|
17-11-2012, 21:07
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
רקטות ותמרים: מקור המילים רקטה, תמר ואמנון
מתוך "עוד מילה ברגע" לד"ר מ. רוזן [הסריקה]:
ציטוט:
התָּמָר הוא עץ בעל עלים גדולים, פֵּרוֹתיו עשירים בסוכר, והם משמשים מזון חשוב ביותר ליושבי המדבר. בגלל גדילתו במדבר, שמו של העץ מוכר היטב בתרבות המזרח התיכון, ואנו מוצאים שם זה בלשונות שמיות; כך בארמית (תַּמְרָא/תְּמַרְתָּא), בערבית (יחיד: تَمْرَة, ריבוי: تَمْر ) ובצורה דומה באתיופית (תַּמְר).
השם תמר קשור לשורש ת.מ.ר שמשמעו גבוה. מכאן: תָּמִיר=רב גובה, בעל קומה זקופה. בשיר השירים ז, ח כתוב: "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר"; ואכן, עץ התמר הוא בעל גזע זקוף ומתנשא לגובה רב. מכאן גם תַּמְרוּר, שהוא עמוד גבוה ועליו סימנים להולכי רגל ולנוסעים. אגב, אין כל קשר בין התמרור לבין "בכי תמרורים": השורש של תמרורים הוא מ.ר.ר, ולכן "בכי תמרורים" הוא בכי מר.
ונחזור לשיר השירים, בפסוק שלאחר המצוטט אנו קוראים את המשפט המפורסם: "אֶעֱלֶה בְּתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו". יהודי תימן דרשו את הכתוב במשפט זה וראו רמז במילה "בתמר" לשנת תרמ״ב: לכן רבים מהם עלו לארץ בשנת תרמ״ב (1882).
עץ התמר. (Antonio Ilardo)
בספר ויקרא כ״ג, מ מופיע הניב "כפות תמרים", שבו הכוונה לעלי התמר, מכיוון שהעלה בעל האֻנּוֹת דומה לכף יד פרושה. מכאן שאלה הרומית את הרעיון, וקראה לכף היד וגם לעץ PALMA. גם בלשון האנגלית מציינת המילה PALM גם "עץ תמר" וגם "כף יד". צורת כף היד הפעילה את דמיונם היצירתי של עמים שונים ותרבויות שונות. כך צמח ועלה מין קמיע, הרווח בתרבויות המזרח וקרוי בערבית חַמְסָה/חַמְסֶה (חמש); זהו תכשיט בצורת כף יד פרושה על חמש אצבעותיה (מכאן השם הערבי) כסגולה נגד עין הרע.
במשחק הטניס והפינג פונג אנו משתמשים במַחְבֵּט, שבו כל אחד מן המתמודדים חובט, מכה בתורו על הכדור. מחבט כזה קרוי בעברית "רַחַת", וזו מילה שמית נוספת שתרמנו ללשונות העולם. מקור המילה מערבית: RAHAT שמשמעה כף יד. המילה הגיעה לצרפתית העתיקה: מן הערבית رَاحَة (בערבית מדוברת: רחת) ל־RACHETTE ומכאן ל־RACKETTE. המילה ציינה בצרפתית את כל המשמעויות האפשריות: כף יד; כף רגל; מחבט. את עירוב המשמעויות ניתן ליישב אם נתבונן בהיסטוריה של משחק הטניס. משחק הטניס שוחק תחילה רק בידיים. בצרפתית הוא נקרא עד היום LE JEU DE PAUME=משחק (באמצעות) כף היד. המעבר מן המשמעות של המילה RACKETTE למשמעות של כף יד ולמשמעות של מחבט היה אפוא טבעי למדי בעיקר נוכח העובדה שהמעבר הפיזי בתולדות משחק הטניס היה הדרגתי: בתחילה שיחקו בכדור ביד, אחר כך חבשו כפפה מיוחדת לצורך המשחק, כעבור זמן מה אחזו בכפפה מסגרת מעוגלת בעלת רשת; לימים השתמשו בלוחות שאחזו בהם, בשלב מאוחר יותר חובר ללוח מקל חבטה בעל ידית קצרה, ולבסוף נוצר מחבט בעל ידית ארוכה שבקצה מסגרת מעוגלת עשויה רשת מיתרים, המתוחים שתי וערב.
