סרט דוקומנטרי מצויין של ערוץ 2 משנת 2005 המשלב למעשה שני סרטים:

הסרט הראשון מבוסס על הסרט "קמנו מעפר" של ענף הסטוריה ח"א ומביא את סיפורו של תא"ל אמיר אשל, סגן מפקד חיל האוויר דאז. אשל היה היוזם והמוביל את המטס של ח"א מעל מחנה ההשמדה אושוויץ שבוצע בסיומו של הסלון האווירי בעיר ראדום (פולין) בחודש ספט' 2003, והטייסים שהשתתפו בו היו כולם צאצאי ניצולים מהמחנה. המטס היה שיאו של תהליך ארוך בו המשתתפים למדו לעומק על ההסטוריה והפעילות במחנה, וכן ביצעו מחקר הסטורי אישי על בני משפחתם שנספו במחנה.

הסרט השני הינו הפקה של חיים הכט, המביא בדרכו הייחודית (לטוב ולרע) תחקיר מרתק על השאלה מדוע כלל לא הופצצו מחנות ההשמדה - זאת למרות שמיקומם היה חופף למספר נתיבי טיסה עיקריים של המפציצים האמריקאים. הסרט כולל עדויות של אלי ויזל, שבח וייס (לשעבר יו"ר הכנסת), פרופ' דיוויד ס. וויימן ואד קוץ' (לשעבר ראש העיר ניו יורק).

בשיאו של הסרט מתחברים שני הסיפורים יחדיו, ורגעי המטס עצמו שמצולמים מהקוקפיטים ומהקרקע מרגשים ואפילו מצמררים.

דף הסרט באתר Mako - מסיבה טכנית לא ברורה, הסרט כנראה ניתן לצפיה רק על דפדפני Internet Explorer. ועדיין, זהו עותק איכותי יותר מזה שהועלה לאתר Youtube ומובא בהמשך.

ראיון שנערך עם הכט ע"י אתר Ynet, לרגל הקרנת הסרט המקורית.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

קיים סרט נוסף של חיים הכט - "תוצרת ז'יד" העוסק במפעלי Mesko שבפולין שבה עבדו עובדי (ומתו) כפייה יהודיים במהלך השואה וכיום מיוצרים בו טילי ה Spike של רפאל.
הסרט ניתן להורדה דרך רשת שיתוף קבצים אך טרם ראיתי שהעלו אותו לצפייה ישירה.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

לא רוצה להישמע דביק, אבל "טיסה אחת בשבילנו" הרבה יותר מרגש ומעניין (לפחות לטעמי) בהשוואה ל"תוצרת ז'יד". בלי להעליב, אין דין ניסוי של טיל נ"ט למטרות שיווק מסחרי רגיל כדין מטס זיכרון רשמי מעל מחנה השמדה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שני סרטים אכן מעולים סירפד,שחובה לצפות בהם וגם אותי הקטע בו המטוסים טסו מעל המחנה ריגש מאוד,בגלל ההיסטוריה של המקום והעובדה שטסו מעל מקום כזה מטוסים שלנו מחממת את הלב.

הסרט השני על אי הפצצה בכלל מצמרר כיצד בעלות הברית יכלו להפסיק את הפעילות של המקומות האלה ולהציל את אותם יהודים בקלות,אבל בחרו שלא לעשות זאת. יש על הנושא הזה עוד כמה סרטים ולא רק של ישראלים שיצא לי לצפות בהם והם יותר קשים מזה של חיים הכט ומבמקרים יותר את בעלות הברית הנושא.

תודה סירפד.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

סרט חשוב. באופן אישי גרם לי לצמרמורת. לא כל כל כך בגלל הידיעה על אוזלת ידן של בעלות הברית (בסופו של דבר מעט מדי מאוחר מדי, שחררו חייליהן את המחנות. לא החיילים אזרחים הם שקבעו מדיניות זו). זכורה לי אגב עדות של חייל אמריקני בשחרור אחד המחנות - "הזיכרון של אותם גברים מורעבים והמומים, ששמטו את ראשיהם והשפילו את מבטיהם כשהסתכלנו עליהם מעבר לגדר, כמו כלב מוכה המתכווץ בהתרפסות מול המתעלל בו, מעורר רגשות שאין לתארם במילים- רגשות שלא ישכחו לעולם. הרושם שעשה עלי המראה של אותם אנשים מאחורי הגדר גרם לי לומר, רק לעצמי: 'עכשיו אני יודע מדוע אני כאן!'" (ריצ'ארד וינטרס מתאר את שחרור מחנה העבודה בוכלו ב1945 בידי פלוגה EASY הגדוד ה2 חטיבה 506 מאוגדת הצנחנים 101 הלא היא פלוגת אחים לנשק, הספר "אחים לקרב", מאת סטיבן אמברוז, הוצאת זמורה ביתן, עמוד 309).

אבל המטס, הסמל של צבא יהודי ישראלי מעל בית החרושת למוות -אושוויץ, זה... פשוט צמרמורת.
"דורנו דור ריאליסטי הוא, לפי שלמדנו לדעת, מה הוא האדם באמת. אחרי ככלות הכל, האדם הוא אותו יצור שהמציא את תאי-הגאז של אושוויץ; אבל הוא גם אותו יצור שנכנס קוממיות אל תאי-גאז אלה ועל שפתיו תפילת שמע ישראל." ~ שורות הסיום בספר "האדם מחפש משמעות" מאת ויקטור פרנקל, הוצאת "דביר", מהדורת 1970, עמוד 161.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

http://www.idf.il/1133-15672-he/Dover.aspx


בשנת 2003 נערך מטס ההצדעה של חיל האוויר הישראלי מעל מחנה ההשמדה אושוויץ- בירקנאו בפולין. שלושה מטוסי אף-15 השתתפו במטס לזכר קורבנות השואה, כאשר את המטוסים הטיסו שישה אנשי צוות אוויר, שקרובי משפחתם הם ניצולי שואה. "חודשיים לפני ששמעתי על רעיון המטס, אחיותיי הציעו לי לנסוע יחד איתן למסע שורשים בפולין. סירבתי כי לא חשבתי שזו הדרך. ברגע ששמעתי על המטס, בפירוש ידעתי שכך אעבור את המסע", סיפר תא"ל (מיל') אבי מאור, לשעבר מפקד בסיס רמון.

"החלטתי שזו הדרך הראויה ביותר, כיוון שהיא מייצגת את מדינת ישראל ואת העם היהודי בצורה שנותנת פן שונה, לא רק "מה שנעשה לנו", אלא הצגת החוסן הלאומי והיותה של מדינת ישראל מדינה חזקה עם צבא חזק", הוא מתאר.

תא"ל (מיל') מאור סיפר כי שלושת הטייסים, ביניהם ראש אג"ת, האלוף אמיר אשל, אשר יתמנה בקרוב למפקד חיל האוויר, הצטרפו לאורך כל המסע למשלחת "עדים במדים". יחד, עברו הכנה מעמיקה בנושא שכללה בין היתר סדנאות ביד ושם.

"יום הטיסה היה מטורף", הוא נזכר, "בימים שלפני, מזג האוויר היה נעים והראות הייתה טובה, ודווקא ביום המטס השמיים קדרו, ירד המון גשם והיה קור אימים, מה שהעמיד את יכולת הטיסה בספק. בתדריך הבוקר שלפני הטיסה, ישבנו בקור ורעדנו.למען האמת, אני חושב שאותן רעידות לא נבעו מהקור, אלא מרוב ההתרגשות למה שצפוי לנו באותו יום גורלי".

הוא מספר כי "מרגע ההמראה הכל היה מאוד טכני, כמו בכל טיסה. רק לאחר שנה, במפגש שעשינו, גילינו שכולנו חווינו את אותה התופעה, מיד אחרי שעברנו מעל אושוויץ. היינו במטוסים דו-מושביים ובדרך כלל אנחנו מדברים המון במהלך הטיסה. באותה שנייה, כולנו השתתקנו. דממה כל כך רועמת, כאילו משהו כבד נפל באוויר וכולנו הבנו בדיוק את גודל המעמד".

תא"ל (מיל') מאור מילא שורת תפקידים מרשימים מאוד בחיל. לפני כשבועיים סיים את פרק הטיסות שלו, וסיפר כי "כשמגיעים לרגע הזה, מביטים לאחור ובוחנים את הטיסות שעברנו, אילו היו מוצלחות יותר ואילו פחות". עוד הוסיף כי "בשנותיי בצבא טסתי מאות שעות טיסה, לחמתי והפלתי מיגים בקרבות, וכיום, אין לי ספק שזו הייתה הטיסה המשמעותית והמוצלחת בחיי".

במהלך המטס, חלפו המטוסים מעל המחנה במבנה ראש חץ, שנראה היטב מהקרקע, שם עמדו דום 200 חיילי צה"ל ממשלחת "עדים במדים" המסורתית. במהלך הטיסה, הקריא האלוף בקשר לחבריו לטיסה את המשפט הבא, אשר הפך לסמל למטס כולו- "אנו, טייסי חיל האוויר הישראלי, בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות. נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם, ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו - ישראל".

בסרט שסירפד הביא (שהוא מעולה אגב) מצוין רבות על כך שכל העולם ידע שקיים רצח המוני של יהודים, אבל אף אחד לא באמת פעל על מנת לעצור את ההשמדה.

-כמובן שמדובר בנתון נכון, והעם היהודי יזכור זאת לעד.

אבל אם נהיה אמיתיים לרגע, אז בואו נסתכל על שנות ה2000.

מזה כבר שנים שקיים רצח עם באפריקה, ומיליוני בני אדם חפים מפשע איבדו את חייהם.

האם מדינת ישראל עשתה משהו?

כיצד מרגישים כל אותם האנשים המסכנים, שמתחננים לעזרה, ואף אחד לא מסייע להם?

אז נכון, הרצח שם לא התנהל בצורה מופתית ויעילה כמו מכונת ההשמדה הנאצית, אבל בשורה התחתונה מילוני אפריקאים חפים מפשע, איבדו את חייהם, ואף מדינה בעולם לא סייעה להם.

*זה נכון שישראל היא לא המושיעה של העולם, וגם לנו יש בעיות משל עצמנו, אבל מנגד, עלינו לקחת בחשבון שאנחנו העם היחיד בהיסטוריה, שחווה ניסיון השמדה כמעט טוטאלי.
ולדעתי, זו גם הסיבה שמכל העולם, אנחנו היינו צריכים לפחות להיות הראשונים, שימנעו בכל מחיר רצח בקנה מידה של שואה.

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

מדובר במשהו שונה לחלוטין ממה שקרה במלחה"ע ה-2 - קווי הדמיון היחידים הם למיטב ידיעתי העובדה שהרבה אנשים מתו.
דבר שני - מה גורם לך לחשוב שישראל או מדינות אחרות בעולם לא עזרו?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אגב, שלא תטעה.

אני בכלל לא מנסה להשוות את זה לאסון השואה.

בזמנו, בעלות הברית והכוחות הרוסים, לא רצו בכלל לסייע למען הצלת היהודים.

מבחינתם היהודים נחשבו לעם חסר ערך, ושלא יקרה דבר אם נעלם מן העולם.

בעניין מה שקרה ביבשת השחורה:

ישנו נתון חד משמעי, שבמשך לא מעט שנים בוצע טיהור אתני, אכזרי למדיי, ואף מדינה בעולם לא פעלה על מנת למנוע זאת.

אם תביא לי נתון שישראל עשתה משהו, אני אודה לך.

"הארץ שלנו איננה רק מדינת ישראל אלא כל מרחב הסהר הפורה. אבות אבותינו אינם רק אברהם יצחק ויעקב אלא כל יושבי ארץ הקדם - הישראלים, הכנענים והפיניקים - כולם שייכים לאומה העברית. אנחנו העברים הננו איפוא צאצאים לאומה העברית הגדולה שהמציאה את האלף בית, שהקימה ציים אדירים ובנתה אימפריה בכל אגן הים התיכון. אנחנו הבאנו את התרבות לאירופה ופילי מצביאנו הגדול חניבעל, איש קרתגו, עברו את האלפים ואיימו למוטט את רומא."

"My body is my sword, my mind is my blade"

סא"ל (במיל') אבי לבקוביץ', שהטיס F-15 בשיירה לפולין, מספר לאתר צה"ל על "התחושה שלא משתנה לעולם"

http://www.idf.il/1133-19551-he/Dover.aspx

שימו לב לתגובות לכתבה...

http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2112587

לפני עשור טסו שלושה מטוסי בז מעל השער של אושוויץ, כביטוי לעוצמה וזיכרון. כיום, חברי המשלחת ההיא העלו זכרונות עם מוביל המטס, כיום מפקד חיל האוויר, האלוף אשל

http://www.idf.il/1133-19563-he/Dover.aspx

אחרי שראיתי את הסרט הזה פעמים רבות פתאום שמתי לב שהמטוסים במהלך המטס נשאו עליהם טילים
אז נברתי קצת ומצאתי כל מיני תמונות מההופעה בראדום ב 2003 לרגל 85 שנה לחיל האוויר הפולני


תמונות מההופעה בראדום (המקור: כל מיני אתרים ברשת, פורסמו אצלנו במערכת הישנה)

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף