שלום חברים מאונגרפלד יוסף... לי זה כבר לא יעזור אבל מקווה שאגרום לביטולו של החוק הנורא הזה. שוטר שלוקח שוחד או משתף פעולה עם עבריינים איננו יכול לקבל חסינות מחוק שחוקק ע"י הבריטים לפני קום המדינה והם עצמם כבר מזמן ביטלו את החוק הזה בעצמם
מספר פנימי: 477154
הכנסת התשע-עשרה

יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון
אילן גילאון
ניצן הורוביץ
מיכל רוזין
עיסאווי פריג'
תמר זנדברג

פ/131/19

הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול העבירה על העלבת עובד ציבור), התשע"ג–2013

ביטול סעיף 288 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , סעיף 288 – בטל.
דברי הסבר
הצעה זו נועדה לבטל את סעיף 288 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שקובע "המעליב בתנועות, במילים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט– 1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר שישה חודשים".
מדינה דמוקרטית אינה יכולה להרשות לעצמה שסעיף אנכרוניסטי זה ישרוד בספר החוקים שלה, ובוודאי שלא ייאכף.
כאשר מדובר בחופש הביטוי, יש ערך רב לביקורת על השלטון לסוגיו.
חופש הביטוי אינו ערך מוחלט, הוא ערך חשוב שיכולות להיות סיבות טובות להגביל אותו באיסורים פליליים, למשל כשמדובר במקרים נדירים של סכנה ממשית לפגיעה בביטחון המדינה, בסדר הציבורי, או ברגשותיהם של מיעוטים ומגזרים.
עם זאת, כאשר מול הערך הרב של הביטוי עומדת פגיעה אפשרית שאינה חמורה – יש להעדיף את חופש הביטוי.
לא ניתן להגן על אמון הציבור, על ידי השתקה, הפעלת איסורים פליליים, או על ידי העמדת אנשים לדין על דברי ביקורת שהם השמיעו כלפי עובדי ציבור שנעלב.
לא ייתכן שפרסום שלא נועד להעליב אלא נעשה מתוך כוונה להצביע על ליקוי ולהביא לתיקונו, אף אם בפועל פגע בעובד, עדיין נושא עימו אחריות פלילית לעבירה.
לא ייתכן שאיסור העלבת עובד ציבור יגן על עובדי ציבור, ובכלל זה גם על אנשי ציבור, המפרסמים, פוגעים ומעליבים, מעל ומעבר להגנה שנותן חוק "איסור לשון הרע" לכלל האזרחים.

מוצע לבטל את המצב האבסורדי שנוצר, אשר בו דווקא הביקורת על אישי ציבור ועובדי ציבור, מוגבלת יותר מהביקורת על אזרחים שאינם עובדי ציבור, ולהוציא את סעיף 288 מספר החוקים.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1699; פ/3754), ועל ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/1565), על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/229), ועל ידי חברי הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת (פ/39), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/55/17) ועל ידי חבר הכנסת גדעון סער (פ/2306/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3190/18), ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/915/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/49/19).

---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בניסן התשע"ג – 13.3.13

פשוט מעליב

זה שזוכרים אותך, לא אומר שלא היו מעדיפים לשכח.

וזוכרים, רק שרואים מי מגיש את הצאת החוק יודעים שהיא נועדה לפגוע במדינה ובעובדיה ואולי בעזרת הקרן גם באזרחיה.

יוסף אונגרפלד האם שוטר מושחת כמו אלוש אליהו קיבל חסינות מהשופט משה גינות? זה מה שצוטט בהחלטת בית המשפט העליון "ביום השביתה הראשון, פנה שוטר בדרגת רס"ב למערער, וביקש לדעת מה הסיבה לשביתת הרעב. בהמשך, ניסה שוטר זה ליישב את ההדורים בין הצדדים, ולצורך כך פנה לשוטר המתלונן ולקצין משטרה אחר. הוא אף ביקש מהמבקש לחזור בו מהאמור בכרזה כדי שלא לפגוע במתלונן ובבני משפחתו. מאמצי הפישור העלו חרס. המבקש גם סירב לבקשת מפקד התחנה לעזוב את המקום.

במלאת שבוע ימים לשביתת הרעב, פנו השוטר המתלונן ושוטר נוסף למערער, וביקשוהו למסור לידם את הכרזה. לדברי המתלונן, הוא הונחה על ידי מפקדו להגיש תלונה כנגד המבקש, במטרה לשים קץ לישיבתו בחצר תחנת המשטרה. לדבריו, התייצבותו של המבקש בחזית התחנה, ותוכן הכרזה שהחזיק בידיו, גרמו לו השפלה וביזוי של מעמדו. אנשים פנו ושאלו אותו לפשר טענות המבקש כלפיו. כן הוא טען, כי המבקש התחקה אחריו, ואף הגיע לפתח ביתו ולבית הכנסת בו הוא מתפלל, ושאל את שכניו לזהות הרב שלו. לדברי המתלונן, כשבא לתפוס את הכרזה מידי המבקש, הוא מנע זאת ממנו, ואף דחף אותו מאחור. בסופו של דבר, הצליח המתלונן לתפוס את הכרזה, עצר את המבקש, והובילו לחקירה. בהנחיית המטה הארצי, הטיפול בתיק החקירה הועבר למשטרת זכרון-יעקב.

עוד באותו יום סולק המבקש מחצר התחנה, והוא נקרא להתייצב למחרת היום במשטרת זכרון יעקב לחקירה. שם, הואשם בהעלבת עובד ציבור, הטרדתו, וניסיון להעלים ראיות. בחקירתו, טען המבקש כי שבת רעב בשל התנהגות המשטרה כלפיו, וכי היה בכוונתו להמשיך בשביתה עד שהטיפול בפנייתו למחוז הצפוני במשטרה יסתיים. לטענתו, הוא לא העליב את המתלונן, שכן טענותיו כלפיו הינן אמת לאמיתה. משנשאל מדוע הוא ממשיך לשבות שעה שתלונותיו מטופלות במשטרה, השיב, כי משטרת ישראל הרסה אותו כחצי שנה, כי הוא אינו מסוגל לעבוד, וכי יציאתו היחידה מהבית הינה למטרת השגת הצדק."
כיצד התעלם השופט מתלונה שתאריך שלה שונה מ12 לחודש לתאריך 19 ולשעה שבה לא הייתי בכלל בשטח התחנה. ורואים את הזיוף. כיצד מתעלם השופט כי הטענה של השוטר כאילו ניסיתי להשמיד ראיה היא בלתי נסבלת לחלוטין כי הוגשה לבית המשפט עדות של אותו שוטר במשפט אחר ושם אמר כי לא היה שום מגע ביני לבינו. כיצד התעלם השופט מהעובדה שאותו שוטר רס"ב הודח לעדות שקר ע"י השוטר אלוש אליהו וכתב מזכר נגדי על התאריך שבו לא הייתי בכלל ובעת הדיון הוא אמר "טעיתי בכתיבת המזכר" צעקתי על אלוש אליהו "אתה אדם דתי תעזוב אותו (עלי) הוא מספיק סבל..." ואני אומר לכם כי לשופט שכזה אסור לשבת בבית המשפט כאשר הוא משמש כ"זונה בשרות שוטר מושחת"

איך אפשר לשכוח את אונגרפלד?