12-12-2013, 21:25
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
שוב אדגיש: אני לא קשור לתחום. סביר שביטיס וטלי יודעים הרבה יותר ויוכלו לפרט
. לא התכוונתי לומר שלא כל מנה נבדקת לאיידס אלא שלא כל בדיקה אמינה באותה המידה. צהבת B וC נבדקות אבל 'שאר ירקות' קצת פחות.
http://www.medicalmedia.co.il/publi...1028&sheetid=70
מחלות נגיפיות העלולות לעבור בעירוי דם
בשנים האחרונות יש מודעות גוברת והולכת בקרב הציבור לגבי מחלות העלולות לעבור בעירויי דם. הדאגה העיקרית היא לנגיפים העלולים לגרום לדלקות כבד מסוג B ומסוג (HBV ,HCV) C, איידס ((HIV ו-VLTH((Human Leukemia/Lymphoma Virus.
הסיכון להעברת מחלות זיהומיות, כגון איידס ודלקת כבד נגיפית, בארצות המפותחות הוא נמוך ביותר, ועומד על 1 לכ-2 מיליון תרומות דם, בזכות הבדיקות המקובלות היום במרבית הארצות (6,5).
כ-80% מכלל 75 מיליון מנות דם המותרמות ברחבי העולם עוברות בדיקות לזיהוי נגיפים בשיטה אימונולוגית בעלת רגישות גבוהה מאוד, המבוססת על יצירת תגובה בין אנטיגן ונוגדן (ASILE - Enzyme Linked Immunoabsorbtion Assay).
חסרונה הגדול של השיטה היא מוגבלות לזהות מנות דם נגועות שתורמים אנשים הנמצאים בתקופת הדגירה (תקופת החלון). לפיכך, במספר גדל והולך של ארצות הוכנסו לאחרונה בדיקות בשיטות מולקולריות המכונות TAN (Nucleic Acid Tests). בדיקות אלה, שעלותן גבוהה מאוד, מאפשרות גילוי של חומצות הגרעין של הנגיפים (DNA או RNA בהתאמה) והן נעשות ברמת המנה הבודדת או על איגור (Pool) של מספר מנות. הוספתן הביאה לצמצום נוסף של הסיכון למקבלי עירוי דם להידבק באחד הנגיפים הנ"ל ע"י קיצור "תקופת החלון" אם כי לא לביטולה המלא. היום מצויות בשימוש בדיקות מולקולריות (NAT) לגילוי נגיפי דלקת כבד B
ו-HIV ,C שבביצוען הוחל גם בכל מנות הדם בישראל, ברמת המנה הבודדת ב-1.1.2008, להגברה נוספת של בטיחות המנות. נוסף על כך, יש ארצות שבהן משתמשים בשיטות אלה גם לזיהוי זיהום בציטומגלו-וירוס (CMV) ובנגיף הגורם לקדחת הנילוס המערבי ((WNV. בישראל שתי הבדיקות האחרונות אינן מבוצעות.
מנתוני שירותי הדם של מד"א (טבלה 2) ניתן לראות שהשכיחות בארץ של תורמי דם הנמצאים כחיוביים בבדיקות המקובלות היום למחלות העלולות לעבור בעירוי נמוכה מאוד.
כלומר גם כשאתה בודק ומשקיע סכום נכבד באיכות הבדיקה - עדיין תתכן החמצה. כאשר הבדיקה אינה מספקת מענה - מה שנותר לך הוא המגן הסטטיסטי. כלומר שיעור נשאי הנגיף שחיפשת באוכלוסיה שהתרמת.
יש כמובן גם דברים שלא נבדקים ועלולים להזיק לחלק מהחולים הנעזרים במנות הדם: http://touch.walla.co.il/ExpandedIt...00&VerticalId=2
למעלה מ- 100 חולים נדבקו באיידס בשנות ה- 80, עשרות עדיין במעקב ומצבם קשה. מעל 200 חולים נדבקו בנגיפי צהבת.
חולי האיידס של המרכז הארצי להמופיליה נימנים עם האוכלוסיות המאתגרות ביותר לטיפול במסגרת אמבולטורית. חולים אלה הודבקו בנגיף הHIV לפני כ-30 שנה ומרביתם הגיעו לחסר אימוני קשה עם מחלה מתקדמת כבר לפני שנים רבות.
עקב עמידות הנגיף, תופעות לוואי קשות, וריבוי מחלות נילוות הטיפול בהם מאתגר ביותר, ושונה מאד מהטיפול השגרתי בחולי ה HIV המטופלים בשאר המרפאות בארץ. בניגוד לחולים שהודבקו ב-15 שנים האחרונות ומבקרים במרפאה מידי מספר חודשים, חולים אלו דורשים מעקב וטיפול על ידי צוות מומחים משולב בתדירות גבוהה מאד.
בנוסף לHIV ולהמופיליה ,חולים אלה גם הודבקו בנגיף הצהבת c, ורבים מהם סובלים מפגיעת כבד מתקדמת. המחלות והתרופות הרבות דורשים אינטראקציה ותיאום מתמשך בין המומחים השונים, אשר מרוכז עלידי מומחה ה HIV של המרכז אשר אחראי על כל האספקטים של הטיפול. לדוגמא: תרופות HIV מסויימות מגבירות דמם בין חולי ההמופיליה ,ודורשים תיאום קרוב בין מומחי ההמופיליה למומחי ה-HIV. טיפול בחולים אלה במרכז ייעודי משולב מקובל ומומלץ בארצות מערביות אחרות.
http://www.sheba.co.il/Institutes/Haemophilia/
כמו שאתה רואה - לא תמיד ניתן לדעת מה צופן בחובו העתיד הבריאותי. מתי יתגלה נגיף ההפטיטיס P וההפטיטיס Q ומתי יצוץ לו זן סופר-HIV. ככל שתהיה שמרן באוכלוסיות המקור של המנות כך סביר שתצמצם את הנזק העתידי. מובן כי הצרות יכולות לצוץ מכיוון לא צפוי כמו במקרה יעקב קרויצפלד וכן הלאה.
|