|
15-09-2012, 21:27
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
|
|
ראיון עם עזריאל לורבר מכתב העת "טכנולוגיות"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "טכנולוגיה צבאית - אמצעי לחימה ומודיעין. ספר חדש מאת דר' עזריאל לורבר"
http://www.technologies.co.il/beta/Page.aspx?Id=2396
בראיון הוא מדבר על נושאים רבים הכלולים בספרו.
ציטוטים חלקיים בלבד:
מודיעין טכנולוגי ומדעי
עזריאל לורבר מגדיר מודיעין טכנולוגי ומדעי כיכולת של מעקב והבנה של טכנולוגיות ומדעים בסיסיים, היכולים לתרום לפיתוח ולייצור אמצעי לחימה. היכולת האמיתית היא לאתר את הטכנולוגיה כמה שנים לפני שהיא מתגבשת לכדי מערכת לחימה, כלומר מדובר ביכולת ראייה קדימה, למרחק של כמה שנים. ובמלים פשוטות אומר לורבר: "אני חייב היום לבחון מה הרוסים (ועוד מדינות) מפתחים היום, כי בעוד עשר שנים הם ימכרו את הפיתוח הזה לסורים (ולאחרים) כאמל"ח".
זילזלו בסאגרים ובטילי קרקע-אוויר
יכולת מודיעינית טכנולוגית זו תפקידה למנוע מקרים שקרו בכל המדינות והצבאות בכל שנות ההיסטוריה, כולל בישראל. לעתים יותר מידי קרובות הקברניטים, או הקצינים הבכירים, מתעלמים, מסיבות שונות ומשונות, מרעיונות טכנולוגים טובים, או שאינם מתייחסים, או שפשוט אינם יודעים מה מתפתח במוחו של האויב. והדוגמאות למחדלים כאלו רבות מנשוא:
במלחמת יום הכיפורים נפגעו כוחות השריון של צה"ל בסיני קשות מטילי סאגר שהפעילו המצרים. לימים התברר, כי הטיל סאגר לא היה בגדר הפתעה. אמ"ן הכיר את הטיל, ואף הפיץ לקט טכני מיוחד שניתח את המערכת. אך כל זה לא הביא את המתכנן האופרטיבי הישראלי לכלל הבנת האיום הנשקף מהטיל. ומדוע לא הובן האיום? ב-1956 הכניס צה"ל לשימוש טיל נ"ט מתוצרת צרפת, SS10, שהיה טיל מונחה-טיל, אך מסיבות שונות בעל 10 אחוז סיכויי פגיעה בלבד. צה"ל החליט לא להמשיך להשתמש בטיל בעל סיכויי פגיעה כה נמוכים, וחיזק את תותחנות הטנקים. וכאשר דיווח ראש אמ"ן שהמצרים מצטיידים בכמויות גדולות של טילי סאגר, הניחו כנראה בצה"ל שהטיל הרוסי יהיה יעיל כמו הצרפתי (10% פגיעה בלבד), ועל כן לא ננקטו בשריון צעדים ושיטות להתמודד עם הטיל הקטלני.
קצינים בכירים בחיל האוויר הודו, כי טילים נגד מטוסים הופיעו כבר במלחמת ששת הימים, אך לא ייחסו להם את החשיבות הראויה. במלחמות ההתשה ויום הכיפורים נגרמו לחיל האוויר נזקים קשים מטילי קרקע-אוויר.
לורבר נותן דוגמה נוספת של התבטאות (אמת) שחצנית ורברבנית: קצין בכיר בחיל השריון אמר בסיום תרגיל צליחת תעלת סואץ בשנת 1970: "צבא אמיץ ומנצח איננו זקוק לפטנטים אלקטרוניים".
ברשימת רכש, שהוכנה עבור ארה"ב בשנות ה-70 נכלל ציוד לוויינים. שר הביטחון דאז התנצל מאוחר יותר על הכללת פריטים אלו ואמר: "זו (הרשימה) כללה פריטים מיותרים ומגוחכים מפרי דמיונו של פרופ' יובל נאמן".
קציני מודיעין חייבים להבין הרבה יותר במדע וטכנולוגיה
נושא המודיעין המדעי סובל מהזנחה ויש הסברים לכך. נדיר למצוא, בכל הצבאות, אנשי מודיעין המתמצאים היטב בנושאי טכנולוגיה ומדעים, ולמעשה מדענים ממש. הם בקיאים בנושאי צבא וביטחון, אך לא בפיתוחים מדעיים, אומר ד"ר לורבר, ומוסיף: "אני קורא ספרות צבאית מקצועית לרוב מכל מדינות העולם, ואני משוכנע שהגנרלים אינם מטומטמים, אך אין מכשירים אותם בהתפתחויות טכנולוגיות". לישראל יש יתרון גדול בתחום זה כתוצאה מהעובדה שאנשי מדע ומהנדסים למקצועותיהם השונים משרתים במילואים, וכך הם נחשפים לצרכים טכנולוגיים של הצבא. דוגמה צה"לית: משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה הקודמת חיל התותחנים היה החיל הכי טכנולוגי בצבא היבשה, כיוון שמי שהפעיל סוללת תותחים חייב היה לדעת לקרוא טבלאות ירי, המבוססות על טבלאות מתמטיות ולדעת להשתמש בהן. מטבע הדברים, בוגרי התותחנים היוו אחוז גדול יותר בפקולטות להנדסה שגם שירתו במילואים בתותחנים.
