קיצוץ 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון - שאושר בממשלה כחלק מדו"ח טרכטנברג - הוביל את צה"ל להיערכות מחודשת. בצבא טוענים כי מטוסים וטנקים יקורקעו, האימונים יופסקו וייפרשו רק 6 סוללות כיפת ברזל. "זה עניין של חיים ומוות", מזהירים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4133134,00.html

נשארה שנה בערך לפיתוח של מערכת "שרביט קסמים"..לא הגיוני שיפסיקו את הפיתוח. השקיעו במערכת מאות מיליונים עד עכשיו אם אני לא טועה ככה שזה יהיה כמו לזרוק כסף לפח אם יעצרו לגמרי את הפיתוח. יכול להיות שמתכוונים שלא יצטיידו בה...

אני לא היית מתרגש יותר מידי מהכותרות שתראה בשבועות ת הקרובים לגבי תקציב הבטחון.
יש מאבק על התקציב וכל צד חושב מה יגרום לציבור ללחוץ על מקבלי ההחלטות יותר.
במסגרת הזאת כנראה שגורמי הצבא בטוחים שהזכרת פרוייקט החץ וכיפת ברזל יעשו את העבודה.
אני אישית חושב שאם היו מאיימים על ביטול חליפת רוח או או אמצעי מיגון אחר לחיילים (נניח הפסקת קניית אפודי מגן) היו מקבלים אפקט יותר טוב , כבר ראינו במלחמת לבנון השניה שהציבור רגיש הרבה יותר לפגיעה בחיילים מאשר לפגיעה באזרחים.

עם כל הכבוד לספינים של שני הצדדים, הייתי רוצה קצת נתונים מבוססים: מהו "תקציב הביטחון הבסיסי" (להחזקת הקיים), כמה מוקצה למו"פ, כמה מוקצה לשיפור המענה לבט"ש וכו'. אני תוהה האם הממשלה ידעה בזמנו שעופרת יצוקה יעלה לצבא 2.5 מיליארד ש"ח, למשל.

האוצר הרי טוען שהקיצוץ הנוכחי הוא למעשה קיצוץ בתוספות שהצבא קיבל במסגרת מתווה ברודט:

ציטוט:

תקציב הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה עבר מהפכה בעקבות דו"ח ועדת ברודט. הדו"ח הזה שהממשלה אימצה, קבע דבר חסר תקדים: תוספת משאבים כוללת של 100 מיליארד שקל לטובת מערכת הביטחון לעשור הקרוב. אבל העיקרון בדו"ח ברודט היה שהתוספת האדירה הזו, ששום מערכת בישראל לא קיבלה מעולם, בנויה על העיקרון שהכל כלול. מעבר לתוספת הזו, לא יהיו שום תוספות נוספות – לא על איום חדש, לא על התגברות איום הטילים, לא על טכנולוגיות חדשות, לא על מבצע צבאי חדש". .. לדברי שטייניץ, "דו"ח ברודט קבע מתי המסגרת של 100 מיליארד השקלים תיפרץ – רק במקרה של מלחמה כוללת במזרח התיכון ברמה של מלחמת יום כיפור, או במקרה של משבר כלכלי חמור מאין כמותו. מאז שאושר ועד היום, דו"ח ברודט נפרץ. אנחנו עומדים היום בחריגה אדירה. זה עומד לזכותו של שר הביטחון אהוד ברק, שהצליח להוציא משאבים אדירים מעבר להמלצות ברודט. אחרי מבצע עופרת יצוקה, שללא ספק לא היה מלחמה כוללת, מערכת הביטחון לחצה וקיבלה תוספת של 2.5 מיליארד שקל שהובטחה על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט כתוצאה מהלחצים של ברק – ללא שום הצדקה. נוסף על כך, המערכת קיבלה עוד 1.5 מיליארד שקל בסוף 2009 ועוד 700 מיליון שקל לצורך בניית הגדר בגבול מצרים. נוסף על כך, המערכת קיבלה עוד 5 מיליארד שקל בארבע השנים האחרונות לצרכים שאני לא יכול לדבר על כך. כלומר, 10 מיליארד שקל מעבר למתווה ברודט. נוסף על כך, למרות שדו"ח ברודט המליץ על קיצוץ בתקציב הביטחון במקרה של משבר כלכלי – כפי שהיה במשק בתחילת 2009 – קיצוץ כזה, שהיה אמור לעמוד על כ-10 מיליארד שקל, לא התבצע. כלומר, יש פה 20 מיליארד שקל מעבר לתוואי ברודט".

