במקור נכתב על ידי רן אליהו
...הרעיון של אלמוג...
מכאן מתחיל עיקרו של הויכוח בינינו (ומה ש-"הדליק לי את הפיוז") :
מה פתאום "רעיון של אלמוג" ? !
הרעיון הספציפי הזה הועלה כבר מזמן במערכת הצבאית במסגרת "סיעור מוחות" , נבדק היטב
מכל הכיוונים ,הצדדים וההיבטים - ונפסל (מהרבה מאוד סיבות , לא רק מאחת...) .
...אני מכבד את הבנתך בנושא הפעלת הצוללות...
תודה . אני לא מבין גדול בהפעלת צוללות (ואולי אפילו פחות מאלמוג...) , אבל הייתי ממוקם שנים רבות בצמתי מידע וקבלת החלטות שאיפשרו לי להגיע לתובנות רבות , בתחומים רבים מאוד...
...כולי תקווה שתכבד את הבנתי בנושאים המדיניים...
איני יודע מי אתה ועל מה נשענת הבנתך בנושאים המדיניים , ומכאן -כמובן- שאיני מערער עליה .
יחד עם זאת , החשיבה שאפשר להגיע לפתרון צבאי מבלי להתחשב בהיבטים מדיניים/פוליטיים
היא (לעניות דעתי) תלושה מהמציאות...
לטוב ולרע - המדינה הפקידה בידי אנשים כמוני חלק מהאחריות לכך (אם כי זה לא אומר שאנחנו מבינים גדולים בתחום, או שאנו תמיד צודקים - בדיוק כפי שלא תמיד אנשי הצבא צודקים בניתוחיהם ודרכי פעולתם).
על כך אין לנו שום ויכוח (אפילו לא על הניסוח...) !
כמו שאינני מתערב - מהותית, לא בדיונים מסוג זה - בתחומם של אנשי הצבא, כך אני בהחלט מצפה מהם שימשכו את ידיהם מתחומים לא להם, והתחום המדיני הוא אחד מהם.
למיטב ידיעתי (אם כי איני בטוח ב-100%) , הגורמים הצבאיים הבכירים במדינה בדרך כלל
מ א ו ל צ י ם ע"י הדרגים המדיניים להכניס ידיהם לקדירה , ואינם עושים זאת ביוזמתם...
מעבר לכך , אני מסכים איתך שברוב המקרים אנשי הצבא לא צריכים לעסוק בתחום המדיני .
יחד עם זאת , אי אפשר להתעלם מהמציאות ב-"מדינת הקומבינה" שלנו , שבה לא מעט קצינים
בכירים חושבים על הפוליטיקה שאחרי הצבא מחד (או שפשוט רוצים להטביע חותמם על מהלכים) ,
ולא מעט "נערי משרד האוצר" או "נערי משרד החוץ" ששירתו כחפ"שים רוצים עכשיו "להראות מהיכן משתין הדג" לבכירים בצבא מאידך...
ייתכן שחשיבתי ילדותית לטעמך - אך אני סבור שכאשר חיי אזרחים ישראלים מוטלים בכף (ניסוח דרמטי במקצת, אך הולם את מצב הרוח ביד מרדכי, כרמיה, נתיב העשרה והסביבה), הרי השיקול המדיני הופך משני עד לא-קיים. זו רק דעתי הפרטית, כמובן, הנכתבת בירושלים הבטוחה ולא במערב הנגב המופצץ.
ייתכן ולא ניסחתי נכון , והמונח שהייתי צריך לעשות בו שימוש הוא "נאיביות" , אבל לגופו של עניין אני עדיין חושב (וגם אני , בדומה לך , כותב זאת מת"א ולא ממערב הנגב...) שבמציאות המזרח-תיכונית (ומההיבט הישראלי , כי אצל האחרים זה לא תמיד כך...) אי אפשר עם פתרון "זבנג וגמרנו" צבאי , מבלי להתחשב בהיבט המדיני והפוליטי .
...אני כן חולק עליך בכל הנוגע לצורך להפעיל את כל האמצעים כדי להפסיק ירי על אזרחים ישראליים. ירי בתותח על זבוב? אולי, אם כל האמצעים האחרים נוסו והזבוב מוסיף לסכן את חיי אזרחיך. שוב, זה עניין של השקפה אישית ולא חייבים לקבל זאת. לדעתי מדינה שלא עושה זאת מפירה חוזה בלתי כתוב עם אזרחיה.
אנו נכנסים כאן לשאלה של "המחיר" , וכידוע לך הוא לאו-דווקא תמיד נמדד בכסף .
אובדן חיי אדם בפעילות צבאית מחד והרתעה מול איומים קיומיים מאידך ,
הם -לדעתי- פרמטרים לא פחות חשובים (עם כל הכבוד , אנחנו לא במצב שבו אובדן עשרות
חיי חיילים בכניסה לרצועה הוא "מחיר הולם" לפגיעות -נכון להיום- מרקטות הקסאם...)
מילות המפתח שכתבת הן "אולי , אם כל האמצעים האחרים נוסו" ,
ולמיטב ידיעתי התשובה לכך היא שלילית .
נכון , קל לי לומר מת"א שצריך סבלנות , אבל אני גם יודע שאם תיגמר הסבלנות אז הבן שלי
(שהוא לוחם) יהיה שם בפנים...
...בדיוק כמו שלא הצליחו למנוע ירי של אלפי פגזי מרגמה על יישובי גוש קטיף - לאורך כמעט חמש שנים - מסתמן כרגע חדלון אונים דומה בסוגיית הקסאמים...
אנחנו חלוקים עמוקות , כולל פוליטית , אם הבנתי נכון את "בין השורות" ,
ולכן אסתפק בתגובה קצרה : בעיני , שהייתנו ברצועה היתה משולה ל- "עצם בגרון" .
(ואין לי כל כוונה להיכנס לוויכוח פוליטי , ובוודאי שלא כאן בפורום...)
יחד עם זאת , אין כל דמיון בין המצב הקודם (כשהיינו בפנים) לבין המצב הנוכחי ,
ולכן אני סבור שהמצב הנוכחי הוא בר-פתרון , אך מחייב סבלנות .
לגבי רמת הציפיות שלי והצורך להשמיד את מרבית אוכלוסיית עזה כדי לספק אותה - אני בטוח שאילו היתה לך עדיין אפשרות לערוך את ההודעה - היית מוותר על המשפט המיותר הזה, שלא תורם כלום לדיון המעניין הזה וסתם פוגע. אתה לא מכיר אותי - אז תשתדל לא להניח לגבי הנחות כאלה, סגרנו?
אני בהחלט מתנצל על הפגיעה בך .
התגובה , שאת ניסוחה -דרך אגב- לא הייתי משנה , היתה לדבריו של LookLook (ראה #7) -
ובטעות ייחסתי את דבריו לך .
שוב תודה על התייחסותך (רובה, מכל מקום).
העונג כולו שלי .
אליהו
|