מדוע כיפות מכ"מ (radomes) - המוכרות גם כ"כדורי גולף", ומשמשות להגנה על המכ"מ עצמו מפני תנאי הסביבה - הן שקופות למכ"מ? מאיזה חומר הן עשויות, או איזה אלמנט הנדסי בהן, גורם לגלי המכ"מ לעבור דרכן כאילו הן לא שם?

וזו גם לדעתי הסיבה העקרית לכך שהראדום לא משפיע על גלי המכ"מ אשר נשלחים וחוזרים דרכו.
רעיון דומה רק ב"קטן" מיושם גם במרעומי קרבה אשר פועלים על עקרון ה"דופלר" בהם חלקו הקדמי (הקוני) של חרטום המרעום תמיד יהיה עשוי מחמר פלסטי בלתי מוליך כדי שלא לשבש את האותות שנשלחים וחוזרים מן האנטנות שעליהן הוא מחפה.

מה עניין שמיטה להר סיני?
דופלר הינו אפקט פיזקלי של שינוי בתדר גלים עקב הפרשי מהירות בין המקור לגוף המחזיר.
על ידי מדידת השינוי בתדר ניתן לחשב את הפרשי המהירות בין הגופים.
מה בין זה לבין מדידת מרחק במרעומי קרבה???

יש מהירות יחסית בין הפגז למטרה וניתן לנצל את אפקט דופלר לחישוב המרחק.
למעשה זה מרעום הקרבה הנפוץ ביותר לסוג תחמושת זה.
http://www.history.navy.mil/faqs/faq96-1.htm

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

הרעיון שבשימוש באפרט דופלר הוא באמת מדידת המהירות של גופים
בצורה זו ניתן "לסנן" את תמונת המכ"ם ולראות רק מטרות שזזות בתחום
מהירות מסויים. מכ"ם כזה מאפשר לדוגמה ירי כלפי מטה - הפרדה בין המטרה
שזזה לאדמה שלא זזה.
מרעום דופלר מאפשר להפריד בין האדמה שזזה יחסית לפצצה ופצצות אחרות
שנופלות במקביל ושלא זזות יחסית למרעום.
אם היה נעשא שימוש במרעום מכ"מי או אחר הפצצות היו פשוט מפעילות אחת
את השניה.
בקיצור אם אתה פוגש פצצה עם מרעום דופלר כדאי להסתלק משם לאט.

למרות שהשימוש הקלאסי באפקט דופלר הוא אכן מהירות - במקרה של מרעומים משתמשים באפקט דופלר לקביעת מרחק.
נגזרת של האפקט היא שככל שהמרחק בין המרעום לקרקע קטן התדר עולה - ברגע שאתה מגיע לתחום רצוי יש יזימה.

מתוך מאמר הסוקר את פיתוח מרעומי הקרבה:

Radio waves could be employed by using time-of-flight
measurements on the path from and reflected back to
the ordnance in flight or by using the Doppler shift of
the reflected radiation. The reflected waves are shifted
to a somewhat higher frequency as the missile flies
toward the target.

"נותן היה להשתמש בגלי רדיו ע"י מדידת זמן...וע"י שימוש באפקט דופלר. הגלים המוחזרים "נדחסים" לתדר גבוה יותר כאשר הטיל טס לעבר מטרתו".

התנהגות הגלים משתנה בהתאם לסוג החימוש (טיל,רקטה,תחמושת ארטילרית וכו') הגאומטריה של המטרה , תנאי הסביבה וכו' - אך נמצא שהאפקט מכסה את כל התנאים הנ"ל.

כ"כ לפני השימוש בגלי רדיו , עד שנת 43' נעשה שימוש במרעומי קרבה פוטואלקטריים , אבל מסיבות ברורות של חוסר אמינות (זוית השמש לדוגמא) הם הוצאו משימוש ונעשה מעבר לגלי רדיו.

המאמר המצוטט:
http://nvl.nist.gov/pub/nistpubs/sp958-lide/059-062.pdf
(עמ' 2 למעוניינים - ההסבר הטכני ממשיך שם).

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

לפי ההסבר שהפנת אותי אליו אפקט הדופלר רק משמש כאמצעי להבדיל בין הגלים החוזרים ממטרות הנעות ביחס למרעום ולבין מטרות שאינן נעות ביחס למרעום. מדידת המרחק מבוצעת ע"י מדידת הזמן בין הפולס הנשלח לזה שחוזר וכן ע"י מדידת המשרעת (אמפליטודה) של האות החוזר (שדועך לאורך מרחק). שימוש באפקט הדופלר מאפשר לחסוך בעידון של אנטנת הקליטה של הנרעום.

לזיו היקר,אני מצטער על הדרמטיות אך שאלה זו נוגעת בציפור נפשי ;-)

לא יודע - אני מבין את הדברים אחרת (ראה גם את הלינק השני שהבאתי).
מהלינק הראשון:
Among various possible types of radio proximity fuzes, an active-type fuzed operating on the doppler effect was selected as being the most promising method.
מזה אני מבין שעיקר פעולת המרעום מבוססת על אפקט דופלר - אבל אולי אני טועה.

בכל מקרה אני לא פיזיקאי ואם יש אי דיוקים אז אני מצטער.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ב.י.ר. לפי ההסבר שהפנת אותי אליו אפקט הדופלר רק משמש כאמצעי להבדיל בין הגלים החוזרים ממטרות הנעות ביחס למרעום ולבין מטרות שאינן נעות ביחס למרעום. מדידת המרחק מבוצעת ע"י מדידת הזמן בין הפולס הנשלח לזה שחוזר וכן ע"י מדידת המשרעת (אמפליטודה) של האות החוזר (שדועך לאורך מרחק). שימוש באפקט הדופלר מאפשר לחסוך בעידון של אנטנת הקליטה של הנרעום.

נראה לי שיש כאן בילבול מסויים (לא יודע של מי).

מטרה שהיא נייחת למרעום - היא מטרה שנעה באותה מהירות ובאותו נתיב (באותו וקטור מהירות - מה שבאנגלית נקרא Velocity). כפועל יוצא - מטרה כזו לא תיזום את המרעום - כי אין שינוי בתדר החוזר (התדר ההולך והתדר החוזר יהיו זהים כי הטווח יישאר קבוע). כל שינוי במהירות או בכיוון התנועה - יתגלה ע"י מכ"מ הדופלר ויביא לשינוי בתדר.

אם במרחק X התדר דועך כפונקציה של הטווח - הרי שבוודאי שאין מדובר במרחק יזימת המרעום, ולכאורה במנגנון בטיחות. לעומת זאת ככל שניסגר הטווח - כך יגבר השינוי בתדר וכך גם תיגרם יזימה של המרעום. ככל הנראה (אני לא מכיר אישית) ע"י בחינת התדר המתקבל מול תדר מוגדר מראש, או מנגנון אלקטרוני הגורם להצפת קבל מסויים או מיתוג של מעגל IF של מחשב.

לדעתי כל הוויכוח (דיון) ביניכם נובע מדלות אוצר המילים של העברית שאינה מבדילה בין Velocity ו-Speed.

SPEED - הוא פונקציה של המרחק בו נע גוף מסויים בזמן נתון. (מהירות * זמן = דרך).
Velocity - הוא וקטור - כלומר הכוח בו נע גוף בקו ישר. כלומר בכל פעם שהגוף משנה את כיוונו - מופעל עליו כח אחר, המביא לשינוי בכוח התנועה שקדם לו (ד"ש לניוטון).

