שלום לכולם, יעוץ לגבי איך להתחיל חיים כלכלים נכונים.
שלום לכולם,
אני סטודנטית שנה אחרונה להנדסת תוכנה ובקרוב אני מתחתנת . חיי הכלכלים הם ככל סטודנט נורמאלי בישראל,
לומדת, קצת עובדת פה ושם כדי לחיות , עומדת על 0 לא מרויחה לא מפסידה.
אני רוצה להתחיל בחיי המשותפים עם בעלי לעתיד ברגל ימין ובמחשבה שאני יודעת מה אני הולכת לעשות כשאני יסיים ללמוד בקרוב.
לא יודעת מי ממכם ראה אבל בYNET ישנו פרויקט כתבות כרגע על ה"דור האבוד". מדברים על ה"אי אפשר להתקיים" הרגיל שכל הזמן מדברים עליו בארץ.
אני רוצה לדעת איך להתנהל כלכלית נכון. איך להתחיל לחיות כדי שבעתיד אני לא ירדוף כל הזמן אחרי המינוס כמו משוגעת.

אני מתארת סיטואציה שאני ובעלי לעתיד נכניס ביחס למשפחה סכום של כ15 אלף נטו ושהילד הראשון יבוא שנה וחצי אחרי החתונה. מה הכי נכון לעשות עם הכסף? לחסוך וישר לקנות לנו דירה ולהתחיל עם המשכנתאות? לחסוך ולקנות דירה להשקעה ורק אחכ דירה לנו. או אולי משו אחר בכלל בלי קשר לנדלן. אני יודעת שאני מדברת מאוד כללי. אבל אני מחפשת כיוון מחשבה . אני לא רוצה להיות חלק מה"דור האבוד" המדובר.
אשמח לתגובות אמיתיות מהמנוסים שבכם שיודעים דבר או שניים ..
תודה רבה מראש.
סיוון.

נראה לי שהדבר הכי נכון זה לשכור לשנה דירת שני חדרים זולה (ידידה שלי שכרה בפ"ת ב2,500 ש"ח) ולראות במהלך השנה הזו כמה כסף מהמשכורת שלכם אתם מצליחים לחסוך. לפעמים מגלים שאחרי שכר דירה, הוצאות בית שוטפות, אוכל, החזקת רכב ובילויים לא נשאר הרבה מהמשכורות.

לתחושתי מבלי באמת לדעת כמה כסף תכניסו בכל חודש וכמה תוציאו אין טעם ממשי בלהתחיל לרקוח תוכניות של איפה כדאי לשים את הכסף.

מה שכן, בשביל להתחיל את החיים הכלכליים שלכם ברגל ימין מומלץ לא לפוצץ סכום כסף גדול על החתונה.

אני יודעת שלרקם תוכניות מעכשיו זה לא רלוונטי.
אבל לרקם מחשבה על איך לחיות זה כן רלוונטי.
לחסוך זאת פעולה שאני עושה כמעט כל חיי. בחיסכון לא מוצאים את הפתרון לבעיה איך לחיות חיים כלכלים נכונים.
אני די בטוחה שחיסכון יהיה. אנחנו זוג רגיל עם הכנסה משוטפת של 15000 בערך ( לפי הסיטואציה שהנחתי ) חיים בצפון ילד מתקרב.
לא פעם שמעתי מאנשים שבניגוד לרוב את ההוצאה הגדולה הראשונה של זוג טרי (דירה בדרכ) צריך לבצע על השקעה עתידית. האם זה נכון?

תודה רבה לכם,
מהם האפשרויות העומדות בפני אם קיימים לי 3-5 אלף שקל בחודש חופשיים להשקעה עבור זוג צעיר עם משכנתא יחסית נמוכה?

אפשר לעשות החזר חודשי יותר גדול על המשכנתא, וככה לשלם עליה פחות ריבית... זו השקעה. בתאריך המקורי של סיום החזרת המשכנתא, יהיה יותר כסף בעו"ש מאשר הסך הנוכחי + [כסף פנוי חודשי X מספר החודשים הנוכחי עד לתום המשכנתא].

מהנדסת תוכנה לא תרוויח 15 ברוטו מיד לאחר הלימודים, לפחות? ואם בעלך עובד במשרה מלאה, הייתי מניח שתגיעו ליותר מ-15 נטו.

לא משנה. בכל מקרה- אישית הייתי נזהר מהרפתקאות בנדל"ן, במיוחד לזוג צעיר. לא נראה לי הגיוני שההשקעה הראשונה שלכם בשביל חיסכון תהיה דירה להשכרה.
השקעות באופן כללי זה פיתרון הגיוני, בהנחה שאת לא רוצה למחוק את הכסף בפק"מ בבנק.

העיקרון פשוט- רשימת הוצאות מתוכננות לעומת הכנסות מתוכננות. לקחת מקדם ביטחון למקרה וההכנסה המשותפת תהיה נמוכה יותר (ביטול קצבת ילדים, העלאות מס וכו' יכולים להוות ברבור שחור שלא חשבתם עליו). כמו כן- להקדיש זמן למחשבה איזה סכום אתם רוצים לחסוך כל חודש, ובהתאם לכך לתכנן את ההוצאות הפחות קריטיות- בילוי ופנאי וכדומה. רק לאחר מכן, בוחנים היכן להשקיע.

אפשר להיחשף לנדל"ן גם ללא רכישת דירה והשתעבדות לבנק, על ידי ניירות ערך מתאימים, גם בארץ ובגם בחו"ל. אם בונים תיק, חשוב לפזר אותו בצורה טובה, ולהתאים אותו לרמת הסיכון שבחרתם. רצוי להשתמש בשירותיו של יועץ פיננסי.

אכן סביר שזוג שאחד מהם הוא תוכניתן ירוויח 15 אלף נטו.
דבר ראשון - עד ההריון השני, כדאי מאוד לגור בדירת 2 חדרים זולה.
זה קצת קשה - אבל מאפשר לחסוך יפה מאוד.

תחשבו על הילד השני בתור מטרה - ותנסו לחסוך יפה עד אז.
כי כשיש כבר 2 ילדים, כבר קשה הרבה יותר "להסתדר".
ואז, תראו כמה הצלחתם לחסוך - ותשקלו אם עדיף לכם להמשיך לחסוך או לא.

לגבי דירה להשקעה - היום זה לא דבר אטרקטיבי כמו בעבר.
כבר לא ניתן להשיג דירות שיניבו 10% רווח - ואפילו 5% זה קשה.

לא ברור איך כל הצעירים של היום יוכלו לקנות בית במצב של הנדל"ן היום.
זה מה שהופך "אותם" לדור אבוד. את מי שלמד תואר במקצוע שלא ברור מה קורה איתו מתוך ציפיה שכל מי שיש לו תואר ימצא עבודה טובה, ופתאום מגלה בגיל 30 או 40 שאין לו לא חסכונות ולא מקצוע טוב.
את בחרת לך מקצוע טוב, ומתכננת לחסוך באופן סביר.
זה אומר שאת כנראה לא חלק מהבעיה הזאת

אם לא דירה להשקעה, אז מה כן אפשר לעשות ?
נניח ובשנתיים שלוש הראשונות אני וארוסי נצליח לחסוך 200K נרצה להשקיע אותם ולא לחסוך עוד לקנות בית ישר אלא לחכות עם בית .

ניירות ערך.

אגרות חוב הן דבר מקובל להשקעה. לרוב ממשלתיות או צמודות.

הקונצרניות מסוכנות מאוד ולא הייתי ממליץ עליהן כשכל החסכונות שלכם מוטלים על קרן הצבי.

וממשלות מערביות הוכיחו שהן לא פחות מסוכנות מחברות.

הטריק הוא במיצוע - למשל לקנות קרן נאמנות שמשקיעה במספר רב של אג"ח ברמת סיכון מסויימת.
לפי רמת הסיכון - נגזרים גם הרווחים וגם הסיכונים.

השאלה אלו ממשלות הוכיחו את עצמן כמסוכנות?

תסכים איתי שאג"ח מדינה סטנדרטי הוא הרבה הרבה יותר בטוח מאג"ח קונצרני סטנדרטי.

תגדיר סטנדרטי. אני אישית חושב שאג"ח של קוקה קולה מסוכן פחות מלא מעט מדינות, כולל אירופאיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי meac תגדיר סטנדרטי. אני אישית חושב שאג"ח של קוקה קולה מסוכן פחות מלא מעט מדינות, כולל אירופאיות.

סטנדרטי לצורך הדוגמא: אג"ח מדינת ישראל.
קוקה קולה חברה נהדרת ובטוחה, אבל כמו שכתבו כאן - אם יוון ואיטליה פושטות מחר רגל, אז אם מחר הסוד הגדול של קוקה קולה נחשף, מה יקרה?

אין דברים בטוחים ב-100%.

מחר בבוקר יוון ואיטליה פושטות רגל,
חברות ההשקעה מפסיקות לקנות חוב שלא מגלם בתוכו את הסיכון (נניח עלייה של 4% בריבית),
בטח ובטח - שלא קונות אג"ח של מדינות וחברות שלא מתנהלות באופן יציב.

חברות עם חוב יציב יבצעו התייעלות (שזה כולל פיטורים), כדי להימנע מחוב בכל מחיר, ו/או יעלו מחירים ו/או יורידו איכות - וימשיכו כרגיל.
וחברות שמראש היו בחובות לא יציבים - עלולות לקרוס
חברות בעלות חוב נמוך או ללא חוב (ויש הרבה כאלו) - יחגגו (קניית חברות שקרסו, את רכושן, את העובדים האיכותיים שפוטרו, לקוחות שפושטות הרגל איבדו).

אבל מה קורה עם מדינות?
מדינה שהיום מתקשה לפטר עובדים, או להפחית שירותים (כשהמצב הכלכלי לא טוב אבל יציב) כדי להגיע ליציבות,
תתקל פתאום בהוצאות גבוהות במיוחד, יחד עם ירידה במיסים.
ובמצב הקשה הזה - תידרש להתייעל או לשלם ריבית נשך על החוב.

אבל אפילו לא צריך להגיע למצבי הקיצון האלה.
יש כבר ערים בארה"ב שפשטו רגל,
אתמול דטרויט פשטה רגל, ושיקגו גם נמצאת בסיכון
מדובר גם על סיכון גבוה שקליפורניה תפשוט רגל,
וסיכון בינוני שארה"ב תפשוט רגל.
דברים ממש לא זניחים.
וארה"ב היא עם דירוג אשראי כמעט מושלם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 מחר בבוקר יוון ואיטליה פושטות רגל, חברות ההשקעה מפסיקות לקנות חוב שלא מגלם בתוכו את הסיכון (נניח עלייה של 4% בריבית), בטח ובטח - שלא קונות אג"ח של מדינות וחברות שלא מתנהלות באופן יציב. חברות עם חוב יציב יבצעו התייעלות (שזה כולל פיטורים), כדי להימנע מחוב בכל מחיר, ו/או יעלו מחירים ו/או יורידו איכות - וימשיכו כרגיל. וחברות שמראש היו בחובות לא יציבים - עלולות לקרוס חברות בעלות חוב נמוך או ללא חוב (ויש הרבה כאלו) - יחגגו (קניית חברות שקרסו, את רכושן, את העובדים האיכותיים שפוטרו, לקוחות שפושטות הרגל איבדו). אבל מה קורה עם מדינות? מדינה שהיום מתקשה לפטר עובדים, או להפחית שירותים (כשהמצב הכלכלי לא טוב אבל יציב) כדי להגיע ליציבות, תתקל פתאום בהוצאות גבוהות במיוחד, יחד עם ירידה במיסים. ובמצב הקשה הזה - תידרש להתייעל או לשלם ריבית נשך על החוב. אבל אפילו לא צריך להגיע למצבי הקיצון האלה. יש כבר ערים בארה"ב שפשטו רגל, אתמול דטרויט פשטה רגל, ושיקגו גם נמצאת בסיכון מדובר גם על סיכון גבוה שקליפורניה תפשוט רגל, וסיכון בינוני שארה"ב תפשוט רגל. דברים ממש לא זניחים. וארה"ב היא עם דירוג אשראי כמעט מושלם.

אני לא כל כך הבנתי את ההשוואה שלך.

אם חברה פושטת רגל, אז במה היא דומה למדינה?

השאלה לא ברורה.

אולי נציג את זה אחרת:
כשחברה פושטת רגל - יש להם אינטרס גבוה לפתור את המצב במהירות או שלא ישאר דבר מהחברה,
החברה עושה התייעלות קיצונית - ולרוב שורדת.
אם הבעיה אינה בעייה שמאפשרת התייעלות - מגיעים להסדר חוב
אם לא מצליחים - החברה מגיעה לפירוק בצו בית משפט.


כשמדינה פושטת רגל, היא מעדיפה לא להתייעל אלא סתם לא להחזיר חובות.
כי רק כך הפוליטיקאים שבזבזנותם הובילה למשבר יכולו להמשיך לבזבז.
ואין לך שום בית משפט שיכפה את החזרת החוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 השאלה לא ברורה. אולי נציג את זה אחרת: כשחברה פושטת רגל - יש להם אינטרס גבוה לפתור את המצב במהירות או שלא ישאר דבר מהחברה, החברה עושה התייעלות קיצונית - ולרוב שורדת. אם הבעיה אינה בעייה שמאפשרת התייעלות - מגיעים להסדר חוב אם לא מצליחים - החברה מגיעה לפירוק בצו בית משפט. כשמדינה פושטת רגל, היא מעדיפה לא להתייעל אלא סתם לא להחזיר חובות. כי רק כך הפוליטיקאים שבזבזנותם הובילה למשבר יכולו להמשיך לבזבז. ואין לך שום בית משפט שיכפה את החזרת החוב.

כשחברה פושטת רגל, היא פושטת רגל. אגב, בשביל גם קיים תהליך "הרמת המסך", כדי למנוע מצבים של פשיטת רגל עקב חוסר אחריות של ראשיה.

כשמדינה פושטת רגל, זה יותר מסובך, הרי אי אפשר לסגור אותה, מקסימום לעשות "הרמת מסך" לפוליטיקאים ולשפוט אותם.

אבל גם אז הדמינה תמשיך להתקיים. בניגוד לחברות גדולות שפשטו את הרגל ולא נשאר מהן זכר.

מדינה יכולה להדפיס, אלא אם כן היא בגוש האירו...