|
07-02-2013, 10:29
|
|
|
חבר מתאריך: 19.08.12
הודעות: 3,262
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Narion
אני לא חושב שיש בן אדם שמן אחד עליי האדמות, שמסתכלים במראה, ושלם ב100% עם איך שהוא נראה.
וגם אם יש מישהו כזה, אני משוכנע שהוא מתבאס בכל פעם שעניין הכושר הגופני שלו בא לידי ביטוי.
אתה מרגיש בסדר עם עצמך כשאתה ניאלץ לעלות במקרה בניין של 5 קומות במדרגות, ובאמצע העליה, אתה מרגיש כאבים בלב, ומתנשם חזק?
לא מטריד אותך שאתה יוצא גוש בתמונות?
לא היית רוצה שהילדים שלך / קרובי משפחה קטנים, יותר יהיו גאים בך, ויציבו אותך כמושא להערצתם?
נ.ב
אני לא ממש הולך לחדר כושר בשביל "הריבועים".
אלה בשביל לשמור על הכושר האישי שלי, הריבועים זה בונוס שמגיע על הדרך (למעשה אני חושב שזה מגיע בעיקר מהBJJ ומהשחייה, ופחות מהאימוני ריצה...).
ולסיכום:
אין לך מושג איזה כייף זה, לסיים אימון, כשכולך מזיע וסחוט, ואתה מרגיש את כל השרירים שהפעלת בגוף.
בלי קשר, זה מאוד בריא.
אני מקווה שמתישהוא כן תשנה את הפרספקטיבה שלך לחיים, כי נכון לעכשיו היא שגויה, ובעיקר לא בריאה...
|
ידידי היקר,
ראשית, לא אמרתי בשום פנים ואופן שאני שלם ב100% עם איך שאני נראה, אלא שלהבדיל ממה שאתה חושב - זה לא מטריד אותי 100% מהיום. כולנו רוצים להיות יותר רזים ויותר חטובים - אבל גם צריך לקחת דברים בפרופורציה נכונה.
שלא תבין לא נכון - אני בעד לעשות כושר ואני בעד להפחית במשקל, אבל אני לא מרגיש צורך לרחם על עצמי או על שמנים אחרים. רובנו, עושים כושר. רובנו, לא מתנשפים אחרי 5 קומות ברגל בבניין. רובנו, עוסקים בפעילות בחדר כושר, בשחייה או בכל ספורט אחר - אבל לא תמיד בתהליך של הרזייה מסודרת.
זה לא כיף גדול להיות שמן, אבל אין לזה שום קשר לגאווה מהסובבים. הקרובים והחברים גאים בי גם בלי ו"על אף" שאין לי גוף חטוב. יש הרבה יותר נושאים שאפשר להיות גאים, מלבד נושא המשקל. אגב, אם כבר העלנו את נושא הגאווה - אז שתדע שיש הרבה יותר הערכה כלפי מי שהיה שמן והוריד כמות אדירה של קילוגרמים, מאשר מאדם רזה שהצליח לפתח ריבועים בבטן וזה לא סתם, כי זה באמת לא טרוויאלי כל כך כמו שזה נשמע.
כן, מטריד אותי מעט שאני יוצא "גוש" בתמונות, אבל אני לא עסוק בזה כל הזמן. אגב, יכול להיות שזה פועל לרעתי כי אם כן הייתי עסוק בזה כל הזמן, אולי הייתי מתאמץ מאוד להוריד במשקל.
הפרספקטיבה שלי לחיים, אם היא לא הובהרה נכון, היא שכל אחד צריך להיות מרוצה במקום שהוא נמצא בו ותמיד לשאוף לגבוהה יותר. להיות שמן, לא אומר עליך שאתה נחות יותר מאדם רזה, לא אומר עליך שאתה תמות או תחלה לפני אדם רזה ולא אומרת עליך שאתה אדם פחות אסתטי מאדם רזה. לכן, אין שום מקום לרחמים.
זה לא אומר שצריך להמשיך לאכול ג'אנק פוד ולהשמין עוד יותר וזה לא אומר שצריך לשכוח מהסיכונים שההשמנה גורמת ולנסות להפחית אותה. למה הדבר דומה? נניח שפתחת את חשבון הבנק שלך וגילית שלא שמת לב ולפתע אתה במינוס מטורף של עשרת אלפים שקל. אתה יכול להגיד לעצמך "איזה מטומטם הייתי" ולהתחיל באינספור האשמות עצמיות - זה לא יוציא אותך מהבלאגן שנכנסת אליו. אתה יכול להגיד לעצמך "נו, מילא - אני גם ככה במינוס, אז אם אני אמשוך עוד אלפיים שקל זה לא ישנה כלום". אבל אם אתה בחור הגיוני, אז אתה תגיד לעצמך "עשיתי טעות. נכון, זה לא המצב המושלם שאני צריך להיות בו, אבל אני אתגבר על זה", להשקיע בעבודה קשה וקודם כל למנוע את המשך ההתדרדרות. אחר כך, כמובן שתעדיף לסגור את המינוס בשלבים כדי להגיע למצב שאתה בחיסכון, אבל קודם כל אתה במודעות. מודעות למי שאתה ולקבל את זה. כי אחרת, לא תתקדם עם זה לשום מקום.
מצד שני, אתה יכול להיות עם מאות אלפי שקלים בחשבון הבנק ועדיין לא להיות מאושר. משום שהאושר לא נמצא בחשבון הבנק. אז זה נחמד שאתה עשיר ויכול לפזר כספים כמעט ללא גבולות, אבל זה לא עושה אותך לאדם טוב יותר.
אז כן, אני אשמח להיות רזה יותר (וגם שיהיו לי עוד כמה אלפי שקל בחשבון ) ואני מודע לנושא, אבל עדיין לא מרגיש רחמים.
נ.ב. אני יודע שחפרתי קצת
|
|