פוסט של יצחק בריק
--
בנו של רופא המטפל במשפחתו של קצין בכיר מאוד ביקש להתגייס לחטיבת הצנחנים בהיותו מַלשַ״בּ (מיועד לשירות הביטחון).

הבן כשל בבחינות המיון ונקבע שאינו מתאים להתגייס לצנחנים.

בתהליך המיון יושבים אנשי מקצוע ואלה בודקים גם את מאפייני אישיותו של המעומד ואת יכולותיו לעמוד בלחצים.

כאמור החליטו אנשי הוועדה שהבן אינו מתאים להתקבל לצנחנים. לאחר התערבותם הישירה של קצין בדרגת אלוף (המשרת בקבע בתפקיד חשוב ביותר) ושל קצין בדרגת תא״ל (שהיה לו גם קשר לפרשת זיוף החרדים, ומכהן בתפקיד הבכיר ביותר באכ״א בתחום כוח אדם), מול דרגי השטח ודרגי המטה הקשורים לעניין – הם הִנחו לקבל את הבן ליחידת הצנחנים אף שכשל בתהליך המיון. התא״ל פקד על ראש ענף במיטב (בקו״ם) לשבץ את בנו של הרופא בחטיבת הצנחנים אף כי לא עבר את המיונים, ראש הענף התנגד ואז פנה התא״ל למפקד מיטב בדרגת אל״ם, אך גם הוא התנגד, לדבריו של התא״ל לאל״ם שהוא כופה עליו לבצע את פקודתו , ביקש מפקד מיטב (בקו״ם) בדרגת אל״ם את הפקודה הנ״ל בכתב ואכן התא״ל שלח למפקד מיטב פקודה בכתב.
אך בכך לא די, במקביל התקשר האלוף למח״ט הצנחנים שיקבל את בנו של הרופא לצנחנים על אף שכשל במיונים ואין צריך לומר שזה בניגוד מוחלט לערכי "רוח צה"ל", לפקודותיו ולנהליו.

מדובר בהנחיות של קצינים הבכירים-אלוף ותא״ל שאינן מתיישרות עם הפקודות, עם הנהלים, עם הנורמות ועם הערכים הבסיסיים שעליהם מפקדי צה"ל אמורים לגדל דורות של לוחמים.

לא זו אף זו, לאחר שהתקבל בנו של הרופא לצנחנים בלחצי המפקדים הבכירים, ביקש החייל להתגייס ליחידת קומנדו ("מַגלָן"). הוא ניגש למיונים ולגיבוש ותוצאות בדיקותיו ע״פ התבחינים (הקריטריונים) לא אִפשרו לו להגיע ליחידה המובחרת.
שוב התערב קצין בכיר מאוד בדרגת אלוף והנחה לקבל את החייל ליחידת עלית ״מגלן״ והחייל התקבל ליחידה המובחרת אף שכשל במיונים ובגיבוש ליחידה.

החלטה זו גרמה להוציא חייל אחר, שעמד בבחינות המיון והגיבוש, מהיחידה המובחרת.

חמור מזה, הכנסת חייל ליחידה מובחרת לאחר אי־עמידתו בסף הנדרש במיונים ובגיבוש – יש בה כדי לסכן אותו בגלל חוסר התאמתו ואת הצוות סביבו.
זו שערורייה ומעשה חמור מאין כמותו שאותו עושים לא פחות ולא יותר קציני צה"ל בכירים בדרגת אלוף ותא״ל.

מצ״ח נכנס לעובי הקורה כדי לחקור את האירוע וחקר את כל דרגי השטח הנוגעים בדבר, לרבות מפקדים בכירים הנושאים דרגת אל״ם, בחקירת מצ״ח הסתבר שכל האירוע החמור הזה אכן התרחש.
חוקרי מצ״ח ביקשו את אישור הפַּצָ״ר (הפרקליט הצבאי הראשי) להשלים את חקירתם ולחקור את האלוף ואת התא״ל שהתערבו לטובת בנו של הרופא ופקדו לקבלו ליחידות שכשל בהן במיונים ובגיבוש.
הפצ"ר מנע ממצ״ח את חקירת האלוף והתא״ל ועצר את הטיפול בסוגייה חמורה מאוד ולא נורמטיבית אשר התנהלה בניגוד לפקודות ורוח צה״ל והחליט לסגור את התיק בטענה לא עניינית המשתמעת לכל מי שמכיר את פירטי האירוע, כהורדה מסדר היום את האירוע החמור שבו מעורבים קצינים בכירים מאוד על מנת שלא לגרום לרעש ציבורי כאשר ייחשפו שמותיהם של הקצינים הבכירים המעורבים באירוע והחשש לנזק תדמיתי לצה״ל שאירוע זה יגרום.
החלטתו זו הביאה לידי כך ששום דבר לא נעשה בנידון, איש לא הועמד לדין ועולם כמנהגו נוהג, כאילו מעולם לא אירע דבר.

