שלום!
השתחררתי משירות סדיר כחוג"ד בגדוד חי"ר לפני זמן לא רב. רציתי להעלות נושא לפורום ולשמוע את דעתכם.

בהיותי חוג"ד בצה"ל נתקלתי בבעיה מערכתית חמורה. צהלנט, הרשת הצהלית מוצפת בהררי מידע אודות תו"ל ותחקירי אירועים ומלחמות. מה הבעיה? החומר בלתי נגיש בעליל. לרוב החומר מסודר בצורה כרונולוגית כך שבלתי אפשרי למצוא משהו רלוונטי בערימה. על מערכת חיפוש טובה אין על מה לדבר. בטח שלא על סידור עפ"י קטוגוריות...
חיפשתי בעיקר תחקירים על אירועים במטרה ללמוד ולהעביר את הידע לחובשי הגדוד ומחלקת התאג"ד. תחקירים כאלה לרוב נשארים ברמה האזורית ולא מופצים. משמע, אירוע מתוחקר בגדוד-חטיבה מרחבית-אוגדה ונשאר שם!
כך התגלגל אליי תחקיר אירוע שקרה ברצועה בו היו 2 הרוגים ולא היה מגיע אליי (חוג"ד המבצע פעילות שוטפת בגזרה אחרת) אלולא היה לי חבר בחטיבה בה קרה האירוע שישלח לי אותו.
חיפשתי תחקירים ממלחמת לבנון השנייה, בין אם מבצעיים ובין אם רפואיים על מנת להפיק מהם מסקנות להווה ולהתכונן למלחמה הבאה, אליה כולנו התכוננו. התחקירים היחידים שמצאתי (בלית ברירה אחרת בגלל הקושי להשיג מידע מהרשת הצהלית המסורבלת) היו תחקיר אירוע אחד בודד (אחד מיני רבים שאני משער שהופקו בגדוד) שנשאר במחשבי התאג"ד וככל הנראה נשכח שם... זאת על אף ששירתתי זמן די קצר לאחר מלחמת לבנון.

צה"ל כארגון, לא אוסף נכון את הידע (בצורה מקומית בלבד ולשימוש קצר בלבד), לא שומר אותו נכון (יש בכלל גוף האמון על זה?) ובטח שלא מפיץ אותו לגורמי השטח הרלוונטים - יחידות הקצה. ועוד לא התחלתי לדבר על תו"ל ופקודות...

זוהי כמובן רק נקודת המבט שלי מהפן הרפואי-מבצעי. אשמח לשמוע דעות נוספות ושמומחי הפורום יתנו את דעתם על השאלות הבאות:
1. האם אין גוף בצה"ל האמון על איסוף הניסיון המבצעי הזה ועל הפצתו לגורמי השטח?
2. האם המצב דומה גם ברמות גבוהות מעט יותר? מ"פים... מג"דים.. האם הם נגישים יותר למידע שהם רוצים למצוא בנושאי תו"ל עדכני ולקחי העבר?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kochavyarok שלום!1. האם אין גוף בצה"ל האמון על איסוף הניסיון המבצעי הזה ועל הפצתו לגורמי השטח? 2. האם המצב דומה גם ברמות גבוהות מעט יותר? מ"פים... מג"דים.. האם הם נגישים יותר למידע שהם רוצים למצוא בנושאי תו"ל עדכני ולקחי העבר?

אתה צודק לגמרי. גם לי זה כאב, ובגלל זה בדיוק כל החומר שאני כתבתי הודפס ותוייק בקלסרים.
בנוסף (ובצורה לא 100% חוקית) הפכתי מחשב אחד למחשב "שימור ידע", עם 3 הרד-דיסקים שאספתי ממחשבים שעמדו לעבור גריטה - וחיברתי אותו בתוך חמ"ל, מחובר לשקע אל-פסק ונעול מאחורי דלת מוברגת. כך שבפועל, לא יוכלו לנתק אותו .

לחמתי כדי שיחזיקו שרת אמיתי שישמור מידע - אך הדבר לא פשוט במערכת בירוקרטית ("מי יחתום על המחשב?" - כאילו שזה מה שחשוב).

אז:
1. יש בעקרון - מגייסים חיילים לתפקידי "מש"ק שימור ידע" או משהו בסגנון, אבל בגלל שהם בסופו של דבר חיילים חיצוניים והם נתפסים כגורם מפריע. אני באופן אישי לא ראיתי אותם בחטמ"רים, אלא רק בגדודים (ששם לדעתי שימור הידע המבצעי הוא מעט פחות חשוב מאשר בחטמ"רים או חטיבות סדירות ואוגדות).
2. לא.

יש לי חדשות רעות.
עשיתי את כל זה ועוד. תוך 6 חודשים הקלסרים אבדו/הושחתו/מלא את החסר.
המידע על המחשבים לא עודכן מעולם, ואבד אחרי שהם שודרגו.

מש"קי שימור ידע מזיקים - הקונספט שמישהו אחר צריך לבצע שימור ידע מנקה את כל השאר מביצוע פעולה זו, מה שהופך את כל העסק לעוד פחות אפשרי (ואגב, שימור הידע בגדודים הוא הכי חשוב - שם נמצא רוב הידע של לחימת השטח של צה"ל).

שימור ידע צריך להיות עניינו של כל מפקד בצה"ל, וצריך להיות משולב בקורסי הפיקוד ברמת הנגד וברמת הקצין, מקורס מ"כים/מש"קים והלאה, כמעשה שבשגרת היום-יום.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

משק שימור ידע הוא מעין פלסטר... פיתרון של המערכת שהוא לא מערכתי. לפי דעתי, בעידן בו אפשר בקלות
לאסוף ולהפיץ את הידע בעזרת הצהלנט והדואר הצבאי כל מה שנדרש זה מעין גוף עורך. גוף שיאסוף את
הידע מיחידות הקצה, יערוך אותו ויתאימו לצרכן הספציפי וישלח לו אותו ישירות למייל... אם מדובר במידע
שוטף אפילו אין צורך לאגד את הדבר לספר/חוברת.
הבעיה היא שצהל מתנהל בצורה כזו שכל יחידה מתנהלת בעצמאות מוחלטת. לכן גם היא מתחקרת לרוב
מקומית ולא רואה בזה צורך מבצעי לעדכן בחידוש יחידה שכרגע בקו אחר וכנראה תחליף אותם עוד חצי שנה נגיד..
עצוב פשוט כמה שזה לא מקצועי.

אתה לא היחיד, גם אני ארגנתי אגף שימור ידע במחשבים של המס"ר (מקבילה למ"פ) וברשת החיילית, בנוסף קלסרי לימוד והדרכה, תיקי מפות וכו'. פרוייקטים שעבדתי עליהם לגבי הטמעה של תו"ל ומערכות והיו אמורים לעבור לדור הבא. חזרתי למילואים לאותו המקום אחרי שנה- הקלסרים נהרסו, נגזרו, נעלמו. הקבצים נשארו לא מעודכננים ולסיים עבודות שהתחלתי, אין בכלל מה לדבר.

הבעיה לפחות כמו שאני רואה את זה היא במשך התפקיד הקצר- שנה וחצי בתפקיד מס"ר (ואני מניח שמ"פ הוא טווח זמן דומה) לא מספיק כדי להסתכל קדימה ולפתח או לשמר משהו, ברגע שעסוקים כל היום בעניינים שוטפים היכולת להתעסק עם דברים מעבר היא מאוד מוגבלת. מדי פעם מגיע איזה מש"ק רציני לקבע קצר (שס"ן בתשלום) ונותן דחיפה כי יש לו את הידע והזמן להתעסק עם זה, אבל זה מקומי ומתחלף מהר.

3 שנים לאחר השחרור, המחשב הזה עדיין היה שם (בדקתי מרחוק - עשיתי לו PING....)

אגב, הקלסרים שלי גם עדיין שם.
אבל את המחשב שלי, זה שהיה בו כמות ידע אדירה וכונן קשיח אדיר (בתקופתו, 300 ג'יגה לעומת ה40 שהיה נהוג בשאר היחידה) פורמט עם כניסת המחליף של המחליפה שלי לתפקיד (כלומר, כשנה וחצי אחרי שעזבתי).

זה שאתה יכול לבדוק מרחוק, זה לא אומר שאפשר גם לפרוץ ולנקות את המערכת?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

מצג גרוע..
חצי נחמה זה שהרבה ארגונים מתמודדים עם הצפת הידע כיום בהצלחה בינונית...אבל נשמע שזה באמת רמה נמוכה במיוחד..

!Ya Gotta Believe

הדבר המשעשע (אם אפשר לקרוא לזה כך) שבזמן לחימה, הדברים נראים אחרת.
גם ב"חומת מגן" וגם ב"עופרת יצוקה" היינו מקבלים אחת לX זמן חוברת עם לקחי לחימה בזמן אמת.
החוברת הכילה לקחים בכל הרמות (חייל בודד, חוליה, מחלקה וכו'....) ולגבי כלל היחידות הלוחמת (חי"ר, הנדסה, שריון וכו'...).
מעניין שזה לא מבוצע גם ברמת היום-יום

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

זה דווקא מאוד אופייני - יש יכולת הפקת לקחים בטווח הקצר ביותר, אבל אין שימור שלהם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מציע לקרוא את המאמר של דותן דרוק, עמ' 58-60 "הרהורי כפירה על ניהול ידע בלחימה" במערכות הנוכחי (אוגוסט 2012, גליון 444)

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

סליחה על התמימות, אבל למה לא לפנות לגוף הרלוונטי במטה?
פרקטית- אמורים להיות אצלו יותר תחקירים מביחידה בודדת כלשהיא.
ומקצועית- הוא אמור לסנן אותם. נאמר, ייתכן שבשלושה גדודים אירעו אירועים דומים ובכל גדוד הסיקו לקח שונה- ורק למטה יש את נק' המבט לקבוע מי מהם נכון.

לא נעים לכתוב את זה,אך זאת בהחלט התחושה ,שאותה סחבתי הרבה שנים.
כמעט כול נסיון שלי או של אחרים בסביבתי ,לאסוף מידע,לעבד אותו ולהפיק ממנו ידע,הסתיים במפח נפש.
כמעט תמיד,המפקדים והמערכת,העדיפו:ביצוע נחוש ושבלוני,סיסמאות פשטניות ושמירה על ההיררכיה,על פני פיתוח מערכת לומדת.
יש אומנם מקומות בצה"ל הגדול,שמתנהלים אחרת.אך גם שם לדעתי הדגש הוא על ביצוע ופחות על ידע.