גם מבחינת האוצר וגם מבחינת הצבא יש פה משחק במספרים , מאיימים שיבטלו אימונים , חץ , שביט קסמים ובנוסף יצומצם מאוד מספר הסוללות של כיפת ברזל.
כל אלו ביחד הם יותר מהקיצוץ (בחישוב גס) בנוסף מבחנת הצבא מעולם לא תוקצבו 9 מערכות של כיפת ברזל , היתה רק הצהרה על ידי שר הבטחון שזה מה שצריך.
האמת כרגיל היא אייפה שהו באמצע

ממקומי הנמוך יחסית במערכת אני יכול להעיד שהאימונים נמצאים כבר היום בקו האדום. אימוני מסגרת שתוכננו לשנה הבאה בוטלו. אין הקצאות לימי מילואים.
מה שאנשים לא מבינים זה שיחידת מילואים שלא מתאמנת לאורך X זמן פשוט חדלה להיות יחידה והופכת להיות אוסף של שמות על הנייר. קיצוץ כזה להבנתי יביא אותנו בהכרח למצב שהיה בשנת 2006- צבא לא יכול להתקיים בלי להתאמן ולא ניתן להתאמן בלי כסף. הדיבורים על "סדר יום אזרחי" הם קשקוש שפוליטיקאים לא אחראיים מוכנים להשתעבד אליו וחבל.
בנוסף קיים מימד נוסף והוא הרכש שמבצעת מערכת הביטחון מגופים אזרחיים. חברות רבות שעוסקות בפיתוח אמצעי הלחימה הנזכרים ובייצורם עלולות להיפגע ולפטר עובדים, נגדים וקצינים בקבע שיפוטרו ייפלטו לשוק העבודה ועוד. הקיצוץ הזה לא ייתן למדינה כלום חוץ מאתנן יחצנ"י לחיים יבין ודומיו. מאידך אין ספק שהוא עלול להביא את המדינה לקווים אדומים מבחינת היכולת שלה להגן על עצמה.
אני מבין מעט בכלכלה אבל לא יותר מדי. אני יודע לעומת זאת, למדוד את מה שהעיניים שלי רואות ולתרגם אותו לכשירות לקרב של היחידה שאני מופקד עליה ואני מודאג.

"!we must go on the ass but put our eyes to the sky"

[איש דגול אחד]

אז בו אני יהיה דמגוג לצורך הנושא ,
אני לא יודע כמה עולים אימונים לכל היחדות לשימור כשירות (ולדעתי זה אחד מהדברים היותר חשובים) אבל אני מניח שבתקציב של מליארד שקל ויותר שיעלה השינוי במענק למשתחריים היה אפשר להתאמן די והותר ....
ושלא תחשוב לרגע שאני בעד הקיצוץ הזה , אני רק טוען שהספינולגים משני הצדדים עובדים שעות נוספות

מסכים איתך אבל בעיקר בצד של הצבא .
והתרגיל הרב חיילי בשיזפון זה דוגמא חייה .

זכויות ל- RedBlossom

נכון, אבל זה בחלקו הגדול בעיה של סדרי עדיפויות - לא (רק) של תקציב.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בתור התחלה הגיע הזמן לסגור את גלי צה"ל שיכול להיות שהיא תחנה מצוינת ,אבל מי שמאזין לשדוריה זה לא חיילים .

מסכים, בלי להיכנס לטיפה של פוליטיקה/טוקבקיסטיות.
25 מליון שקל זה סכום לא קטןץ (נכון ל-2001, לא מצאתי נתון יותר עדכני בחיפוש מהיר עכשיו)

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L...1675902,00.html

ואיך בדיוק 25 מליון שקל יכסה על קיצוץ של 3 מליארד שקל ?
ומי יחזיק את מערך שידור החרום , או שאולי כדאי גם את זה להפריט לאיזה טייקון ?

אפשר וצריך להשתמש בערוצים המסחריים למטרה הנ"ל יש להם את כל הכלים הדרושים
ובמיקרה הצורך גם ככה זה מה שהם ישדרו (במסגרת החדשות )

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

בו נגיד ככה , כדי להתווכח אתך על הנושא (שבו אני קצת מבין) אני אצטרך לעבור על חוקי הפורום (ולא לא מדובר בקללות)

להקות צבאיות, גלי צה"ל, אופנעי הארלי דיוויסדסון שנרכשו לאחרונה למשטרה הצבאית, לשנות באמת סדרי עדיפויות בצבא.

שכחת את הרכב כוננות של 669 שעלה חצי מליון לאחרונה .. בסוף שנה תמיד יש פיזורי
כסף בגופים ממשלתיים ציבורים .

זכויות ל- RedBlossom

אז שיגיב.
מאד נוח לאיים בכל עת שהקיצוץ בתקציב יפגע בכיפת הברזל ובפרוייקט החץ.
דמגוגיה לשמה.
הרי כל ילד יודע שבעימות כולל , שבו נאלץ להלחם גם מול חיזבאלה והחמאס ואולי גם נגד הסורים והאירנים את המצרים אני לא מזכיר כי לפי דעתי למרות ההקצנה הדתית ,אין להם אינטרס להלחם נגדנו בעיקר כשרוב הטנקים והמטוסים שלהם הם מערבים ובלי גיבוי לוגיסטי של ארה"ב הם יהיו בבעיה.
כול כיפות הברזל החץ וכ"ו יצליחו ליירט אחוז אפסי ממה שישוגר.
למה שר הביטחון לא מוכן לשקיפות בתקציב ?
מהסיבה הפשוטה שלאחר שהוא יחשף יתברר גודל הביזבוזים , לדוגמא תנאי שכר ופנסיה מופלגים .
במידה ואכן היה מדובר בקיצוץ משמעותי בשעות מנוע , שעות טיסה , ירי פגזים וכ"ו הוא לא היה חושש שהציבור יחשף.
אבל אהוד הוא אהוד, שועל פוליטי ערמומי שיודע יותר מכל אחד מאיתנו את המצב ומבין ששקיפות פשוט תחסל את הקרירה שלו.

כתבה בדה-מרקר

ציטוט:

בנק ישראל הפך את עצמו למעין בורר בין הצדדים, לאחר ששנים של ויכוחים מרים לימדו כי מערכת הביטחון והאוצר לא מצליחים להגיע להסכמה אפילו על העובדות. משמע, אם תקציב מערכת הביטחון ב-2008 ואילך מקיים את ההחלטות שקבעה ועדת ברודט, או שמא הוא חורג ממנו. כזכור, ועדת ברודט קבעה כי מערכת הביטחון תקבל תוספת תקציב אדירה של 100 מיליארד שקל בעשור של 2008-2017. לפי המלצות הוועדה, 46 מיליארד שקל אמורים היו להתקבל מתקציב המדינה, 24 מיליארד שקל מהסיוע האמריקאי ו-30 מיליארד שקל מהתייעלות מערכת הביטחון עצמה. בכך התכוונה הוועדה לתת מענה לכל הצרכים - לאפשר למערכת הביטחון לקבל ודאות מלאה לגבי התקציב הרב-שנתי שלה, וכן להגדיל את תקציב המערכת ב-100 מיליארד שקל - ומצד שני לתבוע מהמערכת בתמורה להתייעל ב-30 מיליארד שקל, ובכך להקל על צורכי תקציב המדינה להעמיד כספים גם לתחומים אזרחיים. יש לציין כי ועדת ברודט הוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה, כאשר האיומים של ישראל גם מבחינת טילים וגם מבחינת הגרעין האיראני כבר היו ידועים. כמו כן, הוועדה התייחסה בדו"ח שלה גם לתרחישים של הרעה ביציבות השלטון במדינות הערביות השכנות. מיום שהחל תקציב הביטחון להתנהל לפי מתווה ברודט, ב-2008, שקועים האוצר, צה"ל ומשרד הביטחון באישומים הדדיים על כך שכל צד מפר את ההסכמות של הדו"ח. צה"ל מאשים כי האוצר לא מעביר את מלוא חלקו בתקציב, ואילו האוצר מאשים כי צה"ל חורג גם מגודל התקציב ובעיקר מעמידה בדרישות ההתייעלות. הוויכוח בין הצדדים מגיע לשיאו בימים אלה, כאשר האוצר דורש קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון כדי לשחרר מקורות לביצוע המלצות ועדת טרכטנברג בתחום החינוך חינם לגיל הרך. מערכת הביטחון כמובן מתנגדת בתוקף

למען האמת, לא ברור לי אפילו האם בנק ישראל בדק בכמה צה"ל התייעל- או שרק אישר שתקציבו לא חרג מהמוסכם. קשה מאוד לגוף חיצוני לבדוק התייעלות, כשהיא נעשית בתוך תקציב קבוע- אם אינני טועה, צה"ל יכול מחר בבוקר לקחת אוגדה, להגדיר אותה "כוח משימה על-חטיבתי ללחימה עתידית בגזרת X", ולהחשיב את כל תקציבי הרכש והשוטף שלה כתקציבי "התעצמות" ולא "שמירה על הקיים", כך שלכאורה יש כאן "התייעלות". או "להתייעל" ע"י קיצוץ מלאים, אימונים וכו'.

http://www.idf.il/1133-14073-he/Dover.aspx

הקיצוץ בתקציב הביטחון יגרום לדחיית התוכנית הרב-שנתית של חיל הלוגיסטיקה, מה שיפגע בתוכניות לפיתוח המערך. עם זאת, תא"ל גאנם מבהיר: "אנו מוכנים לכל תרחיש". "הכוונה לקצץ בתקציב הביטחון דחתה בשנה את יישום התוכנית הרב-שנתית של חיל הלוגיסטיקה. המשמעות היא שחידושים ואמצעים טכנולוגיים רבים שביקשנו להכניס לשטח, שתכליתם פיתוח המערך הלוגיסטי בצה"ל – הוקפאו בשלב זה בשל הקיצוץ" – כך אומר היום קצין הלוגיסטיקה הראשי, תא"ל מופיד גאנם, בשיחה עם אתר צה"ל.

בהתייחס לתקציב הביטחון טוען תא"ל גאנם כי "לקיצוץ ישנה השפעה על ההתעצמות שלנו. שמשמעותו – הקפאת התוכניות שאושרו לקראת השנה הבאה. סיכמנו אמצעים להתעצמות המערך הלוגיסטי ואני לא רואה אותם יוצאים לפועל בעתיד הקרוב. אני מסתכל על הקיצוץ הזה בטווח הרחוק ולא המיידי, וטוען כי תהיה לו משמעות בהקשר ליכולת הלוגיסטית של צה"ל, כמו גם בתחומים נוספים".

קצין הלוגיסטיקה הראשי מסביר כי תוכניות לחיזוק המערך הלוגיסטי ברמת הגדוד והאוגדה, נדחו בשל הקיצוץ הקיים. כמו כן, תוכניות לרכש אמצעי חילוץ ופינוי, משאיות ורכבי אספקה, בוטלו אף הם – לפחות בשנת העבודה הקרובה. "חלק מהטכנולוגיות שתוכננו להיכנס בתר"ש הקרובה, לא ייכנסו, ביקשנו להוסיף יכולות לוגיסטיות לתחומי הניוד ברמת האוגדה, אמצעי חילוץ ופינוי רפואי, גרורים לנשיאת אמצעים לוגיסטיים ויכולות נוספות שזה לא המקום לפרטן" , מוסיף תא"ל גאנם, שמדגיש כי "במערך השדה לא תהיה כמעט התעצמות בשל הקיצוץ בתקציב הביטחון".

קל"ר התייחס לכך שהמחאה החברתית הייתה בין אלו שהובילו לקיצוץ בתקציב הביטחון ואמר כי "אם מסתכלים על זה בצורה רחבה יותר, הרי שחלק משמעותי מתקציב הביטחון תורם באופן עקיף לתמיכה בנושאים החברתיים". בין היתר, הזכיר קל"ר לדוגמא את פרויקט הקמת עיר הבה"דים הנתון גם הוא תחת אחריותו, כפרויקט אשר יתרום לפיתוח הנגב, וליצירת מקומות תעסוקה נוספים בפריפריה.

