לדעתי גם וגם.
בכל מקרה, מעבר לפרובוקציה, להלן סקירה של פועלו של האיש לצורך ערך בוויקי - אשמח לתיקונים והשלמות, ובמיוחד איפה היה ומה עשה במלחמות ישראל.


שלמה באום (נולד בכפר יחזקאל ב-1929) היה סגן מפקד יחידה 101 ומיוזמי פעולות התגמול בשנות ה-50, ממעצבי תורת הלחימה של היחידות המיוחדות וחיל הרגלים בצה"ל. היה מן הדוברים הבולטים של הימין בישראל, נפטר ב-1999.

באום נולד במושב השיתופי כפר יחזקאל להורים ממייסדי המקום. בגיל 8 העניק לו אביו את אקדחו הראשון, מאז השתתף באום עם אביו בפעולות שמירה.



פעילותו הצבאית

בתחילת מלחמת העצמאות השתתף באום, בהיותו בן שבע עשרה, באחת ההתקפות הראשונות של ארגון ההגנה על תחבורה ערבית, סמוך לעיר בית שאן.


בשנת 1949 לקח חלק בקורס קצינים צה"לי אך הודח עקב הפרות משמעת. בלחץ מפקדו בגולני, אברהם יפה, הורשה באום לסיים את הקורס הבא. בשנת 1950 הצטרף לסיירת גולני תחת אריאל שרון ומאז נקשרו דמויותיהם זו בזו. שימ"ש כמפקד מחלקה וכאחראי על תחום השדאות. עם פרישתו של שרון ללימודים עזב גם באום את צה"ל וחזר למשק הוריו בכפר יחזקאל. בחודש יולי 1953 נקרא באום ע"י שרון להשתתף בפעולת תגמול ראשונה כנגד בכפר נבי סמואל שמעבר לגבול הירדני. הלוחמים שהשתתפו בפעולה היוו את הגרעין סביבו נוצרה יחידה 101. באוגוסט 1953, החל באום, יחד עם אריאל שרון להקים יחידת קומנדו חדשה - יחידה 101, ושימש כסגן המפקד שלה. באום עיצב את תורת הלחימה של היחידה, בנה את תוכנית האימונים, אימן את החיילים וגם עסק בחקר ובנושא הפקת הלקחים - דבר שלא היה כמעט קיים אז בצה"ל. הוא השתתף בפעולות התגמול של היחידה, לרוב כמפקד אחד הכוחות, ובכלל זה כמפקד הכוח שפוצץ את בתי הכפר בפעולת קיביה השנויה במחלוקת. בינואר 1954, פורקה היחידה ושולבה בגדוד הצנחנים 890 בבסיס תל נוף. סרן שלמה באום מונה למפקד פלוגה ב'. באום לחם במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים. במלחמת ההתשה שימש באום כמפקד פלוגת הסיור של חטיבה 7, הוא יזם ושימש כסגן המפקד במבצע רביב בו טור משורין של צה"ל נחת בחוף המצרי של מפרץ סואץ וזרע הרס רב במהלך 10 שעות, לפני ששב בשלום לסיני.

בתחילת שנות ה-70 נקרא לסייע לאריאל שרון בחיסול פעילות הארגונים הפלסטינים החמושים ברצועת עזה. הוא התנדב לשרת במפקדתו של שרון, שהיה אז אלוף פיקוד דרום, והצטרף אליה כרב סרן בתפקיד רשמי של מפקד מחלקת המודיעין המרחבית. בשהותו שם יזם באום והקים את יחידת רימון – יחידת סיור שהפעילה שיטות לחימה בלתי שגרתיות וחיסלה רבים מן המבוקשים ברצועת עזה. בתקרית מפורסמת חיבלה היחידה, ביוזמת באום, במצבור גדול של רימונים שהטמינו אנשי הפת"ח בעזה, הרימונים התפוצצו ללא השהייה ופגעו במטילים אותם. לאחר מכן השתחרר באום מצה"ל. בהיותו במילואים השתתף גם במלחמת יום כיפור ובמלחמת שלום הגליל.

לאורך שירותו נודע באום כמבקר חריף של דרכי הפעולה ותרבות הפיקוד של צה"ל – נטייה זו מנעה את קידומו לתפקידים פיקודיים בכירים .



פעילותו הפוליטית

מזמן פרישתו מצה"ל התבלט באום בגישתו הלאומית ודעותיו מיקמו אותו בקצה הימני של המפה הפוליטית בישראל. הוא התנגד להסכם השלום עם מצרים, ועל רקע פנוי סיני ניתק את קשריו עם אריאל שרון. בדצמבר 1994, הקים יחד עם אל"מ משה לשם את עמותת הימין "שנית גמלא לא תיפול". במשך שנים מספר הגיש באום תוכנית בתחנת הרדיו הפיראטית "ערוץ 7". בשידוריו בערוץ הביע התנגדות חריפה להסכם אוסלו והיה מטובעי הביטוי "פושעי אוסלו".



חייו האישים

בצעירותו נודע באום כבריון קשוח: הוא היה בעל שרירים ורם קול והיה מעורב במספר תגרות. מאז שנות השישים, אחרי שעזב את כפר יחזקאל, התגורר בשכונת אבו טור בירושלים, אליה נכנס בתקופה בה עוד הייתה עדיין שכונת ספר ליד הקו העירוני הירדני. עם השנים הפך ביתו למרכז של הבוהמה הירושלמית והתקיימו בו כינוסים רבי משתתפים. בגיל מאוחר נשא לאשה את אילנה והוליד שלשה ילדים: מיה, אילאיל ודוד. בין באי ביתם היו אנשי רוח ידועי שם ואנשי צבא בכירי דרגות. באום נפטר במאי 1999 בגיל שבעים ממחלה. על שמו נקרא רחוב בשכונת הר חומה בירושלים.

אז מה

למה מטורף? כי הוא חשב מחוץ לקופסא? כי הוא לא תמיד "עבד" לפי הספר? גם מאיר הר ציון ניתק את קשריו כמעט לחלוטין עם אריק אחרי ההתנתקות, אז גם הוא מטורף? הייתי מאוד רוצה שיהיו לנו היום כמה מטורפים כאלה בעמדות מפתח בצה''ל..כמו באום , עמוס ירקוני, ועוד.. אני בטוח שאם הוא היה באזור קבר יוסף בזמנו, הוא לא היה מחכה לאף אחד ומדחת יוסף היה איתנו היום.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ציטוט:

במקור נכתב על ידי salak חייו האישים בצעירותו נודע באום כבריון קשוח: הוא היה בעל שרירים ורם קול והיה מעורב במספר תגרות.

אל תשכח להוסיף את הסיפור שהוא הרג חמור במו ידיו באגרוף יחיד לרקה.
אישוש על כך מצאתי במספר מקורות. יש לברר עם יוצאי 101 (אולי עם מאיר הר-ציון).

מה עשה לו החמור? [או שזה היה חמור בשירות הפתח'?].

... לא זוכר. אבל קראתי על זה לפחות בשני ספרים שונים אודות 101 בנערותי.

זה הרמה להנחתה-

זה היה חמור נעורותי...????

וואלה, התקלת אותי. אני זוכר שזו היתה בהמה, אולי פרד...

לינק נוסף (יותר על 101):
http://hydepark.hevre.co.il/topic.a...8&forum_id=8997

מאיפה הבאת בכלל את החוצפה לכנות אדם "מטורף" ?

הכרתי את שלמה באום הרבה שנים, אחד האנשים המרשימים שהכרתי, ואני אפילו לא מתכוון להשיב לשאלתך החצופה.

! This is Sparta

האמת היא שזו היתה פרובוקציה ילדותית כדי למשוך אנשים להגיב באשכול.
באום היה שנוי במחלוקת פוליטית, אדם שהמערכת הצבאית לא ידעה להסתדר אתו (וההפך) ונטול רחמים כשמדובר בערבים. מטורף הוא לא היה.
לדעתי הוא היה גם גאון טקטי ומהאנשים הבודדים ששינו את צה"ל באופן מהותי (ולטובה).
אם הרגזתי אותך יותר מדי בכדי שתתרום מידע מהיכרותך ארוכת השנים אתו - חבל.
אתה יכול, עם זאת, ללכת לערך בוויקיפדיה ולשנות את ההשמצות הפרועות שכתבתי שם. אחרת מיטב הנוער הישראלי יקרא אותן ויפגע.

נ.ב. בגלל אופי הפורום, אולי כדאי שנתמקד, לפחות בדיון כאן, בעשייה הבטחונית שלו ולא בפוליטית.

אז מה

המוח של יחידת ה-101

לפני עשר שנים בדיוק נפטר שלמה באום, מהנועזים בלוחמי ישראל וממעצבי תורת הלחימה של צה"ל וגם בליין, איש רוח והוגה דעות מקורי. בתו, אילאיל באום, נפגשה עם חבריו הרבים, המספרים על לוחם שלא הסכים להתפשר ולא נפרד מהרובה מאז גיל 17 ועד יומו האחרון
אילאיל באום

תמיד היינו משפחה מיוחדת, אבל את זה אני יודעת להגיד רק היום, במבט לאחור. כי בשבילי העובדה שבין אמא לאבא היה הפרש של 22 שנה לא הייתה יוצאת דופן. גם לא העובדה שגרנו באחד המקומות היפים בירושלים, שבין באי ביתנו היו אנשי רוח ידועי שם ואנשי צבא בכירי דרגות, וגם לא העובדה שאבא היה זה שנמצא תמיד בבית ואמא בעבודה. רק מאוחר יותר, כשאנשים התבלבלו לחשוב כי אבי הוא בעצם סבי, התחלתי לשאול שאלות.

מה ששמעתי מחברים וגם מזרים שלא הכרתי זה שאבא שלי היה אחד הלוחמים הנועזים של צה"ל, שידע לבנות תורות לחימה וגם ליישם אותן בקרבות ובפעולות מעבר לגבול. תמיד זכרו שהוא היה האיש הראשון שאריק שרון קרא לו להקמת ה-101, יחידת הקומנדו הקטנה ששינתה את צה"ל. כשאבא נפטר אמר עליו חברו הקרוב האלוף ישראל טל: "הוא היה אחד האנשים הנועזים בקרב לוחמי ישראל. בכל מה שנוגע לאמנות המלחמה והמחשבה הצבאית ראיתי בו מופת, ומבחינות רבות הייתי תלמידו".



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mynet.co.il/PicServer2/02022009/1946546/yTIK009650_wa.jpg]


שלמה באום (משמאל), עם אריאל שרון (מהאלבום המשפחתי)


אבא שלי, שלמה באום, הלך לעולמו בגיל 70 לפני עשר שנים בדיוק, כשהייתי בת 16. עדיין קשה לי להגיד מת, כי מת זה מישהו זר. שנים לאחר פטירתו עוד נמשכו טלפונים של אנשים שחיפשו אותו. לפעמים, ברגעי חולשה, הייתי עונה שהוא פשוט לא בבית, או, אם נח עלי מצב רוח של הומור שחור, הייתי אומרת שהוא עבר לגור בגבעת שאול.

עשר שנים הן תירוץ טוב לנסות לתאר את הדבר החמקמק הזה שנקרא אבל. אחותי מיה, כיום בת 32, מנסה לתאר את התחושות: "בימי השבעה הראשונים לא יכולתי אפילו לדמיין איך ייראו חיי עשר שנים אחרי. אבל אחרי עשר שנים עוצרים בשביל לאחוז בזיכרונות לפני שייטשטשו לחלוטין.

"אבא היה בעל ידע רחב בצורה בלתי רגילה. כשהייתי בכיתה ד' ביקשתי ממנו עזרה בשיעורי הבית. השאלה שעליה נדרשנו לענות הייתה: 'מה היו התוצאות השליליות של מלחמת איראן-עיראק?'. אבא אמר 'היו לה רק תוצאות חיוביות מבחינת ישראל'. ומה שהתחיל בבקשה תמימה הפך להרצאה רחבת יריעה על המלחמה, תולדותיה, האידיאולוגיה של כל צד וההשלכות. אני זוכרת את עצמי כותבת עד מאוחר בלילה.

"למחרת הגעתי לכיתה בלב כבד. המורה התחלחלה מהתשובה ושאלה מאיפה שאבתי את הרעיונות האלה, עיקמה את האף בנימוס והמשיכה הלאה. מאז למדתי שאם איני רוצה לגרום למורים שלי זעזועים מיותרים, כדאי להיעזר באמצעים קונבנציונליים להכנת שיעורי הבית. ואבא שלי - הבנתי כבר בשלב הזה, ממש לא עונה על ההגדרה של 'קונבנציונלי'".

המהפכה היחידה בצה"ל

אבא לקח חלק כנער בפעולות ההגנה לפני קום המדינה, לחם במלחמת השחרור, בששת הימים ובמלחמת ההתשה. בתחילת שנות ה-70 נקרא לסייע לאריאל שרון בחיסול הטרור ברצועת עזה, שמוגר כליל למשך שנים ארוכות. לאחר מכן השתתף במלחמת יום כיפור ובמלחמת שלום הגליל. אך מעל לכול זכור שלמה באום כמי שיחד עם אריק שרון הקים ופיקד על יחידת ה-101 - קבוצה קטנה של לוחמים שהוקמה ב-1953 - והצליחו לשנות למשך שנות דור את צה"ל ולהציב ללוחמיו סטנדרטים חדשים של לחימה ודבקות במטרה.

אבא היה מאלה שנשארו בצבא אחרי מלחמת השחרור. שרון הכיר אותו כשפיקד על סיירת גולני בראשית שנות ה-50 ואבא היה הרס"פ שלו, שפיקד על יחידות המשנה של היחידה בפעולות שונות. זמן קצר לאחר מכן עבר אריק לירושלים ללמוד באוניברסיטה ואבא חזר למשק הוריו בכפר יחזקאל. יום אחד, בקיץ 1953, אבא חרש את השדה ושמע צפצוף טנדר. אבא ניגש לנהג וזה הושיט לו פתק משרון: "שוב רצחו שני יהודים. הממשלה החליטה סוף סוף על פעולת תגמול, ואינני רואה סיכוי להצלחתה ללא השתתפותך. קח את נשקך האישי ותגיע לירושלים".

יעד הפעולה היה פיצוץ ביתו של מוסטפה סמואלי מנבי סמואל, שנשבע להרוג מאה יהודים. את סמואלי אמנם לא הצליחו להרוג, הוא נפגע שנים לאחר מכן בידי משמר הגבול, אבל ביתו פוצץ. שמונת הצעירים שקיבץ שרון לפעולה היו הגרעין שסביבו הוקמה ה-101. אבא בנה את תוכנית האימונים של היחידה וגם נתן לה את שמה, שאותו אימץ מיחידת גרילה שהקים הקצין הבריטי אורט ווינגייט, מפקד "פלוגות הלילה", שאותו העריץ אבא כנער, באתיופיה ואריתריאה.

היחידה פעלה רק חצי שנה, מאוגוסט 53 עד ינואר 54, כשבשורותיה פחות מ-60 חיילים ומפקדים, אך ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין מכנה את ה-101 "המהפכה היחידה שהתחוללה עד היום בצה"ל. עד 101 היה ארגון ההגנה. מהפכת ה-101 הייתה נטו שלמה. נכון שיש צורך באנשי הביצוע, אבל באום היה מחלקת השכל של ה-101. אריק שרון היה שר החוץ ושלמה באום שר הפנים.

"הוא לא היה רק התיאורטיקן, אלא גם המאמן שהכשיר את הלוחמים בזמן ששרון היה תמיד בחוץ, נפגש עם הדרג המדיני ומארגן מבצעים. שלמה בנה את תוכנית האימונים, הוא אימן את החיילים וגם עסק בחקר ובנושא הפקת הלקחים, דבר שלא היה כמעט קיים אז בצה"ל".

ב-101 שימש אבא כמפקד משנה על פשיטות אחדות, לרבות הפשיטה למחנה הפליטים אל בוריג' בעזה והפשיטה על קיביה, שבה נהרגו 69 איש, בהם נשים וילדים. בעקבות הסערה שקמה בארץ ובעולם לאחר הפעולה הודיע דוד בן גוריון בכנסת כי שום יחידה של צה"ל לא עזבה בלילה את בסיסה וכי הפעולה הייתה נקמה של חברי קיבוצים צעירים. לאחר הפעולה נקראו שרון ואבי אל בן גוריון והיו בטוחים כי יודחו או לפחות יינזפו. אבא תיאר כיצד כשנכנסו לחדרו של בן גוריון הוא קם לכבודם ואמר "בחורים, אני רוצה לברככם על פועלכם המבורך. לצערי איני יכול לעשות זאת בפומבי".

אחרי שנים סיפר אבי בראיון: "בפעולת קיביה פוצצנו 43 בתים. לצה"ל היו פנסי כיס עוד מהצבא הבריטי, מין דבר שבקושי רואים איתו. נכנסנו עם מגפון, מאירים בפנס וצועקים – 'אם יש פה מישהו שייצא, כי אנחנו עומדים לפוצץ אותו'. היו כאלה שקמו ויצאו. ואז, שמים חומר נפץ ומרימים את הבית. כשחזרנו דיווחנו על 11 הרוגים. זה לא שדיווחנו שקר, פשוט לא ידענו. גם אנחנו הוכינו בתדהמה".

http://www.mynet.co.il/Ext/Comp/Art...3706892,00.html

! This is Sparta

כתוב "הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתוני "ידיעות תקשורת"

אז מה

אורד ולא
אורט.

אורט בראודה
אורט סינגtלובסקי
אפילו אורט ביאליק! (בטח קרוב של חיים נחמן)

אז מה

למה מטורף? בגלל הדעות הפוליטיות שלו? בגלל שהתנגד לאוסלו? האשכול לא שייך לפורום!!!
ואחסוך מכם מה אני חושב שבאמת.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אולי אתה יכול לפרט על החמור/פרד שכביכול חוסל בנגיחה או בעיטה או מה שלא יהיה?
זה פרט שדווקא מעניין אותי.

לא אותי. לא מחפש את האמת מאחורי כל צ'יזבאט מימי הפלמ"ח.
מה גם ששמעתי צ'יזבאט זהה באופן מחשיד על תריסר דמויות שונות.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

נדמה לי ששמעתי את אותה מעשיה על דירהלי ז"ל מסיירת גולני, ולהבדיל גם על איזה ערבי גדול שעסק בטרור.

מספרים אותה גם על "סוראמללו" המקורי רק ששם הוא נגח במצחו של החמור, וזה הונצח גם בסרטי קונאן הברברי, רק שאת מקום החמור מילא גמל מלוכלך ורעשני.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

זה היה באיזור יפו והמונטקע'ה?

יוסי דירהלי שהיה מ"פ באגוז ונהרג מפגז?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

יתכן - זה לא שם נפוץ כל כך...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

סיפור עצוב- כל יום זיכרון, כבר כמה שנים, יש באתר YNET אפשרות לכתוב לנופלים. יש אחד, שכבר מעל 8 שנים ברצף כותב על המ"פ האהוב שלו יוסי דירהלי. יוצא שכל יום זיכרון אני נכנס לזה רק כדי לקרוא עליו, וזה מעציב אותי כל פעם מחדש שגם אחרי 30 שנה הזיכרון לא נמוג.

הנה תגובה שלו מ-2002: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1837068,00.html
"בשנה שעברה, ביום הזכרון, כתבתי, בפרויקט הזכרון שהתנהל כאן, על יוסי דירהלי. וכעת אני חוזר וכותב אותם דברים. ואם ישוב פרויקט הזכרון הזה גם בשנה הבאה, אחזור ואכתוב את אותם הדברים ממש. וכך אעשה מדי שנה,ותהיה זו המצבה המילולית הקטנה שאני מציב לדרהלי:

תמיד, ברגע שנשמעת צפירת הזיכרון, יוסי דירהלי קופץ לי אל מול העיניים. הוא החלל הנצחי שלי, ואל תוכו מתכנסים כל החללים האחרים שצברתי לי במהלך השנים.
כמעט שני מטרים גובהו, מן צירוף מדהים של אטלס ואפולו. חוצפן, חזק, נועז וחסר אחריות.
כל פיקוד צפון של אז, 1973, הכיר אותו, את יוסי דירהלי המ"פ המהולל מסיירת 'אגוז' - מעוטר בצל"ש (על חילוץ נועז, מתוך שדה מוקשים, של רועה דרוזי שרגלו נקטעה); גבר שכל הבנות היו מחסירות פעימה במחיצתו; ענק שמקלע המא"ג היה תלוי על כתפו כאילו היה איזה 'עוזי' קצוץ קנה עלוב.
לך תבין איך הילד הזה מיפו, יתום מאב, בן למשפחה גרוזינית עמלה, תלמיד ביה"ס של המיסיון, הופך ל: ד י ר ה ל י - האחד והיחיד. אותו דירהלי שללכת אחריו לאיזו חדירה לילית בלבנון - זה פתאום משחק ילדים; דירהלי שהפעם ההיא שבה טרפנו יחד סרדינים מקופסא, בשלוש לפנות בוקר על תל קפוא ברמת הגולן –נרשמה לעד כחוויה הקולינרית הגדולה של חיי.
לא הכרתי הרבה אנשים שהייתה בהם את היכולת הזו לגרום לאנשים אחרים להתמכר אליהם. יוסי דירהלי היה כזה, ובלי כל מאמץ. כריזמה בהתגלמותה.

