המרכז הבינתחומי הוא הסימפטום לכל הבעיות של מערכת ההשכלה, החברה הישראלית, והקפיטליזם
מאז פסח ""תאגיד העיתונות"" "הארץ", העיתון הכי מעצבן במדינה יצא במתקפה על החברה הישראלית, המבנה החברתי של ישראל ושימורו, הנוער, הסטודנטים בישראל, הקפיטליזם, חברת מרצדס, כסף, שליטה, העיר הרצליה, ובראשם המרכז הבין תחומי הרצליה (בן טחונים \ בין טחונים) .
באופן כללי אני נמנע מלקרוא "הארץ", או בשמו "אל-ארד ביטאון החמאס". תמיד כשאני קורא אותו הלחץ דם שלי עולה, ומתפרצות ממני חפירות ארוכות וזועמות... אבל הנה, קראתי...
אנא עיינו, ושתפו את דעתכם:
מוסף חג // נעים מאוד, התקבלתם לפקולטה למדעי הנטוורקינג
ציטוט:
בלי מכונית פרטית ובלי מק-בוק, ניסה תומר מיכלזון להיהפך למשך שבוע לסטודנט במרכז הבינתחומי בהרצליה. "הבינתחומי מבצר את העשירים במקומם, אבל עוזר גם לכאלה שאינם עשירים להתקדם - אם הם משכילים ליצור קשרים"
...
רייכמן, ללא ספק, הביא את אמריקה לישראל במוסד שהקים במרכז הבינתחומי, המשמש חממה נעימה לתלמידיו ולבוגריו. אבל זו אינה אמריקה של אותם שלושה עשורים מדוברים, אלא דווקא אמריקה של שנות ה–80 ואילך - זו המופרטת עד דק, הלוקה באי־שוויון קיצוני; אמריקה שבה ההון החזק והמקושר מטיל צל כבד על הדמוקרטיה, ושהשכבות החלשות בה נתמכות בעיקר על ידי עמותות ונדבות. השאלה אם אנחנו רוצים להיות שם ועד כמה. אם לפשוט לפי מה שקורה בבינתחומי, הבחירה כבר נעשתה והיא מצוינת. אין טעם למחשבה מחודשת על המודל הקיים.
|
דעה // מה כל כך מרגיז בבינתחומי?
ציטוט:
לא רק אותי עיצבנה הכתבה, שזכתה ל–226 טוקבקים ול–1,156 שיתופים בפייסבוק בגרסתה האינטרנטית. יש משהו במרכז הבינתחומי המושך אליו אש עממית
...
שהרי במרכז הבינתחומי לומדים בעיקר מקצועות מוכווני הכנסה ושליטה (משפטים, מדעי המחשב, כלכלה, מינהל עסקים, תקשורת ופסיכולוגיה) באמצעות הטובים שבמומחים (אהרן ברק, עודד שריג, צבי אקשטיין, נדין טרכטנברג, ועוד), ובבתי ספר הנקראים על שם אריות המשק (משפחות עופר, אריסון ורקנטי), שתרמו להם כסף. שם מיוצרות אליטות העתיד, שכבר קשורות בחבל הטבור למוקדי השליטה והכוח, ובסופו של דבר יתוו את הפעילות הכלכלית של עמך ישראל ואת מקסום הרווחים ממנו.
הקפיטליזציה הזאת של הידע, ההשכלה, החינוך - כל שכיות החמדה שהיו אמורות להיות נקיות מקשרי דם ולשמש צינורות של מוביליות בחברה דמוקרטית וליברלית - מקוממת. כי לא משנה כמה מלגות יחולקו וכמה סטודנטים אתיופים יצליחו להגיע אל הקמפוס בהרצליה, הוא עדיין יישאר מופת לשלטון ההון בישראל ולסיכויי המוביליות הנמוכים בה.
|
הבינתחומי הוא רק סימפטום ולא הבעיה של מערכת ההשכלה הגבוהה
ציטוט:
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל משתנה בשנים האחרונות במהירות על רקע מספר רב של בעיות מבניות שדופקות אותה גם בצד הביקוש וגם בצד ההיצע
....
אבל תגובות אלו החמיצו את הנקודה והנקודה היא שהמרכז הבינתחומי הוא לא הבעיה. למעשה, המתרחש בבינתחומי מסמן את הכיוון שאליו הולכת מערכת ההשכלה הגבוהה כולה, וזאת ללא קשר ישיר לשכר לימוד, לדיון מעמדי של עשירים נגד עניים, לדיון מבני של אוניברסיטאות נגד מכללות.
...
(הערה שלי Tom.Cruise : מה שלהלן נאמר על כל הסטודנטים בישראל ועל כל דור הY בכלל)
כך הם, בין השאר, טענו: הסטודנטים מגיעים ללא ניסיון וללא תשוקה לקרוא ספרים ומאמרים; הם רגילים לגירוי מהיר ומתחלף תדירות, הם משועבדים לעולם הדיגיטלי, ובעיקר לפייסבוק, לכן, רק לעתים נדירות הם מצליחים לרכז את מלוא תשומת הלב במרצה ובהרצאה; הם בזים להיררכיה ולסמכות מכל סוג, ולכן בטוחים שהמרצה חייב להיות החבר/ה שלהם.
כך גם נראות הפניות שלהם אליו/ה, ובעיקר התלונות; הם אינם יודעים לתפור מלים למשפטים ומשפטים לפסקאות; רובם בטוחים שהם נורא חכמים ונורא מגניבים, גם כאשר הם לא בדיוק כאלה; אם תבקרו אותם, בעיקר בפומבי, הם יפרצו בבכי ואחר כך גם יתלוננו לראש החוג ולדיקן; הם אינם אוהבים לשנן חומר, לא רק משום שלא אומנו לכך, אלא גם משום שבעידן הגוגל והוויקיפדיה השתרשה אצלם התפיסה שאין צורך לאגור ידע; הם מתקשים לפתור בעיות לבד, כי מעולם לא נדרשו לזה לפני שבאו בשערי ההשכלה הגבוהה; הם ממצים מהר, משתעממים מהר ומזנקים להתנסות הבאה.
|
התגובה של פרופ' אוריאל רייכמן על הכתבה המקורית:
הבינתחומי: מתוך החברה ולמענה
ציטוט:
ב–25 השנים האחרונות מתחוללת באקדמיה הישראלית מהפכה. ב–1989 למדו בישראל כ–75 אלף סטודנטים; כיום - כ–300 אלף. עד 1990 היו בישראל שבע אוניברסיטאות, ומי שהתקבל אליהן זכה במערכת הוראה טובה יותר. מצב זה פגע קשות בשוויון ובניידות החברתית, ומרבים נמנעה הזכות להשכלה גבוהה. הדבר נבע מעיוורון חברתי ומתפישה ארכאית של תפקיד האוניברסיטה, שלפיה היא מיועדת לקבוצת עילית מצומצמת שתהווה את דור החוקרים הבא.
....
שליחותו המרכזית של הבינתחומי היא חינוך מנהיגי העתיד. לומדים בו 6,500 סטודנטים, 1,500 מתוכם מ–86 מדינות וכ–70% מהם "עושים עלייה". ציונות עדכנית אינה מנוגדת למאמץ אינדיווידואלי. אנו מאמינים שבוגרי הבינתחומי מחונכים לקחת אחריות על חייהם, תוך התחשבות באחר, ועמידה על משמר ערכיה של ישראל. העשייה החברתית של הסטודנטים והבוגרים שלנו, לצד יזמות בזרועות הממשל ובשוק החופשי, הם נושאים שאנו שוקדים לטפחם זה 20 שנה ורואים בהם את שליחות חיינו.
|
|