טענָתי היא שמפקדים בכירים מאוד הקרינו דוגמה אישית רעה כשהתערבו בשיבוץ חייל בניגוד להחלטה המקצועית למרות התנגדות הגורמים המופקדים על השיבוץ. מה אמורים לחשוב מאות חיילים וכל שרשרת הפיקוד ומשפחותיהם, לרבות רבים שלא התקבלו בעצמם?
הם לומדים שמשוא פנים וקשרים אישיים עם קצינים בכירים – יש בכוחם כדי לשבור כל חוק, פקודה או ערך בסיסי.

התנהלות חמורה זו מלמדת על הרבה חקירות של קצינים בכירים שעשו מעשים חמורים כולל פליליים בצה״ל, חקירות שלא מגיעות לידי מיצוי ומתבדרות ברוח מהסיבה שצה״ל מנסה בכל כוחו לשמור על הדימוי החיובי שלו בעיני הציבור ואמון הציבור בו, המטרה מקדשת את כל האמצעים, הדימוי לעיתים חשוב לצבא יותר מאשר המהות והאמת.

השאלה הגדולה שנשאלת, האם הציבור יכול לסמוך על תחקירי וחקירות הצבא בנושאים חמורים מאוד שחלקם נוגעים בפלילים? לדעתי הנחרצת לא!!! ראו הטיפול בעינינו של קצין המודעין מ8200 שמת בכלא הצבאי.
נראה על פניו שהצבא מנסה להסתיר מידע על התנהלות היחידה ב-8200 והמערכת הצבאית בפרשה ועל התנהלות מפקדיו של הקצין, אירוע שלדעתי חורג בהרבה מעבר למעשיו החמורים של הקצין עצמו.
האם עולה על הדעת שאירוע כה חמור מתרחש לאורך זמן מבלי שיעלו עליו ? האם קיימים בכלל נהלי פיקוח ובקרה? האם קיימים נהלים חד משמעיים של המותר ואסור בתחומים כה רגישים ועד כמה הם הועברו לידיעת הקצינים ביחידה?

האם לא היתה עמימות בקרב קציני וחיילי היחידה לגבי המותר והאסור? האם הוגדרו ביחידה קוים אדומים ברורים וחדים, שכל מי שחוצה אותם יענש בחומרה וישלם מחיר יקר ?( אני מניח שאם זה היה ברור לכולם, האדם הסביר לא היה ניכנס להרפתקה כזו ).

ומה לגבי האחריות של המפקדים של הקצין, שהכניסה שלו לתחומים סודיים ברמה הגבוה ביותר שאין לו הרשאה לכך, עוברת מעל ראשם?
נקודת תורפה הבולטת ביחידות המודיעין בצה״ל ובינהן 8200 היא הפיקוד והמנהיגות של המפקדים כלפי חייליהם, הדגש הוא על מיקצועיות ולא על פיקוד ומנהיגות של המפקדים.

בתפקידי כנציב קבילות חיילים ביקרתי בכל יחידות המודעין ושוחחתי עם חיילים ומפקדים, טיפלתי בקבילות רבות ביחידות המודעין כולל 8200 שבהן הסתבר לי על כשלים חמורים, לעיתים אף חמורים מאוד, בהקשר לפיקוד ומנהיגות של מפקדים כלפי חייליהם.

מדוע ניסה הצבא להעלים את הפרשה ואת הקצין עצמו מעיני הציבור?
האם היה חשש בקרב הפיקוד הבכיר של היחידה והצבא שהקצין יודע יותר מדי על ההתנהלות הלא ראויה של מפקדיו, לאו דווקא בנושא הזה אלא גם בנושאים אחרים?

האם זה עולה על הדעת שעל מנת לשמור על דימויו של צה״ל בעיני הציבור כל האמצעים כשרים להשיג את המטרה?
כולל זריית חול בעיני הציבור, עיגול פינות, טיוח, חוסר אמינות שמתקיימים בצה״ל בתחומים רבים נוספים?
כנראה שלצבא יש הרבה מאוד מה להסתיר בפרשה הזו, כי אחרת לא ניתן להסביר ע״פ כל מדד הגיוני סביר את הדרך בה פעלה היחידה והצבא, רק ועדת חקירה חיצונית ואובייקטיבית מחוץ למערכת הביטחון יכולה לחשוף את האמת, אשר היא בעלת חשיבות ממעלה ראשונה להוצאת לקחים מהאירוע האומלל הזה.
מה הפלא שתהליכים כה חמורים מתרחשים בצבא כאשר אתם למדים על התנהלותם של חלק מהמפקדים הבכירים החוצים נורמות וערכים , ואינם מהווים דוגמה אישית כאשר פיהם וליבם אינם שווים.

פוסט מקורי:

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

עם כל הכבוד, כבר ראינו מה קורה שמתחילים דיונים סביב משנתו של האלוף בדימ' בריק. לטעמי, בריק כבר מזמן חצה את הקו שבין גזרתו ותחומי אחריותו והפך לנביא זעם שחובט בחימת טירוף בכל דבר שיש עליו צ'. לא ידוע לי אם זה נובע מעניינים אישיים או מתוך תסכול כללי, בכל מקרה המקסימום שנתיר הוא להצמיד את הדיון הזה לאחד מאלה הקיימים.

תודה על ההבנה, וסליחה אם מתקבל תחושה של סתימת פיות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל