06-04-2013, 11:10
|
|
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
|
|
תורגם לעברית
ציטוט:
שחיקה חסרת-תקנה של הגוף
הייתי סג"מ בריאה ובעלת מוטיבציה כשהוצבתי בעיראק למשך 10 חודשים בזירות שונות של פעילות הנחתים שם, והשתתפתי במבצעים צבאיים רבים. בדיעבד, עקב השעות הרבות מדי בהן נשאתי את מלוא כובד הציוד האישי, אובחנתי כלוקה בתסמונת הרגל חסרת המנוחה. עמוד השדרה שלי לחץ על עצבים בגב התחתון וגרם לניורופתיה [נזק עצבי] שהחריפה את תסמיני תסמונת הרגל חסרת המנוח.
למרות שפגיעה זו בהחלט לא הייתה עניין קל, השירות בעיראק היה נעים לעומת החוויות שעברתי אחר כך בשירותי באפגניסטן. בתחילת שירותי במחוז הלמנד הייתי בכושר פיזי שאיפשר לי לתפקד בפעילות קרבית למשך שבועות רצופים, ולעתים נשארתי עם הציוד עליי למשך ימים רצופים כשאני מתפקדת בפעילות הנדסה לאורך כ-16 שעות ביממה בלב סנגין, אחת החזיתות הבלתי-יציבות והמאתגרות ביותר באפגניסטן. היו מקרים רבים שבהם נשלחתי לנקודת-ציון מסוימת כדי לבנות בסיס סיורים מא' עד ת', ושימשתי לא רק כמפקדת הכוח אלא גם כמפקדת הבסיס עד שיחידות החי"ר שהיו אמורות לאכלסו יגיעו כעבור 5 ימים. במרבית המצבים הללו היה סמל ששימש כעוזר שלי ושאר אנשי המחלקה היו מש"קים צעירים ובעלי מוטיבציה. הייתי קצין הנחתים הבכיר ביותר וקיבלתי החלטות בנושאי בנייה, יחד עם אחריות להגנת המחנה 24 שעות ביממה ואחריות ל-30 נחתים צעירים בכל שעה נתונה.
המאמץ הפיזי של עמידה בפעילות קרבית והמתח הנפשי עקב היותי אחראית לחייהם ורווחתם של קבוצת אנשים צעירים אלה, בזירה כל כך בלתי-יציבה, הוחרפו עקב חוסר-שינה, עד שבסופו של דבר גבו ממני מחיר פיזי שלא יכולתי לצפות מראש.
עד החודש החמישי לשירותי שם לקיתי בניוון שרירים בירכיים, שהתבטא בנפילות תכופות והתקפלות הרגל שלי בכל פעם שהיה שינוי קל ביותר בתוואי הקרקע. זריזותי בקרבות אש והתנייעותי בירידה ועלייה לכלי-רכב וטיפוס על גדרות הכבידו באופן חמור על מהירות התגובה שלי ועל כושרי הכללי. אמנם היה ניכר שלחץ והידרדרות מצב השרירים כבר השפיעו על כולם ללא קשר למגדר; אבל קצב ההידרדרות שלי היה בבירור מהיר יותר מזה של נחתים זכרים, והוחרף עוד יותר עקב מצבים רפואיים מגדריים.
בסוף השירות בן שבעת החודשים ובסיום בנייתם של 18 בסיסי סיור, ירדתי במשקל כמעט שמונה קילו ואובחנתי בתסמונת השחלות הפוליציסטיות (שבמקרה שלי הסתיימה בעקרות, שאינה נטייה גנטית במשפחתי), אשר נגרמה עקב השינויים הכימיים והפיזיים שעברתי בשירות.
למרות מצבי הפיזי המידרדר, הצלחתי מאוד במשימותי הקרביות לצד אחיי בחי"ר וזכיתי להוקרה וכבוד מצד כל היחידות שבהן תמכתי. אף על פי כן, אני יכולה לומר בביטחון מלא שלמרות הישגיי לא הייתי מסוגלת בשום אופן לעמוד בדרישות הפיזיות הקיימות מאנשי החי"ר שלצדם עבדתי, היות ועומס ציודם הקרבי ומחזור שירותם המבצעי הרצוף היו מאלצים אותי לפרוש מטעמים רפואיים זמן רב לפני מועד הפרישה המקובל.
|
למאמר המלא באתר "מידה"
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|