20-10-2012, 08:25
|
|
|
חבר מתאריך: 07.04.11
הודעות: 427
|
|
1.כמו שכתבתי שדה הקרב משתנה וכיום הרעיון נגנז כתוצאה מזמינות אמצעים אחרים,יעילים יותר,וקשר יעיל יותר עם מסגרות אחרות היעילות לטווחים אלה .
כמו כן שדה הקרב הפך לדינמי הרבה יותר,כשמרבית הכוח ממוכן ופועל במסגרות קטנות יחסית ולעתים קרובות,מול מסגרות קלות צבאיות למחצה.
גררה לטווחים ארוכים היא לא יתרון בשדה קרב זה ,ומסקנות השטח מפעפעות באטיות מעלה עד לדרגים האמונים על הצטיידות.
המקרה שמדגים זאת הכי טוב זה קרב באר-שבע במלחמ"ע 1,שבו החיילים התורכיים קבעו את גררותיהם
לטווח רחוק לצורך ירי יעיל,אך כשהתחילה ההסתערות עליהם,רובם נלחצו ושכחו להתאים את מצב הגררה לטווח האוייב המסתער,מה שהפך אותם ללא יעילים.רובם נמצאו מתים עם גררות זקופות.
2.צבאות הם גופים שמרניים מאוד,המשתנים באטיות ,אלה מבינהם שלא נלחמים בפועל,משתנים עוד יותר באיטיות.
אין ספק שG-3 ופ.א.ל הם מאובנים פרה היסטוריים שעבר זמנם.
גם תמקים כמעט ולא נמצאים בשימוש צבאי,למעט מתארי לוט"ר מאוד ספציפים,מסיבה מאוד פשוטה.
תמקים התפתחו בשל הצורך בנשק קומפקטי ובעל כוח אש ללחימה בטווחים קצרים,על רקע היותו של הרובה
הצבאי העיקרי,מסורבל ובריחי-איטי באותה תקופה .חסרונותיו של הרובה הצבאי הובילו מגוון של "פתרונות",תמק"ים,ביונטים,רובי מטען,קרבינים, פגיונות ועוד.
התפתחות רובי הסער משנות החמישים,ייתרה את הצורך באותן פתרונות וזאת מאחר והרוסר המודרני
נותן מענה טוב גם לטווחים בינוניים וגם לטווחים קצרים ,אומנם על חשבון הארוכים.
ולכן כיום רומט"ים וביונטים נפוצים בעיקר במגרשי המצעדים ותמקים וקרבינים נפוצים בעיקר בכוחות שיטור.
|