20-11-2009, 12:35
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
|
|
למעשה, בתור מי שהעתיד שלו באקדמיה (אני מקווה),
אתה ממעיט מאוד בכוחם של מרצים. כל דתי כמעט מכיר את החבר'ה שהגיעו לאוניברסיטה אחרי ישיבת הסדר ו'גילו את האור', וההשפעה של המרצים עליהם מדהימה (ואצלי מעוררת גיחוך, כי הם החליפו אמונה עיוורת ברב באמונה עיוורת במרצים). גם רוב הרבנים בישיבות ההסדר *אינם* גורואים שכל מה שהם יאמרו תלמידיהם יעשו (ואני מכיר באופן אישי מקרה של סירוב פקודה בניגוד לדעת ראש ישיבה נערץ. קורה). יש להם הרבה השפעה, אבל לא כמו שמציגים אותם - אפילו בציבור החרדי המאבק של גדולי הרבנים נגד, למשל, אינטרנט, כושל בצורה רצינית, ואפילו עניין כמו פאה נכרית לנשים נתון תחת מתקפה רבנית כמה דורות ועדיין הם לא מצליחים.
רוב ישיבות ההסדר, כפי שכמה ציינו, בכלל לא קשורות לנושא. בפעם הקודמת שהילכו עלינו אימים, בהתנתקות, הסרבנות הגלויה הייתה זעומה (האפורה רחבה יותר, אבל עדיין מצומצמת מאוד באופן יחסי). גם כאן, יש כמה מקרים זעומים שבחלקם המעורבים אינם כולם (ולפעמים גם לא רובם) בני"שים. וכל זה עדיין לא מגיע למספר החתומים על מכתב סרבנות שמאלי אחד. מי שרוצה לסגור את ישיבות ההסדר, זכותו לחשוב כך. מדינה דמוקרטית וכאלה. אבל לטעון ש*בגלל הסרבנות*?
נו, באמת.
הרווח שאתה רוצה להפיק מסגירת ישיבות ההסדר לא קשור בכלל לסרבנות; ניצול הסרבנות הוא טקטיקה. טקטיקה מחוכמת אמנם, אבל לא יותר.
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי
|