02-10-2013, 12:13
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,940
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
א.
לכל מי שבן יותר מ-30 הפיסקה הזו מזכירה מאוד את מה שנאמר על יפן במחצית השניה של שנות ה-80'. היה אז שטפון של סרטים וספרים שתיארו והסבירו איך ארה"ב מאבדת את ההובלה ליפן הזריזה, איכותית ומאורגנת.
כמה שנים אח"כ יפן גלשה למיתון שנמשך עד ימינו.
מישהו יכול לערוב שסין לא תגלוש מחר למיתון או למאבק פוליטי-חברתי פנימי?
|
לא רק שלא ניתן לערוב - אלא שניתן לערוב למצב ההפוך:
הצמיחה של סין עד כה התבססה על מנועי צמיחה חזקים: העברת חלק משמעותי מהייצור העולמי אליה, תוך שימוש מסיבי בשוק הפרטי.
כדי להמשיך לצמוח על סין ליצור מנועי צמיחה נוספים, אבל עד כה היה מדובר על הוצאה מאוד בזבזנית בידי הממשלה וחברות ממשלתיות, מה שמוביל לסכנת משבר קשה - ולא לצמיחה.
אבל זה לא אומר שכלכלתה של סין לא תעבור את זו של ארה"ב.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
ב. אם אורשה, הייתי רוצה להזמין לדיון את קרל מרקס. מעבר לדיון ברמה הבינלאומית על קולוניאליזם מול הסתגרות, אפשר וצריך לשאול: איך הקולוניאליזם וההסתגרות משפיעים בתוך המדינה? מי מרויח מהקולוניאליזם? בארה"ב יש שכבות שמרוויחות מההגמוניה העולמית (כל מי שמשתמש בדלק זול, מייצר נשק, אוסף או מנתח מודיעין, משרת בכוחות הביטחון, לוביסטים וכו'), ומי שמפסיד ממנה (משלמי המיסים, מי שנפגע בשירותו הצבאי). כפי שאפשר לראות, הקבוצות חופפות. במדינה דמוקרטית, מי שקובע את המדיניות היא לא "המדינה" אלא הקבוצות השונות באוכלוסיה, שהפעילו השפעה פוליטית לכיוון הרצוי להן.
|
למרות הרווח האדיר שהמדינות הרוויחו מהקולוניאליזם,
מלחמת העולם השנייה די טרפה את הקלפים: כולם סיימו מרוששים וחלשים.
אני מחזיק בדעה המשונה - שמי שהרוויח מהקולניאליזם היו בעיקר הנשלטים: הם קיבלו מוסדות מדינה ותשתיות ברמה סבירה עם רמת שחיתות נמוכה. מי שניצל זאת לטובה - זכה, מי שבזבז את זה הפסיד.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
ג. להרחבה, הספר "עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות" מתאר בדיוק את המחזור הזה:
-אומה צוברת הון (בסחר, ייצור, כריה), ומפתחת אינטרסים כלכליים בחו"ל
- עם הצמיחה הכלכלית, מתחילות שאיפות אימפריאליסטיות/ צורך בביטחון לאומי, ומתחילה צמיחה צבאית.
- נצחונות ראשונים מגנים על הכלכלה/כובשים קולוניות- מלחמות רווחיות למדי.
- בהדרגה, האינטרסים הכלכליים מתחלפים במחויבויות בינלאומיות, והאומה מסתבכת במלחמות מעבר לים כדי להגן על מעמדה.
- הלחימה וההתעצמות יוצרות מעמסה כלכלית, שמאטה את הצמיחה ביחס למדינות אחרות, - "מתיחת היתר האימפריאלית". המדינות האחרות שוחקות את היתרון הכלכלי של המעמה הקיימת, שהיא עדיין חזקה מאוד צבאית.
- המדינות האחרות, שכלכלתן צמחה מהר להיקף דומה למעצמה הקיימת, מתחילות לבנות צבאות שמסכנים גם את העליונות הצבאית של המעצמה.
|
אם מדברים עד מלחמת העולם השנייה - אולי ניתן לדבר על תהליך כזה, אולי גם בריה"מ עברה תהליך כזה.
אבל על אילו מאבקים אדירים מדובר היום?
שתי המלחמות של ארה"ב במזרח התיכון עלו לה במשוער טריליון דולר - בתקופה שבה היא צברה 10 טריליון דולר של חובות (מ6 טריליון ל16). האם המלחמה אשמה בחובות? במשבר? במיתון?
או שמדובר במדיניות כלכלית שגויה שמחלישה את כלכלתה?
ה"קולוניאליזם" של ארה"ב התבטא בעיקר במאבק בקומוניזם ובמלחמה למען סחר חופשי, שבעבר נתן לארה"ב יתרון גדול.
היום הוא מעמסה.
|