במילים אחרות - גוף יכול לנוע ב-SPEED קבוע במעגל, אבל ה-VELOCITY שלו משתנה כל הזמן - בעברית זה יקרא "גוף יכול לנוע במהירות קבועה במעגל, אבל המהירות שלו משתנה כל הזמן....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

רק תנועה ניצבת בדיוק למישור הגלאי לא תשנה את התדר - והסיכוי לתנועה כזאת הוא קטן מאד במקרה המדובר.
בכל מקרה יש לזכור כי הקלע או הטיל אינם נעים בקו ישר ובמהירות קבועה - לכן לא מדובר על מהירות*זמן כי אנחנו לא עוסקים בתנועה ליניארית , אלא בנגזרת.
בנוגע למבנה האלקטרוני המדוייק והתהליך המלא של פעולת המרעום - זאת שאלה טובה ואני אשמח לשמוע הסבר מלומד.

לגבי מושג המהירות בעברית - מהירות היא ווקטור תמיד בהגדרה, שכן יש לה גודל וכיוון.
יש הרחבות למושג המהירות , מעולם המכניקה האנליטית, בתור מהירות זויתית ומהירות רדיאלית (ובתנועות מסובכות יותר ע"י שימוש בקוארדינטות מסלול, רדיוס עקמומיות וכו').

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי desertowl ...לכן לא מדובר על מהירות*זמן כי אנחנו לא עוסקים בתנועה ליניארית , אלא בנגזרת. לגבי מושג המהירות בעברית - מהירות היא ווקטור תמיד בהגדרה, שכן יש לה גודל וכיוון. יש הרחבות למושג המהירות , מעולם המכניקה האנליטית, בתור מהירות זויתית ומהירות רדיאלית (ובתנועות מסובכות יותר ע"י שימוש בקוארדינטות מסלול, רדיוס עקמומיות וכו').

ודאי התכוונת שמהירות היא דרך חלקי זמן...

אם מהירות היא וקטור - אז זה אומר שמדובר בכוח הנע בכיוון ישר (מעצם הגדרת ווקטור).

לעומת זאת בעברית יש התייחסות גם למכונית שנוסעת במהירות של 60 קמ"ש בין פתח תקווה להרצליה - וזו, תסכים איתי, רחוקה להיות תנועה בקו ישר.

אני נוטה לאמץ את ההגדרה שמהירות היא קצב שינוי המרחק בזמן נתון, ומכאן לגזור הגדרות משנה למהירות כיוונית, רדיאלית או אחרת.

אם יש לך מוצא אחר מהבעייה הנ"ל - אשמח אם תשלח אלי מסר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

הוא לא רק כיפת כדור הגולף אלא כל כיסוי אנטנה - ורוב המכ"מים מכוסים ע"י ראדום.
החומר והצורה ממנו עשויים הראדום נגזרים ממבנה והמאפיינים שאותה הם מכסים וכ"כ ע"פ הצרכים (הראדומים של מכ"מי מערכות הגנה אקטיביות מספקים גם הגנה בפני רסיסים וכו' לדוגמא).
החומרים הם לרוב פולימרים וחומרים לא מוליכים אחרים המשבשים את מעבר האות (כלוב פאראדיי וכו').

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

כיסוים לאנטנות לא דורשים טכנולוגיה מתוחכמת- למעשא גם לפלפון
שלכם יש "ראדום" על האנטנה ושם הוא חייב להתמודד עם עוצמות
שידור וקליטה קטנות בהרבה מאילו של מכ"מים: כלומר כל בליעה ע"י
הראדום היא משמעותית יותר.
רוב הפולימרים הם שקופים לקרינת רדיו והבעיות מתחילות רק עם רוצים
לטוס אם האנטנה כלומר בעיות מבניות או חימום.
בנוסף באורכי גל קצרים ישנה לפעמים בליעה בחלק מהפולימרים מה שהוביל
פעם לשריפת מכ"ם של פטריוט ששכחו להוריד ממנו את הכיסוי.

אז ראדום זה - Radome - שילוב המילים RADAR ו-DOME - כלומר מכ"ם וכיפה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק