היום מצויין יום השנה ה-61 לניצחון על גרמניה הנאצית. מזל טוב וחג שמח!

המלצה לכל המתעניינים בצבא האדום - להקליט מחר שעות על גבי שעות מערוצי הטלוויזיה הרוסיים - סרטים היסטוריים על המלחמה, מופעים, ראיונות עם וטרנים, ולא לשכוח - בשעה 10 בבוקר שעון מוסקבה - מצעד הניצחון בכיכר האדומה.

הידד לותיקי הצבא האדום החיים בישראל!

פשוט לא יאומן מה שהיה, לא יאומן.

מי ייתן ואותם חיילים וקצינים של הצבא האדום ושל בעלות הברית
יזכו לחיים ארוכים ומבורכים.


ויהי זכרם של אלה שנפלו במאבק המקודש הזה נגד הרוע ברוך!
אכן במותם ציוו לנו את החיים.


נ.ב
סתם עוד משהו שרציתי לשתף אתכם-
אני רק רוצה לציין שתמיד ב9 במאי כשכל הווטרנים יוצאים לרחובות עם כל העיטורים והמדליות שלהם
זה פשוט מרגש ויפייפה לראות אותם בגילם הולכים זקופים וגאים.
ולדעתי גם הנוער ובכלל הישראלים לא לוקחים את היום הזה במלוא הרצינות,ולעיתים נשמעים גם קריאות וצחוק לעבר אותם הקשישים שלחמו לתרמו רבות למעננו.
ופשוט כואב וחבל לראות אותנו כחברה ככה.
אשמח לשמוע את דעתכם בעניין.

"ארדוף אוייבי ואשיגם,ולא אשוב עד כלותם.."
ארזי הלבנון לשחם
-931-

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img211.imageshack.us/img211/513/300pxredarmysoldiersraisingthe.jpg]


אני מודע לכך שיש הכרה רישמית ביום הזה, מישהו אולי יכול להגיד לי איך זה בא לידי ביטוי?

ובקשר ליחס הישראלים, אני חושב שזה נובע מפער תרבויות, בישראל אין את כל המנהג הזה של איגודי ווטראנים ולבישת מדליות.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

בכל יום עצמאות מתקיים ברעננה מצעד מחולות של כל בתי הספר בעיר לאורך הרחוב הראשי של העיר (רח' אחוזה) לפני תחילת המצעד והמחולות צועדים לאורך הרחוב עולים אשר הגיעו לארץ במהלך השנה החולפת ותמיד צועדת גם קבוצה של וטרנים ו"וטרניות" שלחמו במלחמת העולם השנייה נגד הנאצים כשהם עונדים את שלל מדליותיהם .
לצערי אף פעם איני משכיל לקחת איתי את המצלמה....

זה ללא ספק מחזה מעורר כבוד והערצה !

יש בארץ גם קבוצה חביבה של וטרנים של הצבא האנגלי. אנגלים עד הסוף הם מצחיקים עם בגילם המופלג ויכולים להשיג לא מעט צעירים בהליכה מהירה. הנה שניים מהם מניחים זר בטכס הזכרון המרכזי לחללי חבר העמים ברמלה.

.

לאותם מיליונים של חיילים ואזרחים מכל העולם שהשתתפו במלחמה הקשה ביותר נגד הרוע הנאצי.
ואני אישית מצדיע ואומר תודה לחיילי צבא האדום ולשני סבים שלי אהרון ז"ל ואיליה שיהיו לו חיים ארוכים, שנלחמו אחד כחייל ואחד כפרטיזן בשטח כבוש ביערות בלרוס ונפצעו בקרבות ולשני סבתות ז"ל - נינה וביילה שסרדו כיבוש, גטו, וגירוש ולמרות הכל נתנו חיים לדור הבאה.

http://english.pobediteli.ru

pobediteli = המנצחים

ולא לחינם גם בימים שבהם המדינה הסובייטית נחשבה למדינה עויינת (ואולי דווקא באותם ימים...) ה-9 למאי היה יום שבו הייתי צריך לזכור לברך את זקני המשפחה כאילו שזה יום הולדת. למרות ההקשר ההיסטורי לקביעת היום הזה, עדיין יום הניצחון הרוסי הוא יום הניצחון "שלי" ולא זה שנקבע במערב.

בהזדמנות זו נזכיר את שני דודי שהתנדבו לחמו בצבא האדום במסגרת הדיוויזיה הליטאית, אחת היחידות ה"יהודיות" ביותר בצבא האדום, ונפלו בקרב:

הירש סלוזיטל שנפל אי שם בחזית בתחילת 1943 ואחותו אטא סלוזיטל ששירתה כחובשת ונפלה בחזית טולה ב 1942.

.

העולים החליטו לדבר, ומסרו מידע חדש על שואת יהודי בריה"מ
היום: וטרנים בישראל ובעולם יציינו 61 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית

מאת עמירם ברקת ויולי חרומצ'נקו



במבצע תיעוד יוצא דופן מסרו יותר מאלף עולים מבוגרים המתגוררים בדיור מוגן עדויות על קורותיהם בתקופת מלחמת העולם השנייה. לרגל יום הניצחון ה-61 על גרמניה הנאצית, החל היום, הגיש יו"ר הסוכנות זאב ביילסקי מקבץ ראשון של עדויות ליו"ר הנהלת "יד ושם" אבנר שלו. ביד ושם אמרו אתמול כי לעדויות החדשות חשיבות מחקרית רבה - בעיקר כי הן מגיעות מאזורים בבריה"מ לשעבר, שהידע הקיים לגבי מה שאירע בהם בזמן השואה היה מועט יחסית. יום השנה לניצחון בעלות הברית יצוין היום גם באירופה ובארה"ב.

כ-6,500 קשישים מתגוררים כיום בבתי הדיור המוגן של "עמיגור", חברה-בת של הסוכנות היהודית; כ-90% מהם עולים חדשים מבריה"מ לשעבר. עמיגור החלה בפרויקט לפני חמישה חודשים ולדברי מנכ"ל החברה יובל פרנקל, "היוזמה למבצע באה משיחות אקראיות עם עולים בעת מסיבות לציון יום הניצחון על גרמניה. מדובר בחג הכי חשוב בשנה בעבור העולים מבריה"מ לשעבר. בכל אירוע כזה היינו שומעים מהעולים סיפורים על חוויותיהם במלחמה, וחשבנו שחייבים לתעד את הדברים לפני שיהיה מאוחר".

סמיון רוזנפלד, בן 84, תושב בלארוס, התגייס לצבא האדום ב-1940. באוגוסט 1941 נפל בשבי הגרמני; הוא הועבר למחנה ריכוז במינסק, וממנו למחנה המוות סוביבור שבפולין. "לא מספרים מספיק על הבריחה מסוביבור", הוא אומר, "זה היה כמו מרד גטו ורשה, רק שאת סוביבור מחקו מעל פני האדמה, ועכשיו יש שם שדה חרוש". רוזנפלד הוא אחד מ-80 שבויים שהשתתפו במרד.

רק חמישה מהם נותרו בחיים ומתגוררים היום בישראל. אחרי המרד הסתתר ביערות פולין במשך עשרה חודשים וב-1944 חזר לצבא האדום. במהלך שירותו נפצע קשה, וכשהחלים הצטרף למחלקתו שהגיעה עד ברלין. "על אחד הקירות של הרייכסטאג היתה חתימתי", הוא מתגאה בעדותו.

מריה קצפ, בת 90, היא דיירת בבית דיור מוגן "שמשון" בבאר שבע, השייך לעמיגור. קצפ גדלה בקיבוץ היהודי "אמת", שהוקם בדרום-אוקראינה על ידי ארגון הג'וינט העולמי. במארס 1942 כבשו הגרמנים את האזור, וזמן קצר לאחר מכן הוצאו בני משפחתה של קצפ להורג בירי. "כשברחתי מהגטו עם חברתי, לא רציתי לעזוב את אחותי ולהשאיר אותה שם", היא מספרת, "אבל היא אמרה לי שאין לה בשביל מה לחיות. היא בת 36, ולא תלד עוד ילדים, ושאני צעירה ואשרוד. 'את צריכה ללכת ולספר מה קרה לנו כאן', אמרה לי". רק אחרי שעלתה לישראל הסכימה לספר את סיפורה בפומבי. "גרתי באזור שלא היו בו הרבה יהודים וחששתי איך הסיפור שלי יתקבל", היא אומרת. כעת היא חשה שמילאה אחר הצו של אחותה, גם אם באיחור.

כשליש משלושה מיליון היהודים שחיו בבריה"מ נספו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חלק ניכר מהנספים היו חיילים ששירתו בצבא האדום, אך מאות אלפים נוספים נרצחו על ידי הנאצים שכבשו את אוקראינה, בלארוס ומערב רוסיה. הד"ר גיא מירון מ"המכון הבינלאומי לחקר השואה" ביד ושם אומר כי המידע שהצטבר במוסד על השואה באזורים אלה מועט יחסית.

