ייעודי שיפעל כמשאית פצצות ללוחמה א-סימטרית (בהכללה - כל מלחמות / המבצעים מ 1982 ואילך) או חזרה למרגמות / ארטילריה כבדה אך הפעם עם חמ"מ 7. גודל חיל האויר - המפגן המרשים של דיוק רק מדגיש כי "אפשר לעשות יותר בפחות" - עם ישראל משלם היום פעמיים - גם על חימוש מדוייק וגם על צי מטוסים גדול - לפגוע ב 150 במטרות עם חמ"מ זה כלום - צריך לקבוע את הספק התקיפה המקסימלי שנדרש מחיל האויר (מטרות ליום) ולצמצם את מספר המטוסים בהתאם.

אלו שתי נקודות נכונות וקשורות אחת לשנייה. במיוחד שמצד אחד לא הייתה נקודה אחת במבצע האחרון שהייתה מרוחקת יותר מ15 ק"מ מהגבול ומצד שני הכוח המרכזי שהופעל הוא ה"זרוע הארוכה" (והיקרה) של ישראל. חוסר ההלימה בין שתי עובדות אלו הוא גדול. בכל לחימה שתהיה (חוץ מפעולה באיראן) חלק ניכר מפעילת חיל האוויר יהיה מוקדש לסיוע קרוב ותקיפת מטרות רק"ק במרחקים קצרים מהגבול. עלות התפעול ה"זרוע הארוכה" היא גבוה ביותר. רצוי להעביר חלק מהיכולות התקיפה בטווחים קרובים לכוחות היבשה ולהקטין את חיל האוויר.

נושא "משאית הפצצות" הבלתי מאויישת עלה כאן המון בעבר.
עד היום לא שמעתי על אף מדינה או חברה שעובדת על פיתוח כזה (אני מדבר על כטב"מ מגביה טוס שהיכולת המרכזית שלו היא שהיה ארוכה וכושר נשיאה גבוה - בלי יכולות מתקדמות אחרות שיגיעו מכלים אחרים).

כלי כזה יהיה מסוגל להטיל פצצות מונחות של רבע/חצי ואפילו טון בעלות תפעול נמוכה והוא מתאים לפעול באזורים שאינם מאויימים בצורה גבוהה מאד (אחרי השמדת מערכי הנ"מ או במקומות בהם מערכים כאלו לא קיימים - עזה ואולי לבנון אחרי הטיפול הראשוני של חיל האויר).

היתרון הוא בעלויות התפעול ובזמינות - כלי כזה יכול לשהות הרבה יותר זמן מעל אזורים ייעודיים ולהטיל פצצות לפי הצורך. כמה כלים כאלו בזמינות קבועה מעל הרצועה יכולים לכסות בקלות את כל היעדים הרלוונטיים ויכולים להיות לך עוד כמה בהיכון חמושים ברגע שהאחרים מסיימים וזקוקים לדלק או חימוש.

מדוע לא יוצא לדרך פרויקט כזה (בהנחה שאין משהו שחור כזה שלא נחשף) - אין לי מושג.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

קוראים לה קרנף, ועד היום לא ברור לי מה הבעיה להתקין בתא המטען נת"ל סובב כמו זה מפציצים כבדים מודרניים ומגלשה שתזרוק את הכבודה מהכבש האחורי. מטוס כזה יכול לטוס ביעף איטי כמה שעות טובות מעל הרצועה ובגבהים שטזק"א ואש קנית בכלל לא מגיעים אליה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...4&postcount=118

או ה-HARVEST HAWK בשירות המארינס.

שתי הסתייגויות:
א. "משאית פצצות" כזו כדאית רק אם היא נותנת יותר ממערכת קיימת ו/או עולה פחות; אין לי נתונים של חה"א, אך בחהא"א עלות שעת טיסה של ההרקולס אינה נמוכה במיוחד: לפי הפוסט מכאן , ב-2013 היא לא היתה זולה במיוחד*:
C-130J Hercules Cargo Plane — $14,014
F-15C Eagle Fighter — $41,921
F-16C Viper Fighter — $22,514
MQ-1B Predator Drone — $3,679
MQ-9A Reaper Drone — $4,762
T-6A Texan II Turboprop Trainer — $2,235
כלומר החיסכון יחסית למטוסי קרב לא בהכרח יהיה רב; עבור המארינס, נראה שבמרחבי אפגניסטן ממילא יש צורך בנוכחות קבועה של מטוסי תדלוק, כך שהוספת יכולת תקיפה הגיונית כלכלית יותר מלחה"א שלנו (חוסכים את עלות גיחת מטוס הקרב ולא רק את ההפרש).

* ברור שנתון כזה יכול להיות בעייתי- מי יודע האם בשנה מסוימת "עלות הקיום" כוללת הקמת מבני תחזוקה, רכש חד-פעמי, שינוי חד-פעמי וכו'. אשמח לנתון מבוסס יותר.



