שלום,
בים המלח, בחופשה משפחתית שהייתי בה לפני מס' חודשים החמיר מצבי הנפשי כרגיל בעקבות עניין הבחורות ובדיוק דיברו על החתונה ההולכת וקרבה של בן דודי ועלה בי רעיון- לא ללכת לחתונות. הרי גם ככה אף אחת לא רוצה אותי ולא בטוח שבכלל אספיק להתחתן (אני לפני זה הרי צריך להשכיב כמה בנות יפות כדי לפתור תסביכי נפש וכאלה) ,אז למה לי ללכת לחתונות של אחרים?
עלתה במוחי השערה, שהימצאות ועצם הגעה למקום שבו זוג מתחתן היא דבר קורע לב בשבילי וקשה נפשית. לא בגלל שניסיתי אישית, אלא רק המחשבה על להיות במקום שמישהו מתחתן ולדעת כמה הכל אצלי בזבל. וגם אם זה לא יציאה כדי להכיר בחורות אז למה (במיוחד שזה משקל נפשי מונח על המאזניים).

אז לאותה חתונה לא הלכתי, בהתחלה הרגשתי עם זה רע כי מדובר בבן דוד יחסית קרוב אלינו, אבל אחרי זה למדתי לאיזה קורס בתואר שלי עם חבר עשינו ש"ב והיה סבבה.
אחרי זה ראיתי אותו באירוע שהוא מבחינה משפחתית הרבה פחות חשוב, שאליו אני דווקא הגעתי (הוא לחץ לי יד ואמרתי לו שהיה לי עומס ש"ב אבל יש מצב שהוא הבין שמאיזשהי סיבה לא רציתי לבוא לחתונה שלו).

עכשיו מישהו בפייסבוק הזמין אותי לחתונה שלו. מדובר בחבר שהכרתי עוד מגיל קטן, הייתי בא בכיתה ג' או ד' לשחק אצלו במחשב. מאז הרבה זמן הקשר נפסק ועכשיו התחדש כשגיליתי שהוא בחבורה של עוד כמה חבר'ה שהיו בכיתתי שהם בסדר.
ובי ישר עולים הרגשות השליליים של הנה כולם מתקדמים בחיים ואני תקוע לנצח מאז הפרידה מהאקסית ודיני מוות. ומדובר ברגשות לא קטנים. הוא ראה שאני אדיש ושאל אם אני מגיע, אמרתי לו אולי ושבד"כ יש הרבה עומס בלימודים. הוא שאל לכתובתי לשלוח לי הזמנה הביתה וסירבתי בחוזרי שיש עומס לימודי שיכול להיות שימנע ממני להגיע.
שוב הייתה תחושה שהוא די הבין שהוא כביכול לא רצוי, והוא לא יודע מה הסיבה האמיתית.
הפעם זה לא משפחה, זה אולי אמור להיות פחות חשוב אבל מדובר באיש טוב שאני מכיר לא מעט זמן.. אולי בתת מודע מכעיס אותי שהוא נפרד גם כן מבחורה כדי להכיר נוספות והצליח להכיר אחרת תוך כמה חודשים, בזמן שאני נשלחתי לגיהינום אינסופי, או אם להיות אופטימי פשוט מום בלתי נראה שמונע ממני להכיר בנות. אני לא רוצה להגיד עד סוף ימי למרות שזה ממש מרגיש ככה, כי אני בסופו של דבר יוצר לעצמי את המציאות במובן מסוים ושם לעצמי רגל.

אם לא אבוא לחתונה שלו, הקשר הרופף איתו ועם חבורתו עלול להינתק (הם לא קוראים לי למפגשים אבל אם רואים אותי הם מזמינים אותי להצטרף וממש נחמדים אלי). אני בתקופה שאין לי כמעט חברים בגלל כל מיני ניתוקים אחד אחרי השני שהתרחשו מאז הפרידה מהאקסית.
אבל מצד שני הקשר כמעט רופף לגמרי. אם אגיע לחתונה שלו, סימן שיהיה עלי להגיע לחתונות של עוד 3-4 אנשים, ואני רוצה שרק ההצלחות שלי עם בנות יהיו חשובות, כי אני האדם הכי חשוב מבחינתי ועברתי הרבה ומגיע לי להתרכז רק בעצמי ולא לבוא לאירוע שידרוך לי חזק על הפצעים. קשה לי לשמוע בחורות צוחקות, קשה לי לשמוע חברים חתיכים מספרים איך בחורות גוררות אותם לשירותים, וגם קשה לי עם חתונות.

ללכת לחתונה שלו או לא ללכת?

אתם תהיו זוג מושלם.

חחחחחחחחחח

^ סתם.

דבר אחד זה לחשוב דברים בלב ודבר אחר זה לכתוב אותם.
או, מה שאני מנסה להגיד: לא כל מה שאתה חושב כדאי לכתוב. ואם כבר, מילא במשב"ר או ב-20+,
שם כבר רגילים לשטויות שאתה כותב, אבל לא במה שבלב.

שניהם סובלים מבעיות דומות, ונראה לי שהם מתאימים אחד לשניה כמו זוג כפפות.

מה דעתך לסתום את הפה הטרולי וחסר החיים שלך?

היי הייי היייי
לפני שניה כתבת הודעה שעבר לך הבלאגן ושאת מתכוונת לדבר יפה לגולשים, בדיוק כמו שמדברים אליך (והערכת אגב- גם אם לא...)

תעשי טובה גם את ואל תתחילי איתי שוב. את הגולשת האחרונה שיכולה להרשות לעצמה לנסות לחנך אותי פה.
שלום.

שלום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אורחת לרגע מה דעתך לסתום את הפה הטרולי וחסר החיים שלך?

חבל שאת מזלזלת ב i want a car, הוא בחור שרמנטי.

מי זו סיון?

בין אם אתה ציני ובין אם אתה לא, תודה.

אין דמיון בין הפוסטים שלנו.