לדבריו, "זה נובע קודם כל מכך שהרצח בוצע שם בתקופה מאוד קצרה ובשיטה של הוצאות המוניות להורג בבורות הריגה. הסיבה השנייה היא שרוב היהודים ששרדו מהאזורים האלה חיו מאחורי מסך הברזל".

סמנכ"ל עמיגור אריק אלדר אומר כי העובדה ששני עולים מתו ימים ספורים לאחר שכתבו את עדותם ממחישה את העובדה שהפרויקט נעשה בדקה ה-90. "העולים לא אהבו לדבר על השואה - הקטסטרופה, כפי שהם מכנים אותה - אלא רק על המלחמה ועל הגבורה", אומר פרנקל, "צריך גם לזכור שהאסון הפרטי של יהודי בריה"מ נבלע במחיר העצום של המלחמה שגבתה את חייהם של 20 מיליון מאזרחי בריה"מ".

חלק ניכר מהעולים שסירבו תחילה לשתף פעולה שינו בסופו של דבר את דעתם כשהוסבר להם שלעדויות יש חשיבות רבה בעבור הדורות הבאים וכחלק מהמאבק בהכחשת השואה. "ביד ושם היו די סקפטים בהתחלה", אומר פרנקל, "אבל כשהם ראו במה מדובר - היחס השתנה לגמרי ולאחרונה הם ביקשו מאתנו להעביר לעולים 2,000 דפי-עד כדי לנסות ולהגיע דרכם לשמות חדשים של יהודים שנספו בשואה".

פרנקל קורא לחברות נוספות המשכנות עולים בדיור מוגן כמו "עמידר", "חלמיש" ו"פרזות", להצטרף ליוזמה. לדבריו, "יש צורך לאומי להגיע לאנשים האלה. גם ביד ושם חסר עדיין המון מידע - לא רק לגבי שמות של נרצחים אלא גם לגבי גטאות, מחנות ובורות הריגה". ביד ושם קוראים לכל מי שיכול למסור מידע ליצור קשר בטלפון 02-6443752.

יום הניצחון ה-61 על גרמניה הנאצית יצוין מחר בעצרת ממלכתית שתתקיים ביד ושם. בעצרת ישתתפו מאות וטרנים ולוחמים ששירתו בצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.

כמו כן, ישתתפו נכי המלחמה, פרטיזנים ולוחמי מחתרות. יום הניצחון יצוין גם בבתי אבות ובמוסדות קהילתיים ברחבי הארץ, שבין הנזקקים לשירותיהם עולים רבים מבריה"מ לשעבר.

עמירם ברקת ויולי חרומצ'נקו

http://www.haaretz.co.il/hasite/obj...l?itemNo=713859

לא זוכר איפה קראתי את זה אבל היה רשום שם שהתמונה הזאת מבויימת.
הלוחמים שכבשו את הרייכסטאג באמת תלו את הדגל אבל אז נאלצו להוריד אותו עד שהגיע הצלם...

"אם אלוהים היה רוצה שנשתמש בחץ וקשת הוא לא היה ממציא את הנשק האוטומטי" - קלי באנדי

את התמונה האמורה צילם איש סוכנות הידיעות הצלם היהודי ייבגניי חאלדיי. חאלדיי ליווה את הצבא
האדום לאורך כל שנות המלחמה עד למערכה לכיבוש ברלין.
בתמונ ה זו מתוארת הנפת הדגל האדום על גג בניין הרייכסטאג על ידי שני חיילים וקצין שביקש על פי
עדותו של חאלדיי להצטרף אליהם. נעשו כמה ניסיונות לצילום הדגל על רקע ברלין ההרוסה.
אנקדוטה מעניינת היא שחאלדיי לא שם לב שעל זרוע החייל שהניף את הדגל היו ענודים שני שעוני יד,
כנראה שלל ביזה. כשהביא את התשלילים לפיתוח ולאישור לפירסום, האחראי עליו שם לב לכך והורה לו
למחוק את השעונים כי "חיילים סובייטיים לא עוסקים בביזה"... חאלדיי ריטש את השעונים והעלים אותם
וכך התמונה התפרסמה.

יתכן וקראת על כך בספר שמציג צילומים של הצלם (יבגני חאלדיי, אגב - יהודי) וכולל הערה על הנושא.
הסיפור המצוטט שם הוא :
"זה היה בשעת בוקר מוקדמת. נכנסתי לבניין הרייכסטאג. הרעש מסביב היה נורא: רוסים, גרמנים, כולם צעקו... אחזתי בידי את הדגל האדום. חייל צעיר בא לקראתי ואמר: "סגן, קדימה, בוא נטפס עם הדגל על הגג". ...הרייכסטאג בער. כל החום והעשן התרכזו בכיפה. החייל אמר: "בוא נטפס על הכיפה". "לא", אמרתי. "אנחנו ניצלה באש". "טוב", הוא אמר, "אז ננסה לעשות זאת כאן". מצאנו מוט ארוך. חיפשתי במשך זמן ארוך את זווית הצילום הטובה ביותר. קודם צילמתי משמאל, אך לא הייתי שבע רצון מהתוצאה. רציתי שבתמונה יראו גם משהו מברלין. ואז אמרתי: "חבר'ה, תציבו את הדגל במקומות שונים...". הם היו שלושה חיילים. אוקראיני, חייל מדגסטאן ורוסי... צילמתי סרט שלם: 36 תמונות. עוד באותו לילה טסתי למוסקבה, והתצלום פורסם מייד. חודשים אחדים לאחר מכן הבחינו [עורכי טא"ס] שלחייל התומך בחייל שמניף את הדגל, יש שעון על כל יד [ת' 63]. הטילו עלי לרטש את השעון שעל ידו הימנית [מחשש שהשעון הוא שלל של ביזה]. כאן רואים את התצלום הרשמי"


מקור: "תמונות מלחמה - יבגני חאלדיי - צלם סובייטי - מלחמת העולם השנייה" בהוצאת בית התפוצות ע"ש נחום גולדמן, מדרש הבטחון, ההוצאה לאור (עורכת : רחל שנולד)

שגיאות הכתיב, אם ישנן, הן באשמתי...

הספר כולל 3 תמונות נוספות שצולמו על גג הרייכסטאג, באחת מהן (תמונה 63) אכן רואים את השעונים על שתי ידי החייל התומך.
כמו כן, ישנן בספר מספר תמונות של חיילים בפוזה דומה במקומות שונים (בין השאר בודפשט, שדה התעופה של ברלין ועוד).
חבל רק שאין לי סורק........

את הקשה עושים לאלתר, את הבלתי אפשרי עד מחר. ניסים לוקחים קצת יותר זמן.

הוא צולם כמה ימים לאחר האירוע

בידיוק סיימתי לצפות במצעד ממוסקבה(יותר נכון ריפיליי שהוצג בטלוויזיה הרוסית).
אני אביא נימה אישית במקצת, אמיל לובצ'בסקי ז''ל טנקיסט(לא ידוע לי היחידה שבה לחם) אחיו של סבי אשר נפל בקרב בקורסק. מאיר לייזרזון ז''ל אבי סבי לוחם דיוויזיית הרובאים של הנ.ק.וו.ד אשר נפל ב1943 בדרום אוקראינה. ברוך מלניקוב ז''ל מפקד טנק(לא ידועה לי היחידה) אשר נפל בקרב בקורסק. וסבי קיסיל לובצ'בסקי ז''ל אשר נפצע אנושות במהלך הקרב על רוסטוב ,אך הבריא ושרד את המלחמה. הורה! הורה! הורה!(כמנהג הצבא הרוסי והסובייטי).
יום ניצחון שמח על הצורר הנאצי לכל וותיקי הקרבות המתגוררים בארץ ולבני משפחותיהם ולכל עם ישראל!


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.lexlibertas.com/pics/9maystar.jpg]

זיין שכל מקצועי וכתב באתר המשחקים איגיימס

חג שמח לכולם,
זהו חג חשוב מאוד עבור העולם כולו ואמור להיות אחד החגים החשובים ביותר גם עבור עם ישראל, זהו יום העצמאות השני של ישראל רבותי, וצר לי מאוד כי אין התייחסות ראויה לחג זה בארצינו. כואב לי הלב כשאני רואה את העולים המבוגרים יוצאים בגאווה לרחובות אתורים במדליות , וילדים מצביעים עליהם וצוחקים עליהם, זה לא צריך להיות כך, בבתי ספר לא מזכירים אפילו את משמעות וחשיבות יום זה, מאוד חבל לי על כך.
תודה לכל גיבורי מלחמת העולם השניה, יהי זכרם של כל אותם עשרות מיליוני לוחמים ברוך. יום זה קרוב אלי מאוד מכיוון שסבי לחם במלחמה. הוא סיפר לי רבות על המלחמה וליבי מתמלא בגאווה בכל פעם מחדש שאני שומע סיפורי גבורה אלו. ושוב חבל לי מאוד שבישראל כל כך מזלזלים ביום זה.
חג שמח לכולם!!!
S PRAZNIKOM 9 MAYA!!!

מבחינתי חבל שהאמריקנים לא הטילו את פצצות האטום שלהם על גרמניה ימח שמם.