ב. חלק מהמשימות אפשר בודאי לבצע עם מתקון מזערי כמו של ארגניטנה ב-82' (הטלת פצצות JDAM מתוכנתות מראש על מטרות שאינן מחייבות תצפית של המטוס המטיל לפני התקיפה). בחלק מהמשימות דוקא צריך שהמטוס התוקף יצפה על המטרה לפני התקיפה עצמה (אם רוצים לודא שהבכיר שיש לחסל נמצא בבית, או שמפפחת שכניו עזבה את הבית)- ואז יש צורך במע' תצפית כפי שקיימת ב- HARVEST HAWK; וזו אינה זולה- ערכת הסבה כזו עלתה למארינס 10 מיליון דולר. גם אם לחה"א היא תעלה עשירית, זה סכום נכבד.

ג. בכלל, בכמה מהתקיפות צריך "משאית פצצות"? הרושם השטחי שלי הוא שחה"א שולח מטוסי קרב- שבודאי יכולים לשאת פצצות רבות ולתקוף מספר מטרות בזו אחר זו- עם פצצות ספורות, לתקוף מטרה בודדת; כלומר, הוא מפעיל "מוניות ספיישל פצצות" ולא "משאיות". אם כך, אולי הפתרון הוא לחמש את העפרוני של הביס"ט?

מדובר על קונספט המשלב 2 אלמנטים מרכזיים:
1. כטב"מ נושא חימוש כבד.
2. כלי בעל כושר שהיה ארוך במיוחד (בגובה רב).

יכולת הנשיאה כשלעצמה אין בה ייחוד. אפילו יכולת נשיאה זולה היא לא בהכרח ייחודית. אבל כשאתה מכניס גם את המימד של שהיה ממושכת מאד מעל מטרות ברמה של שעות רבות וימים בעלות נמוכה יחסית לאמצעים קיימים עם בונוס של מערכת בלתי מאויישת - יש לך כבר משהו אחר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הלו, כבר שכחנו את תקיפת הכור בסוריה?
שכחנו שבלוב הרימו נשק גרעיני בלי שידענו? תקיפת מפקדת אש''ף בתוניס?
תקיפת הכור העיראקי?
כל אלו הן דוגמאות למקרים בהם נוצר צורך להפעיל כוח ממוקד רחוק, או כוח רב ממוקד רחוק.
אבל אלו כבר היו. עכשיו לאחר קריסת הצבאות הסדירים במעגל הצמוד,ורכישת יכולות נקודתיות מתקדמות ורקטות ארוכות טווח על ידי שלל ארגונים לא מדינתיים שאין להם איזונים ובלמים של התנהלות של מדינה,
לא נכון למהר לוותר על מכונת השמדת המטרות היעילה ביותר בעולם. (שיש לה קבלות מוכחות)

שימו לב להתפתחויות בגודל, בחימוש ובהסתמכות על כלים (רכב ואף רק''ם) אצל הארגונים האסלמיים סביבנו.
הדפ''א המסוכנת היא שקו הזמן שלנו הולך למלחמה לא סדורה שבה האזרחים הם המטרות והמילואימניקים ימצאו עצמם יחסית בטוחים כשהם מגויסים בצווי 8 לחזית ומרחב המגע.
מול דפ''א זו, הייתרון הסגולי שלנו הוא יכולת סדורה ומקצוענית לאתר ולהשמיד כל מי שיורה עלינו מתוך הבנה שאין מנופים להפעיל.
בניגוד לחישובים של 73', שם הפגיזו את תחנות החשמל של סוריה או עשו בומים על קוליים מעל ערים וארמונות של שליטים,
הפעם מטרות המלחמה הן פשוטות להגדרה וקשות יותר להשגה- לאתר ולהשמיד כל כוח יורה של הרעים.
זו לטעמי הדפ''א המסוכנת. ארגונים אחרים עם יצרים בכיוון המדיני כגון חמא''ס הם משהו שיותר פשוט להסתדר איתו.

לסיכום- אל תפרקו לי את המפלצת שחיל האויר הישראלי גדל להיות, עוד מוקדם לזה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אני מסכים (אני לא זה שטענתי שיש להחליף את כל מטוסי חיל האויר במשאיות פצצות טיפשות - לא בשלב זה לפחות) אמרתי שצריך גם כנף של כלים כאלו שיכול לצמצם את היקף השימוש ב-F15/F16 בלחימה כמו שראינו בעזה ואולי כמו שנראה בלבנון אחרי שיוסר לגמרי איום הנ"מ (אני לא מדבר על טילי כתף אני מדבר על נ"מ קצת יותר רציני שיכול לפגוע במל"טים מגביהי טוס).

זה יביא לחיסכון כספי בטווח ארוך ולזמינות גבוה יותר של חימושים.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אם מחליפים 2 טייסות F16 מזדקנים אשר לא משדרגים אותם ב 2 טייסות כתב"מ הפצצה שיכול לשאת 2 טון חימוש + אמצעי תצפית וסימון מטרות -מעבר לעלויות תפעול הרבה יותר נמוכות, החסכון מתבטא:

- אי צורך בשדרוג ה F16
- פחות טייסים / אימונים = פחות הכשרות
- מערך טכני פשוט הרבה יותר

כתב"מ כזה עם יכולת שהיה באויר של 12 שעות עם המטען, מהירות של 500-600 קמ"ש יוכל גם להגיע רחוק מאוד - לשחרר חימוש ולחזור.

אני מניח שבעולם לא פיתחו זאת מכיוון שיש חשיבות יותר גדולה ל- ISR וארה"ב שמגיעה למצב של צורך בהפצצה יש לה מפציצים -B52 , B1 - שהם יעילים מאוד כלכלית במחיר "הובלת חימוש" ובעלי טווח ומשך טיסה ארוכים מאוד.

אם ישראל היתה רוכשת 6 מפציצי B1 - כפי שהוצע בעבר- העלות של חיל האויר היתה נמוכה משמעותי - מפציץ אחד היה נושא מגוון חימושים ומשייט לו 8-12 שעות ומשחרר לפי הצורך.

מכיוון שאין לישראל פלטפורמה זולה להטלת פצצות - אפשר לפתח - ויהיה לזה ביקוש - בשביל להפציץ את דעא"ש כזה כלי הוא אופטימלי.


מבחינתי הרבה יותר מעניינת החלופה של מרגמות וארטילריה כבדה - כפי שהכתב"מים הם "חזרה בזמן" למטוסי בוכנה קלים, כך החמ"מ מחייה את הכלים של תחילת המאה ה- 20 - הארטילריה הכבדה ששלטה בים וביבשה לפני המטוסים - תותחים 8 / 10 אינץ שירו פגזים של מאות ק"ג לטווחים של 20 ק"מ.

האבסורד הוא שמשקיעים בחימוש מדוייק בפגזים 155 מ"מ ו - 120 מ"מ ועוד בוחנים הצטיידות בתותחי 155 מ"מ חדשים, שבכלל צריך ללכת לקטרים הרבה יותר גדולים - פגזי חמ"מ של 250 ק"ג שיכולים להכיל כל סוג חימוש שמטוס או רקטה מכילים - בעלות הרבה יותר נמוכה.

4 תותחים / מרגמות כאלו סביב עזה היו פוגעים ברוב המטרות הקבועות בהם פגע חיל האויר - ובשבריר העלות .

תותחים / מרגמות כאלו על ספינת עזר של חיל הים יאפשרו להגדיר מחדש מהוא סיוע מהים....

דווקא כאשר המודיעין מייצר הרבה מטרות בטווח הטקטי - תותחים כאלו שיורים בקצב של 2 פגזים מדוייקים בדקה - הם חוסר משמעותי בארסנל הצה"לי - חוסר שכלל לא יקר למלא - אין כאן שום טכנולוגיה חדשה.

צריך להבין - 120 פגזים מדוייקים של עד 250 ק"ג ם בשעה לתותח לטווחים של עד 20 ק"מ - זו עוצמת אש אדירה - בלי מטוס, בלי טייס - 10 חבר'ה של חיל תותחנים + תותח - וחימוש מדוייק.

מישהו יכול לחשוב על משהו יותר טוב מזה בעלות / תועלת?

אני כבר מזמן הצעתי את הקונספט של תותחים גדולי קוטר קבועים (בתוך צלע הר לכיוון לבנון עם אפשרות מסויימת להטיית זווית), והפעלה כולל חימוש בתוך ההר - מוגנים לגמרי מכל אש נגדית. ההצעה שלי אגב הייתה לתותחים בקטרים גדולים עוד יותר עם טווח גדול משמעותית (אולי לא כמו של בול אבל משהו מעט יותר פרקטי שלא יהרוס קנה אחרי 3 יריות וישגר 200~ ק"ג חנ"מ בכל פגז).

בצה"ל מסיבה לא ברורה לא אוהבים אמצעים לא ניידים. אני חושב שבניגוד לארה"ב שצריכה להילחם בכל נקודה בעולם בערך, לצה"ל יש אוייבים קבועים למדי. עזה היא גזרה קבועה, לבנון היא גזרה קבועה וגם סוריה. מול כל אחת מהגזרות האלו שווה להוציא כמה עשרות מליונים על אמצעים כאלו - אם מחר יהיה שלום על לבנון/סוריה/עזה תרשמו את זה כחלק ממחיר השלום - אף אחד לא יתווכח - כל עוד אין שלום האמצעים האלו יכולים להיות מאד אפקטיביים ולספק אש כבדה עוצמיתית מאד לטווחים מאד רחוקים.

לתותחים כבדים מאד אבל יש חסרונות שצריך לקחת בחשבון. בלאי קנה כאמור - אני מניח שאפשר למצוא פתרונות יצירתיים לעניין הזה. הפגזים לא תיקניים - מה שאומר שהם יקרים יותר ואי אפשר לקנות מארה"ב בכסף סיוע. מעבר לזה המסלול של פגז הוא בליסטי ומתאים למתארים מסוימים מאד. עם פצצה ממטוס אתה יכול לפגוע בכל מטרה בכל זווית.

בשורה התחתונה אני מאד מתקשה לראות משהו כזה "ממריא".

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אפשר להתחיל עם: ,2S4 Tyulpan

מרגמה כבדה , 240 מ"מ מתנייעת, משקל כללי 30 טון , צוות של חמישה שפותחה ע"י בריה"מ בשנות ה 70 - יורה פגזים של 130 ק"ג - עד היום בשימוש.

אפילו להחזיר את המרגמה 160 ממ של סולתם

בעולם יש עוד כלי ארטילריה ניידים עם קטרים גדולים .

הנקודה הכלכלית היא שאם משקיעים בחימוש מדוייק - שיגור חימוש מתותח יהיה זול מרקטה או מטוס ואי אפשר להשוות את התועלת המבצעית של פגז 240 ממ ששוקל 130 ק"ג לפגז 155 ששוקל 43 ק"ג -שלהפוך אותם למדוייקים עולה כמעט אותו דבר.

הפגז של 155 ממ הוא פשרה של קצב אש / טווח / משקל - והייעוד - פיזור חימוש סטטיסטי - ולכן קצב האש חשוב

שעוברים לחימוש מדוייק המשוואה משתנה לחלוטין - קצב האש לא חשוב - הטווח / משקל הופכים לדומיננטיים - אז מכיוון שאין תותחים מתאימים - הלכו לפתרונות רקטיים (רומח)

הבעיה של פתרון רקטי זה המחיר - להפעיל את חיל האויר יותר זול מאשר להרים חימוש לגובה באמצעות מנוע רקטי חד פעמי - אז הרציונאל הוא שהרקטות נועדו לשלב בו חיל האויר עסוק בנ"מ..... , ןמכיוון שמחיר רקטה מאוד גבוהה , מצטיידים מכמויות קטנות שאין בהם להשפיע על משימות חיל האויר -כך שאין חסכון כלכלי, יש "שלייקס" שאני לא בטוח שנחוץ.

השורה התחתונה - מטען הנפץ הכי כבד שזרוע היבשה יודעת לשגר בזול (לא רקטה) זה ה 6.5 ק"ג חנ"מ שבפגז ה 155 ממ.
אפשר לשפר את זה בסדר גודל הבשקעה קטנה בתותחים ובעלות חימוש נמוכה משמעותית מרקטות ארטילריות קיימות . בהינתן שעלות החימוש מאפשרת יצירת מלאי משמעותי - אז אפשר לצמצם את מעורבות חיל האויר בטווחים הטקטיים ולהשיג חסכון אמיתי ע"י צמצום מספר מטוסים.

במתארים של 2006, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן - תותחים גדולי קוטר עם חמ"מ היו עשויים להיות שחקנים ראשיים ועלות הפעילות היתה יורדת באופן משמעותי.

מסכים שמרגמות 160 חסרות , הן הוכיחו את עצמם יפה מאוד ב 82 בהרס ערים.
לגבי תותחים/מרגמות עם חימוש מונחה מדיוייק זה יכול להיות רעיון טוב אבל להציג את זה כרעיון מאוד זול קצת מופרך.
בו ונקח לדוגמא את האקסליבר , פגז ה 155 המונחה שפותח על ידי השבדים והאמרקאים ,
למרות שזה פגז יחסית קטן למה שאתה מחפש ולמרות שיוצר באלפים המחיר שלו עדיין יותר מ חמישים אלף דולר וזה לא מחיר הרבה יותר זול מרקטה מדוייקת (טיל מנתר למשל אמור לעלות פחות).
מחיר חימוש מדוייק אינו עולה בגלל החומר ההודף/הדלק שלו אלה בעיקר בגלל מערכת ההנחיה שלו ואותו דבר יהיה לגבי פגז חכם.

מספר הערות:

1. ראשית ההשוואה של העלות היא בחינה של "מחזור חיים כולל" - רכש, תחזוקה, אימונים - אם אפשר להחליף טייסת F16 בשתי סוללות של ארטיליה כבדה - גם אם החימוש עולה 100,000 דולר לפצצה - זה עדיין מציאה -JDAM עולה 25,000 דולר + פצצה.

אנחנו לא מבינים כמה באמת עולה טייסת מבצעית במהלך 5 שנים - ההשוואה היא לא עלות חימוש אחת מול השניה אלא כמה עולה להחזיק טייסת - מהמכונאים, הטייסים, המבנים, הפקידות, האימונים , השידרוגים , התחזוקה , הפחת , הכשרת טייסים (ממיון לקורס טיס עד הסמכה) , מגורי משפחות - והיוון תשלומי הפנסיה של כל אנשי הקבע שנשארו בקבע בגלל שיש טייסת - אפילו עלות בסיס - יהיו פחות טייסות - בסיסים יסגרו = העלות היא עצומה -ובסוף הטייסת מטילה מבצעית X חימושים ב 20 שנה. לשימחתנו, ה X הוא קטן - וצפוי להישאר קטן - אז יוצאשכל עלות הטייסת מחולקת למספר החימושים - והתוצאה מדהימה.

2. אני 100% מסכים כי עיקר העלות בפגזים / פצצות מונחות זו מערכת ההנחיה - הבדל העלות בין פגז 155 מונחה ל פגז מרגמה 240 מונחה לא דרמטי - ולכן על מנת להשיג יתרון כלכלי מול המטוסים והרקטות - יש לעלות בקטרים - ולהגיע למשקלים משמעותיים.

3. האקסקליבר יקר כי הוסיפו לו גם מנגנון "הארכת טווח" - ודווקא להכניס את כל האלקטרוניקה והמכניקה לפגז 155 זו בעיה יותר קשה מאשר לבצע אותו דבר בפגז הרבה יותר גדול - אני מניח שעלות התחמושת תהיה בין האקסקליבר ל JDAM

4. מנתר עולה 100,000 ש"ח (כ 25 אלף דולר) - אך משקלו 63 ק"ג - זה פגז 155 ממ עם מנוע רקטי ומערכת הנחיה = אקסקליבר ....- אני מתיחס לחימוש ארטילרי במשקל 100-130 ק"ג.

5צה"ל רוכש פגזי מרגמה 120 מדוייקים בעלות שנאמר עליה "זולה" בגלל פיתוח של מערכת הנחיה גנרית של תע"ש - אם זה נמצא כלכלי, אז חימוש כבד שיחליף את ח"א יהיה הרבה יותר כלכלי.

אני אשאל שוב - למה הניידות כל כך חשובה בכלים עם טווח גדול?

אני מעדיף אמצעי סטטי עם טווח גדול הקבור בצורה שלא ניתן להשמידו (אלא בפגיעה ישירה של אמצעי חודר בונקרים כבד - מה שאין וכנראה לא יהיה לאוייבנו בשנים הקרובות) על פני אמצעים קטנים יותר וניידים. סה"כ האוייבים שלנו לא הולכים לשום מקום - מול קו הגבול עם לבנון יש לך במרחק של 5-10 ק"מ לא מעט תילים/הרים - כל אחד מהם יכול להתאים לתותח או תותחים כאלו - אם יהיה להם טווח של 100-150 ק"מ הם יכולים לכסות בקלות את רוב שטח לבנון - כולל החלקים הצפוניים.

צריך יכולת הטיה מסויימת לתותח וקליע עם ביות סופי - רצוי עם משקל חנ"מ של 150-200 ק"ג ויש לך יופי של אמצעי.

אגב השימוש של מה שאני מדבר עליו שונה לחלוטין ממה שאתה מתייחס אליו - אני מדבר על אמצעי שאפשר לראות בו כמעט אסטרטגי עם טווח גדול מאד ועוצמה רבה - אתה מדבר על כלי לסיוע טקטי קרוב עם רש"ק גדול.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

[QUOTE=tby]מספר הערות:

1. ראשית ההשוואה של העלות היא בחינה של "מחזור חיים כולל" - רכש, תחזוקה, אימונים - אם אפשר להחליף טייסת F16 בשתי סוללות של ארטיליה כבדה - גם אם החימוש עולה 100,000 דולר לפצצה - זה עדיין מציאה -JDAM עולה 25,000 דולר + פצצה.

אנחנו לא מבינים כמה באמת עולה טייסת מבצעית במהלך 5 שנים - ההשוואה היא לא עלות חימוש אחת מול השניה אלא כמה עולה להחזיק טייסת - מהמכונאים, הטייסים, המבנים, הפקידות, האימונים , השידרוגים , התחזוקה , הפחת , הכשרת טייסים (ממיון לקורס טיס עד הסמכה) , מגורי משפחות - והיוון תשלומי הפנסיה של כל אנשי הקבע שנשארו בקבע בגלל שיש טייסת - אפילו עלות בסיס - יהיו פחות טייסות - בסיסים יסגרו = העלות היא עצומה -ובסוף הטייסת מטילה מבצעית X חימושים ב 20 שנה. לשימחתנו, ה X הוא קטן - וצפוי להישאר קטן - אז יוצא שכל עלות הטייסת מחולקת למספר החימושים - והתוצאה מדהימה.
ההוצאה בהחלט גבוהה מאד וצריך להקטין אותה, אבל חה"א זה לא רק תקיפות בטווח קצר, ולסגור טייסות ובסיסים זה לא קל אין מזה דרך חזרה. אחת הדרכים להקטין עלויות היא לאחד טייסות, אני מניח שהקטנת האימונים כבר מוצע עד למקסימום, צריך לזכור שצריך לאמן גם את הטייסים שמחוץ לחה"א והם צריכים לטוס על מנת לשמור על כשירות. אני משוכנע שחה"א נותן את הדעת בנושא זה, ולא יהיה פשוט לחתוך בבשר החי של חה"א שלנו. תזכור שטייסי החייל הם ההרתעה הכי גבוהה ממלחמה כללית נגדנו.

2. אני 100% מסכים כי עיקר העלות בפגזים / פצצות מונחות זו מערכת ההנחיה - הבדל העלות בין פגז 155 מונחה ל פגז מרגמה 240 מונחה לא דרמטי - ולכן על מנת להשיג יתרון כלכלי מול המטוסים והרקטות - יש לעלות בקטרים - ולהגיע למשקלים משמעותיים.
זה נכון וצריך להגדיל את משקל הארטילריה בצבא היבשה ובראש ובראשונה את מערך המרגמות כולל ה-160 מ"מ, וגם את ה- 240מ"מ שצריך לפרוס מסביב לרצועה.
קיימת מערכת טעינה אוטומטית למרגמות שבהחלט ישפרו את ההפעלה של ה-160 מ"מ. לא ראיתי תמונות של המערכת מותקנת על מרגמות 160 מ"מ אבל זו לא צריכה להיות בעיה שאינה ניתנת לפתרון.

הטעינה נעשית ע"י הנחת הפצמ"ר על מסילה שמעלה את הפצמ"ר לפתח הקנה ומטילה אותו לתוכו. ראה ווידיאו.


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

3. האקסקליבר יקר כי הוסיפו לו גם מנגנון "הארכת טווח" - ודווקא להכניס את כל האלקטרוניקה והמכניקה לפגז 155 זו בעיה יותר קשה מאשר לבצע אותו דבר בפגז הרבה יותר גדול - אני מניח שעלות התחמושת תהיה בין האקסקליבר ל JDAM.
אלו 2 חימושים של חה"א ולכן הם יקרים יותר. בפצמ"רים ופגזי ארטילריה מחליפים את המרעום ונגמר הסיפור מחיר שלדעתי צריך להיות אלפי דולרים בלבד.






]

[QUOTE=tby]אפשר להתחיל עם: ,2S4 Tyulpan

אכן מרגמת ה-240 מ"מ היא בהחלט פיתרון נכון ותרשה לי להוסיף
נושא הניידות הוא פחות חשוב, למרגמה טווח, עם פצמ"ר חדש, של כ-20 ק"מ, משקל הפצמ"ר 130 ק"ג מתוכם 34 ק"ג מטען מועיל, רב"תים חכמים SAL, GPS, ורש"קים שונים כולל רש"ק טרמובארי.

את המרגמה ניתן להתקין 10 ק"מ מהרצועה כאשר היא מותקנת ע"ג בונקר שבו תוחזק התחמושת, ותתבצע טעינה אוטומטית של המרגמה שנטענת מהבריח. קצב אש יכול להגיע ל-2-3 פצמ"רים לדקה. בטונדות מסביב ותותחי נ"מ יגנו על העמדה.


המרגמה 2S4-Tulpan


תותח 30 מ"מ 6 קנים.

במתארים של 2006, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן - תותחים גדולי קוטר עם חמ"מ היו עשויים להיות שחקנים ראשיים ועלות הפעילות היתה יורדת באופן משמעותי.
ניתן ע"י ארטילריה מתאימה להקטין את השתתפות חה"א בסיוע לכוחות הקרקע, אבל לא הייתי מקטין את סד"כ חה"א. יש הרבה מאד איומים באיזור ואנו עלולים לפעול במרחקים שרק חה"א יכול לעשות.

עידו,

מה שאתה מתאר זהAdvanced Gun System - שמותקנת על המשחתות החדשות של ארה"ב - החימוש שוקל 105 ק"ג והטווח בערך 100 ק"מ - אבל זה בסופו של דבר פגז 155ממ.... - זה לא מחליף את החימוש היותר כבד של ח"א - זה

עלות החימוש והתותח (ובהצעה שלך גם יש צורך בתשתית פיזית לא זולה) היא אדירה ובסוף זה רק פגז 155ממ - 6.5 ק"ג של חנ"מ - היום זה יכולות של ממזל"טים....

אם אתה רוצה יותר חנ"מ על המטרה - זה פרויקט פיתוח למשהו שעוד אין - וזה פרויקט עם סיכון לא קטן - ויהיה עוד יותר יקר , כך שזה לא ממש תחרותי ביחס לרקטות , והרקטות לא תחרותיות מול חיל אויר.

מעבר לכך - כמה מטרות מתאימות יש בטווח של -70-100 ק"מ? ומה תעשה בק"מ ה 101? - אתה שוב חוזר לרקטות / מטוסים / כתב"מים


לעומת זאת , פגז של 250 ק"ג ל 10-20 ק"מ זו בעיה שיש לה כבר פתרון עובד בארטילריה כבדה של מלחמת העולם ה ראשונה / שנייה - וכמות המטרות היא לאין שיעור יותר גדולה , עלות החימוש היא משמעותית יותר נמוכה - כך שזה תחרותי במחיר , בתפוקות האש ובזמינות על פני חיל האויר.

AJ ,

לא ברור לי מדוע צריך להכניס מרגמה לבונקר..... המרגמה היא כמו כל תותח - ניידת בשטח. קצב אש יותר גבוה משיגים ע"י סוללה - למרות שקצב של 60 פגזים בשעה נראה לי מספק כאשר חיל האויר מטיל 150 חימושים דומים ביום....

המרגמה היא דוגמא למשהו שעוד אפשר לקנות מהמדף - וזה יחסית חימוש קל - 130 ק"ג ,

אני בדעה שצריך ללכת לחימוש במשקל 250 ק"ג - דוגמאות של כלים מהעבר שעשו זאת וקצת יותר על הנושא:http://idf-il1.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_17.html

לא להכניס לבונקר אלא להתקין אותה על הבונקר. הפצמ"רים יהיו בתוך הבונקר כך שהחימוש והטעינה יהיו מוגנים מאש נ"ס.
אשר לחימוש כבד יותר גם זו לא בעיה. רקטות דוגמת ה-BM-30 יעשו עבודה נהדרת כולל פגיעה מדוייקת בעזרת GPS ו-SAL. אם רוצים מערכת יותר כבדה אפשר להציב תותחי 16 אינץ 30 ק"מ מהרצועה ואנחנו מסודרים.

ל-TBY:
איפה ראית שכתבתי פגז 155 מ"מ?
אני אמרתי פגז גדול (מאות מ"מ) עם משקל ראש קרבי של מאות ק"ג.
זה לא למטרות סיוע קרוב (אם כי הכל אפשרי).
אני מדבר על משהו בכיוון של מה שבול התחיל לפתח - לא פרויקט בבילון אבל נניח גרסה מוקטנת קצת של המיני בבילון עם יכולת שיגור רציפה (נניח פגז בדקה). בטכנולוגיה של היום אני מניח אפשר לפתח קנים שיעמדו בעומסים בצורה טובה יותר עם הנחיה טרמינלית שתביא לדיוק מצויין.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

על זה עניתי:

אם אתה רוצה יותר חנ"מ על המטרה - זה פרויקט פיתוח למשהו שעוד אין - וזה פרויקט עם סיכון לא קטן - ויהיה עוד יותר יקר ( מ AGS) , כך שזה לא ממש תחרותי ביחס לרקטות , והרקטות לא תחרותיות במחיר מול חיל אויר בטווחים הארוכים.

AJ

תותחי 16 אינץ יורים "פולקסווגנים" , די לי בתותח הרבה יותר צנוע -

Vickers 10 inch /45 naval gun -קוטר 250 ממ , יורה פגז של 250 ק"ג ל 25 ק"מ ושוקל 22 טון - הגירסה של טרום מלחמת העולם הראשונה

אני מניח שלמדנו משהו על ייצור תותחים וחימוש ב 100 שנה האחרונות שיהיה אפשר להשיג אותם ביצועים בתותח יותר קטן / קל

אין לי ספק שתותח עם ביצועים כנ"ל וחמ"מ (ללא "הארכת טווח" בחימוש) יהיה תחרותי ביותר אל מול רקטות / מטוסים בטווחים הרגילים שלו - וב 25 ק"מ נמצאות רובן המכריע של המטרות

"תזכור שטייסי החייל הם ההרתעה הכי גבוהה ממלחמה כללית נגדנו."

מלחמה כללית עם מי בדיוק? האם יותר או פחות 30 F 16 ישנים משנים משהו בהרתעה הישראלית?

2 אוגדות מאומנות ב 100% עם מיגון אקטיבי לכל הכלים , ארטילריה כבדה ומדוייקת ופי 3 מזל"טים לאוגדה - זה לא יותר מרתיע מ עוד 30 F16?

צריך לזכור שהתקציב הוא סופי - שומרים על חיל אוויר ענקי ומשקיעים במודיעין לא נותר כסף ליבשה - ולעניות דעתי , נכון ל 2014 הפרופורציות פשוט לא נכונות:

מספר המטוסים בחיל האויר הוא לא גחמה של מפקדיו אלא פונקציה של תפוקות אש - בכמה מטרות צריך לפגוע ביום עפ"י תוכניות מבצעיות + רזרבה.

אל מול אלו, ב - 3 שנים האחרונות האיומים קטנו משמעותית ותפוקות האש של ח"א עלו משמעותית.
הגידול בתפוקות האש עולה הרבה כסף כבר הרבה שנים:

• השקעה גדולה בחימוש מדוייק,
• מערכות שו"ב חוצות ארגון,
• הקמת להק חדש במטה חיל אוויר - עוד תא"ל + 3 אל"מים + כל היתר....

מהצד השני חייבת לבוא ירידה פרופורציונאלית בפלטפורמות - וזה פשוט עוד לא קרה -
לא בגלל שמטכ"ל צה"ל צריך אותי בשביל לדעת - אלא רק בגלל אינרציה אירגונית - כל זמן שהתקציב זורם - הארגון מתקיים - גם אם אין בו צורך ממשי - וזה בא על חשבון חוסרים גדולים בזרוע היבשה.

אם זרוע היבשה מפתחת חלופה כלכלית לחיל האויר בטווחים טקטיים - משימות חיל האוויר מצטמצמות , התפוקות הנדרשות יורדות והפלטפורמות יורדות עוד.

בסופו של יום הכלים של חיל האויר מתיישנים ודורשים החלפה. מול כל טייסת שצריך לחדש יש לכלל צה"ל 4 חלופות עקרוניות :

0. לסגור טייסת - אין צורך בתפוקות
1. רכש מטוס מתקדם חדש
2. פתרון לא מאוייש למשימות הטייסת
3. מתן מענה שלא במסגרת חיל האויר

3 החלופות הראשונות הם בתוך חיל האויר - ולצפות מחיל האויר לסגור טייסת ללא לחץ תקציבי מבחוץ זה כמו לצפות מאגף תכנון לעשות עבודה שתמליץ על ביטולו, החלופה הרביעית צריכה להיבחן אל מול החלופה של חיל האויר - מה יותר זול בטווח הארוך.

נכון להיום, סגירת 2 טייסות מטוסי קרב + בסיס לא תשפענה על תפוקות חיל האויר ביחס לצרכים - וזה ברור לחלוטין לכל טייס בצה"ל - את החסכון יש להעביר לזרוע היבשה - היא זו שנושאת בעיקר הנטל במלחמה א-סימטרית.

[QUOTE=tby]

AJ

תותחי 16 אינץ יורים "פולקסווגנים" , די לי בתותח הרבה יותר צנוע -
Vickers 10 inch /45 naval gun -קוטר 250 ממ , יורה פגז של 250 ק"ג ל 25 ק"מ ושוקל 22 טון - הגירסה של טרום מלחמת העולם הראשונה
אני מניח שלמדנו משהו על ייצור תותחים וחימוש ב 100 שנה האחרונות שיהיה אפשר להשיג אותם ביצועים בתותח יותר קטן / קל
אין לי ספק שתותח עם ביצועים כנ"ל וחמ"מ (ללא "הארכת טווח" בחימוש) יהיה תחרותי ביותר אל מול רקטות / מטוסים בטווחים הרגילים שלו - וב 25 ק"מ נמצאות רובן המכריע של המטרות
החסרון של התותח הוא הטווח המוגבל, רקטות יכולות להיות מוצבות בכל בישראל, והם יוכלו לפגוע במטרות בטווחים של בין 100-400 ק"מ בהתאם לדגם.
תותחי 16 אינץ יורים פגז של 1 טון, זו יכולה להיות חלופה לתקיפת מטרות ע"י חה"א.

מלחמה כללית עם מי בדיוק? האם יותר או פחות 30 F 16 ישנים משנים משהו בהרתעה הישראלית?

יכול להיות שלא, אבל זה בתחום של אמיל ויערי לענות.

2 אוגדות מאומנות ב 100% עם מיגון אקטיבי לכל הכלים , ארטילריה כבדה ומדוייקת ופי 3 מזל"טים לאוגדה - זה לא יותר מרתיע מעוד 30 F16?
יכול להיות, אבל אולי צריך את שניהם. את חה"א אי אפשר לפתוח ולסגור ושוב לפתוח מתי שמתחשק למישהו. זו החלטה מאד קשה.

למה לא לעצב מחדש את הפגז, ולהוסיף base bleeders וכך ניתן יהיה להאריך משמעותית את הטווח?

הרי הארכה מטווח של ~20 ק"מ לטווחים של 30 ק"מ ומעלה - הופכת פגז דומה מבחינת כמות החנ"מ, שנורה באותה מהירות מאותו תותח - ליעיל בסדר גודל, ומוסיפה הרבה יותר מטרות, בלי להוציא את הכלים הפגיעים משטח המדינה.
הבעיה של חוסר דיוק אמנם מחמירה לטווחים הרחוקים, אבל להבנתי משתפרת לטווחים הקרובים לעומת פגז קונבנציונלי.
בנוסף, מערכות כאלו תוכל להציב מתחת לרמת הגולן, וכך לא להפר את הסכמי שביתת הנשק, ועדיין לשפר יכולות הגנה מול איום דאעש עתידי.

אגב,
לגבי השאלה על בונקרים - לדעתי הסיבה מובנת.
הרי מערכות כאלו הן מאוד יעילות לצרכי בט"ש בגבול "חם" כמו זה שדאעש עלול לייצר, ולכן בכל מקרה תצטרך את הכלים מול הגבול..
תגובה זולה באמצעות תותח 155 רגיל בשילוב עם התותח המוצע (שניהם עם תחמושת base bleeder) - יענו על האיום בצורה זולה משמעותית מאשר חמ"מ המשוגר ממטוס.
מערכת ניידת שאמורה לשגר חימוש כזה כבד כנראה תצא הרבה יותר יקרה: תצטרך שיירה שלמה כדי לשנע את התותח וכמות חימוש סבירה לקצב שדובר עליו, מה שגם מהווה מטרה מאוד אטרקטיבית אם הגבול נפרץ.