אז קודם כל גילוי נאות, אני חובב סרטי בונד אז לא תמצאו אותי אומר מילה קעה על הג'אנר, אפילו שלא מדובר בסרט הכי טוב של בונד.
באופן די משעשע הסרט של סקייפול מתחיל בדיוק באותו המקום שבו נגמר הסרט "חטופה 2" שראיתי בקולנוע בפעם האחרונה, אפילו המרדף הוא על אותם גגות וחוץ מזה שזה נורא מוזר שהצילומים הם באותו מקום נידח בעולם, זה גם מרגיש משעשע על ההתחלה.
הסיפתח של העלילה שממשיך בקטע הפתיחה המענג של אדל, מטרתו להביא את הגיבור שלנו, בונד, למצב הפתיחה הרגיל של כל סרט אחר שראיתי לאחרונה ובו יש גיבור בלתי מעורער ש"נופל לתהום" רגשי וגופני ואז מתעורר לתחייה. ממש כמו בעלייתו של האביר האפל. זה כאילו נותן לצופה הרגשה של גיבור אמיתי, אבל האמת היא שזה כבר נדוש.
מה שבאמת היה מיוחד בסרט הזה, שלהבדיל מסרטי בונד אחרים שבהם הרשע הוא דמות שמטרתה לבצע פעולת טרור, לגנוב או לגרום למלחמת עולם - הפעם מדובר ברשע יותר מעניין שמחפש נקמה על רקע אישי והרי ידוע שכשמדובר בנקמה על רקע אישי, זה רק הופך ליותר ויותר מעניין.
זה היה סרט בונד נטול מסורת בונד. לא היה מכונית חדישה עם מערכת מעניינת, לא היה עט שלחיצה על הכפתור שלו משמיד מבנה ענק ואפילו נערת בונד אמיתית לא היתה. אבל היה הרבה אקשן והרבה אפקטים מעניינים.
בתור חובב ידוע של לונדון, אהבתי את העובדה שרוב הסרט היה דווקא בלונדון, באתרים שביקרתי בהם לא פעם. אבל אם אתם שואלים אותי, היה מספק אם הסרט היה נגמר קודם ולא ממשיך אל תוך חיי עברו של בונד. למעשה היתה הרגשה שהסרט היה מתוכנן להגמר קודם, אבל אז אחת הדמויות החליטה שעבורה זה מספיק והיא לא מצפה עוד לסרטי המשך ולכן, כדי שיהיה מעניין הוסיפו את החלק הנוסף של הסרט שמטרתו היא אחת - להיפטר מהדמות הזו בדרך מרגשת ומיוחדת.
בקיצור נמרץ - לא מדובר בסרט הכי טוב של בונד והוא גם קצת ארוך לטעמי, אבל ראשית הוא הרבה יותר טוב מרוב הסרטים שרצים לאחרונה בקולנוע והוא בסך הכל, די מומלץ בעיקר לחובבי הג'אנר.
דווקא הרגשתי בדיוק להפך, הם חזרו למסורת בונד הישנה של ריגול קלאסי.
היו מלא רמיזות לסרטים הקודמים, ודווקא הייתה מכונית ג'יימס בונד קלאסית..
תהרגו אותי אבל מבין שלושת הסרטים עם דניאל קרייג, אותו הכי פחות אהבתי.
ואהבתי את שלושתם.
אבל יש עיסוק טיפה יותר מדי מעייף בלהראות כמה שבונד אנושי, לדעתי הם קצת נכנסו לזה יותר מדי. בסרטים הקודמים זה בא ברמיזות, וזה הספיק, אבל באחרון הם כל הזמן נברו בזה.
_____________________________________
ציטוט:
במקור נכתב על ידי גולדה מאיר
יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי Kill-Machine שמתחילה ב "סרט טוב, אבל לא מספיק."
אבל דווקא קזינו רויאל היה פחות מוצלח לדעתי מסדרת הבונד של פירס ברוסנן שהיו הטובים ביותר - גולדן איי, מחר לנצח, העולם אינו מספיק ולמות ביום אחר. אבל זה אולי שאני לא כל כך מת על הסגנון משחק של דניאל קרייג
הלכתי היום לראות סקייפול. לפני הסרט, קראתי ראיון עם הבמאי סם מנדז שדיבר על כמה הושפע מ"האביר האפל" של כריסטופר נולן. למען האמת, גם בלי לקרוא את הראיון אפשר היה לחוש בדימיון – אפלוליות, משחקים עם תאורה, קצב בינוני עם כמה קפיצות אבל בשליטה מלאה, הסתרת מידע מהצופים עד הרגע הנכון ומשחק משובח (חבייאר ברדאם!). אפשר היה להוסיף עוד קצת אקשן אבל גם כך מדובר בתוספת משובחת לסדרת בונד, המציינת השנה 50 שנה.
מה שכן – סקייפול הוא מסוג הסרטים שאתה מרותק בעיקר כשאתה לא יודע מה הולך להגיע. עכשיו שראיתי, אני לא יכול להצביע על יותר משתיים-שלוש סצינות שאשמח לראות עוד כמה פעמים כשיגיע ל-DVD. זאת, להבדיל כמובן מהאביר האפל שכל סצינה שם אפשר לראות בלופ מהבוקר עד הערב.
ולבסוף – מילה על סינמה סיטי (גלילות). ראיתי את הסרט בסינמקס. עזבו כבר את הקהל – שעונה לטלפון באמצע הסרט או מגיע עם אוכל שאפשר להריח גם מהקצה השני של האולם. מה יהיה עם האולמות שם? הסינמקס נראה עלוב – מסך רפוי עם כפלים גלויים (מישהו אמר שנות ה-80?), סאונד בינוני מינוס וצפייה לא נוחה למרות שישבתי כמעט באמצע. פשוט מרגיז.