ציפיתי זמן רב (כמה עשרות שנים ומן הסתם כמו רבים) למשהו שיצא ממנו, בכל אופן זה אפשטיין.
הצטערתי לראות "במפגש" הראשוני את עוביו של הספר אולי בשל העובדה שהשוותי לספרו של פקר ז"ל (עם זאת מודה, לא רכשתי ולא קראתי עדיין)
ואולי יאמרו מה אתה רוצה, פקר היכולת הוורבלית שלו הייתה רבה והוא גם אהב לדבר (במובן החיובי של המלה)
בעוד שאפשטיין מההתרשמות המרוחקת שלי, היה טיפוס שתקן ויותר משאהב לדבר אהב לעשות (=להפיל)
או אם תרצו (ולהבדיל אלף אלפי הבדלות בין הטמא לטהור) גם אדולף גאלנד לא כתב "אנציקלופדיה בת שישה כרכים"...
הפתרון יהיה כנראה לקרא את הספר כמה פעמים...

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

טעות שלך בכותרת. הנכון הוא: גיורא אבן-אפשטיין אלוף השמים מאת אילן כפיר ודני דור.
ואגב, הספר כבר פורסם כאן לא מזמן:
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...F#po st4665052

משום מה ברשת מרכזית לממכר ספרים זה הופיע רק בערב חג הסוכות תשע"ח במדף של ספרים חדשים ומשום כך ציינתי זאת.

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

https://www.ynet.co.il/articles/0,7...5349104,00.html

גיורא אפשטיין, שהפיל 17 כלי טיס ועוטר בעבר בעיטור המופת, קיבל בטקס מיוחד דרגת תת-אלוף. מפקד חיל האוויר: "גאים שיש לנו אלוף עולמי בחיל האוויר הישראלי". אפשטיין: "תודה לחיל האוויר על השנים המופלאות"

שמח לקרוא ושימשיך להיות לנו בריא.
האם הוא מסביר בספר למה פרש מחיל האוויר בשיא לאחר פיקוד על 117?

ייתכן שכמפקד טייסת לא הסתמן כבהבטחה לתפקידים בכירים יותר. צריך גם לשים לב שפרש משירות קבע כמפקד טייסת בן39 . הוא היה מבוגר בכמה שנים טובות מהמקבילים לו (ולו בגלל שתחילת שרותו בחיל האוויר הייתה מאוחרת מהסיבות הידועות) וגם לזה הייתה השפעה על אופק השירות שלו.

מה שמעורר את השאלה- למה לכבד אותו בדרגת תא"ל דווקא?
לוחם נהדר וראוי לחיקוי- אפשר לכבד בקריאת מתקן על שמו, בהוצאת סרט או ספר, בערב הוקרה, בעיטור.

הוא לא יקבל פנסיה של תת אלוף, הוא לא יהיה מח"א. אפשר לפרגן גם לגיבור ולאיש צנוע.
רק בבוא יומו יהיה כתוב על המצבה תת אלוף....

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Jaguar890 האם הוא מסביר בספר למה פרש מחיל האוויר בשיא לאחר פיקוד על 117?

טרם קראתי את הספר. לגבי הסיבה לאי קידום - אולי משום שלא היה מוכן לפקד על טייסת תקיפה (ולא רק יירוט)?

בספר מוקדש חלק נרחב לההתלבטויות טרם הפרישה מקבע. אפשטיין סיים את הפיקוד על טייסת 117 בקיץ 1977, ממש ערב חילופי מח"אות (בין פלד לעברי) וחשש "ליפול בין הכסאות". הר-לב, עברי וגם בן-נון ניסו לשמרו בקבע, בין היתר הוצע לו תפקיד מטה, קורס פו"מ, לימודים על חשבון הצבא ולבסוף גם הפיקוד היוקרתי על טייסת 101 (בה "גדל") אך בסופו של דבר החליט אפשטיין להשתחרר מקבע אחרי תפקיד פיקוד אחד ולהתחיל קורס באל-על, בעיקר מפאת גילו המבוגר, שהגביל את אופק השירות שלו. נזכיר שאפשטיין קיבל את דרגת הסא"ל רק באוגוסט 1975 (קרי בתום שנה בתפקיד מט"ס 117) וזאת על פי מנהג הפז"ם של אותה התקופה, שהתפוגג סופית עם כניסת עברי לתפקיד.

הוא אמור לענוד כנפ"ץ עם כוכב וגם את סיכת הצניחה החופשית ("הצועניה"). מי שהכין לו את מדי הא' לטקס הדרגה פישל.

אתה בטוח שבשנות השבעים מדריכי צניחה ביצעו צניחה חופשית?

שהיה מדריך טיסה גיורא אפשטיין היה אחראי על תחום הצניחה החופשית בצ"הל.

1. אין מדובר בשנות השבעים - אבן סיים קורס מד"צים ב 1958..
2. מדריכי הצניחה התמחו בצניחות חופשיות מאז 1956.
3. גיורא אבן היה אחד מהמצטיינים בחחום, היה ממונה עליו בבית הספר לצניחה ואף ייצג את צה"ל בצרפת.
4. באחד הראיונות עמו סיפר אבן שאת יכולת התמרון שלו כטייס בקרבות אוויר הוא רכש כצנחן בצניחות החופשיות.

קיבלתי, תודה

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

שאלה, זה אפשטיין בתמונות האלו, נכון? כמו כן, מה הטיל מתחת לשחק? צולם כביכול ב 67.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ל"א?

אכן זה אפשטיין ירום הודו.
הטיל הוא יהלום שזה השם העברי ל Matra R530
השחק נשא טיל אחד כזה בתחנת מרכז הגוף ואת כל התהילה שלו עשה בחיל האוויר שלנו
https://en.wikipedia.org/wiki/R.530

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

הפלה בודדת של מיג 19 מצרי. בודדת לטיל זה בעולם.

זו אכן "כל התהילה שלו", אז Fang צודק
תודה לעונים.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.