צה"ל ערוך למלחמה, נדע לספק את המענה המתאים בשטח
עם זאת, קצין הלוגיסטיקה הראשי מבהיר כי הקיצוץ בתקציב לא יפגע בתמיכה הלוגיסטית למשימות המבצעיות של צה"ל, נכון להיום. "המענה יכול להיות מיטבי יותר, אך המערך ערוך לכל תרחיש ובכל גזרה, גם היום", הוא מבהיר. כשמדובר בהיערכות ומוכנות, תא"ל גאנם קובע בנחרצות כי "צה"ל ערוך למלחמה", זאת בין היתר גם בזכות התהליכים המשמעותיים בתחום התפיסה, התורה, ההכשרות, האימונים וכח האדם במערך הלוגיסטי אותם הוביל קל"ר במהלך השנתיים האחרונות, מאז נכנס לתפקידו. "עברנו תהליך בניין כח משמעותי בכל המערכים והיום המערך הלוגיסטי נמצא במוכנות וכשירות גבוהה יותר לביצוע כל משימה", מציין קל"ר.

ההיערכות הלוגיסטית של צה"ל זכתה לתשומת לב משמעותית במהלך השנתיים האחרונות, עם כתיבתן של תורות ותפיסות סדורות להפעלת המערך הלוגיסטי, מרמת הגדוד ועד רמת המטכ"ל, הצלחנו להטמיע שיטות מעודכנות יותר ולצד זה, חיזקנו גם את התווך הפיקודי והצלחנו להעלות את המוכנות במערכים תומכי הלחימה".

הטמעת תורות הלחימה הושרשה גם באמצעות קיומם של אימונים ותרגילים במחזוריות סדורה למערך הסדיר והמילואים, תוך הפקת לקחים והסקת מסקנות מתוכם. תחום ההכשרות, אפוא, זכה לעדנה בתקופתו של תא"ל גאנם. "קבעתי שקצין שלא עובר שורה של הכשרות מקצועיות בתחום הלוגיסטיקה, לא ימונה לתפקיד", פוסק קל"ר, שמוסיף כי "כלל הקצינים, הנגדים והחיילים בחיל, עוברים הכשרות סדורות ומקצועיות".

לצד העיסוק בתהליכים שפורטו, נערך חיל הלוגיסטיקה גם לתרחישים האפשריים במקרה של עימות צבאי משמעותי, בעתיד הקרוב או הרחוק. שינוי התפיסה המבצעית, הגורסת כי העורף הפך לחזית של ממש, הביא להיערכות מחודשת של חיל הלוגיסטיקה, אשר התאים עצמו לתרחישים העומדים על הפרק.

"הדגש שלנו הוא על הרציפות התפקודית והוא למעשה המשך פעילות לוגיסטית רצופה, תחת איום של ירי מאות טילים. אנו יוצאים מנקודת הנחה שזה מה שיקרה, ומקיימים פעילות ענפה על מנת שנוכל להמשיך ולפעול בשטח, תחת אש", מבהיר תא"ל גאנם. בהתבסס על אימונים ותרגילים שבחנו פעילות זו באחרונה, לרבות תרגול פיזור אמצעים לוגיסטיים והטמעת התרחישים בתודעתם של המפקדים, קל"ר סבור כי "המערך הלוגיסטי ימשיך לאפשר את רציפות הלחימה ולקיים את שרשרת האספקה, גם תחת ירי בלתי פוסק של מאות טילים ביום".

לפי דה-מרקר הממשלה החליטה אתמול על שורת צעדים:
א. מסופים של מופ"ת - מערך תשלומי השכר והגמלאות בצה"ל -ייפתחו באגף התקציבים באוצר בירושלים ולשימוש חשב האוצר במשרד הביטחון. האוצר יוכל לבחון את נתוני השכר, המסתכם בכ-24 מיליארד ש"ח בשנה.

ציטוט:

לדברי שטייניץ, פתיחת מערכת הביטחון לשקיפות ובקרה תביא ב-2012 לחיסכון של 2 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ולחיסכון של מיליארד שקל בכל אחת מהשנים שאחרי כן. בהצעת המחליטים שתאושר היום בממשלה נאמר כי מסופי הנתונים שייפתחו לצפייה על ידי אנשי האוצר לא יחוברו למערכות מחשב חיצוניות, לרבות מערכת מרכב"ה - מערכת המחשבים של הממשלה - בשל צורכי ביטחון מידע.

