בתחרות הקליעה של היחידות המובחרות הביסו לוחמי המשטרה את אנשי הסיירות. במקומות הראשונים: הימ"מ והמסתערבים של מג"ב

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...&cat=875&loc=12

לא צריך להתפלא , אם התחרות בקליעה.
רוב האנשים (אם לא כולם) שמשרתים ביחדות המשטרה הם עם ותק גדול יותר משל החיילים ביחדות המיוחדות , הם כבר אחרי השרות הצבאי ופשוט עם ניסון גדול יותר שבקליעה מהווה יתרון משמעותי.
בנוסף סביר להניח שביחדה כמו הימ"מ מתאמנים הרבה יותר באקדחים (לצורך מבצעי) מאשר נניח בשלדג ש13 או אפילו מטכ"ל
בכל מקרה כל הכבוד לזוכים.

אני לא יודע אם זה עדיין המצב היום, אבל במשך זמן לא קטן, איכות הדרכת הקליעה של מג"ב עלתה באופן משמעותי על זו של הקרבי הממוצע בצה"ל.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

למיטב ידיעתי זה עדיין המצב.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לא יודע אם זו האיכות, אבל יש רושם שפשוט יורים שם הרבה יותר..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי assaf tolko לא יודע אם זו האיכות, אבל יש רושם שפשוט יורים שם הרבה יותר..

לא בטוח שיורים יותר

אבל קולעים יותר

כאן טמון ההבדל

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

לא יורים יותר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הבדל של שמיים ויום הן מבחינת אופי ההדרכה, והן מבחינת הטכניקות והתוצאות. וזה עוד בירי ברוס"ר-משהו שהיינו כביכול מאומנים בו היטב.

מזכיר לי כשקיבלנו מדריכים מבי"ס ללוט,ר לאחד האימונים.. רק חבל שהם התעקשו על הפריקה החדשה ללא נקירה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

חברה מדובר באליפות צה"ל באקדח,
כבר היה פה אשכול שנמחק לפני שנה כי דיברו על דברים שלא צריכים.

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

אנא האר את עיננו במגבלות המותר?

הייתי מתפלא וחסר שקט אם הימ"מ לא היו לוקחים מקום ראשון ! זה תפקידם ומה שהם עושים הכי טוב כל הזמן.
באשר לשאר הפרסומים אוכל קצת לתקן :
הפתעה ? לא נכון - בשלוש התחרויות האחרונות לקחו 3 יחידות המשטרתיות את 3 המקומות הראשונים.
ימ"מ מול סיירת מטכ"ל בירי אקדח ? אין מה להשוות - ימ"מ הרבה יותר טובים ! האם זה מה שישנה את ההחלטות של מי שמחליט ,אינני בטוח.
חד צדדיות של הפרסום קצת מטרידה - קחצ"ר מארגן תחרות ואפילו לא דאגתם לפרסם את הדרוג של היחידות הצהליות !! לא מכובד
הלוואי וכל היחידות היו מוצאות את המשאבים (זמן,ידע,יכולת) שיש לימ"מ בכל תחום בו הם עוסקים ובפרט באימון ירי באקדח.

אני לא יודע אם מותר לפרסם את שאר המקומות...
אני אבדוק עם כן אני אפרסם

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

הנה הכתבה מהעיתון:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img339.imageshack.us/img339/682/74884741.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img545.imageshack.us/img545/6262/81074765.jpg]

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

רועי קרדיט לעיתון ?

צלפים באקדח - יופי של הגדרה.

מי לחש את השטות הזו באזנו של הכתב ?

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות... (מיומנו של צלף)..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מרקויס הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות... (מיומנו של צלף)..

אני חושב שידיעות אחרונות
בכל מקרה ירון דורון כתב את הכתבה-ממה שאני מבין שהמשטרה הזמינה
צילום גדי קאבלו

"אם גילית את הדבר שלמענו אתה מוכן למות, אתה בדרך לגלות את הדברים שלמענם כדאי לחיות ..."

