אוקיי, אז יש בחור אחד במקום שבו אני עובדת שאפשר לומר שצד את עיניי כבר מאותו יום שהייתי שם במיונים, והוא כבר היה שם בקורס (התחיל לפניי). מדי פעם אני רואה אותו שם,
באותה קומה בה אני לומדת, יצא לי ולו להחליף לא מעט מבטים, כולל ביום הראשון שראיתי אותו וכולל ממש היום. אני רוצה לגשת אליו, להגיד לו משהו, לשאול, אבל מפחדת, ולא יודעת איך. אני יודעת שזה יישמע לכם הזוי כי:
א. אני כבר לא ילדה בת 12
ב. רק לפני שבוע נתתי מרצוני את מספרי לבחור שלא הכרתי
אבל הפעם זה שונה, כי הפעם זה במקום העבודה, ותמיד כשאני רואה אותו הוא עם החברים שלו מהקורס, ודי קשה לתפוס אותו לבד, חוץ מאשר בשירותים - שהם יוניסקס, אבל זה לא נראה לי המקום המתאים להתחיל לשוחח.
עצות בבקשה - איך אני ניגשת אליו?

אתם תעבדו ביחד אחר כך? כי זה לא חכם.

יש מצב שנהיה באותו מוקד. בכל אופן, אני לא יודעת עדיין לאיזו מחלקה הוא מיועד משום שכאמור, טרם יצא לי להחליף איתו מילה.

למה לא חכם?

כי לא חכם לצאת (או אפילו לנסות לצאת) עם מישהו שאתה עובד איתו. אותו מוקד=אותה עבודה.
כולם מנסים את זה וכולם מגלים שזה לא רעיון טוב...

את חוזרת על זה שזה "לא חכם", ועדיין לא הסברת למה.

כי את צריכה לראות אותו כל יום כל היום. אם אתם ביחד ואם אתם לא.

ועדיין - אני רוצה לנסות. יש לך עצות על איך לגשת אליו?

לא, כי אני חושבת שלא כדאי לך לנסות.
תחשבי שניה על הבחור הרוסי שניסית להתחיל איתו והוא לא התקשר- איך מרגיש לך להיכנס שוב לחנות שלו ולראות אותו?
עכשיו תכפילי את זה במוקד שלם, שכולם יודעים, כל יום.

מצטערת, אבל אינני מקבלת את דברייך. תודה בכל אופן.

בהצלחה.

את יכולה להתחיל לחשוב על הדבר השנון שתגידי לה כשזה יתפוצץ לה בפרצוף והיא תפתח אשכול "התפטרתי מהעבודה".

אני לא בקטע של להוכיח אחרים. היא תרגיש מספיק חרא לבד..

לדעתי זה לא נכון לערב בין העבודה לעניינים הרומנטיים.
אני יוצא עכשיו לריצה (וכותב מהאייפון, שזה לא הכי נוח), לכן ברשותך ארחיב על כך מאוחר יותר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

מזעזע. הזכיר לי את:

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אנשים, אני לא אוהבת את מה שקורה פה.. ביקשתי עצות על איך לגשת אליו ואיך ליצור שיחה בהתחשב בכך שהוא תמיד בחברת אחרים, ובכל התגובות שהתקבלו עד כה
(ואני אפילו לא מדברת על התגובה ההזויה של פסטן) כולם מתעקשים לכתוב לי רק על כך ש"לצאת עם מישהו ממקום העבודה זה לא רעיון טוב".
מה דעתכם לתת לי לחוות דברים בעצמי ולגלות בעצמי אם מה שאני עושה הוא טעות או לא?
מי שישמע, אפילו עוד לא אזרתי אומץ לפנות אליו (מי אמר שהוא בהכרח יסכים לצאת איתי?) ואתם כבר מדברים איתי על תרחישים שליליים...
אני מזכירה לכם שיש גם הרבה קשרים מוצלחים שהתחילו במקומות עבודה, כולל במקום העבודה האחרון שלי (פקידת הקבלה עם הקב"ט). חוץ מזה, ואם הוא אפילו לא יהיה באותו מוקד איתי,
ובקושי נראה אחד את השנייה בעבודה כי נעבוד במשמרות שונות?
הרי אם אחליט לבסוף שלא לגשת אליו, תמיד כשאתקל בו ארגיש את הדגדוג הזה בלב ואתהה לעצמי מה החמצתי שלא ניגשתי, ולכן, אני כבר יודעת שכן אגש, השאלה היחידה היא איך.
אני מזכירה לכולכם שהכותרת של האשכול היא איננה "האם לצאת עם בחור מהעבודה?" אלא "איך לגשת אל בחור (במקום העבודה)?", לכן אשמח מאוד לעצות תומכות בעניין הזה,
כי אפילו אחותי לא ממש ידעה מה לייעץ לי..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אורחת לרגע מי שישמע, אפילו עוד לא אזרתי אומץ לפנות אליו (מי אמר שהוא בהכרח יסכים לצאת איתי?) הרי אם אחליט לבסוף שלא לגשת אליו, תמיד כשאתקל בו ארגיש את הדגדוג הזה בלב ואתהה לעצמי מה החמצתי שלא ניגשתי

ענית לעצמך. התרחיש הראשון והשני יהיו בעלי אותן השלכות- רק שהראשון יותר גרוע

אנחנו לא סתם כותבים את זה את יודעת,
זה לא שיש לנו אינטרס לדפוק אותך
אנחנו פשוט התנסינו בזה- כל אחד בדרכו, מי יותר ומי פחות.

לעולם אשא דגלך בגאווה

office romance זה כיף. זה נורא נחמד שיש מישהו שהוא מפלט, שכיף לך אתו, שיש לך איזושהיא אינטימיות אתו, כזה שאפשר להיות אתו בהפסקות אחרי העבודה. אבל זה נחמד בעיקר בהתחלה, או בתור ידידות+ . אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים ממש במסגרת העבודה, אבל למיטב הבנתי זה רעיון רע. רואים אחד את השני כל הזמן, ריב הופך לבלגאן מתמשכת, רכילות, אם יש איזשהו עניין של סמכות זאת בעיה, במיוחד מול עובדים אחרים. זה הופך לקטסטרופה אם למישהו נשבר הלב... ממש אבל... טינה, אכזבה, כעס, אהבה שהפכה לשנאה, כשזה כלפי מישהו שרואים כל יום וצריך לעבוד איתו, זה אם... איך להגיד... דיי לא נעים...

אם את חושבת שאת יכולה להתמודד עם זה, אז שיהיה לך בהצלחה ... אבל את יודעת אשכול יום הולדת...

לגבי מה ששאלת, פשוט תמשכי את תשומת הלב שלו ותהיא מעניינת, זה בד"כ מספיק בשביל לעורר שיחה של הכרות וכאלה... בד"כ מספיק ליזום איזה שיחה סתמית על איזה משהו בעובדה...

הכי פשוט שיש:
בהפסקת צהריים את ניגשת אליו, פותחת בסמול טוק קצר, בסיומו את מציגה את עצמך ושואלת אותו אם בא לו לשבת מתישהו - קפה/בירה.

לא לחתור לשיחה ארוכה (תשאירי משהו לפגישה), לא להיות ישירה מדי כדי לא להביך אותו (גם גברים מובכים), לא להגזים ולא להפריז (דברים כאלה מתגלים), לא להראות יותר מדי עניין בהתחלה (גברים לעיתים נרתעים מזה).
כן כן, לא לא.

לעולם אשא דגלך בגאווה

לפי דעתי גם לא חובה ישר לעשות סמול טוק וישר להזמין ליציאה.
אפשר גם לפתח שיחות קטנות וככה להכיר את הבחור, אולי תראי שהוא פחות מתאים לך או שלהפך, שאת ממש מעוניינת בו. ואז להציע לצאת בהמשך, למרות שיש כאלו שאומרים שפחות עדיף למרוח וישר לגשת לתכלס...למרות שזה מאוד אינדיבידואלי...

לול התגובה הכי תורמת בפרש השנה.

לגמרי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו403 לא להיות ישירה מדי כדי לא להביך אותו (גם גברים מובכים), לא להראות יותר מדי עניין בהתחלה (גברים לעיתים נרתעים מזה).

אתה מספר לי? יש לי רקורד מרשים של הבכת והרתעת בחורים (פשוט "באתי חזק מדי"), דבר אשר נבע פשוט מחוסר ניסיון אצלי.. אבל תהיה בטוח שלמדתי מכך לקח.
ותודה רבה רבה לך על העצות, הצדיק היחיד בסדום שבאמת ענה על מטרת האשכול!

אבל מכיוון שכתבת שאת רוצה לחוות את זה על בשרך, לא נותר לי אלא לאחל לך בהצלחה.

לעולם אשא דגלך בגאווה

אוף, גם היום לא יצא לי לגשת אליו :/ ראיתי אותו במטבחון ועשיתי לו עיניים אפילו בלי שהתכוונתי לכך,
ואח"כ הקבוצה שלו חגגה סיום קורס ואז הם הלכו הביתה, בזמן שאני הייתי בתרגולים

אבל היי, ממש לא נורא, אני עוד אתקל בו...

טוב, נגמר הסיפור. בצעד אמיץ ביותר נגשתי אליו היום, ויש לי גם חדשות טובות וגם חדשות רעות:
החדשות הטובות: הוא רוסי.
אבל זה כבר לא יעזור לי, בגלל החדשות הרעות:
החדשות הרעות: יש לו חברה

אבל היי, זה לא נורא, נכון? נכון שמתישהו אני אמצא את האחד שגם יאהב אותי וגם אני אוהב אותו?

לא נורא, סיון. כל הכבוד על התעוזה