|
22-09-2011, 01:04
|
|
|
חבר מתאריך: 18.05.07
הודעות: 1,200
|
|
ראשית כהקדמה ועל מנת לשים את הדברים בקונטקסט הרלוונטי, כאיש צבא בעברי, וכאיש בטחון
טכנולוגי כיום, היה בטוח שברשותי כלים ולפני מונח מידע וידע רלוונטיים להבנת הלוחמה לדורותיה
ככלל, ובעת הנוכחית והעדכנית בפרט.
באופן עקרוני:
חיל ים הינו זרועה אסטרטגית למדינות - שמלחמותיהן נערכות במרחקים כאלו, שניתן להגיע אליהם
רק באמצעות שיט על מים, כאשר אין חלופות אחרות שנותנות מענה יעיל במרחקים הללו, ועבור
מדינות אשר מאוימות מכוון הים במיוחד או באופן בלעדי כדוגמת מדינות אי (בריטניה, יפן...)
ישראל למזלנו איננה נמנת על אף אחד משלושת מתארי היסוד דלעיל:
1. אין לישראל אויב במרחקים גדולים כאלו, אשר ניתן להגיע אליו אפקטיבית רק באמצעות ספינות.
בעקרון, האויב הרחוק ביותר שיש לישראל כיום מסומן כמדינת איראן. לוחמה מולה וודאי שלא תערך
בזירה הימית, ממספר סיבות, בינהן "אי היכולת המעשית במונחי משאבים כספיים וכ"א של צה"ל "
להחזיק ארמדה ימית כזו, שתהה ברת עוצמה רלוונטית לזירה האירנית. כמו כן העובדה היסודית אך
המכרעת, שהכרעתה של איראן מבחינה צבאית לא יכולה להעשות מהמים, שכן מתקיים הכרך
להכריע את תשתיותה של איראן ואלו נמצאות ביבשה. חיל ים לעניין זה מבחינה קונוונציונאלית - אינו
מתאים. הוא אולי יוכל להשמיד את כוחה הימי של איראן, ומה אז ?
מי יתקוף את שדות התעופה שלה, את מאגרי הנפט, את הכח היבשתי, את התשתיות הפיסיות, הגשרים, הערים, וכיוצא בזאת... ?
רק כח שמסוגל להגיע לכל נקודה יבשתית שנמצאת על אדמת באיראן, מתאים אפקטיבית למשימה.
בהעדר גבול יבשתי בין ישראל לאיראן, ומרחק בלתי מעשי להגעה קרקעית, רק זרוע אחת רלוונטית
למתאר האירני מבחינת ישראל וזוהי הזרוע האוירית והטילית.
2. הזירה הימית העקרית שרלוונטית איפה לישראל היא זירת הים התיכון המזרחי, ובקבועי המרחק המדוברים,
חיל האויר נותן מענה מצויין יעיל ומהיר. מה גם שחיל האוירי הוא ורסטילי: משמש פעם אחת לתקיפה
ימית, בגיחה הבאה חוזר לתקוף בזירה הקרקעית, ובאחרת הזירה האוירית.
ספינות מוגבלות לזירה אחת בלבד מתוך שלושת המרחבים, ועבור המתאר הישראלי זוהי הזירה ברת
החשיבות הנמוכה ביותר מבחינה טקטית. דהיינו: שקל שהלך לטובת חיל הים, משמש במעט מאד
מתארים ועל כן יעילותו נמוכה מאד. שקל שהלך לזירה האוירית, משמש לכל המתארים האפשריים
ולכן זהו שקל יעיל מאד. למעשה, בכל מתאר לחימה רציני שצפוי בזירה הישראלית, שקל שהושקע
בכח אוירי יבוא לידי ביטוי וינוצל היטב - בעוד שבחלופה הימית נוסחת היעילות נמצא ביחס הפוך.
3. ישראל איננה מאוימת מהים. איום מהים אומר: היכולת להציב על מדינת ישראל בלוקדה הרמטית,
או לחלופין יכולת לבצע פלישה אמפיבית מהים במטרה סופית לפלוש אליה קרקעית. אין לישראל
בטווח הנוכחי והנראה לעין, אויב שיכול לבצע כנגדה פלישה ימית, או לבצע כנגדה בלוקדה ימית.
והמעט שכן יכול להעשות, בתאוריה, יכול להיות מושמד בקלות מהאויר. כח ימי שנמצא עד כמה מאות
ק"מ מחופיה של ישראל (וגם אלף ק"מ), יכול בהחלט להיות מוכה על ידי טייסת חיל האויר. כח ימי
ישראלי לעניין זה - איננו מקנה ערך מוסף.
אז נשאלת השאלה, מי צריך חיל ים ?
מדינות כמו ארה"ב, רוסיה, סין, אלו הן מעצמות שאינטרסים שלהם נמצאים הרחק הרחק מגבולות
ארצן, והגעה לשם "אוירית בלבד" ובאופן אפקטיבי איננה אפשרית. כמו גם הצורך להחזיק כח נגיש
בקצה השני של העולם מסביב לשעון 24/7. את זה רק כח ימי מסוגל לעשות.
מדינות נוספות שרצוי שיחזיקו כח ימי גם אם הן אינן מעצמות, אלו מדינות אי, כמו יפן ובריטניה.
שלמעשה האיום המלחמתי היחידי שיכול לפלוש אליהן ולכובשן, חייב להתחיל את דרכו דרך הים
משום העדר רציפות יבשתית שמאפשר פלישה אליהן.
ישראל לא עונה לא למתאר הראשון (היא איננה מעצמה) ולא למתאר השני (היא איננה אי).
האיום היחיד המעשי לפלישה קרקעית לישראל ולכיבושה, מקורו מגיע מהיבשה באמצעות הארצות
שגובלות עימה (סוריה, מצרים, ירדן, לבנון).
הבסיס השורשי שתואר מעלה הוא אבן יסוד בתורה האסטרטגית והטקטית להגנה על גבולות מדינת
ישראל. היא ידועה ומובנת היטב לכ-98% מהגנרלים והאסטרטגים הבטחוניים שתפקידם
לשמור על המדינה. לכן, תקציב חיל הים הועמד על סדר גודל של 1 מיליארד ש"ח בלבד,
וזאת ביחס לתקציב צה"ל הכולל שעומד על כ- 60 מיליארד ש"ח (לפי תקציב ביצוע בפועל שנת
העבודה 2010).
כל הבחורים הטובים שטוענים בעד הפיכת חיל הים הישראלי לזרוע אסטרטגית וטקטית, לא פחות
ולא יותר כן (שכחו שמדובר במדינת ישראל הפצפונת) הם בעקרם:
א. או יוצאי חיל הים שראייתם מאד צרה ואיננה רחבה דיה, אלו לא באו מהאקדמיה הצבאית, או לומר
נכנים הם בחסר יסודי בידיעת תורת המלחמה הכוללת.
ב. או מצד "חובבי צבא ובטחון" והפורום הנוכחי לא חסר גם את אלה.
נערך לאחרונה ע"י nec_000 בתאריך 22-09-2011 בשעה 01:17.
|
|