ח"כ רונן הופמן (יש עתיד) אמר כי לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון אין את הכישורים לעסוק בדיפלומטיה ודבריו, שמחבלים ביחסי ישראל-ארה"ב, עלולים להביא לפגיעה בביטחון המדינה. "שיתמקד בניהול הביטחון ולא יתערב ביחסי החוץ" אמר הופמן באירוע שבת תרבות בשהם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4501905,00.html

---------------------------------------------------------------------------------------------

טוב, מסתבר שמישהו החליט לסדר לנו עונג שבת משעשע במיוחד. רונן הופמן, שאני מוכן להתערב ש95 אחוז מחובבי הפוליטיקה בארץ לא יהיו מסוגלים לזהות אם יתנגשו בו ברחוב (אני אחד מהם, מודה...), מלמד את בוגי יעלון פרק בהילכות ביטחון ויחסים בינ"ל.
מכיוון שלא היה ידוע לי כלום על ד"ר הופמן עד לקריאת המבזק עליו היום, בדקתי בגוגל מה ניתן ללמוד על קורותיו, ומסתבר שהוא מציג עצמו כ"ד"ר ללימודי מלחמה" (שם מרשים למדי לבעל דוקטורט ביחב"ל), ממוסד אקדמי מכובד לכל הדיעות (קינגס קולג'). כמו כן למדתי שהאיש היה חבר בצוות שהביא לנו את השלום המפואר עם סוריה בשנת 2000, בשיחות שבהן חאפז אסד הציל את מדינת ישראל מעצמה וסירב להצעות המופקרות שהעלה הצוות של ברק (צוות שד"ר הופמן, כאמור, היה חבר בו), שכללו נסיגה עד למרחק של 30 מ' מקו המים בצפון מזרח הכנרת, וויתור על אזור חמת גדר (שהייתה חלק מהמנדט על א":י כבר מ-1923), וכל זאת, תמורת חתימה סורית על פיסת נייר שבכותרת שלה כתוב "שלום".

אחרי שהיה חלק מהקבוצה שניסתה להביא את אסד אל קו המים, ואל המוצבים שחולשים על עמק הירדן, הייתי מצפה מד"ר הופמן למעט צניעות בבואו לבקר את יעלון, אדם שהרקורד שלו מביך מעט פחות, אך למרבה האכזבה ד"ר הופמן להוט מאוד לקבל שתי שורות באתרי החדשות, מכדי שיבין שהוא לא בדיוק הקנדידט המתאים להעברת ביקורת מעין זו.
אני לא חושד שיעלון עצמו יטרח לעשות את התחקירונצ'יק הקטן שאני עשיתי על ד"ר הופמן (למרות שאני משוכנע שגם הוא היה באפלה לגבי מיהו לעזאזל ח"כ רונן הופמן...), אבל זה רק בגלל שיש לו דברים קצת יותר חשובים לעסוק בהם, מאשר להתעניין במישהו ששובץ באקראי לגמרי ברשימה החד-פעמית של יאיר לפיד...

הביקורת הפומבית ששר הביטחון השמיע על החולשה של ארה"ב היא מיותרת לגמרי ואת ההתבטאויות שלו לגבי ג'ון קרי הוא יכל לנסח בצורה פחות פוגענית. הרי הוא לא מגלה לנו משהו שאנחנו לא יודעים. אין כאן איזשהו סקופ שלמענו שווה לדרוך לאמריקאים על האצבעות.

כל עוד ישראל מקבלת סיוע כלכלי, צבאי, טכנולוגי ודיפלומטי מארה"ב עדיף להיות חכם מאשר צודק. אני מצפה מהדרג המדיני הישראלי להתנגח עם ארה"ב כאשר באמת ובתמים עומדים על כף המאזניים עניינים שחיוניים לביטחון המדינה. להעביר ביקורת על זה שארה"ב מפגינה חולשה מול רוסיה בעניין האוקראיני ולתאר את ג'ון קרי כמשיחי ואובססיבי בקשר לעניין הפלסטיני זה מיותר לגמרי. בשיחה של אחד על אחד עם ראש הממשלה או הרמטכ"ל, יעלון יכול לומר מה שמתחשק לו. שידבר אפילו על מידת האטרקטיביות של הישבן של אשת נשיא ארה"ב אבל כאשר יש סיכוי סביר שהדברים יקבלו הד רחב עדיף לשמור על הפה סגור או לכל הפחות לבחור מילים בתבונה.

הביקורת הפומבית שהשמיע יעלון על ארה"ב, היא חיונית ובעלת משמעות בטחונית ברורה לגמרי עבור מדינת ישראל: מערכת היחסים בין ארה"ב לבין ישראל נרצעת, היא שונה לגמרי ממערכת היחסים בין ארה"ב לבין ישראל עצמאית יותר.
ממשל אובמה, שמדיניות החוץ שלו היא הפאסיבית והחלשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, חייב לשמוע (ולא רק בלחישות בחדרי-חדרים) שהדרג הבכיר בישראל אינו שבע רצון מההתנהלות האמריקנית, ומהשלכותיה האפשריות ביחס אלינו.

אין נזק גדול יותר לאינטרס הישראלי מאשר לשמוע בכירים אמריקנים מספרים ש"היחסים מושלמים ויש הסכמה על הכל", ולא להבהיר שהדברים אינם בדיוק כך. לישראל יש עניין מובהק שהגורמים בארה"ב שתומכים בנו, יידעו מתי אנו והממשל נמצאים באי-הסכמה, בכדי להפעיל מנופי לחץ שיאלצו את הממשל לשנות את מדיניותו. כך נעשה בשעתו במהלך המו"מ המופקר על איראן, והדבר כנראה סייע לתקן במעט את ההסכם המופקר שהושג שם.