שלא תוכל לבקר בה במאה שנים הבאות...

עכשיו נזכרתי באמת...אני יושב בתחנה מרכזית ורואה בזווית העין קשיש עם מדי הצבא האדום שעשרות מדליות מעטרות את חזהו. בהתחלה חשבתי שהוא שדד את ריקושט או משהו כזה עד שנזכרתי...

בכל זאת....זה מעיין חג...אז חג שמח


יימח שם הנאצים

אךךך SVD

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.yadvashem.org/about_yad/what_new/images_whats_new/ve_day_2005_190.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.yadvashem.org/about_yad/what_new/images_whats_new/ve_day_2005_136.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.yadvashem.org/about_yad/what_new/images_whats_new/ve_day_2005_48.jpg]






[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www1.yadvashem.org/about_yad/what_new/images_whats_new/ve_day_2005_13.jpg]



מקור:http://www1.yadvashem.org/heb_site/...005_ve_day.html

ששירת בקצין בצבא הפולני הפרו-סובייטי במלחמת העולם השניה. לפני שעלה לארץ, הגיע לדרגת קולונל (או אפילו תת-אלוף, אני לא זוכר בדיוק). בנוסף לשלל העיטורים הפולניים, הסובייטיים והפוסט-סובייטיים הוא גם בעל עיטור המופת המשטרתי.

"בשתי התמונות הראשונות מופיע תנ"צ רומן יגל"

בתמונה הראשונה זה לא רומן יגל. בטקס ב - 2005 הוא לבש ז'קט לבן. כמו כן אין אלה העיטורים שלו. להלן תמונה שלו שצילמתי בשנת 2004:

מינאטורות של העיטורים הפולניים וכן אותות שירות ומערכה, ועיטור המופת המשטרתי:

בתמונה הראשונה - מעניין כמה כל המדליות האלה שוקלות...

האם מישהו הקליט את המצעד במוסקבה שנערך היום?

שודר בשעה 0900 בבוקר שעוננו.

תודה

התמונה צולמה במצעד הניצחון הראשון - בשנת 1945. כמות גדולה מאוד של דגלים וניסי יחידות של גרמניה הושפלה בטקס מיוחד, והושלכה למרגלות המאוזולאיום של לנין. בתמונה - חייל אוחז בנס של יחידת המישמר האישי של היטלר.

מתוך סרט המיצעד:

שתי גירסאות - ארוכה בשחור לבן (677 מ"ב) ומקוצרת (כ-20 דקות) בצבע. מומלץ!

http://www.russtv.portal24.ru/conte...s_neofit4.shtml

ftp://dvijok.pravoverie.ru/video1/r..._color_2000.mpg

הוא אתר אנטישמי-גזעני, שבין היתר מפיץ את החומר הקשור בהכחשת השואה וקורא להשמדת העם היהודי.

האדם המופיע בתמונה הראשונה של איתי, זה עם שלל העיטורים, נראה כאילו יש לו כנפיים מוזהבות שמציצות מתחת למדליות מצד שמאל (שלו). האם אלה כנפי טיס/צניחה סובייטיות?

לבד מזאת, ברכות ליום הניצחון. אמנם יום באיחור, אבל בזמן אמת טרחתי לספר לעובדים איתי את משמעות ה-9 במאי וייחודיותו (להבדיל מה-8 במאי שנחגג בעולם המערבי).

תודה

לא משהו חדש, אבל תמונות סמליות של כמה ממפלצות המלחמה ההיא שעשו דרך ארוכה מאוד במושגי זמן, מרחק וסמליות:


מכונות הפלדה הגרמניות שמעליהן מתנופף כרגע דגל ישראל וילדים יהודים משתעשעים עליהם ביום העצמאות....

והטנק שניצח את הנאצים אלב לא את הישראלים, ועכשיו אפילו יש לו פרח חמוד בזווית הפה.

אגב, היה מאוד מרגש ביום העצמאות לראות מבקרים מיוצאי ברה"מ כשהם מנהלים דיונים אודות כלים שונים מתוצרת סובייטית. אפשר היה לשמוע אצלם את ההגיה המקורית של שמות הכלים. אהבתי את המבטים שהם נתנו על הטיראנים ושלטי ההסבר שלהם. כשהם הסתכלו על ה T-34 (לא זה, האחר שעומד באנדרטת בנות הברית) אפשר היה להרגיש את הניצוץ שיש להם בעינים.

.

אני מופתע לטובה מרמת הידע וההתעניינות שלכם במלחמה . ברצוני להוסיף מספר הערות והארות :

בקשר לטנקים הנמצאים באתר השיריון שבלטרון :

בתמונה הראשונה רואים משמאל את הפנצר סימן 4 הגרמני שהיה עמוד השדרה של חיל השיריון הגרמני

במלח"ע השניה . הטנק הועבר לצבא הסורי ונטל חלק בקרב על המים ב1964.

וכן במלחמת ששת הימים.

מימין רואים תותח סער ( מתנייע) מאותה תקופה .

הטנק הרוסי הוא כמובן הטה - 34 המפורסם שהיה טנק מוצלח מאוד עם מנוע הדיזל, הזחלים

הרחבים ותותח ה 85 מ"מ שלו . הוא היה הפתעה מאוד לא נעימה לצבא הנאצי. הוא יוצר באלפים

ותרם תרומה מכריעה להבסת הורמאכט . היה בשימוש הצבא המצרי ב1956 וב 1967 .


המידע על הצלם היהודי המפורסם ייבגני חלדיי מדויק .

אוסיף שלפי ספרו , הרוסים הוסיפו ענני עשן שחור לתמונת הנפת הדגל על הרייכסטאג

בכדי להוסיף דרמטיות לתמונה. מעניין שצלם יהודי אמריקאי ( שמו היה רוזנטל כמדומני )

צילם תמונה מפורסמת ביותר של הנפת הדגל האמריקאי על האי איוו-גימה ב1945 .

הרוסים סבלו אבידות נוראות במהלך מלחמת העולם השניה. לפי ההיסטוריון הבריטי המפורסם ביוור

היו לבריה"מ 27 מיליון אבידות וזה כולל אזרחים וחיילים וגם ההרס והחורבן שהותירו הנאצים

בבריה"מ היה נורא.

לשם השוואה לאמריקאים (שלחמו גם נגד יפאן ) היו 350 אלף הרוגים

בקשר לפצצת האטום אציין כי הפצצה נוסתה לראשונה בארה"ב ביולי 1945 וגרמניה הנאצית

נכנעה יותר מחודשיים לפני כן בתשעה למאי שהוא " יום הניצחון " .

http://www.eng.9may.ru/eng_songs/

לילה בהיר (תרגום מעניין ביותר, שכמעט שלא השאיר דבר מהשיר המקורי, כולל השם עמצו), תכול המטפחת, שלום עירי נוחמה. זה מה שהצלחתי לזהות.

תודה על האתר המרגש !

השירים נהדרים ובביצוע המקורי . אני מתכוון להקליטם על דיסק .

חג שמח.

סבא שלי לחם במלחמה הזאת בתור קצין(סגן) וקיבל עיטור גבורה ועיטור כוכב האדום.

לגבי תמונה של רומן יגל.התעניינתי איזה בדיוק עיטורים פולנים הוא עונד.עשיתי בדיקה בכמה אתרי אינטרנט וגיליתי שלבן אדם הזה יש כמעט כל העיטורים הגבוהים של פולין.
והנה אני מביא רשימת העיטורים שלו.
בצד שמאל של החזה משמאל לימין שלנו:
1) Order Virtuti Militari - Silver Cross
2) Order of the Grunwald Cross - 3rd Class
3) Order Polonia Restituta - Commander
4) Order Polonia Restituta - Officer
5) Order Polonia Restituta - Member
6) Order of Merit - Gold Decoration only to Foreigners from 1974
7) לא מצאתי
8) Cross of Valor
9) Cross of Merit - Bronze
10) Battle of Lenino Cross

על הצוואר עיטור עליון מבין שניים:
Order Polonia Restituta - Grand Cross
על החזה מתחת לשורת העיטורים שתיארתי נמצא כוכב של אותו עיטור על הצוואר -
Order Polonia Restituta - Grand Cross

מתחת לכוכב נמצא אות של דיוויזיה הוורשאווית הראשונה על שם קוסטיושקו.

העיטור השני על הצוואר בנתיים לא מצאתי.

בצד ימין על החזה נמצאת מדליה ישראלית לציון 60 שנה לנצחון על נאצים.
לידה מדליה שלא מצאתי ואחריה עיטור מופת של המשטרה.

לפיענוח של העיטורים השתמשתי באתרים:
http://www.medals.lava.pl/pl/pl3.htm
http://awardrp.narod.ru/ribbon/1944_1989_ribbon.htm

עיטורים פולניים של רומן יגל נידונו בעבר בפורום העיטורים הסובייטיים בעקבות התמונה הנ"ל שהעלתי שם. זו הרשימה:
Minature Medals: Poland

1. Order Virtuti Militari (Order Virtuti Militari)
2. Order of the Grunwald Cross (Order Krzyza Grunwaldu)
3. Order Polonia Restituta (Commander with star)
4. Order Polonia Restituta (Officer)
5. Order Polonia Restituta (Member/Knight)
6. Order of Merit (Order Zaslugi)
7. Independence Cross (Krzyz Niepodleglosci)
8. Cross of Valor (Krzyz Walecznych)
9. Cross of Merit (Złoty Krzyż Zasługi)
10. Battle of Lenino Cross (Krzyz Bitwy pod Lenino)

Breast Star

Order of Poland Restored (Polonia Restituta),(Order Odrodzenia Polski) Commander.

Bottom badge

Polish Honorary Badge of The First Tadeusz Kosciuszko Warsaw Infantry Division

אגב, לשם השוואה, הנה הוא בתמונה שצילמתי ב-2005. אז העדיף לבוא עם המדליות והעיטורים המלאים, לא המינאטורות:

שדווקא הפולנים הנפיקו כל כך הרבה מדליות ועיטורים ...
אכן היו פולנים שלחמו הן כאנשי מחתרת /פרטיזנים ובשורות צבאות בעלות הברית אבל בכל זאת...
הרי הצבא שלהם התרסק לחלוטין תוך מס' שבועות, מדינתם נכבשה כבר בתחילת המלחמה והגרמנים עשו בה כמעט בכשלהם...

אין כל כך יחס בין תרומתם למאמץ המלחמתי לעומת סוגי המדליות והעיטורים שהם הנפיקו (ושלא ישתמע מדברי חלילה שאני טוען שמי שקיבל לא מגיע לו) !

אני מתכוון ברמת העקרון בלבד.

בניגוד לרוסים, שמערכת העיטורים שלהם התהוותה במהלך המלחמה, הפולנים השתמשו בעיטורים ההיסטוריים. ולפני הקישור שMcKaby נתן, אתה יכול להבין, שהמערכת הזאת הייתה מאוד, מאוד עניפה, כך שלא היה צורך להמציא כל פעם עיטור חדש.

אבל בלי קשר עדיין כמות כה גדולה של עיטורים בעבור תרומה לא ממש גדולה (בלשון המעטה) למאמץ המלחמתי...

ושוב... דעתי האישית בלבד.

יתרה מזאת, שוב מבלי לפגוע בכבודו של מושא הדיון. מדובר בקצין קרבי לא מן הזוטרים ביותר בצבא העם (Armia Krajowa) הפולני הפרו-סובייטי. כך שסיכויו לזכות בעיטור היו גבוהים יחסית.

ובעניין המוראל - אני בהחלט יכל להסכים אתך !

בתמונות יש מדליה של סבתי שלחמה בצבא הפולני במלחמת העולם השניה היא קיבלה אותה תוך כדי המלחמה.אשמח לקבל מידע עליה.מה שמה? לשם מה ניתנה? מה הסיפור שמסתתר מאחוריה? באיזה אתרים או ארכיונים אפשר לקבל על המדליה? תודה מראש.

בתמונת קירוב של הז'קט הלבן נראים יותר מ-10 עיטורים פולנים.
יש לך אולי גם תמונת תקריב של צד ימין של החזה כי יש שם מלא עיטורים סובייטים.

מצאתי אצלי תמונה אחת. האיכות לא משהו. אבל בכל זאת ניתן לראות כמה מדליות זיכרון (כולל כמה של רוסיה הפוסט-סובייטית) ועיטור מלחמת המולדת, כנראה מדרגה ראשונה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img100.imageshack.us/img100/1064/yagel28fv.jpg]

ציטוט:

במקור נכתב על ידי McKaby בתמונת קירוב של הז'קט הלבן נראים יותר מ-10 עיטורים פולנים. יש לך אולי גם תמונת תקריב של צד ימין של החזה כי יש שם מלא עיטורים סובייטים.

לצערי אין לי. אקבע איתו "סשן צילומים" ואכין BOOK של העיטורים כולם. אני מקווה לעשות כן בקרוב

שימו לב למיקבץ העיטורים המעניין הכולל את אות ההתנדבות, אות ההגנה, אות הלוחם בנאצים, ושלל מדליות בריטיות של מלחה"ע השניה. צולם על ידי במפגש וטרנים בשנת 2005:

תמונות מדהימות. תבורך על מלאכתך!!!

אגב, כדאי לציין שככל הנראה, וותיקי הבריגדה האלה שצילמת לא המשיכו בשירות סדיר בצה"ל (למען המילואים כמובן). שכן הם עונדים את עיטור לוחמי המדינה (על") ואות הבריגדה כסיכות נפרדות ולא כתג לאות הקוממיות, כפי שהיה מקובל בצה"ל. אני אנסה למצוא תמונות של חייל לסקוב ז"ל ועזר וייצמן ז"ל, שענדו את תג הבריגדה על האות.

הדבר השני שכדאי לציין, שבניגוד לווטרנים האחרים הם לא עונדים את מדליות הזכרון שהונפקו בארץ במהלך שנות ה-90, אלא רק את המדליות "הלוחם בנאצים" ו"60 שנות הנצחון במלחמה". בניגוד לשאר המדליות, רק המדליות האלה נחשבות ל"רשמיות", כלומר הענקתן מתבצעת מטעם משרד הבטחון ולא מטעם ארגון וותיקי המלחמה בנאצים.

אני חושב שאת המדליות הלא רשמיות חילקו רק לווטרנים סובייטים.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

הגוף שהנפיק את המדליות האלה הוא אגוד נכי המלחמה בנאצים. מרבית חבריו אכן משרתי הצבא האדום, אך לא כולם. היו רבים ששירתו בצבא פולין (כמו יגל למשל) ועוד. אני לא ידוע להגיד בוודאות, אם מי שלא היה חבר באגוד הזה היה זכאי לקבלת המדליות האחרות.

אחד מתחומי ההתעניינות שלי הוא מלחמת העולם השניה

ברצוני לספר על כמה אנשים בקשורים למלחמה אשר זכיתי להכיר :

במרפאתי , ( אני עובד כרופא עיניים ) יש לי קומץ פציאנטים וטראנים מן הצבא האדום , אני מכבד אותם מאוד

ומשתדל לעזור להם כמיטב יכולתי. אחד מהם הוא אברהם ולרשטיין ששירת בצי הצוללות הרוסי

והגיע לדרגת קפטן בצי ( מקביל לאל"מ ).בזמנו השאלתי לו את ספרו של הצלם הדגול יבגני חאלדיי.

בכל פעם שהוא מגיע לבדיקה הוא מחבק אותי ומביא בונבוניירה . זהו כבוד גדול עבורי.

אלי זאנה , גם הוא בשנות ה80 לחייו ,יליד טוניס התנדב לצבא צרפת החופשית ושירת בדיוויזית השיריון

הצרפתית השניה שבפיקודו של הגנראל לקלרק,. לדיוויזיה זאת הוענק הכבוד להיכנס לפאריס

ולשחרר אותה . אלי חילץ פצוע תחת אש וזכה לעיטור צרפתי צבאי גבוה ה" מדאל מיליטאר ".

כל שנה הוא טס לפאריס ב 24 באוגוסט ומשתתף כאורח כבוד בטקסים לציון שיחרורה מהנאצים.

חמי , זלמן טראוב ז"ל נענה לקריאת הישוב העברי והתגייס לצבא הבריטי ושירת בחיל ההנדסה

בחזית איטליה.

גם את אוסקר שינדלר מציל היהודים , אשר ספילברג יצר סרט על מעלליו , זכיתי להכיר.

ב1971 הוא בא לביקור בישראל להזמנת השופט בייסקי . אז הוא לא היה מוכר .

אני עבדתי בזמנו כסטודנט ,פקיד קבלה במלון צנוע בת"א ופגשתי אדם חביב ונעים הליכות .


זלמר נוימן בן - דוד של סבי ז"ל שרד את המלחמה ממש בתוך לוע הארי , בברלין .

ידוע כי 1500 יהודים שרדו שם ,ממש לא ייאמן. בזמנו סיפר לי אבי כי רוזה נוימן (אשתו של זלמר )

ידעה רוסית ועם כיבוש ברלין עבדה כמתורגמנית למען הצבא האדום .

אני מקווה כי בזכות ידיעותיה הגיעו הרוסים לנאצים רבים והשיבו להם כגמולם.

ה-70,תחילת 80,נדמה לי שבישראל, על יהודים בעלי העיתור הגבוה ביותר-גיבור ברית המועצות.מדהים לראות את הכמות הלא מעטה(היו כמה עם עיטור כפול) של האנשים שזכו בהם.עד כמה שידוע,הסובייטים מיעטו להעניק ליהודים את העיטורים האלה.מענין גם לראות כמה שמות מפורסמים ולדעת שהיו יהודים.
לרוב יש שם צילומי פורטרט וקורות חיים.

בביקורי האחרון באתר השיריון בלטרון ראיתי ספר חדש בעברית ונדמה לי ששמו

חיילים יהודים במלח"ע השניה , או שם דומה . הספר ניתן לרכישה , ומספר על חיילים יהודים

בכל הצבאות. יתכן כי הספר נדפס בהוצאת משרד הביטחון .