בהמשך לאשכול שרץ כאן פעם על הקשר בין האירוע לכתבה .... אין ספק שהתמונה הנכונה תחת הכותרת "תחרות ירי באקדח" היא תמונה של 3 חבר'ה יורים ב- M-16.

! This is Sparta

אני קורא עכשיו ספר ומצאתי בו סיפור נחמד על אימוני ירי, עד כמה שהצלחתי להבין מדובר בירי שבאקדח:
"כשהייתי מ"מ ביחידה המיוחדת למלחמה בטרור, הייתי לוקח את החבר'ה שלי למחצבה לאימונים בירי מדויק. הייתי תולה ריבוע ברזל קטן על חוט מתוח, כמו ממחטה שתלויה על חבל כביסה, והם היו צריכים לפגוע בו מרחוק. כשהכדור היה פוגע בברזל היה נשמע צליל מתכתי. כדי לפגוע בו הם היו צריכים לגייס את כל הידע שלהם בקליעה. מי שלא התחשב במסלול הבליסטי או מיקד לא נכון את העין או אפילו נשם לא נכון, לא היה פוגע. או שסתם היה לו מזל. גם זה חשוב. בכל אופן, הייתי אומר ללוחמים שלי לעמוד בתור. מי שפוגע, יכול לשבת בצד עם הסנדביצ'ים והשתייה. מי שלא פוגע צריך להמשיך לנסות עד שיפגע. לא היתה לנו אז מגבלה של תחמושת. ואז יום אחד נכחתי באימון דומה של אמציה. אם יש דבר שאמציה עושה יותר טוב מלקלוע זה להסביר לאחרים איך צריך ללמד לקלוע. לא ראיתי את כל האימון שלו, אבל שמתי לב שהלוחמים שלו הצליחו לקלוע יותר, והשתמשו בהרבה פחות תחמושת. מה התברר? שאצלו החבר'ה יורים בכל פעם רק כדור אחד. מי שפוגע יושב בצד ומסתלבט. מי שמפספס עובר לסוף התור. בהתחלה לא הבנתי את ההיגיון שבשיטה הזאת, הרי ליורה שפספס קל יותר לתקן את הירייה מיד, אבל אמציה הסביר לי שהוא נותן למי שמפספס הרבה זמן לחשוב על הפספוס. יש לו גם מספיק זמן לתכנן על מה הוא יקפיד כשיגיע שוב לראש התור. הוא יודע ששוב יהיה לו רק כדור אחד." (מנחם אנסבכר, "רסיס ממגש הכסף", דניאלה די-נור - מוציאים לאור והוצאת 'ליברוס', 2003, עמודים 126-127)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

במהלך ביקור שקיים אהרונוביץ' בבסיס ימ"מ, רמז ללוחמים כי הממשלה קבעה שהם יהיו הראשונים לטפל באירועי טרור גדולים. על חיסול רוצחי שלושת הנערים אמר: "ידעתי שזו משימה רק עבורכם"

http://news.walla.co.il/?w=/2689/2790284

אם אכן הדברים נאמרו על ידי השר לא הוגן מצידו לצאת בהכרזות כאלה בשם גאוות היחידה עליה הוא מופקד.
הכרזות כאלה טובות בטקסים ומייצרות יופי של דרמה לתקשורת אבל במציאות זה לא כך, באירועי טרור מייד נבדק מי היחידה הכי קרובה לאירוע ומה היכולת שלה לסיים אותו לפני שיתפתח לכיוונים לא רצויים.
כשקורה מצב בו מגיעות יותר מיחידת לוט"ר אחת לאירוע (וזה קרה לא מעט) מוחלט במקום מי תפעל, אאל"ט היה אירוע בו ניכנסו לוחמים משתי יחידות (אירוע משגב?)

יתרה מכך באירוע לוטן ב 1989, הגיעו צוותים של הימ"מ, מטכ"ל ולוט"ר אילת, מפקדי הימ"מ ומטכ"ל פירגנו ללוט"ר אילת והמליצו לאלוף הפיקוד לתת להם לבצע את העבודה, השאר היסטוריה.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

לא מדויק. האירוע קרה באמצע החלפת מקל בין היחידות שאם יכולתי לתאר אותה, היה ברור ההבדל בין יחידת "ילדים" סדירה לחברה מקצועיים בוגרים ומבוגרים.
מכייוון שכיחידת התערבות לוט"ר אילת כבר היו ממוקמים ונוצרה הזדמנות, נתנה הפקודה. המיקום הקרוב לא היה רק של צלף ב"על" והחלפת הכוחות היתה גורמת יותר בעיות מיתרונות.
כמו כן, אירוע לוטן היה בעל אופי ברמה של אימון ליחידה מקצועית. מחבל אחד עם נשק קל, בת ערובה אחת, אין מטענים, בצריף באמצע מטע תמרים. לא צריכה להיות תוצאה אחרת.

לא הייתי ממהר לקרוא לצוותי ההשתלטות של ס.מטכ"ל "ילדים", הם מתאמנים הרבה וליחידה יש ניסיון רב.
אולי ההבדלים בין היחידות התחדדו בשנים האחרונות לטובת הימ"מ (גם מהסיבות שתיארת) אבל ב 1989 זה לא היה כך.

את לוט"ר אילת אני מכיר אישית, הייתי נוכח בלא מעט אימונים שלה (בעיקר של הצלפים).
אני גם מכיר את הצלף שחיסל את החייל הירדני באירוע, שמנמן חביב מאחד הקיבוצים ליד אילת, לפני כמה שנים הוא ועוד צלף אילתי ביחידה סיפרו לי על האירוע.

בפירוש היתה שם הסיטואציה בה מתן וילנאי שהיה אז אלוף פיקוד הדרום שאל את מפקדי הימ"מ ומטכ"ל במקום אם לדעתם לוט"ר אילת מסוגלת לבצע והם השיבו שכן.
נכון שהאירוע לא היה מורכב, אבל מפקד היחידה דאז סא"ל סטיב ואנשיו ניפרסו כמו שצריך, קצינים ממטכ"ל והימ"מ שימשו בקרים באירוע. תיפקוד לוט"ר אילת באירוע היה הזרז להכריז עליה כיחידת השתלטות.

הניסיון של התקשורת להראות את התחרות הטבעית בין היחידות כמשהו שלילי הוא מוטעה ביסודו.
היחידות מתאמנות הרבה יחדיו בכל מיני מתקנים (אדם, בעבר גם במשטרת דיר קדיס ועוד') ועל כל מיני מתארים.
הם מכירים אחת ביכולות האחרות, מקיימות ביניהן עידכונים שוטפים של ענייני אמל"ח, תו"לים, טכניקות מודיעין וכו'
סה"כ יש פירגון רב, אבל יש גם תחרות בריאה (גם על היוקרה)

אבל כשיש אירוע כל זה נזנח, הצלחת האירוע היא הקובעת!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

נגיד בזהירות שבתור אחד שהיה חלק מ"משחקי הילדות" האלה אני מכיר את הנושא, התקופה והאנשים מקרוב.

ובהקשר הזה ואם כבר הזכרת את אותו הצלף, אז את הביטוי "ילד" הבאתי בגללו, כי אני זוכר אותו מאוד כועס שאחרי שזחל והתגנב והתמקם "על" בעמדה, הגיע אליו "ילד" צלף של הסיירת בהליכה זקופה, עם מזוודה ביד ונתן לו קטנה עם הרגל וסימן לו להתפנות. את תגובתו לא אפרט אבל תשאל אותו.