המשפט המשעמם הקבוע על כך שישראל מקבלת "כלכלי, צבאי, טכנולוגי ודיפלומטי", מדגימה שוב כיצד חצי אמת יכולה להיות גרועה משקר.
הממשל של אובמה עוזר לנו דיפלומטית ה-ר-ב-ה פחות מכפי שהוא מזיק לנו במישור זה. האגדה הקבועה של מהלכי האימים כאילו מחר בבוקר יוטל חרם עצום, אם האמריקנים לא יבלנו אותו, מתנפצת אל חומת מציאות משעממת, שבמסגרתה דווקא ארה"ב של אובמה היא זו שפועלת לקדם החלטות אירופיות אנטי-ישראליות (בארה"ב בלתי אפשרי לקדם חקיקה כזו - הקונגרס יבעט אותה מכל המדרגות...).
הסיוע הכלכלי והצבאי ישראל (זה אותו דבר, אין שום סיוע אזרחי כבר לא מעט שנים) - הוא סבסוד מתמשך של תעשיית הנשק האמריקנית. לנו זה עוזר - ולהם זה עוזר לא פחות. אני יכול להביא לך שפע מחקרים שידגימו לך שהסיוע האמריקני פגע מאוד בתעשיית הנשק המקומית שלנו, וביכולת שלנו לייצא נשק - נזק בעל משמעויות כלכליות עצומות, שבהחלט ייתכן שלאורך שנים, מתקרב לכסות או מכסה לחלוטין את התועלת הכספית שבסיוע האמריקני.
באשר לסיוע טכנולוגי - צר לי, אבל זה מסלול לגמרי דו-כיווני. אף אחד לא עוזר לך במימון של החץ, רק בגלל עיניך היפות, אלא בגלל שהם בעלים-משותף של הפיתוח והפטנטים הקשורים בו. אף אחד לא מגדיר את מפעלי רפא"ל כאתרים בעלי חשיבות בטחונית לארה"ב, רק בגלל אהבתם לזקן של הרצל, ואפילו לא בגלל הלובי היהודי בעל העוצמה האינסופית...

יחסי ישראל וארה"ב הם לא יחסים שיוויוניים, אבל בזכות (יותר נכון, בגלל) התנהלות הממשל האמריקני הנוכחי כלפי ישראל, היחסים הפכו להיות הרבה פחות אידיאולוגיים מבחינת ארה"ב, והרבה יותר כפופים לאינטרס פוליטי ואזורי. לו היה הממשל הנוכחי מסוגל לכך פוליטית - לא אירופה הייתה מובילה מהלכים נגד ישראל, אלא דווקא ארה"ב. למרבה צערו של הממשל הנוכחי, אין לו את הכוח הפוליטי לכך, בגלל שיטת הממשל שם, ועל כן הוא מגייס אחרים שיעשו עבורו את העבודה המלוכלכת.

יש לנו חוב מוסרי לארה"ב, על שנים שבהם סייעה לנו (בעיקר במלחמת יוה"ב), אבל אין לנו בדל של חוב לממשל הנוכחי, שהוא לא רק העויין ביותר מכל הממשלים שקדמו לו - אלא שבמקרים לא מעטים הוא פועל באופן שאשכרה מסוכן לנו (איראן, הפלסטינים, מצרים וכד'). זכותו חובתו של שר הביטחון להתריע על כך, גם אם אח"כ ייאלץ לפעול עפ"י תכתיב פסאודו-דיפלומטי ולפלוט "הבהרה של דבריו".

כך או כך, כשמדובר ביחסים הבינ"ל של ישראל בכלל, וביחסים בין ישראל לארה"ב בפרט - מה שיעלון יודע ומבין, 500 רונן הופמנים לא יידעו...

כשאהוד ברק היה שר הביטחון מדינת ישראל הייתה פודל של ארה"ב בגלל שהוא לא העביר ביקורת חריפה על ארה"ב? כולם יודעים שארה"ב תחת הנהגתו של אובמה הפכה להיות מדינת סמרטוט שמפחדת מהצל של עצמה. הביקורת של יעלון זה לא מה שיגרום לממשל בארה"ב להשתנות או לשנות את מדיניות החוץ שלו. מה שיעלון עושה זה כמו לומר לבת זוג שהיא שמנה במקום לחשוב על דרך יצירתית להתמודד עם העניין.

חייזר שהיה נוחת כאן וקורא את מה שכתבת היה חושב שישראל יכולה להרשות לעצמה מחר בבוקר לנתק את כל הקשרים עם ארה"ב ויהיה לזה את אותה השפעה כמו ניתוק כל הקשרים עם הפיליפינים. אם ארה"ב הייתה מפסיקה להשתמש לטובתנו בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון או אם ארה"ב הייתה מפסיקה להשתמש בהשפעה שלה על אבו מאזן כדי למנוע מהפלסטינים לפנות למוסדות בינלאומיים כדי לקדם הכרה חד צדדית או אם ארה"ב הייתה מצמצמת את היקף הסיוע הביטחוני - היה נגרם לאינטרס הישראלי נזק גדול יותר מאשר לשמוע בכירים אמריקנים מספרים ש"היחסים מושלמים ויש הסכמה על הכל", מבלי שיובהר שהדברים אינם בדיוק כך.

לגבי הטענה שהסיוע הביטחוני אינו חשוב כ"כ כי זה לא כסף מזומן שנכנס לכיס שלנו - כל שקל שארה"ב נותנת לנו כדי לרכוש באמצעותו אמצעי לחימה זה שקל אחד פחות שישראל צריכה להוציא מהכיס שלה על הוצאות ביטחון. משלם המסים הישראלי יכול לשלם פחות מס כי ארה"ב מזמינה אותנו לדייט ומשלמת בעצמה את החשבון.

איך מדינה כמו ארה"ב שמתנערת מהתחייבות מפורשת לביטחונה של אוקראינה - שניתנה תמורת וויתורים אסטרטגים מצידה,
דורשת שישראל תוותר ויתורים אסטרטגיים חשובים לא פחות - תמורת התחייבות שאין סיכוי שתיושם.
זה פשוט מגוחך.

יעלון שמודע לעומק הסתירה - רק הפך אותה לפומבית,
כנראה עקב סירוב אמריקאי "לצאת מהקונספציה".

מבחינה כלכלית - ישראל חזקה היום כלכלית מהממוצע האירופי,
ובעשור הקרוב כנראה שתעבור את יפן ובריטניה במונחי "תוצר לנפש" דולריים.
כך שישראל יכולה להרשות לעצמה ויתור על הסיוע הכלכלי (שמסתכם במעט יותר מאחוז תוצר),
ודאי כאשר משקללים איתו רווחים מהעברת היצור לישראל והגברת מכירות שיקזזו חלק גדול מהנזק.
לעומתה המפלגה הדמוקרטית - לא בטוח שיכולה לוותר גם עם התמיכה של יהדות ארה"ב, וגם על תמיכת עובדי התעשיות הבטחוניות - שתי קבוצות הלוביסטים החזקות בארה"ב.

הוויתורים שארה"ב מנסה לדחוף את ישראל לקבל הם אכן שערורייתיים אבל אפשר פשוט לא לקבל אותם ולהסביר שוב ושוב בצורה מקצועית אילו השלכות נוראיות יהיו לוויתורים האלה וצריך לומר את זה גם בפומבי. למשל המשמעות של וויתור על נוכחות ישראלית בבקעת הירדן יסכן את ביטחון המדינה בצורה בלתי ניתנת לעיכול כי אחרי שמחבלים ישגרו שתי רקטות על צבא זר שתפקידו יהיה לשמור על הגבול המזרחי הם יארזו מזוודות ויחזרו הביתה כך שהפלסטינים יוכלו להחדיר לגדה הכל, החל מכדור של רובה ועד פצצת אטום. אפשר להעביר ביקורת ולהסביר את עצמך מבלי לרדת לפסים אישיים שגורמים לצד השני להרגיש מובך מול הקהילה הבינלאומית.

בעתיד הלא כ"כ רחוק המפלגה הדמוקרטית לא תזדקק לתמיכת היהודים בקלפיות. המצב הדמוגרפי בארה"ב הופך מיום ליום לטוב יותר מבחינת הדמוקרטים. במהלך תקופת החיים שלנו הכמות של מי שנחשבים היום למיעוטים (בעיקר היספנים/שחורים) תהפוך לגדולה יותר מכמות האוכלוסייה היהודית/נוצרית הלבנה והמיעוטים האלה הם לרוב דמוקרטים. בנוסף צריך לקחת בחשבון שלמיעוטים האלה שהולכים "להשתלט" על ארה"ב אין מסורת ארוכה של קשר חזק עם ישראל וכאשר הם רואים ששר הביטחון של ישראל מנגח את ארה"ב זה לא תורם לאינטרס הישראלי ארוך הטווח. אתה לא רוצה שהם יזכרו לך את זה כשהם יחזיקו את המושכות.

הצד השני לא מובך ולא נעליים. ממשל אובמה לא נפגע ולא נעלב מדברי יעלון (אמרו ואומרים עליו דברים גרועים לאין שיעור מדי יום). ממשל אובמה אכן נלחץ מהדברים בגלל המשמעות הפוליטית הפנימית מרחיקת הלכת שלהם: ביקורת מקצועית על ממשל דמוקרטי שמגיעה משר ביטחון ישראלי שהוא גם פיגורה מוכרת בתחומו, היא כלי נשק רב עוצמה עבור הרפובליקנים בשנת בחירות - וזה מה שמפריע לממשל. אני מבטיח לך שאף אחד מהם לא הוטרד לשנייה מתוכן הדברים.

המפלגה הדמוקרטית גם היום לא תלוייה בקולות של יהודים בבחירות הכלליות. היא מאוד תלוייה בקולות שלהם במספר מחוזות בחירה בערים ופרברים בפלורידה, ניו יורק, ניו ג'רזי, קליפורניה, אילינוי, קונטיקט, פנסילבניה ומסטצ'וסטס - והיא עוד יותר תלוייה בתרומות שלהם למימון קמפיינים ארציים ומדינתיים. לא סתם אובמה נאלץ (בניגוד מוחלט לרוב נציגי המפלגה בוועידה הלאומית) לכלול במצע הכרה בי-ם כבירת ישראל, אחרי שבתחילה ניסה להוציא את זה מהמצע.
בכל מקרה, העתיד של התמיכה הישראלית בארה"ב, כמו בכל מדינה מערבית אחרת בעולם, לא מגיע מהשמאל של אותה מדינה, אלא מחלק מהימין באותה מדינה (לא מכל הימין). ניסיון לטעון כאילו יש השפעה לדברי יעלון על השחיקה בתמיכה בישראל בקרב הדמוקרטים, היא חסרת אחיזה במציאות. הגיע הזמן להבין שהיחס כלפינו לא מושפע במאומה ממה שנעשה או נגיד. במפלגה הדמוקרטית ישנו זרם גדל והולך שמושפע מתפישות אירופאיות שקריות שרואות בהקמת ישראל את השורש שיצר את הפונדמנטליזם האסלאמי. בממשל אובמה ישנה בכירה מאוד (שגרירה באו"ם) שכבר בזמן חומת מגן קראה לשיגור צבא אמריקני ללחימה בישראל, ואובמה בנאומו הראשון באזור ב2009, הסביר שזכותנו למדינה היא נגזרת של השואה (תוך שהתעלם מהקשר ההיסטורי שלנו לארץ) - ורק מאוחר יותר, בלחץ בכירים ממפלגתו, תיקן את דבריו.

יעלון דייק לחלוטין בדבריו, והאינטרס הישראלי קיבל שירות מצויין מכך שממשל אובמה מצא עצמו נדחק לקיר באופן פומבי, בנוגע ליחסו לישראל. יש לנו אינטרס שלרפו' תהיה עונת בחירות טובה מאוד בנובמבר הקרוב, ואם דברי יעלון ישמשו כנשק תעמולתי עבורם (ואני מתחייב בפניך שהם אכן ישמשו כנשק כזה, בכל מחוז בחירה שבו יש אלקטוראט פרו-ישראלי - וכאלה יש בהרבה מקומות בארה"ב, ובדר"כ דווקא לא בריכוזים יהודיים, אגב...), אזי הרווחנו - גם אם טמקא ואלון פנקס חושבים אחרת...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori הגיע הזמן להבין שהיחס כלפינו לא מושפע במאומה ממה שנעשה או נגיד. במפלגה הדמוקרטית ישנו זרם גדל והולך שמושפע מתפישות אירופאיות שקריות שרואות בהקמת ישראל את השורש שיצר את הפונדמנטליזם האסלאמי.

ישנם כמה מזרחנים שטוענים שהשורש, שיצר את הפונדמנטליזם האסלאמי, זה דווקא האימפריאליזם המערבי. לטענתם מדינות המערב גרמו למאמינים מוסלמים להתרחק מהדת עד לרמה של הפסקת מסורות משפחתיות, שנוטות להיות מקלות בדר"כ (פחות או יותר כמו בקרב רוב היהודים). לאחר שהופסקה המסורת המשפחתית, צעירים מוסלמים שביקרו במסגד לראשונה בחייהם, קיבלו הוראות לביצוע פולחנים דתיים, שההורים שלהם לא הכירו. כתוצאה מזה, לאבות של אותם הצעירים לא היתה שום השפעה על עיצוב הזהות הדתית שלהם. מה שכן השפיע עליהם, היה בעיקר המקורות. כתוצאה מזה, נוצרה קרקע פוריה לשורשיות ופונדמנטליזם, מכיוון שהמקורות נוטים להיות מחמירים יותר מהמסורות המשפחתיות.

תאוריה דומה קראתי פעם על תרבויות אחרות בעולם (מחקר בתחום אחר). לדוגמא, סין שעברה תהליך של התמערבות, וכיום עוברת תהליך הפוך - חזרה לשורשים (קונפוציוניזם וכו').

