החיילת הכנראה אבודה מהמילואים
קראו לי למילואים ואחרי התלבטות מטעמי התנגשות עם עבודה וכאלה (מעסיק לא מקבל עובד שעוד שבוע יש לו מילואים), עליתי על מדים ורצתי לדגל.
המילואים במפתיע היו כייפים. לרדוף אחרי תקלות מחשוב, לראות איך הסדירים מתמודדים... זה היה אימון
ואז נתנו לי משמרת לילה בחמ"ל קטן, סבבה.
בא לשם ויש שם 2 סדירות וסדיר, שומעים מוזיקה ושטויות. ואז באים עוד 2 סדירים, מתחילים להתעניין מי אני "רואים שבאתה מרחוק" , שאלות איפה אני לומד, מה אני לומד, "פששש" מזויף מערס וערסית שהיו שם שתייגו אותי מיד כחנון. אח"כ הם יצאו לעשן ואני יצאתי לראות מה קורה במשרדים האחרים. האנשים איתם התחברתי כבר הלכו לישון. חוזר לחמ"ל שלי. הסדיר שם זורק לי מדי פעם מילה או 2 אז מדברים. ואז יצא לי להסתכל על החיילת הסדירה. חיילת יפה. שאלתי אותה משהו והיא ענתה לי בחוסר עניין. היא דיברה בקשר ושמתי לב שהיא מאופרת בלחיים, והפנים שלה חלקות לגמרי. ויפות. היא לקחה את הסדיר איתה לטפל בתקלה ואני נשארתי בחמ"ל לבד. כבר הייתי פגוע במקצת מהיחס של הערסים ושקלתי לחתוך לישון עד החילוף שלי בחדר. הסדיר חזר לבד ואני אחרי כמה דקות יצאתי. בחמ"ל גם ראיתי את החיילת היפה חצי מתחבקת כזה עם חייל שחור. כמובן לא הסתכלתי יותר מדי, רציתי גם...
בחדר חייל סדיר שישן בחדר מילואים מסיבות לוגיסטיות ראה בוב ספוג בשקט והאווירה בחדר הייתה טובה וחמימה עם מזגן. עליתי למשכב.
ההחלטה להבריז מהמשמרת לילה , ומחשבות האם אין מדובר בטעות מרה והרת גורל, ילווני בהמשך.
בבוקר אני בא לחמ"ל קצת לפני סוף המשמרת ובסופה מתנדף משם .
"איך היה?" שואל המ"פ
"בסדר..."
"היו תקלות?"
"אממ.... קצתת... .משעמם אבל בסדר" והולך.
עם הקפה שהכנתי בפינת כיבוד ,ואני רואה לפתע בחורה באה לכיווני. אני מסתכל עליה והיא עלי כמה שניות. היא מתחילה בשיחה איתי ואני מבין שזו ההיא מהמשמרת לילה שכאילו הייתי בה.
מחליפים כמה מילים על המשמרת, ואני מספר לה שלא באמת הייתי בה.
"אה זה לא כמונו (הסידירים), טוב לילה טוב!" והיא מחייכת אלי. אני עונה לילה טוב וממשיך לשתות ברגוע את הקפה. גם ההחלטה לעמוד עם הקפה במקום ללכת איתה קצת (ליווי למגורים) תלווה אותי.
יום אחרי זה אני בדרכי מחדה"א למגורים. אני רואה בחור ובחורה הולכים. אני מסתכל על הבחורה מלא זמן והיא עלי. אנחנו הולכים אחד נגד השני.
"מה נשמעעעעע" היא אומרת ונופל האסימון שזו היא.
"מה נשמע" אני עונה רציני.
זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה. במשרדים ובחמ"לים בערב לא ראיתי אותה. לא חיכיתי למשמרת לילה של 1 בלילה ללכת אליה, כי מנסיון בחורות כמעט תמיד לא רוצות בי, וזה סתם יהיה הליכה לאזור התרגיל וחזרה, והמרחק לא ממש קצר (וכמובן שסביר שהיא לא תהיה לבד ותהיה מוקפת בנים ויהיה קשה מאוד לדבר איתה). השתעממתי בחדר עד שנרדמתי.
ביום האחרון למילואים לא ראיתי אותה. שוב מחפש בחמ"ל איפה שראיתיה לראשונה. היה מובן לי שהיא עשתה משמרת לילה..