בעוד כחודש ימים ייצא לאור ספרו החדש של ד"ר עזריאל לורבר "טכנולוגיה צבאית והשלכותיה – לחימה, מודיעין והונאה".
ספר עב-כרס, שיתאר וינתח את הבעייתיות של המודיעין הטכנולוגי ואת דרכי ההתמודדות. אחת השאלות העולה בספר היא מי צריך לבצע את העיקוב והניתוח אחר הנעשה אצל השכנים הקרובים והרחוקים בתחומי הפיתוח הטכנולוגי?
לדברי לורבר, האנשים שיעסקו בכך הם קצינים ונגדים, המבינים פרק במודיעין מדעי. עליהם להיות מיומנים בניטור ובעיקוב אחר פיתוחים שמביאים לידי פיתוח מערכות נשק. עליהם להיות מועסקים בגוף שיטפל בנושאים אלו, ויהיו חברים בו מומחים לצבא וביטחון, מדע וטכנולוגיות לחימה. נספחים צבאיים ונספחי מדע בארצות שמעבר לים יכולים לתרום רבות למאמצי המודיעין הטכנולוגי. על כל העוסקים במלאכה לגלות סקרנות, כושר ניתוח, סבלנות אין קץ וחשדנות.
המודיעין הטכנולוגי והמדעי יבצע מעקב אחרי התפתחויות טכנולוגיות ומדעיות בעולם, העשויות להצביע על כיווני פיתוח שעשויים להביא תועלת בלחימה. ברור שמעקב כזה מחייב כוח אדם בעל הבנה נרחבת בתחומים מדעיים וטכנולוגיים נרחבים. המעקב אחר הטכנולוגיות יבוצע בכמה מישורים, בשילוב של עבודת מודיעין קלאסית, איסוף ומחקר: קריאת פרסומים גלויים. אוניברסיטה ב'ארץ יעד' מפרסמת הקמת מחלקה שתעסוק באלקטרו-אופטיקה. כדאי לעקוב מדוע נבחר התחום הזה. אולי יש סיבה שבאותה מדינה מעוניינים לפתע בפיתוח תחום האלקטרו-אופטיקה. כדאי לדעת למה.
לדברי לורבר, גם למינויים במוסדות אקדמיה יש חשיבות. דוגמה למקרה אמת: באחת האוניברסיטאות בארה"ב נבחר לראש פקולטה להנדסה קצין לשעבר בצי האמריקני, מומחה ללוחמה תת-ימית. לימים עסק אותו מוסד אקדמי במחקרים הקשורים, כמובן, בלוחמה תת-מימית בהזמנת הממשלה.
דוגמה נוספת: מגלים שלפתע מעבירים כמויות עצומות של קווי חשמל למפעל מסוים. כדאי לבדוק מה מתכננים לעשות באותו מפעל תמים למראה.
תחום נוסף הוא מעקב אחרי הפסקת פרסומים. בשנת 1940 ביקשה ממשלת ארה"ב להפסיק לפרסם בכתבי עת חומר בנושא פצצות אטום. הרוסים והיפאנים גילו רגישות, וניסו לברר מה סיבת 'התייבשות' הפרסומים הפתאומית. הרוסים הסיקו מסקנות נכונות, וחידשו את מחקר האטום אצלם. לעומתם, היפאנים לא הסיקו מסקנות נכונות, והניחו לאמריקנים לפתח את פצצת האטום שהוטלה על יפאן. המסקנה: אם מגלים שתחום טכנולוגי-מדעי מסוים נעלם מהפרסומים - כדאי מאוד לברר מה הסיבות.
כך גם חשוב לדעת מה לומדים בפקולטות למדעים באוניברסיטאות איראן. אילו תחומי מחקר ולימוד מועדפים על סטודנטים. האם ממשלת איראן מעודדת ומסבסדת לימודים במדעים הקשורים לגרעין. האם לפתע נוהרים סטודנטים רבים לפקולטות מסוימות בנושאים טכנולוגיים-מדעיים.
בארה"ב ישנה התעניינות בתחום מל"טי קרב. כלי-טיס בלתי מאוישים שיחליפו את מטוסי הקרב לא רק בצילום ובשיגור חימוש, אלא גם בקרבות אוויר. אולי זה נשמע דמיוני, אבל זו עובדה, יש העוסקים בכך. אולי מל"ט קרב יחליף יום אחד את מטוסי אפ-16. הוצא מאפ-16 את הטייס ומכשיריו, צייד אותו במחשב, והוא ישוטט בשמים, ישמור על שמי המדינה, ובעת הצורך יוכל להפיל מטוס אויב. נשמע דמיוני? כדאי לזכור שהיו פעם טייסים בכירים בחיל האוויר הישראלי שטענו בזלזול שכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) לא יצלחו למאומה. כיום ישראל מובילה עולמית בתחום.
התחומים החשובים ביותר כיום לעיקוב מודיעין טכנולוגי-מדעי הם: מחשבים, אלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, מיזעור, טכנולוגיות ננו, כלי טיס בלתי-מאוישים, תחומים מסוימים ברפואה, אספקת אנרגיה לציוד נישא, לוויינים ולייזרים. כל אלו תחומי מדע הניתנים בנקל להפוך לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים-ביטחוניים.
|
|