10-12-2012, 17:37
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד חוק והורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל
בג"ץ הוציא היום (שני) צו על תנאי המורה למדינה לנמק בתוך ארבעה חודשים מדוע אין לפסול את חוק החרם. כמו כן הוחלט כי המשך הדיונים בעתירה ייערכו בפני הרכב מורחב של שופטים.
החוק, שנכנס לתוקף ביולי 2011, מאפשר לתבוע פיצויים ממי שקוראים לחרם נגד גוף ישראלי או מוצרי ההתנחלויות, או קוראים להחרים אירועי תרבות בהתנחלויות, בלי להידרש להוכיח נזק. החוק אף מתיר הטלת סנקציות כלכליות על קוראים לחרם.
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1883328
------------------------------------------------------------------------------------------------------------
זהות העותרים לא תפתיע איש, מעבר לשריקת התפעלות על כמות הזרועות שהקדיש התמנון לעניין:
1. עדאלה.
2. האגודה לזכויות האזרח.
3. המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת.
4. הוועד הציבורי נגד עינויים.
5. המוקד להגנת הפרט.
6. יש דין
בנוסף עתרו גם וועדת המעקב העליונה וקואליציית נשים (אלה שהתחבקו עם האמא של הרוצח מאיתמר).
בכל פעם שעולה השאלה מדוע צריך לקדם את החוקים להגנת הדמוקרטיה ולמניעת מעורבות גופים זרים ועויינים, צריך להסתכל על העתירה הזו ולהבין מדוע:
יש לנו חוק שנועד להגן כלכלית על גופים בישראל מפני מהלכים שמטרתם לפגוע בהם כלכלית. זהו חוק סופר לגיטימי, שקיים בארה"ב כבר שנים (בהקשר אלינו), והפלא ופלא, כל הגופים שעותרים נגדו, הם או גופים שמתנגדים בגלוי לעקרון מדינת ישראל כמדינה יהודית (וועדת המעקב העליונה), והן כאלה שמתיימרים להיות ציוניים, אבל מקבלים מימון מממשלות זרות, ופועלות באופן עקבי נגד המדינה.
עכשיו, מה שמרשים כאן זה שהתמנון ירה בכל הכלים שעומדים לרשותו. במקום להסתפק בארגון-חזית בודד, הוא שיגר את כולם, ואכן הצליח להרתיע הסיוויל סרוויס הפחדני של מדינת ישראל. היועמ"ש של הכנסת נשמע מגומגם ואף ביקר את החוק (שתפקידו להגן עליו, ללא קשר לעמדתו האישית).
מי שרוצה דמוקרטיה שפוייה ובה הפרדת רשויות אמיתית, צריך לקבל את העקרון הבסיסי ביותר של שירות מדינה מקצועי, והוא: תפקידו של הייעוץ המשפטי לתת סיוע משפטי לגוף שמעסיק אותו. אם עו"ד אייל ינון מתקשה למצוא בעצמו כוחות לייצג את מה שהכנסת (וכנראה רוב עצום בציבור) חושבים, שיקום ויתפטר. העובדה ששופט עליון במדינת ישראל לא מבין את העקרון הבסיסי הזה, ואף נוזף בייעוץ המשפטי על שלא סירב להגן על החוק, מלמד עד כמה עמוקה הבעייה אצלנו.
מה שיש לנו כאן זה כמה גופי ניף שעותרים נגד חוק שעלול להפריע לגופי ניף אחרים את האפשרות לגרום לנזק לגופים כלכליים במדינת ישראל, ונציגי המשפטיים של מדינת ישראל, במקום להגקן על שולחיהם, עומדים ומגמגמים.
עם כל הכבוד, השאלה הראשונה שיש לשאול כל מי שרוצה לייצג את מדינת ישראל במערכות המשפט השונות (תביעה משטרתית, פרקליטות המדינה, ייעוץ משפטי לממשלה ולכנסת) צריכה להיות השאלה הפשוטה הבאה: "האם את/ה מתכוון לייצג את הלקוח שלך (מדינת ישראל) בכל כוחך, ללא קשר לעמדתך האישית"? ברגע שיש היסוס בתשובה, זה הרגע שבו המועמד/ת צריך/כה לקבל לחיצת יד ואיחולי הצלחה בהמשך דרכו במקום אחר. אין כאן עניין פוליטי - גם נגד עתירות ימין צריכים נציגי המדינה לעמוד באותו אופן (אלא ששם, כמובן, אין כל בעייה. להיפך, יש עודף מוטיבציה...).
באשר לביה"מ העליון, אין מה להוסיף. גרוניס הוא שיפור אינסופי בהשוואה לשני קודמיו, אבל הרוח המנשבת עודה אותה רוח רעה של אנשים שחושבים שמישהו בחר בהם לשמש כמחוקק וכממשלה אלטרנטיבית.
הרפורמה במערכת המשפט חייבת להיות העדיפות העליונה של הכנסת הבאה. כמעט כל בעייה לאומית קריטית מתגלגלת לשם, וכדי למנוע שבו עמדתם של מיעוטים זעירים שמסובסדים ע"H ממשלות זרות, תהפוך לעמדה שלטת (כפי שקרה לא פעם בשנים האחרונות), צריך לתקן הן את שיטת המינוי לעליון, והן להגדיר בחקיקה את הסמכות של ביה"מ העליון, תוך ביטול הסמכויות שביה"מ העליון נטל לעצמו ללא שום הסמכה מפורשת מצד המחוקק. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