אין מה לשפוט אף אחת מהיחידות הללו על מה שעשו אז, בכלים של היום. דווקא מכולם, לוט"ר אילת היתה תמיד סמן של מקצועיות בוגרת.

כל אחד היה כועס על זה

לפני כמה חודשים נערכה עוד תחרות לוט''ר במתקן אדם, הימ''מ כרגיל לקחו מקום ראשון
אחריהם מצדה של השב''ס ובמקום השלישי ש. 13
עוד היו שם לוט''ר אילת, שלדג, מגלן, רימון, דובדבן, סיירות צנחנים, גולני, נח''ל וגבעתי

ומי לא בא?

http://mobile.mako.co.il/news-milit...d68cd541004.htm

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

טוב, הם בטח היו בהכנות למשהו. זה כמעט תמיד היה ההסבר/תירוץ

וזה תמיד היה שורש הבעיה. החברה עוברים הכשרות משל עצמם (עם שינויים תקופתיים) ובטוחים שזה הכי טוב. אף אחד לא יכל וגם לא ניסה להכניס את כולם לאותו מודל הכשרה, אימון ובדיקת כשירות. מותר ללכת עם מחסנית בפנים ולעשות תרגיליים צוותיים או פלגתיים ישר ברטוב כי אנחנו הכי מקצועיים. כאילו. היו תקופות שהיו פערים אדירים בין מה שחשבו שיש לבין המציאות. לדוגמא, מי שמכיר את התחקיר הצה"לי המלא על כמה אירועי פח"ע יכול רק להזדעזע מהבחינה המקצועית (גם ברמת הציפיות אז, בטח לא היום) והוא נמשך כקו דומה לרוב כל אירועי הפח"ע אותם ניהלה היחידה. וזה לא אשמת האנשים שם, אמרו להם שהם הכי טובים, נתנו להם דברים שאין לאחרים ואמרו להם שכשיקרה הם ייצטרכו לעשות. אז הם האמינו בזה ועשו כמיטב יכולתם.

לבד מאגו, היחידה, כמו תמיד הביאה גם לנושא הזה את כל מה שיש בה ומה שמאפיין אותה. תקציבים, יכולות, אמצעים ואנשים. חלק מהדברים מלאי יצירתיות ובאמת מיוחדים. את רובם היא לא חלקה עם אף אחד אחר. לפעמים בצדק, כי אלה יכולות מסווגות (שמשמשות לפעמים גם לדברים אחרים) ולפעמים סתם, כי ככה רגילים ושומרים הכל בפנים ובסוד. כל דבר הוא בהיסטריה/הרגלים טובים שייחשפו יכולות ואנשים. מאוד מאוד קשה לקיים דיון אמיתי בנושא כי החשש מוטמע לחלוק פרטים.

WALLA נהדרים במיחזור התמונה של לוחמי הנח"ל בתרח"ט בחרמון, כל פעם לטובת יחידה אחרת

בהנחה שזה לא סתם עוד הצהרה לעיתונות אלא באמת החלטה מבצעית בעלת משמעות, יש משהו שלא הבנתי כבר הרבה שנים בסיפור הזה.

המדינה מתקצבת ודואגת לאימון וציוד הימ"מ כיחידת התערבות/השתלטות מהטובות בעולם. לאחרונה אף הוחלט להגדיל אותה משמעותית על פי הפרסומים. ס. מטכ"ל היא יחידה צבאית עם ייעוד (סודי) אחר לחלוטין - למה היא בכלל קשורה לעניין? למה מראש לאמן אותה בכלל למתארים הללו? לא חבל על בזבוז המשאבים בצבא? שיוחלט באופן רשמי שצה"ל לא צריך יחידה לחילוץ בני ערובה ושכל הכשירויות הללו יועברו לימ"מ באופן מלא ואם ייוצר מצב בו יש צורך בהשתלטות מחוץ לגבולות המדינה יתורגל העניין כשיתוף פעולה של ימ"מ עם כוחות צבאיים (ממטכ"ל או יחידות אחרות לפי הצורך) אבל את החילוץ עצמו יבצעו הימ"מ.

האם יש פה משהו שהוא מעבר לאגו יחידתי?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

באחד הפרסומים נאמר שקבעו כי הימ"מ מטפלת במקרים בתוך גבולות המדינה בעוד שמטכ"ל מטפלת באירועים מחוץ לגבולות המדינה.
אינני יודע אם זה עדיין תקף אך אני מניח שכן.

רמת הכשירות הנדרשת שונה בהשתלטות בתוך ישראל (או השטחים) לבין גבולות מדינה אחרת. קראתי על מבצע של הימ"מ בשטחים שנדרש בו ללכת ברגל לא מעט, והצלף של הימ"מ שהיה עם כוח צבאי בקושי הצליח לנשום אחרי מסע רגלי שחייל חי,ר כלל לא מרגיש. אני בטוח שהם שומרים על כושר קרבי מעולה, אבל כשחלק מהלוחמים בני 40, זה לעולם לא יהיה אותו הדבר.

יש כמה הבדלים.
הראשון היסטורי , שהיה צורך ביחידה השתלטות פנו למט"כל שנחשבה ליחידה הטובה ביותר , לא היה ימ"מ או לוטר (שהם גם היום יותר גוף הדרכתי ממבצעי).
לאחר שהימ"מ הוקם עדיין לקח זמן לתת אמון ביחידה החדשה ומלחמות המי יעשה מה התחילו.
לאחר שהימ"מ הוכיחו את עצמם עדיין נשארו מלחמות כבוד (נחשון וקסמן למשל שמפקד הימ"מ היה בחול ולא ספרו את הסגן שלו).
היום זה הרבה יותר מסודר וכמובן תלוי בזמינות של כל יחידה ובארוע עצמו.
אגב שום דבר רע להשאיר את הכשירות ביחידות אחרות (ובטח שבמט"כל) במידה ומתמפתחים יותר ארועים ממה שיחידה אחת יכולה לתמוך.
בנוסף כמו שצויין כאן בעבר נאמר שארוע מחוץ לישראל יובל על ידי הצבא.

הסיבות ההיסטוריות כמו שאמרת כבר לא רלוונטיות.
את האגו אני מקווה שישאירו בצד.
ברמה המבצעית - אני חושב שעדיין עדיף שתהיה יחידה מרכזית אחת שזה מטרתה.
צריך להבדיל בין משימות שבהן בני ערובה שהן יחסית נדירות אבל צריך להתכונן אליהן כל העת, לבין משימות השתלטות צבאיות "קלאסיות" (למשל חדירה והשתלטות/חטיפה של יעד מודיעיני בעומק שטח האויב - כפי שפורסם שמטכ"ל ביצעה בעבר לא פעם).
השתלטות צבאית קלאסית בהחלט צריך להשאיר בידי מטכ"ל - זה כנראה גם חלק מהייעוד שלה (שהוא כאמור סודי), בני ערובה זה סיפור אחר. אם עכשיו יש מצב של חטיפת מטוס ישראלי כפי שקרה באוגנדה - צריך להחליט מראש שלוקחים להשתלטות עצמה את הימ"מ ומסביב כוחות צבאיים כמו מטכ"ל לאבטחה וכו'.

אם בצבא מרגישים שיש צורך הכרחי ביחידה צבאית עם יכולת גבוה של חילוץ בני ערובה (נניח במתאר צבאי פרופר בזמן מלחמה או משהו כזה) אפשר אני משער לחשוב על מצב שיהיה בתוך מטכ"ל כוח ייעודי שיושאל לאימון קבוע עם הימ"מ. אלו יכולים להיות חברה בוגרים יותר בקבע ארוך - בדומה לפרופיל השירות בימ"מ - אבל הם ינועו כל הזמן על התפר שבין מטכ"ל לימ"מ ולא יתנתקו לגמרי מהצבא. יתרגלו באופן קבוע שת"פ עם שאר הכוחות הצבאיים במתארים הרלוונטיים אבל את ההכשרה/ציוד וכו' יעברו דרך קבע בימ"מ.

זה דורש הרבה מאד סילוק אגו ואני מניח שגם כמה מכשלות בירוקרטיות/אירגוניות - אבל אם באמת יש בזה צורך אני בטוח שזה לא בלתי אפשרי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לדעתי, והיא לא מבוססת על מידע עדכני,כל היחידות כבר עברו תהליך של השלמה עם מה כל אחד מסוגל ומי יעשה מה. היחידות האלה עברו שינוי עמוק לאחר אירוע ווקסמן. אחת עברה שינוי מקצועי ארגוני ואחרת בעיקר שינוי אנושי.

כעובדה, מטכ"ל כשמה כן היא ולכן מבצעת גם פעילות אג"מית. לפעמית מאוד "טריוויאלית", כולל גם באירועי הקיץ האחרון.

מבצעים אגמ'"יים חוצי גדר מורכבים מאוד מבחינת המעטפת ודורשים יחידות ומערכים שרגילים לדבר. אין טעם וזה גם בזבוז זמן ומשאבים לאמן יחידה משטרתית לצורך זה.
יחידות שצריכות לבצע דברים כאלה עדיין צריכות להיות ברמת לוט"ר גבוהה. הלוחם שמתגנב לוילה בטוניס, עולה בשקט במדרגות ונתקל באישה וילדה של מחבל צריך להיות מיומן ולא לרסס סתם בדיוק כאילו היו בני ערובה. הלוחם שמטווח קצר מזהה בחושך את המחבל ומסוגל להוציא מטח מדויק ומהיר כשאותו מחבל מחזיק נשק נדרש לזה באותה המקצועיות כמו ברחוב ורדן בבירות, בוילה בטוניס או בבית בחברון.
עכשיו, יש לך כמה יחידות עילית צבאיות בעלות יכולת גבוה ויחידה משטרתית מצויינת. כולם סוסים דוהרים ורוצים לעשות. איש השב"כ שרגיל לעבוד עם הימ"מ וסומך עליהם ייקח אותם. מפקד אוגדה או אלוף פיקוד שיש אירוע בתחומו מגלה את הפקודים שלו מהיחידה מבקשים לקחת את אירוע וגם הוא סומך ומכיר אותם. עכשיו קשה להחליט. זו המציאות עד כה.

נו - ולכן הצעתי שיהיה כוח של מטכ"ל שיהיה חלק מהצבא אבל בפועל יעבור את ההכשרה המתקדמת שלו בימ"מ עם הכוחות של הימ"מ ויעבוד איתם ועם הצבא באופן קבוע. הוא יהיה סוג של גשר. הוא יוכל גם לבצע פעילויות עם הצבא איפה שצריך - חילוץ בני ערובה מעבר לקווים אבל יהיה לו את הידע והניסיון של הימ"מ כי הוא יעבוד איתם יום יום (אני מדבר על חברה בוגרים - אנשי קבע ארוך - לא ילדים - בדיוק כמו הימ"מניקים עצמם).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

רעיון מענין. לא יקרה בדור הקרוב. ארוך מדי להכנס לכל הסיבות.

למה שלא תתחיל עם ביה"ס לוט"ר אחד שכולם אבל כולם יעברו דרכו לצורך הכשרה אחידה, תו"לים, ציוד וקביעת כשירויות? גם זה לא יקרה בדור הקרוב. לכל יחידה יש מסורות, אגו, צ'ופרים ומפל"ג שמתחלף כל שנתיים וצריך להמציא דברים. אף אחד, אף פעם לא באמת רצה להתמודד עם זה. הכשלונות והלקחים תמיד נשארו לשיקול דעת היחידות.