קצת מחפש בנות בתרגיל, כמו שעשיתי כבר במילואים (אמנם ,אולי היה מקום לנסות קצת יותר בעוצמה), ואחרי לא הרבה זמן סוף המילואים . המ"פ לוחץ לי יד ואני אחרי כמה זמן עם התיק בדרך החוצה.
אני עם המכנס הצבאי ,נעליים צבאיות וגופייה ארוכה עושה דרכי רגלי החוצה ושומע ראפ באוזניות. לא ממש שמח לעזוב. מסתכל על הבסיס, על האיזור של התרגיל... מביט לאחור אחרי שעברתי אותו.
בבסיס הרגשתי שאני נראה טוב. איכשהו בגלל אורך השיער ב4 ימי מילואים אלו תמיד הווקס ישב טוב על השיער והשיער קיבל צורה טובה. גם בחורות הסתכלו לפעמים, או יותר נכון לא הסיטו מבט כשאני מסתכל עליהן. אחת אפילו השפילה מבט עם חיוך קטן תוך כדי שהיא עוברת על פני.
אני לא יודע אם זה בגלל הביאוס שלא הכרתי אף אחת בתרגיל, או באמת עצב טהור בגלל שאני רוצה אותה, אבל התחלתי לחשוב עליה. עוד כשעמדתי מחוץ לבסיס מחכה לאוטובוס חשבתי לחזור פנימה ולהתחיל לחפשה. אותה בחורה ממשמרת לילה. היא אמרה לי את שמה ואני לא זוכר, כי בעיות בראש.
כמעט כל הדרך חשבתי עליה. בנסיעה מהבסיס לי-ם שארכה כמעט שעה, ואז בנסיעה מי-ם, עד בערך אמצע כביש 6, אני עוד חשבתי עליה. עד כדי כך.
כמובן אותו יום חשבתי עליה, ויום אחרי. ומאז מדי פעם, ומחשבות עצב על כך שנגמרו המילואים.
המחשבה ליצור קשר עם הקצינים כדי לברר מי הייתה איתי במשמרת הייתה נראית לי מוגזמת ולא מקובלת, עד שחברי הטוב, שבעצמו לקוי בנפשו, אמר מיד שזה מה שצריך לעשות. התמלאתי תקווה. הייתי אותו יום בחיפה וכולי מחשבות עליה. פשוט חושב עליה כל היום. קצת אחרי 4 עצרתי בצד באיזה שביל והתקשרתי. הקצינה לא עונה אז מנסה את הקצין.
הוא מתייחס רציני לעניין, ואומר שביום א הוא יבדוק את רשימות המשמרות ויגיד לי מי זו ומה מספרה.
הרגשתי מוזר מאוד אחרי השיחה.
היום הוא הביא לי מספר של מישהי, שבתמונה הקטנה נראתה כמוהה, אבל בשיחת טלפון היא מכחישה שהייתה במשמרת לילה ההיא. אז לא היא. פה הקצין הפסיק לענות לי, כנראה לא רוצה יותר להסתבך במשהו שהוא לא אמור לעשות.
פונה לקצינה והיא חצי מסכימה לעזור, בהודעה האחרונה שאלתי אותה שתבדוק ותחזיר לי תשובה והיא לא ענתה, מחר אשאל אותה מה קורה עם זה.
אבל ההרגשה שאיבדתי אותה. כן, רוב הסיכויים שהיא החזירה לי מבט מסיבות אחרות מאשר עניין.
אבל לא כל יום בחורה ככה תמיד שומרת איתי על קשר עין. אני מרגיש שמעגל מילואים 2014 לא נסגר עד שאני לא מברר אם היא מעוניינת בי או לא, עד שאני לא מדבר איתה וסוגר הכל.
תחושה שלי שסיכוי נמוך שאמצא אותה, הקצינה לא יודעת אם יש להם את הרשימות משמרות של שבוע שעבר.
התחושה היא קשה. עצב, בגלל בעיות בראש אצלי (לא זוכר שמות, לא זוכר פנים), אני מגיע למצב כזה.
זמן שאני לא נרדם זה זמן טוב לשתף את הסיפור. נהניתי במילואים ונדלקתי על מישהי. ונראה לי שנדלקתי עליה חזק. אני אעדכן פה מה קרה בסוף, אני כל כך רוצה לדבר איתה.
נערך לאחרונה ע"י American Eagle בתאריך 08-12-2014 בשעה 04:01.
|