מן הצרפתית עבר השם לאנגלית ROCKET וגם RACKET; למובן המקורי של "מחבט" נוספה משמעות מודרנית בתחום הטילים. הרָקֵטָה המודרנית היא מתקן לשיגור טיל באמצעות הדלקת חומר תבערה היוצר סילון גזים, שדוחף באמצעות גליל את הטיל למרחק רב. המוסלמים שלטו בהודו שנים רבות, והפיקו בעת שהותם בהודו משקה מתוק מפרותיו של תמר הודי הקרוי בערבית تَمْرهِنْدِيّ TAMR HINDI=תמר הודי /(יש המאייתים תמרינדי)/. השם עבר ללטינית של ימי הביניים TAMARINDUS, ומשם לספרדית ולאיטלקית TAMARINDO ובצורה דומה באנגלית: TAMARINDI. וכך קרה שוב שהשם העברי/השמי תָּמָר התגלגל בזכות המשקה ללשונות אירופיות.
|
הערות
הדמות המקראית תמר, בתו של דוד ואחותו של אבשלום, זכורה גם בעקבות מעשה הנבלה שעשה בה, כזכור, אחיה אמנון. שתי הדמויות אולצו לדור בכפיפה אחת זו עם זו לא רק בטקסט המקראי, אלא גם במדריכים לצמחי ישראל למיניהם: אַמְנוֹן וְתָמָר, שמו הספרותי של Viola tricolor = סֶגֶל שְׁלָשׁ גּוֹנִי (תלת גוני).הד"ר מ. רוזן כתב בספריו: שם זה טובע ע״י שאול טשרניחובסקי בהקבלה לשם הרוסי של הצמח: Ivan-da-Maria (אִיבָן דָּה מַרְיָה, Иван да Марья ), המבוסס על אגדת עם רוסית המספרת על אחות ואח שהגורל התאכזר להם בילדותם ולכן הם הופרדו זה מזה. רק בהיותם בוגרים נפגשו דרכיהם של השניים. מחמת הזמן הרב שעבר מילדותם לא הכירו את קרבתם המשפחתית, ואהבה עזה ניצתה ביניהם; לימים, כשנודע להם דבר זהותם, ביקשו את נפשם למות. האל חס על בני הזוג והפך אותם לפרח אחד.
בדרך דומה הלכו גם האנגלים. הם קראו לפרח זה על שם הצמד ג'ק וג'יל (Jack and Jill). בניב האנגלי: "חובה שלכל ג'ק תהיה ג'יל משלו" ( Every Jack has his Jill) מתכוונים לומר, שלכל בחור חייבת להיות בחורה. וכך זכה הפרח היפה לשאת את שמם של זוגות מפורסמים.
מקורו של השם אמנון (או אֲמִינוֹן):
("אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו", 1950)
ביאליק העניק שם עברי לדג מוּשְׁט (מערבית: مُشْط = מַסְרֵק; בהשפעת צורת הסנפיר): אמנוּן. מילה זו מורכבת משני מרכיבים עבריים: אם + נון, בעקבות העובדה שהאם מדגירה את הביצים בפיה.
המילה נוּן פירושה דָּג. למילה אחיות בארמית וארמית נוצרית (נוּנָא, nūnā ), באכדית (nūnu ) ובערבית (נוּן, نُون = דג גדול, לווייתן). כיום המילה הפכה בעיקר לסיומת בשמות של דגים: לבנון, דיונון, תמנון, שפמנון, קרנון ועוד.
שם האות נ ניתן לה בעקבות הדמיון של הצורה הקדומה לדג (ולדעת אחרים, בעקבות הדמיון של הצורה לנחש, על פי השם החבשי נהאס, Nahas).
שמו של הממתק המזרחי רחת לוקום הוא שיבוש של הצירוף הערבי رَاحَة الْحُلْقُومِ (ראחת (א)לחֻלקום; ראחת = מנוחה, מרגוע, חלקום = גרון), כלומר: מנוחת הגרון. بَيْت الرَّاحَةِ = בית שימוש, נוחיות. (ע״פ "מילון דו־לשוני אטימולוגי לערבית מדוברת ולעברית", א. שטאל וא. רובינזון, הוצאת דביר, 1995; מילון איילון שנער)
_____________________________________
|
|