10-11-2012, 22:31
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 29,140
|
|
הרגשתי רע עם עצמי שאני חש שמחה לאיד. עכשיו הוקל לי
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "בעור חמץ: חגי מטר יפסיק לקבל שכר ולהרוס את המקום שמשלם לו במקביל"
לא חש שמחה לאיד למי שפוטר, אלא ספציפית למי ששנים התנהג כמי שצריך להיות מפוטר, כולל כל המשתתפים בכתבה.
אחד אנרכיסט, אחת כתבת רכילות שרומזת שהעיתון יהיה משונה בגלל הבעלים החדש (עיתון בלי מדור
רכילות הוא כנראה לא מספיק מעמיק בשבילה) ועוד אחד כתב ספורט בכיר שהעיתון החדש "מאוס" בעיניו (ישראלה הסאבטקסט מאוד ברור. העיתון "מאוס" זו דרך אחרת לומר שהפאשיסטים הפרימיטיביים שרצחו את רבין השתלטו עליו)
על בן כספית אני לא רוצה לכתוב, מדובר בתופעה. עיתונאי בינוני מינוס שהוחזק במשך שנים על ידי הבעלים רק משום שהיה לו סכסוך עם שרה נתניהו אותו הוא מחזר שוב ושוב בעיתון ובבלוג וב - nrg ובכל מקום אפשרי.
גם רוב רובם של שאר עיתונאי מעריב לשעבר (בוודאי אלה שפוטרו) הם חבורה של לא יוצלחים חסרי כשרון. אומנם העיתונות היא במצב קשה בגלל הקשיים בפרינט בעידן האינטרנט, אבל הם הצליחו לגרום להפסדים מהירים שיכלו לעורר תחרות בספר השיאים של גינס.
למרבה הצער, אני יודע שיום אחד יתהפך הגלגל. הרי גם בן צבי לא מסוגל להוציא מים מסלע, עיתון מעריב ימשיך להפסיד, אין שם שום דבר שעשוי להשיא רווחים לבעלים. מעניין למה הוא קנה את העיתון? למה הוא עשה את זה? אולי רצה שהשמאל יאהב אותו. סליחה, שכחתי, העיתונות לא שמאלנית
_____________________________________
“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”
|