מה דעתך על התאוריה? האם היא מסבירה את התהוות הפונדמנטליזם האסלאמי? איזה תאוריות נוספות מסבירות או עשויות להסביר את התופעה, לדעתך?

סליחה על הסטייה מנושא הדיון. זה פשוט מעניין אותי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Vladin מה דעתך על התאוריה? האם היא מסבירה את התהוות הפונדמנטליזם האסלאמי? איזה תאוריות נוספות מסבירות או עשויות להסביר את התופעה, לדעתך?

התיאוריה שהעלת אינה תיאוריה של מזרחנים - אלא של אל-קעידה.
לדעתי - הכל התחיל כי האיסלאם מייצר דיסוננס קוגנטיבי עצום.

אותו ילד שהלך למסגד שמע שהוא שייך לטובים שבאנושות, הזכאים לעושר עצום בעולם הזה - ואז ראה את קרוביו מתבוססים בעוני ומסכנות בזמן שהכופרים מתעשרים ונהנים.
וזה בדת האיסלאם - שמציגה הצלחה חומרית כשפע המגיע על צדיקות. שהפכה את ג'ינגס חאן ואלכסנדר הגדול לצדיקים מוסלמים בעקבות הצלחתם.
ה"איסלאם השבטי" לא מציג שום מענה לדיסוננס הזה - ולכן הדעיכה שלו בדורות הקודמים.
ולכן לא ה"קולוניאליזם המערבי" אשם בזה.
אלא שמאז - המצב רק הורע.
כל העולם התקדם והתעשר - והם הפכו משבטים עניים אך מכובדים למקבצי נדבות וגנבים. דיירי פחונים.
והיום - גם טובי החילונים הערבים, שהלכו לאוניברסיטה ולמדו - לא חומקים מאותו עוני.
ולכן הלאומיות הערבית הפופולרית - הלכה והפכה לעריצות שנואה.
וזאת לאחר קריסת הסוציאליזם לפני 20 שנה.


אז כשהם הולכים למסגד - פתאום לחזור 100 שנה אחורה, לתקופה שבה היה עוני אבל לפחות היה כבוד נראה כמו שיפור עצום.
ולהילחם באימפריה המערבית (או בעריצות הערבית), זה להשתתף ב"פרוייקט עצום ומכובד", לקנות את מקומך בשיקום ההיסטורי של כבוד האיסלאם.


וכך - שילוב של פאשיזם ודת כובש את העולם הערבי, הנקרא היום "פונדמנטליזם מוסלמי".
נשארו רק הנהנתנות האינבדואליסטית האישית (שממנה הערבים לא נהנים בארצותיהם) ואיסלאם
ולצד אותה פריחה של האיסלאם הקיצוני - תמצא קריסה בילודה הממוצעת, עלייה בלימוד אקדמי והגירה למערב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 התיאוריה שהעלת אינה תיאוריה של מזרחנים - אלא של אל-קעידה. לדעתי - הכל התחיל כי האיסלאם מייצר דיסוננס קוגנטיבי עצום.

לא, זאת הדעה הרווחת באקדמיה.

המזה"ת המודרני נוצר עם פלישת נפוליאון למצרים 1798. התנועות הסלפיות (שבסיסן המשותף בתנועת האחים המוסלמים) קמה בתגובה למודרניזציה של המזה"ת ואחרי שזה נחל להם כל מיני סוגים של אכזבות (ובעיקר התמוטטות החליפות העותמאנית-טורקית שבעצמה הייתה כבר מאוד מושפעת מהמערב).

עד 1928 הפלג הבולט ביותר באיסלאם היה הסופיזם, שהיה מאוד כנוע וכפי שהתנועות הסלפיות מחקו לחלוטין את הג'יהאד הפנימי ומתמקדות רק בחיצוני- הוא עשה ההיפך.

זה בקצרה מאוד ובאוברסימליפיקציה כמובן.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי golani_2 התנועות הסלפיות (שבסיסן המשותף בתנועת האחים המוסלמים)

ממש לא נכון. הבסיס ההיסטורי של הסלפיזם והאחים המוסלמים שונה מאוד, גם אם בתכלס שני הזרמים מעוניינים בהחלת השריעה.
הסלפיזם כפי שאנחנו מכירים אותו כיום יונק בעיקר ממשנתו של מוחמד עבדול ואהב (שבגדול הושפע מאוד מהאסכולה החנבלית שמקורה מימי הביניים), שעל פיה מתנהלת מערכת השריעה בערב הסעודית של היום.
הוא זה שנתן את שמו למונח 'ואהביזם', שבו מכונים פעמים רבות גם הסלפים מחוץ לממלכה הסעודית.
האחים המוסלמים אינם סלפים.
האחים המוסלמים, למשל, רואים בשיעים כחלק מהאומה המוסלמית (גם אם כחלק נחות ממנה) ואילו הסלפים רואים בשיעים כופרים שיש לחסלם.

ציטוט:

עד 1928 הפלג הבולט ביותר באיסלאם היה הסופיזם, שהיה מאוד כנוע וכפי שהתנועות הסלפיות מחקו לחלוטין את הג'יהאד הפנימי ומתמקדות רק בחיצוני- הוא עשה ההיפך.

אין לי מושג מאיפה הבאת את זה.
סופיזם זה מונח כולל לכל מיני זרמים מיסטים באיסלם, לדוגמא, "הדרווישים המחוללים".
לא רק שהם היו רחוקים שנות אור מלהיות מיינסטרים בעולם המוסלמי, אלא שהם גם לרוב נרדפו ונחשבו למוקצים.
המקום היחידי שהסופיזם התקבל כמיינסטרים אם אני לא טועה זה הקווקז (צ'צניה, דגסטן וכו').

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif ממש לא נכון. הבסיס ההיסטורי של הסלפיזם והאחים המוסלמים שונה מאוד, גם אם בתכלס שני הזרמים מעוניינים בהחלת השריעה. הסלפיזם כפי שאנחנו מכירים אותו כיום יונק בעיקר ממשנתו של מוחמד עבדול ואהב (שבגדול הושפע מאוד מהאסכולה החנבלית שמקורה מימי הביניים), שעל פיה מתנהלת מערכת השריעה בערב הסעודית של היום. הוא זה שנתן את שמו למונח 'ואהביזם', שבו מכונים פעמים רבות גם הסלפים מחוץ לממלכה הסעודית. האחים המוסלמים אינם סלפים. האחים המוסלמים, למשל, רואים בשיעים כחלק מהאומה המוסלמית (גם אם כחלק נחות ממנה) ואילו הסלפים רואים בשיעים כופרים שיש לחסלם.

אני מדבר על השורש הטרוריסטי-ארגוני, לא האמונתי.

