שלום,
קבלתי שאלה כזו:
"שיטות מחקר: חוקר רוצה לבדוק את הקשר בין רמת חשיפה של עובדים סוציאליים לאלימות לקוחותיהם לבין סוג התפקיד אותו הם ממלאים, אך משער כי גברים "מושכים אש" ולכן יחשפו יותר מאשר נשים. ציין שני סוגי מערך מחקר ושני סוגי דגימה המתאימים לדעתך לבדוק את שאלת המחקר, נמק את התאמתם, ודון ביתרונות והחסרונות של כל אחד מהם ביחס למטרת המחקר."
שאלתי היא, באיזה עוד סוג מערך מחקר מלבד מערך ניסויי ניתן להשתמש במחקר זה?
תודה.

נענה על השאלה בשאלה - מה אפשר לעשות עוד חוץ מלבצע ניסוי מבוקר?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

התכוונתי לכתוב חוץ ממערך מחקר מתאמי.
אני לא מבין איך אפשר לעשות ניסוי בנושא אלימות מבחינה אתית.
איזה ניסוי מבוקר ניתן לעשות?

אתה יכול לעשות הרבה דברים. רובם גרועים.

ניסוי בכל-מקרה אי-אפשר לעשות במובן שאתה שולט בסביבה ויכול להזריק מצבים לבחירתך.
אפשר לערוך תצפית. לפעמים מחשיבים תצפית כניסוי (נגיד, תצפית בבני-אדם נחשבת כניסוי בבני-אדם לכל
מיני חפירות אתיות), אבל זה יותר מטעה ממועיל.


נתחיל מהסוף - אילו סוגי דגימה אפשר לערוך? פחות או יותר כל סוג דגימה שתראה בויקיפדיה. בחר שניים
שנראים לך נחמד.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E....9E.D7.99.D7.9D
http://en.wikipedia.org/wiki/Sampli...ampling_methods


מה אתה יכול לדגום?

• אתה יכול להשיג מהמדינה רשימה של עובדים סוציאליים ולבחור מדגם (כזה או אחר) מהם, ואז לשאול
  כל עו"ס האם הוא היה חשוף לאלימות או לא.
• אתה יכול ללכת לארכיון, להוציא את 5 העיתונים הנפוצים בישראל מעשר השנים האחרונות, ולהוציא
  מהם כתבות על אלימות כלפי עובדים סוציאליים.
• אתה יכול לבקש מהמשטרה רשימה של תיקי אלימות שנפתחו בהם הקורבן היה עובד סוציאלי.
• אתה יכול לעשות את המקבילה בפרקליטות.

בכל מקרה אתה לא תעשה ניסוי. ניסוי זה להכניס עובדים סוציאליים ו"לקוחות" שלהם לקופסה שאתה שולט בכל
התנאים שלה, ולראות מי מרביץ למי.

כבר עכשיו אתה רואה את החסרונות המשותפים לכל האפשרויות: אתה לא מודד את הפרמטרים שמעניינים אותך,
אלא פרמטרים שאולי קשורים אליהם. אתה לא מודד אלימות. אתה מודד תיקים שנפתחו או כתבות שנכתבו או
שאתה שואל את העו"ס האם הוא נחשף לאלימות, ואם כן עד כמה. מישהו מבטיח לך שהקשר בין הפרמטר שאתה
מודד הוא כזה או אחר?

אולי כולם נחשפים במידה שווה לאלימות, אבל חלק מתביישים לדווח (למשטרה, לעיתונים ולחוקר ששואל אותם
שאלות חופרות)? למה? אולי כי אותן תכונות אישיות שמובילות אותם לבחור בתת-תחום כזה או אחר של עבודה
סוציאלית גם עושות אותם פחות נוחים לספר שכיפכפו אותם במשרד...

אולי הפוך - הם נחשפים במידה שונה, אבל שוני בדיווח יגרום לך לקבל תוצאות זהות.

במקרה שאתה פונה לעו"סים ושואל אותם האם הם נחשפו לאלימות, יש פה גם הטיית בחירה עצמית - אולי יש קשר
בין מה שאתה מנסה לבדוק לעצם המוכנותלהשתתף בניסוי. שים לב שגם במקרים האחרים בעצם יש הטיית בחירה
עצמית - הדיווח למשטרה או לעיתונות.


לאיזו תשובה נראה לי שמכוונים? נראה לי שהם רוצים שתבחין בין משהו כמו לקחת מדגם מקרי של עו"סים ולהשתמש
בחלוקה שתצא לך לגברים/נשים ולסוגי התפקיד שהם ממלאים מול משהו כמו לקחת מספר זהה מכל קטגוריה (גבר-
תפקיד-א', גבר-תפקיד-ב', גבר-תפקיד-ג', אישה-תפקיד-א', אישה-תפקיד-ב', אישה-תפקיד-ג').

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.