בניגוד לתהליך הוואש שבו אנו מדגישים את האזורים הנמוכים בדגם, תהליך דרי-בראש נועד להדגיש אזורים מוגבהים בדגם,
למה הכוונה? אזורים בולטים במטוס/רק"מ/ספינה או כל מקור אחר, חשופים יותר לפגיעות פיזייות. קילופי צבע, שיפשופים ועוד ואנו רוצים לשחזר אותם גם בדגם שאנו בונים כדי "ליישן" את הדגם.

מובן שניתן לשלב גם דרי-בראש וגם וואש.

התהליך עצמו.
ראשית יש להשלים את הדגם כולו כולל מדבקות ולהניחו להתייבש לפחות 72 שעות.

עלינו לבחור את "סוג ההתישנות" שאנו רוצים לשחזר.
קלופי צבע?
דהיית צבע?
פיח? ועוד.

ביצוע.
לוקחים מכחול יבש לחלוטין (מכאן שמו של התהליך) ונוגעים "קלות" בגוון שאנו רוצים להוסיף - למשל כדי לשחזר קילופי צבע במטוס, אני אשתמש בגוון אלומניום.
"בדהיית צבע" אני אשתמש בגגן הצבע המקורי של האזור הנבחר ואוסיף לו מספר טיפות של צבע מבהיר (לבן או צהוב).
בשחזור פיח אני אשתמש בגוונים שחור ועליו (אחרי יבוש מוחלט) גוונים של חום.

לוקחים נייר טואלט ומנגבים את כל הצבע מהמכחול,
אני משתמש בחתיכת קרטון כדי לוודא שעל המכחול נשארו שרעדים מקרוסקופיים של הצבע.
ניגשים לאזור בדגם שאנו רוצים להבליט "ומרחפים" קלות תוך נגיעות קלות באזור הדרוש.
התוצאה המתקבלת היא צביעה חלשה של האזור המודגש.

לדעתי עדיף לעשות קילופי צבע שמתחתם מתכלה האלומיניום בעזרת צ׳יפינג. זה נותן אפקט יותר מציאותי לא כך?

קילוף שכבות צבע כדי לחשוף את האלומנייום מתחת, זאת אופציה נהדרת, אבל....
מחייבת המון נסיון,
מחייבת הכנה מוקדמת של שכבת אלומנייום, עליה שכבת צבע צהוב כהה (צינכרומט) ועליה צביעת הסכימה. כל כך הרבה שכבות ותוסיף גם שכבת צבע פריימר, עלולה להעלים את קווי המתאר.

סה"כ הכל נבחן במבחן התוצאה הסופית. אם זה מתאים לך, על הכיפאק.