ב.

ציטוט:

הנחיות לביצוע שכר יחייבו החל ב-1 ביוני 2012 אישור של האוצר. כלומר, המלה האחרונה בתשלומי שכר וגמלאות תהיה בידי האוצר, ולא בידי צה"ל כפי שהיה נהוג עד כה. לפי ההצעה, החל באוגוסט ימנה שר הביטחון ממונה על תשלום הגמלאות. קביעת זכויות הגמלאים תיעשה בהתאם למנגנון המקובל בכלל משרדי הממשלה ובגופים הביטחוניים.

כלומר, הצבא לא יוכל להחליט מחר על תוספת שכר לרופאים או לנהגים בקבע.

ג. שינוי ארגוני:

ציטוט:

הממשלה צפויה להחליט היום על פיצול מופ"ת לשתי מחלקות עד ביוני כאשר במקומן יוקמו מחלקת ביצוע שכר ומחלקה שתורכב ממינהל פרישה והמרכז לשירות הפרט. מחלקת ביצוע השכר תורכב ממחלקת ביצוע תשלומי השכר של אנשי הקבע, אזרחים עובדי צה"ל, חיילי חובה ומילואים, לרבות הנהלת החשבונות במופ"ת. בראש מחלקה זו יעמוד עובד משרד הביטחון הכפוף מקצועית לחשב משרד הביטחון (איש אוצר) וניהולית לרמטכ"ל

ד. המשך פעילות:

ציטוט:

לפי ההצעה, גם יוקם צוות ליישום החלטות הממשלה שיתקבלו היום. בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וישתתפו בו הממונה על התקציבים והחשבת הכללית באוצר ומנכ"ל משרד הביטחון. הצוות יקבע נהלים ליישום ההחלטות בתוך 45 יום. בתום שנה מקבלת ההחלטה בממשלה יגיש הצוות המלצות לממשלה לשקיפות ובקרה במערכת הביטחון, כולל שינויי חקיקה נדרשים.

ה. סוכריה לצבא:

ציטוט:

לביצוע המהלכים האלה ולאחר שיושלמו, יקבל משרד הביטחון 800 מיליון שקל מתוך התוספת של 3 מיליארד שקל שהוא אמור לקבל ב-2012 לתקציבו.

לא נשמע לי שהמהלכים האלו אכן עולים מאות מיליונים. נראה שזה מין פיצוי לצה"ל.

ציטוט:

לפי הצעת המחליטים להרחבת הפיקוח האזרחי, יוקם צוות מקדים מיוחד לאישור פרויקטים להתעצמות מערכת הביטחון בראשות המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) שבמשרד ראש הממשלה. כך, הצוות יבחן את הצורך בביצוע הפרויקטים ויעביר את המלצותיו לוועדת השרים לענייני הצטיידות. הפרויקטים הרב-שנתיים הם מרכיב הוצאה מרכזי בתקציב הביטחון. הקמת המנגנון תאפשר בחינת הפרויקטים על ידי מומחים אזרחים לאור כלל צרכי המערכת, החלופות הקיימות ועלויות הפרויקטים. כיום אישור הפרויקטים, שעלותם לעתים מאמירה למיליארדי שקלים, מקשיח את תקציב הביטחון וכפועל יוצא גם את תקציב המדינה במשך שנים. ועדת השרים להצטיידות תדון בכל הפרויקטים שעלותם יותר מכ-300 מיליון שקל בראייה רב-שנתית ויותר מ-100 מיליון שקל בראייה שנתית. כיום רק פרויקטים בהיקף רב-שנתי של 700 מיליון שקל ובהיקף שנתי של 300 מיליון שקל דורשים את אישור הוועדה. בנוסף, מוצע לייצר מנגנון של מעקב ובקרה אחר אופן ביצוע הפרויקטים לאחר אישורם, תוך אישור ביצוע שינויים בפרויקטים ואף הפסקתם, במידת הצורך והאפשר.

במסגרת הקיצוצים הוחלט לפרק את חטיבת המילואים ולוחמיה מנהלים דיאלוג עם הצבא כדי להבטיח שהשם לא ייעלם. צה"ל: "פועלים לשימור מורשת של יחידות שנסגרות"

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/542/890.html