חלק נרחב מהתיאוריה של ארגוני טרור סלפים נשענת על כתביו של סייד קוטב , למשל.

ציטוט:

אין לי מושג מאיפה הבאת את זה. סופיזם זה מונח כולל לכל מיני זרמים מיסטים באיסלם, לדוגמא, "הדרווישים המחוללים". לא רק שהם היו רחוקים שנות אור מלהיות מיינסטרים בעולם המוסלמי, אלא שהם גם לרוב נרדפו ונחשבו למוקצים. המקום היחידי שהסופיזם התקבל כמיינסטרים אם אני לא טועה זה הקווקז (צ'צניה, דגסטן וכו').

ואם תקרא שוב זה יתחבר לך.
במאה ה19 אאל"ט הסופיזם על גווניו הקיף כ50% מהעולם המוסלמי (אולי אפילו מעט יותר) כן, הוא היה נפוץ יותר במזרח אסיה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

אם תקרא שוב זה יתחבר לך. במאה ה19 אאל"ט הסופיזם על גווניו הקיף כ50% מהעולם המוסלמי (אולי אפילו מעט יותר) כן, הוא היה נפוץ יותר במזרח אסיה.

שוב, אין לי מושג מאיפה הבאת את זה. אשמח למקור.
הסופים הם משהו כמו המקבילה המוסלמית לנ-נחים.
הדגש אצלם הוא יותר על איך להכניס את המאמין לקרבה עם אלוהים באמצעות ריקודים ושירים שאמורים לגרום לטרנס. הם תמיד היוו מיעוט זניח ביותר מקרב כלל המוסלמים.

מד"ר ראובן פז

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

גיגלתי את השם שלו יחד עם "סופים" "סופיזם". לא מצאתי כלום. אשמח ללינק במידת האפשר.

אם אתה ממש רוצה אני אשלח לך את הסיכום שלי מהקורס שלו

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 והיום - גם טובי החילונים הערבים, שהלכו לאוניברסיטה ולמדו - לא חומקים מאותו עוני. ולכן הלאומיות הערבית הפופולרית - הלכה והפכה לעריצות שנואה. וזאת לאחר קריסת הסוציאליזם לפני 20 שנה. .

לא חומקים מאותו עוני ? אתה מדבר על עניים מרודים כמו בן לאדן, זווהירי, אל אוולקי ?
זאת מעבר לעובדה שבעולם הערבי, ברוב המקרים, אי אפשר ללכת לאוניברסיטה מבלי שאתה בא ממשפחה אמידה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי liorif לא חומקים מאותו עוני ? אתה מדבר על עניים מרודים כמו בן לאדן, זווהירי, אל אוולקי ? זאת מעבר לעובדה שבעולם הערבי, ברוב המקרים, אי אפשר ללכת לאוניברסיטה מבלי שאתה בא ממשפחה אמידה.

הערבי הממוצע הוא כבר לא אנאלפבית.
מכיוון שהיום יש חינוך תיכוני במימון ממשלתי, ולרוב גם חינוך גבוה חינם - אחוזי החינוך הגבוה כבר ממש אינם זניחים.
במצריים למשל - 30% מהצעירים ממשיכים לתואר אוניברסיטאי.ובסוריה לפני המלחמה רבע. ראה כאן
אבל בעקבות כך יש אינפלציה באקדמאים, ואין להם עבודה.

אינפלציה באקדמאים גרועה ממחסור באקדמאים - היא מייצרת יאוש.

ניסינו פעמים רבות בעבר "להסביר יפה". זה פשוט לא עובד.
אתה מקבל בתגובה איומים קשים ולחץ משתק.
כי את ההסברים היפים - לא תשמע בחדשות.
בחדשות תשמע שישראל שוב סרבנית.

כשאתה מפוצץ עניינים בתקשורת - דווקא כן שומעים מה הבעיה,
ואז יש גם לחץ ציבורי (שבאופן חוצה מפלגות תומך בישראל).


לגבי ארה"ב עצמה - יש לנו אינטרס שהם "ישרדו" כאומה חדשנית וחפצת חיים, ולא יהפכו לעוד מדינת עולם שלישי - מגמה שאובמה מושך אליה במהירות.
זה שאדם הוא שחור או היספני לא הופך אותו אוטומטית לחפץ בהרס ארה"ב,
הם אנשים חושבים כמו כולם - ומסוגלים לזהות טעות.
לכן האהדה אליו יערדה לכזה שפל. זה לא יכל לקרות ללא הבנה כזו מצד המיעוטים האמריקאים.

כפי שרשמתי - התמיכה של היהודים והוועדים היא בעיקר תמיכת לובי: תרומות.
לתעשיות הבטחון יש כוח בחלק מהמדינות, ליהודים במדינות אחרות, וביחד זה כוח משמעותי.
בטווח הרחוק די קשה לדעת מה הכיוון - כי מדינות מאוד קפיטליסטיות כמו טקסס גדלות במהירות ומתעשרות, בזמן שמדינות סוציאליסטיות כמו קליפורניה מתרוששות ומאבדות אוכלוסיה.
ומי שעובר למדינה מוצלחת כמו טקסס - עובר מתוך הבנה ברורה שהוא עובר למדינה קפיטליסטית.


אבל בטווח הרחוק - ישראל בכלל לא תצטרך את הסיוע הכספי עצמו.
כפי שאמרתי - היום הוא ירד למעט מעל אחוז מהתל"ג,
וכשישראל צומחת בקצב מהיר, ונמנעת מהעלאה דומה של החוב - התנתקות מהסיוע תהיה סבירה מאוד בעתיד.
בדיוק כמו התנתקות של בריטניה, גרמניה, ויפן מנוכחות אמריקאית פיזית בשטחם.
עול כבד בסדרי גודל מהסיוע לישראל.

כשאהוד ברק היה שר הביטחון, הוא הסב לנו נזק עצום עם הדיבורים השקריים כאילו "היחסים עם ארה"ב הם הטובים ביותר אי פעם". למדינת ישראל אין אינטרס לריב עם ארה"ב, אבל כדי לשמר מינימום של השפעה בתוך ארה"ב, מוטב שבעלי בריתך בארה"ב יוכלו לקבל ממך עזרה כשהם מנסים להפעיל לחץ בקפיטול, תוך שימוש בטיעון שהממשל אינו אוהד לישראל. אתה מבין, קשה לתומכינו בחו"K להיות יותר ציוניים מממשלת ישראל...

מכיוון שאני אלרגי לקלישאות של עיתונאים, ביטויים כמו "דרך יצירתית", תרשה לי להסתפק בהרמת גבה על הדקלום המיותר. אם למדינת ישראל יש הסתייגות ממדיניות אמריקנית שמסוכנת לנו - דיר בלק אם לא נעלה הסתייגויות אלה באופן שיגרום ללחץ הרב ביותר בוושינגטון (ומה לעשות, פומביות מייצרת לחץ).
ממשל אובמה הוא דוגמא קלאסית לכך שרק עמידה בלחצים, כולל הבעת עמדה לעומתית, יכולים לשמש בלם יעיל ללחץ אמריקני. שים לב ליחס האמריקני למבארכ בהשוואה ליחס שלהם לסיסי.

חייזר שהיה קורא מה שהבנת מה מדבריי, היה מביע צער על הבנת הנקרא הכושלת...
אני יודע שבעיתונים מספרים לך שהווטו האמריקני הוא חסד גדול שאובמה עושה איתנו. האמת היא שהווטו האמריקני בתקופת אובמה, נכפה עליו בכל פעם מחדש, אחרי שהערבים סירבו למתן ניסוח שהצבעה אמריקנית בעדו או הימנעות לגביו, הייתה מציבה יותר מדי דמוקרטים בסיטואציה של עימות עם הממשל. העובדה שעדיין אתה לא מבין שאין מהלך חיובי שאובמה עושה ביחס לישראל, שאינו נובע משיקולים פנימיים ואילוצים פנימיים, היא דבר מצער מאוד, וראוי להעמיק את ההיכרות עם המערכת הפוליטית, לפני שאתה חוזר על השטויות של טמקא...
השטת לגבי ההצלה והיישועה הגדולות שבאו לנו כתוצאה מכך שארה"ב קנתה מאבו מאזן את דחיית הפנייה לקבלת ההכרה-חסרת-המשמעות של האו"ם, אמנם מרגשת מאוד את טמקא ואת השמאל בישראל - אבל במציאות אין לה שום משמעות. רוב העולם מכיר בפלסטין עצמאית שבירתה מזרח י-ם, מאז 1988, הידעת? האם זה קידם במ"מ את העצמאות הפלסטינית באותה שנה?
הבולשיט המשעמם על הסכנה שבפעולה חד-צדדית פלסטינית הם מסוג ההפחדות שהשמאל ואנשיו בתקשורת, מנסים מדי פעם כדי לייצר באזז לגבי הצורך בעוד נסיגות. לפני שנתיים אמרו לנו ש"בספטמבר אבו מאזסן ייסע לאו"ם ויהיה כאן אסון". אז הוא נסע, קרא לנו פושעים, והשמיים לא נפלו. אח"כ אמרו לנו שהעצרת תצביע עבורו על החלטה מקבילה לזו שקיבלה בכ"ט בנובמבר, ואף קבעה ישיבה למענו לאותו תאריך בדיוק, ואנחנו נהיה בצרות. והייתה הצבעה, וכולם הצביעו בעדו, ולא נפלו השמיים.
אתה מבין, העולם לא ייצא למלחמה, ולא יילך להחרים אף אחד למען הפלסטינים. נורא כיף להפוך אותנו לשעיר לעזאזל של העולם, אבל האמת היא שמעבר לגינויים וביטויי שנאה - מעטים מאוד יטרחו לעשות צעד משמעותי בעניין, וזה לא בגלל הפחד מתגובתו של אובמה (שכאמור, עומד מאחורי המדיניות האירופית נגדנו, ואפילו לא מסתיר זאת), אלא כי זה לא משתלם כלכלית.
לגבי הסיוע הצבאי: מכיווןן שלא הבנת בפעם הראשונה, אני אסביר לך שוב: הסיוע הבטחוני שניתן לישראל, מהווה סבסוד עקי, של מפעלים בארה"ב שמעסיקים אלפים רבים של אמריקנים, במחוזות בחירה לא מעטים. הפסקת הסיוע לישראל תביא לסגירת קווי ייצור ולפיטורים המוניים בארה"ב. טמקא אמנם מספר לך שהסיוע הצבאי לישראל הוא בגלל שאובמה הוא גיבור פרו ציוני אמיתי, אבל המציאות היא שסיוע לישראל הוא ביזנס פוליטי מצויין לכל ממשל: אתה גם מציג עצמך כתומך במדינה שרוב מוחץ בציבור האמריקני תומך בה (גם אתה זה כדאי לזכור, אתה יודע...), גם מסייע ך לשמור על מקומות עבודה בארה"ב - וגם מנטרך תחרות אפשרית מצד מי שעלול לייצר מוצרים מתחרים בעצמו, במידה ולא תהיה לא אפשרות לרכוש מוצרים מסויימים (שמעת על הלביא? שמעת על עסקת הפלקון עם סין?).

היחסים עם ארה"ב בהחלט כולל מרכיב של אהדה ואמפתיה מצידם כלפינו. מרכיב זה נעדר באופן טוטאלי בכל הנוגע ליחסים עם הממשל הנוכחי של ארה"ב. כשיעלון מבקר את ממשל אובמה, הוא ממש לא מסכן את היחסים עם ארה"ב, אלא בסה"כ מסייע לגורמים פרו-ישראלים בארה"ב לייצר מנוף לחץ על הממשל.

יעלון צדק בדבריו, צדק בסגנון וצדק בפומביות שלהם. גם אם יתנצל שוב, כמו שנורא חשוב להם לדרוש ממנו - הדברים נאמרו, עשו כותרות בארה"ב, ויחד עם דבריו הקודמים (שגם עליהם "הביע צער"), מייצרים משקל חיובי, שמאפשר לתומכי ישראל בארה"ב, לייצר מנופי לחץ - דבר חשוב מאוד בשנת הבחירות הנוכחית, בה אובמה נמצא במצב לא קל בסנאט...

את הסכמתי איתך אבטא באיזכור שכשהייתי בטירונות סמל המחלקה שלי אמר לנו ש״אתם מנסים לדפוק את הסגל אבל הז׳ של הסגל יותר ארוך״. על אותו משקל, היכולת של יעלון לדפוק את מימשל אובאמה קטנה מהיכולת של אובאמה לדפוק את יעלון ואת ישראל. יעלון, שמשום מה מייחסים לו כאן עודף תיחכום וחוט שדרה, שוב מלהג ואחר כך נאלץ להתנצל ולצאת קטנטן.
אוהבים מימין ומשמאל לרדת על הלחיצות של נתניהו אבל האמת היא שלארה״ב, גם בחולשתה, יש בלי סוף מנופי לחץ על ישראל. מי שחושב שאפשר לזלזל בלחץ האמריקאי מוטב שישאל את עצמו מדוע ישראל נאלצת לאחרונה לשחרר עוד ועוד רוצחים מתועבים ללא כל תמורה וכחלק מתהליך שיסתיים בלא כלום מלבד אותם שיחרורים בלתי הפיכים. יעלון כמי ששותף לשיחרורים האלה אמור להיות מודע לכך. החוכמה היא למרוח את האמריקאים (שנבדלים בעיקר במידה שבה הם מוכנים להמרח מרצון) ולא להכנס לעמותי ראש בראש ששום דבר טוב לא ייצא מהם לישראל. דברי יעלון באמת לא ישנו שום דבר ממעמדו הפוליטי של אובאמה או המימשל שלו וזה מעניין ת׳תחת של המצביעים בארה״ב. האחיזה של הדמוקרטים בנשיאות חזקה מאי פעם למרות האשליות שהרפובליקנים שקועים בהם ושמתחילות להזכיר את אלו של הקומוניסטים (״הציבור מתחיל להבין את האמת&#1524. שיעור התמיכה באובאמה בסקרים אולי נמוך, אבל מה שלא נמוך הוא מספר אלו שתלויים כלכלית בהטבות שהמימשל הדמוקרטי מספק ושהרפובליקנים נלחמים לצמצם. ישראל צריכה לשקם את מצבה במפלגה הדמוקרטית ולא ללכת נגדה ראש בראש.
דווקא כשארה״ב מובכת מחוסר האונים שלה מול הרוסים לא כדאי לתת לה מוצא להראות את עוצמתה היכן שהיא יכולה, קרי, מול ישראל.
ולגבי יחסי ארה״ב-ישראל כדאי לזכור שביסודם הם יחסי פטרון-קליינט: ישראל זקוקה הייתה תמיד נואשות לתמיכה של מעצמה בגלל חולשתה האינהרנטית (מדינה קטנטונת, חסרת משאבים טבעיים אך עשירה באוייבים). ארה״ב מסייעת בתמורה לכך שישראל מוותרת למעשה במידה מסויימת על ריבונותה. העיסקה משתלמת לאמריקאים כי הם מקבלים השפעה ניכרת על ההחלטות של ישראל אשר משמשת כשלוחה שלהם שדואגת לאינטרסים שלהם.

לא מדדתי את האורך של אובמה, אבל הדברים נכונים לממשלים אמריקנים שאינם שם אובמה, שממשלו הצליח לייצר לעצמו כ"כ מלכודות פנימיות, שיכולתו להפעיל לחץ - תלוייה יותר בנכונות הצד השני להסכים להילחץ...

מנופי הלחץ האמריקנים על ישראל הם מנופי הלחץ שלהם על ביבי - ומנופים אלה תלויים בקיומו או היעדרו של לחץ נגדי בעוצמה שווה או גדולה יותרה שמחזיק את ביבי במקום (אם הלחץ הנגדי אינו חזק מספיק, ביבי אכן יילחץ וייכנע, כפי שקרה בעניין שחרור המחבלים. אם הלחץ הנגדי חזק מספיק, הוא לא ייכנע, כפי שקרה בעניין המדינה היהודית).

יעלון אינו טיפש ויחסי ישראל ארה"ב אינם (ולא היו מעולם) יחסי פטרון-קליינט קלאסיים. נכון שיש צד חזק וחלש, אבל ההשפעה הישראלית בתוך מסדרונות וושינגטון (ולא בגלל הלובי היהודי בהכרח) יוצרת הבדל עצום בינה לבין קליינטים אחרים. הבדל נוסף, שנוצר בשנים האחרונות, הוא השינוי העצום שחלק בכלכלה הישראלית, באופיו של הסיוע האמריקני ובגודלו היחסי ביחס לתל"ג שלנו. הסיוע האמריקני לישראל הוא לא מתנה שרק קונה השפעה אמריקנית בישראל ובאזור (את זה היה להם במצרים, והם בעטו בזה בלי לחשוב פעמיים). הסיוע האמריקני לישראל התחיל כהצהרת כוונות אידיאולוגית (בתקופה הפרה-אובמאית, שבה ממשלים לא ראו בקיומנו מטרד גיאו-פוליטי ואנטי-מוסרי, העושק עמים ילידים...), והפך במשך השנים לדרך חוקית מעולה לסבסד תעשיית נשק אמריקנית, אגב נטרול מתחרה בעייתית למדי (וישנם תחומים מסויימים בתעשיית נשק, שאנחנו בהחלט היינו ועודנו פוטנציאל להפסד כסף ללובי עתיר עוצמה, מטרד), ותוך המשך השמעת הטקסטים המרגשים על "ברית בלתי ניתנת לערעור שאור שמש לא יכול לחדור ברווח שבין שני הצדדים שלה".
המפלגה הדמוקרטית עברה ועוברצ שינוי שאין לנו שום דרך להשפיע עליו, ואין גם טעם לנסות. אותם נתמכי סעד שאובמה קונה קולותיהם באמצעות כספם של המסכנים שהולכים לעבודה, אכן יצביעו לדמו' בכל מקרה (ורובם מתעניינים בנו כשלג דאשתקד), אבל מספרם לא גדול מספיק בשביל להבטיח נצחיות של ממשל אובמה. הנצחון שלו בבחירות האחרונות היה כשלון רפו' בארגון, והפער שם בוודאי לא שיקף את סופה של המפלגה הרפו' (למרות שבמיין סטרים של התקשורת האמריקנית מנסים לייצר מצג כאילו זה כך). הבחירות הנובמבר הקרוב, בהן הרפו' יתחזקו במידה קטנה או משמעותית, בוודאי שלא מבשרות על סופה של המפלגה הזו, שהתמיכה בה בישראל רק גדלה (מבלי שיגדל בה הייצוג היהודי).

לישראל יש כל הסיבות בעולם להתעמת עם האמריקנים בפומבי במקומות ונושאים שבהם מהלכים של הממשל מסכנים את בטחוננו הלאומי. מנופי הלחץ המרשימים של אובמה על ישראל הם מצוצמים להחריד בהשוואה לאלה שעומדים לרשותו של ממשל ידידותי יותר, והעובדה שיעלון עודנו מכהן בתפקיד (ואין ספק שהאמריקנים רוצים בהזזתו משם מזה חודשים), רק מוכיחה זאת.
השגת עלק-התנצלות או "הבעת צער", לא מפחיתה את עוצמת דבריו והשפעתם שם (ודבריו אכן סוקרו בהרחבה בתקשורת שם (מה לעשות, גם שם מבינים שאדם שמכהן כאן כשר ביטחון, גם אם יהיה זה עמיר פרץ, עדיין יהיה חשוף למידע והערכות ברמה גבוהה), וזו הסיבה להיסטריה של הממשל. העובדה שיעלון עודנו מכהן בתפקידו, למרות ניסיון הסיכול שהוביל הממשל בסיוע אגפי מהתקשורת כאן, מלמד על כך שעויינות מתמשכת רק מקטינה יכולת השפעה, ולא מגבירה אותה...