בסוף, באיזו תקרית אש טיפשית ברמת הגולן, מצא אותו רסיס סורי תועה וננעץ דווקא בעורפו של יוסי, ברווח הזעיר שבין הקסדה לצוואר.

היו לי חברים אישיים, קרובים ממנו. אבל שום ידיעה על חייל שנהרג לא הכתה אותי בהלם ובאלם שכאלה, כמו הידיעה על נפילתו של דירהלי. וכך, שנה אחרי שנה, הוא מתייצב לפני, עם הישמע הצפירה, נעמד מלוא קומתו ו... מחייך. "


וככה כל שנה...

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

נוגע ללב. האם גם השנה הוא כתב ?

כמובן. וכל שנה הוא גם נמצא בתגובות הראשונות. כאילו הוא מחכה לזה כל השנה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3706668,00.html

תגובה 2.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

נהרג בנובמבר 1972, בהפגזה סורית, בתוך קונייטרה , ליד בסיס של אגוז.

נועם, אני מניח שהשאלה הופניתה אלי. אאלץ לחפור בבוידם כדי למצוא את הספרים אודות 101, או על אודותיו בכפר יחזקאל טרום 101. כשאמצא, אחזור אליך. בינתיים ייתכן ומישהו כאן יאושש.

אינני זוכר בדיוק את פרטי המקרה, איזו בהמה, ומדוע [אם אינני טועה מדובר בבהמה שהשתוללה וסיכנה אנשים]. ובד"כ זכרוני אינו בוגד בי באירוע מסוג זה שתואר בספרות.

אני עדיין מחכה.
כל הפרלמנט מחכה כל שבת שתספר לנו מה היה.
או שאצטרך להתחיל לברר בעצמי
[חוץ מדיווח של SML למטה שלדעתי יכול לאכלס פרק שלם של MASH].

אולי באמת כדאי שתפסיק. החיבור שלך בין הכינוי (הלא מתאים) לבין הסכם אוסלו הוא כולו יציר כפיך. ברכותי - הצלחת להכניס שוב פוליטיקה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אין טעם להמשיך את הנושא, מאז שיש הודאה בפרובוקציה מכוונת. אבל לשאלתך:
מאמר קצר על אדם אם ארבעה חלקים חלקים, מצא את ה"טירוף": הקדמה: תיאור כללי, א. פעילותו הצבאית ב. חייו האישיים ג. פעילותו הפוליטית.
בא' אין טירוף, ב' אין טירוף, אם מה נשארנו?? נו ביטיס, עדיין "המצאה שלי" או לוגיקה לכיתה ג' ?

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

המצאה שלך והרצון העז שלך למשוך לפוליטיקה.
אם אתה לא מסוגל לרסן את עצמך, אני אעשה את זה.
יש לך התרעה קבועה לפני חסימה. בכל פעם שתתבטא בנושא, תחסם מיידית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הפרשנות שלכם ל"פוליטיקה" מאוד מאוד רחבה: ובעבר כללה נושאים כמו: מלחמה פסיכולוגית, תעמולה, מוראל וכד'...

החוקים שלכם גם נוקשים מאוד, גם קשה לענות או להסביר לכם וגם לא חלים בצורה שיוויונית (ר' לקרוא לבאום "מטורף").

אני יודע, פרום הוא לא דמוקרטיה. אבל זה גם לא פורום סגור. הוא נתקע בין העולמות, בין פרום מקצועי לבין פורום חובבים. המתח הזה יוצר קשיים מיותרים. אני לא מקצוען. סתם מילואימניק שקורא כתבות באינטרנט. אבל אני מרגיש כאילו אני צריך "לאשר" כל הודעה שלי מול קבוצה מצומצמת של "בעלי בית". האם זו מטרת הפורום?

אודה אם תבהיר את עמדתך, שכן דעתי מייצגת לא מעט כותבים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

עמדתי היא שמי שלא מסוגל שלא לברוח לפוליטיקה, כפי שאתה עשית כרגע - ירוסן.
(משום מה, "כותבים רבים" מסוגלים לעמוד בהבחנה הזו ולשמור על איזון - אתה לא.)

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא נכון, כותבים רבים שחושבים כמוך ולכן האכיפה לא שיוויונית.
זה כמובן מחמיא מאוד שאתה ואחרים לא מחמיצים אף הודעה שלי. אבל זה לא מספיק.

קרא את האשכול הזה הודעה הודעה... ותבין למה אני מתכוון.

אני לא הולך לדווח על הודעות שלא מוצאות חן בעיני. אבל אני מקווה לקצת יותר סובלנות.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

המונח "מטורף" הוא פרובוקטיבי שלא לצורך.

טיפוסים כאלה בדרך כלל מכונים maverick - "מופרע", "נונקונפורמיסט" וכו'. בדרך כלל הם פורחים ומשגשגים בדרגי הפיקוד הטקטיים בצבא, אבל מאוד שנויים במחלוקת, לא מסתדרים בהכרח עם הממונים עליהם או פקודיהם, ובמסגרות אזרחיות נוטים לתפוס פינות רדיקליות מבחינה פוליטית (לאו דווקא מהצד הימני של המפה) ולהתבודד, או סתם להתמתן ולהיכנס למיינסטרים.

המאפיינים: הברקות טקטיות בצד התנהלות אישית שנתפסת לכל הפחות כיוצאת-דופן.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

מהמפקדים הראשונים של ה- SAS במדבר: ענק אירי צבעוני למדי: רוברט בלייר "פאדי" מאיין. Robert Blair "Paddy" Mayne

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

שהיה קצין מבריק במיוחד, יצירתי, נועז ביותר ומטורף על כל הראש (או "אקצנטרי", למי שמעדיף כינויים רכים יותר).

האם מישהו מזהה את המצולמים ? (חוץ משלמה באום בעיגול)
אאל"ט - במרכז גורודיש.

האם אתה בטוח שזהו שמואל גורודיש במרכז התמונה ?

אגב סיירת-7 ישבה ב"נפח" עדבערך ינואר 1969 (לא זכור לי במדויק, אשמח על תיקון) עת עברה עם חטיבה 7 ל"מחנה נתן" מדרום לבאר-שבע. סביר אם כך להניח שהתמונה הזאת שברקעה נוף צפוני (...) צולמה לפני כן. באותה עת היה באום ז"ל רס"ן ופיקד על הסיירת הזאת.

אל"מ שמואל גורודיש היה אז מח"ט - 7 (טנקי "שוט" - סנטוריונים....), והיה מפקדו של "שלימה" ('ל' בצירה, 'מ' בסגול). גורודיש ובאום היוו שני קטבים מנוגדים באופיים. לא שררה ביניהם אידיליה מוחלטת, אולם בצה"ל הוחלט כי אם שלימה חוזר לצבא - הוא חוזר תחת פיקוד של קצין בכיר "מסודר" וכזה היה גורודיש. היו שחששו ממתן חופש פעולה גדול מדי לשלימה.

ומילה על "מטורף" וכינויים שכאלה - הכרתיו די טוב גם בצבא וגם בערוב שנותיו באבו-טור בביתו בירושלים. אנו קראנו לו אז "משוגע" קראנו לו "מופרע". מי שרצה קרא לו "מטורף" אבל לא היו אלה כינויים של גנאי. כך שאין להתרגש מכך. גם הוא עצמו לא התרגש מכך ולהערכתי הדבר אף נעם לו איפושהו....

מוצמדים אליו סיפורי גבורה ואגדות שקשה היום לאמתן או להפריכן. גם אז היו כאלה. העובדה שספר כזה או אחר מתאר חמור, פרד, או דג-זהב... שקיבל ראש'יה משלימה והחזיר נשמתו לבורא, אין בה לכשעצמה לאמת שום סיפור שכזה. האיש היה אמיץ, לוחם ללא חט. אמרנו אז גם משהו על מידות "אשכיו" - והוא ידע על כך... האיש גם היה די משכיל ברמת השיחה. אכן היה גם מפקד בעל חשיבה עצמאית ומקורית. אולם בסוף שנות ה- 60, לאחר מלחמת ששת הימים, צה"ל הכיר בכך שהשריון הוא עמוד השדרה (על הקרקע) ולא החי"ר בהגנה על המדינה. בשריון, ובכלל בלחימה במאסות גדולות (לעומת יחידות גרילה קטנות) החשיבה וניהול הקרב חייבים להיות מסודרים, מבוססי משמעת ונוהלים. באום ז"ל התאים יותר להפעלת כוחות קטנים נוסח ה- 101. ולכן לא ממש התאים למסגרות השריון בהן שרת אולם צה"ל הכיר בערכו. כל זמן ששרת תחת "משמר" הממונים עליו.

היינו באים אליו לביתו לשמוע ולהתווכח. לא היינו "עולים אליו לרגל" שכן לא סגדנו לאיש. היו שראו בו אל עלי אדמות, אחרים כלל לא. אני מנוי על הקבוצה השנייה.

ועל דעותיו הפוליטיות - כאן לא המקום לדון.

אי שם בין "גאון" ל"מטורף" שמור בתודעתי שלי תא שאני נוטה לקרוא לו "מיוחד" או "שונה". אכן יש מקום לכולם .

יהי זכרו ברוך.

עד כמה שידיעתי מגעת המצב היה הפוך: גורודיש היה זה שמינה את באום למפקד סיירת 7 אחרי מלחמת ששת הימים, עד אשר אברהם אדן (ברן) מונה למפקד גייסות השריון ועשה הכל, וגם הצליח, לסלק את באום.
אין אנשים השונים באופיים משניים אלו.

למה? כמו תמיד, בגלל מלחמות היהודים. ברן היה מתנגד גדול לגורודיש, בספרו הוא מתאר איך הוא ניסה לשכנע את הרמטכ"ל דדו לסלקו מהפיקוד, ואת באום הוא שנא בגלל הקשר שלו עם שרון, אותו הוא שנא יותר מכל, וזכורים המריבות ביניהם במלחמת יום כיפור.

מכל מקום, באום היה אחד מאנשי הצבא הדגולים שהיו לנו, ומבצע רביב שהוא הגה, מבצע שאין שני לו בנועזות שלו ובתצאותיו, הוא עוד הוכחה לכך.

חיל השריון: אוכלים חרא. נושמים אבק. חושבים גריז. יוצאים זבל. ישנים בעמידה. נלחמים בישיבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מיקיטל האם אתה בטוח שזהו שמואל גורודיש במרכז התמונה ?

ממש לא בטוח. לכן כתבתי אאל"ט ...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מיקיטל אגב סיירת-7 ישבה ב"נפח" עדבערך ינואר 1969 (לא זכור לי במדויק, אשמח על תיקון) עת עברה עם חטיבה 7 ל"מחנה נתן" מדרום לבאר-שבע. סביר אם כך להניח שהתמונה הזאת שברקעה נוף צפוני (...) צולמה לפני כן. באותה עת היה באום ז"ל רס"ן ופיקד על הסיירת הזאת.

בדיוק. הנה קצת השלמות.

מייד לאחר מלחמת ששת הימים (לאחר מסדר הסיום בג'בל ליבני) קבעה החטיבה את בסיסה במחנה האו"ם ברפיח למשך מספר חודשים. בחורף '67 עברה החטיבה לרמת הגולן. המפח"ט ישב בבנין בית החולים בקונטרה. גדודי החטיבה היו גד' 53 (אאל"ט בבסיס בגזרת בנטל), גד' 82 (אאל"ט בבסיס בגזרת עליקה), גד' 9 - גדוד החרמש החטיבתי, וסיירת החטיבה (שלפני כן היתה בפיקודו של אורי אור). גד' 79 (גדוד הפטונים בפיקודו של חיים ארז - סגנו לשעבר של המג"ד אהוד אלעד ז"ל) עבר לחט' אחרת.

במקביל החל להבנות מחנה נפח כולו חדש בבניה טרומית. באביב '68 עברו למחנה נפח המפח"ט והסיירת. התמונה לבטח נלקחה ברמת הגולן. בתחילת '69 (לערך) עברה החטיבה למחנה נתן, עוד לפני כן, כבר השתתפו מס' פלוגות של החט' בפעילות מבצעית בתעלה.

תודה. רק תיקון קל - סיירת-7 ישבה בבתים העזובים של הקצינים הסורים במחנה "נפח" עד לירידתה למחנה-נתן כאמור. לא זכורים לי ב"נפח"בתים טרומיים נוספים בתוקפת שהייתה של הסיירת שם אבל ייתכן מאד שהיו גם כאלה.

החל ממחצית 69' ירדה ה"מבצעית" של הסיירת לתעלה שם ביצעה תצפיות ארוכות טווח ומארבים בגזרות הדרומית והמרכזית (לזכרוני שימוש לילה ראשון ב- SLS !! רבותי...). בחודשי פריסתה של ה"מבצעית" בתעלה, דומני שהיא הועברה (זמנית) תחת פיקוד חט' 401 שתפסה אז את הקו. בסביבות מרץ-אפריל חזרה ועלתה "מבצעית-7" למחנה נתן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מיקיטל תודה. רק תיקון קל - סיירת-7 ישבה בבתים העזובים של הקצינים הסורים במחנה "נפח" עד לירידתה למחנה-נתן כאמור. לא זכורים לי ב"נפח"בתים טרומיים נוספים בתוקפת שהייתה של הסיירת שם אבל ייתכן מאד שהיו גם כאלה.

צודק ! מדהים שאתה מזכיר לי את הבתים העזובים עכשיו. אגב, מאיפה לך מקור האינפו הזו ?

אז בדיוק כך - הסיירת ישבה בבתים העזובים. ובמקביל, בטווח יריקה, צפון-מזרח לשם (לא יותר מ 1 ק"מ) הוקם בסיס נפח החדש מבתים טרומיים (אז - בערך 20-15 מבנים) ובו ישבנו אנו - מפח"ט 7 !

בידי מספר צילומים מאז (1968) מהשרות במחנה נפח ה"חדש" ...

הי מיקיטל, חפרתי ומצאתי שתי תמונות, דוגמית מייצגת של בסיס נפח המחודש (של אז, 1968).

במבט אל השקיעה (מבט למערב) אפשר להבחין בקדמת התמונה בבתים הבהירים הסורים הישנים הנטושים, והבתים החדשים (הטרומיים) האפרפרים ברקע מאחוריהם. בתמונה השניה, ניתן להבחין ברקע דוגמית של אחד מהמבנים הטרומים החדשים של אז.

ואז הוצנח מהאזרחות לתפקיד מפקד פלס"ר 7 בשנת 68?ידוע לך איפה היה בין לבין? וכשהוא נדחק ע"י ברן מהחטיבה אריק לקח אותו מיד לפד"ם לפרוייקט העזתי?

אז מה

אינני יודע במדויק מה עשה שלי'מה בכל השנים שבין שחרורו מהצבא לבין גיוסו מחדש בשנת 1968. אני יודע שבשנים הללו בהן התגורר במורדות גבעה הפונים לעמדות הלגיון הירדני באבו-תור, היה בין היתר פעיל במפלגת רפ"י בה היה מזכיר הסניף הירושלמי (עת חבר אחר, יצחק נבון, לימים נשיא המדינה, היה סגן יו"ר הכנסת...)

חברותו של באום ברפ"י דאז גם היא קוטבית ורחוקה מהלך משנתו הפוליטית בשנים שלאחר מכן.

זאת הערה ותשובה חלקית לשאלך אולם אני מבקש להמנע מלהכנס כאן לדיון פוליטי. תודה.

שלמה באום היה אחד מהפעילים המרכזיים של תנועת נאמני הר הבית.

אלמנתו, אילנה באום, עבדה כעיתונאית בחדשות, ידיעות אחרונות ואולי גם מעריב.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

במלחמת יום כיפור שרת רס"ן באום (על קביים, אחרי תאונת דרכים קשה) כמג"ד גדוד המילואים 112 שהיה אמור להגן על ראס-נצרני שבמיצרי טירן, אבל בפועל לא השתתף בלחימה. יתר על כן, בתחילת הלחימה לא היה לשתיים מהפלוגות שלו נשק.
פעולתו הראשונה של באום במלחמה היתה ל"החרים" את נגמש"י הסיירת מהימ"ח, בנימוק שאחרת לא יוכל להגן על שדה התעופה (הטנקים שיועדו לכך היו מקולקלים). אי לכך נאלצה הסיירת של חטיבה 99 לרדוף אחרי הקומנדו המצרי ברגל...
באום הקהיל סביבו את פיקוד הגדוד ועסק רוב היממה בניתוח מהלכי המלחמה, אותם ביקר בחריפות יוצאת דופן. היו לו מקורות מידע משלו בכל צהל וכמעט על כל קצין שסיפק לו מידע טען כי היה איתו בקורס קצינים. לתהייתנו הסביר כי היה שלוש פעמים בקורס קצינים (משני הראשונים הודח).
על הפיקוד הבכיר של צהל דיבר באזני פיקודיו לא רק בזלזול, אלא בתיעוב, מאשים אותם בטיפשות פחדנות ובעיקר בכך שלא שעו לעצותיו הנבונות.
את משאו היומי היה מסיים תמיד באימרה - "רק תנו לי, ואני כובש את לוב עם הבטליון שלי".
כשהגיע סוף-סוף הנשק וחולק לפלוגות זרק אחד החיילים במחאה את הרובה שקיבל ארצה וצעק "קוס אמק צהל".
בתגובה הורה באום להגיש נגדו תלונה על הפקרת נשק. (נרגנות על צהל היתה לדעתו נחלתו הבלעדית).
החייל הודיע שיסכים להישפט רק בבית דין ולא בפני באום המגד. באום אמר שלפיכך לפי החוק הוא מכניס אותו למעצר עד למשפט, וכיון שמדובר בזמן המלחמה זה יהיה מחבוש שדה.
במרכז המאהל, תחת כיפת השמיים, נמתחה קונצרטינת תייל בצורת מעגל, ולתוכה הוכנס החייל הסורר והוצבו עליו שני שומרים חמושים. החייל אכל שתה ועשה שם צרכיו כשהוא לא חדל לזעוק "קוס אמק צהל". זה נמשך כך למעלה משלושה שבועות, עד ש 112 הועברה לבלוזה.
באום הזמין מוביל טנקים הקונצרטינה נמתחה עליו ובתוכה החייל - וכך נסעו לבלוזה.
בישיבות היומיות האינסופיות התפאר באום שהוא אלוף צהל בלהרוג ערבים "למרות הפור הגדול".
בין היתר זקף לזכותו הרג מסיבי של שבויים ונכנעים.
הוא הגיע להתנגשות גלויה, על סף אלימות, עם אלוף הפיקוד שייקה גביש שבגליון ההערכה שלו רשם על באום שלוש מילים: "בכלל לא בסדר".
שפתו היתה גסה ופוגענית ועם זאת מצא צורך לכנס, כל יום שישי, את הגדוד לעשות קידוש ולשאת בפניו נאום גדול על ציונות, ערכים מורשת ישראל וקדושת הארץ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי SML במלחמת יום כיפור שרת רס"ן באום.... הוא הגיע להתנגשות גלויה, על סף אלימות, עם אלוף הפיקוד שייקה גביש שבגליון ההערכה שלו רשם על באום שלוש מילים: "בכלל לא בסדר". שפתו היתה גסה ופוגענית ועם זאת מצא צורך לכנס, כל יום שישי, את הגדוד לעשות קידוש ולשאת בפניו נאום גדול על ציונות, ערכים מורשת ישראל וקדושת הארץ.".

מאחר שכל דבריך מתארים את שלמה באום במלחמת יום כיפור, האם ניתן להבין שאלוף הפיקוד במלחמה זו היה שייקה גביש ?

להבנתי, בגלל שהמטכ"ל היה מאוד לא מרוצה מתפקודו של גורודיש כאלוף פיקוד דרום- הפרידו מפד"מ את דרום סיני והפכו אותו לפיקוד "מרחב שלמה" תחת ישעיהו גביש, ומעל גורודיש הוצב בר-לב. צה"ל לא אוהב להדיח תו"כ לחימה.

שאחרי שגביש (ובאום) עזבו את מרש"ל - מונה דווקא גורודיש במקומו כאלוף פיקוד מרש"ל.
וזו פרשה מצמררת בפני עצמה...

http://www.britishpathe.com/video/i...border-dispute/