מה בעצם מציע מר הופמן? ששר הביטחון ישקר לציבור? אם ארה"ב נחלשת בעולם, וחוו"ד המקצועית של שר הביטחון היא כזו, אז עליו לומר את האמת לציבור.

חוץ מזה האמריקנים הם הם חסידי הגישה של "לחברים טובים מותר להעביר ביקורת בונה" (ע"ע מדיניות ארה"ב כלפי ההתנחלויות), אז זו הביקורת הבונה שלנו!

אכן בוגי אינו דיפלומט. לא כל מה שעומד על הלשון חייב להפלט בראש חוצות. סייג לחוכמה שתיקה - כבר אמרנו, אמרנו.

מה שבוגי עושה אינו בגדר ביקורת בונה. ביקורת בונה טובה ויעילה מוטב שתעשה פנים אל פנים.. לבקורת בונה שני חלקים - האחד תאור המצב ( מנקודת מבטו של המבקר כמובן) ; שמיעת הסבריו של המבוקר והצעה כיצד לדעתו של המבקר על המבוקר לפעול.

אתה מוזמן להסביר את הסבריך המלומדים לנשיא ארה"ב:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ברק אובאמה My job in being a friend to Israel is partly to hold up a mirror and tell the truth and say if Israel is building settlements without any regard to the effects that this has on the peace process, then we’re going to be stuck in the same status quo that we’ve been stuck in for decades now.

הנה כי כן, אובאמה נותן את הביקורת הבונה שלו באופן פומבי, בניגוד להמלצותיך אודות אופן מתן הביקורת.

כך גם תפקידנו כידידים של ארה"ב בין השאר לגרום לה להתעורר ולהבין שאין ואקום בעולם, ואם אובאמה רוצה להפסיק להיות השוטר של העולם, אז הוא צריך לקחת בחשבון שפוטין נכנס לואקום הזה. ולכן גם יעלון מציב מראה לאמריקאים ואומר את האמת. כי כך ידידים עושים לדידו של אובאמה.

הם לא ניסו להכחיש ולו לרגע אחד את דבריו של יעלון משום שהם יודעים שהם נכונים. הם גם לא היו אומרים דבר אם הם היו שומעים את דעתו של יעלון באחת מהאזנות הסתר שלהם. הם כועסים רק משום שהם יודעים שזו האמת ושהוא "הוציא את זה החוצה". אז אם זה מה שצריך לקרות בשביל שהם יתחילו להתעורר ואם הם צריכים לשמוע משר הביטחון של ישראל שההשפעה האמריקאית נחלשת בעולם רק כדי להתחיל לזוז - אז זה מה שצריך לעשות.

בהנחה שאכן כן - החכם, שעיניו בראשו, אינו עושה זאת "מן המקפצה".

בדיוק, שלמרות שאתה עשוי לנזוף בפומבי על התנהגות צאצאיך ( זה יראה כטבעי ) - זה אינו מקובל ( פוליטחקאל קוררקט ) שצאצאיך ינזפו בך בפומבי ( זה איננו מנומס ).

היחסים בינינו לבין ארה"ב הם כמו היחסים של אותו היתוש היושב על מצח השור ובסוף יום העבודה מצהיר "אנחנו חרשנו". מעט צניעות לא מזיקה אף פעם.

את האבא השיכור - שמתבזה בשכרותו וצועק על בנו מול כל העולם.
ואז לא מבין הבן כועס ולא נותן כבוד מלכים כמו הבן של הדוקטור השכן.


ממשל אובמה הופך כל אי-הסכמה עניינית ומהותית ל"פגיעה בכבוד" ותירוץ לפגיעה מהותית,
די ברור שהסבב הבא עמד להתחיל - ובוגי קלקל את המסיבה.

מהדיון אני מבין שהכל מסכימים, שדברי יעלון היו נכונים ומדויקים, והבעיה היחידה היא שהם לא בדיוק נעמו לאוזנה ונפשה העדינה של חבורת אובמה. גם בגין כבר דיבר על "מעקמי האפים", וכעת זוקפים אמירה זאת לזכותו, וכמה עשרות שנים לפניו היה זה צ'רצ'יל שידע למר דברים נוקבים בימים של פסיינות רצחנית. מה ההבדל בעצם? העובדה שממשל אובמה מעסיק את עצמו בלדרוש מיעלון "התנצלות", בזמן שפוטין ממשיך בקמפיין ההשתלטות בקרים באלגנטיות מוחלטת ואפס נפגעים בנפש, קים ג'ון און ממשיך לשגר רקטות לים (בדרום קוריאה כמדומני, נמצא לא מעט כאלה שיסכימו עם יעלון), מצבו של אסד נראה הטוב ביותר מתחילת מלחמת האזרחים ואבו-מאזן נסע שמח וטוב לב הבייתה לרמאללה לאחר שהודיע לאובמה "שלילי בזנטי" על כל הסכם אפשרי.
יעלון בוחר ביודעין לחטוף אש בתמורה לנורת אזהרה לצה"ל ולאזרחים בישראל, שביום פקודה אין לנו, אלא לסמוך על עצמנו בלבד ולמנוע בכך כישלון נוסף בזירה הצבאית והמדינית.

ומה לגבי הדיווחים על מאמציו של יעלון למנוע מאובמה מלעשות טעות פטאלית נוספת ולבטל הסיוע לממשל הצבאי במצרים? לדברים טובים מתרגלים מהר, אז אני אזכיר שהגבול עם מצרים שקט ביותר בזמן שצבא מצרים מקדיש את כולו במלחמה בטרור בסיני ובטיפול יסודי בחמאס ובהברחות לעזה. עד כמה יסודי? בסבב האחרון מול החמאס והג'יהאד שנמשך יומיים בלבד, לא נורתה אף לא רקטה אחת על באר-שבע, לראשונה מאז 2008, ימי טרום "עופרת יצוקה". נראה שא-סיסי מחזיר טובות לחברים, והרבה בזכותו חלה נסיגה משמעותית ביכולות המערך הרקטי בעזה.

לאור הדברים הללו, הייתי אומר שיעלון הוא מדינאי מוצלח למדי בנוף הפוליטי הישראל שמורכב בעיקרו מאוכלוסיה עניפה של חסרי חוליתנים.