לאחרונה הוקרן ב YES דוקו סרט צרפתי משנת 2007 על הטבח הנורא שבוצע בשנת 1937 בעיר ננקינג (דאז בירתה של סין הלאומנית) עם כיבושה בידי היפנים, מעשה ברברי שמכביד על יחסי המדינות עד עצם היום הזה. בסרט, המרתק לכשעצמו, מוזכרים שני נושאים מעניינים ופחות מוכרים:
1. גרמניה הנאצית הייתה ספקית נשק וידע צבאי משמעותית לקואומינטנג (הצבא הסיני הלאומני בהנהגת צ'אנג קאי שק) זאת למרות החתימה על הסכם האנטי-קומינטרן בין יפן לגרמניה הנאצית בשנה שלפני כן. למעשה רק תחילת מלחמת העולם השניה באירופה וההסטה ההדרגתית של הייצור הצבאי הגרמני לצרכים פנימיים הביאו לדעיכת הסיפור המוזר הזה, שסופו הרשמי באשרור המחודש של ההסכם האנטי-קומינטרן (המורחב, ובו גם איטליה) בסתיו 1940 וניתוק היחסים הרשמי בין גרמניה הנאצית וסין הלאומנית.
2. ג'ון ראבה, הוא "אוסקר שינדלר" הנאצי, באחד ממקרי ההפוך על הפוך הביזארים ביותר בהיסטוריה. ראבה, שהיה חבר פעיל במפלגה הנאצית, התגורר בננקינג והיה נציג מקומי של קונגלומרט סימנס, שסיפק ציוד לצבא ולתעשיה הסינים. בעת כיבוש העיר בידי היפנים בקיץ 1937 סייע ראבה להצלת עשרות אלפי אזרחים סינים ממוות בטוח תוך סיכון עצמי ניכר. בשנת 1938 הסתיימה שליחותו, הוא שב אל גרמניה ופנה אל בכירים בשלטון הנאצי (ובהם למרבה האירוניה אפילו אדולף היטלר עצמו...) על מנת שישימו קץ למסע ההרג וההרס היפני. כמובן שראבה מצא את עצמו חיש מהר במרתפי החקירות של הגסטפו ואת יתרת המלחמה בילה ב"גלות מרצון" כסוכן של סימנס באפגניסטן המרוחקת והמבודדת. בתום המלחמה שב לגרמניה, נעצר ונחקר בידי בעלות הברית, ביתו נהרס בהפצצות וכנאצי לשעבר הוא נותר למעשה חסר כל ומנודה. אזרחי ננקינג זכרו לו חסד, התגייסו למענו ואף שלחו לו חבילות סיוע. סיפור חובק עולם מיוחד ומרגש.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "נשק נאצי לצבא הסיני הלאומני במלחמת העולם השניה"
מעניין במיוחד כי בזמן המלחמה עצמה אותו צבא קיבל ציוד "החכר והשאל" דרך בורמה, ואח"כ ברכבת אוירית. אולי מסתובבות תמונות של יחידות עם ערבוביה של ציוד גרמני ואמריקאי.
הסיוע הצבאי האמריקני אכן החל לזרום מסוף 1940, שנה שלמה לפני שארה"ב נכנסה למלחמה
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "מעניין במיוחד כי בזמן המלחמה..."
Joining in widespread international condemnation of Japan's aggression, the United States circumspectly supported China. President Roosevelt approved $25 million in military aid to China on 19 December 1940, permitting the Chinese to purchase one hundred P 40 pursuit aircraft. By late spring 1941, the United States had also earmarked over $145 million in lend-lease funds for China to acquire both ground and air equipment
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "הגרמנים מכרו גם לא מעט נשק..."
ובהן שבדיה, שוויצריה, ספרד, פורטוגל ורוב מדינות הציר. כמו כן תימן (!!), טורקיה אהובתנו וכמובן יפן (שבין היתר אפילו רכשה טנק טייגר בודד במחיר מופקע לגמרי, שמעולם לא סופק). היצוא כלל בד"כ נשק, ציוד נילווה, רכיבים (למשל מנועים), חלפים וידע (אם כי לא תמיד את כולם). התקבול היה לרוב בכסף, אם כי לעתים נעשה שימוש בברטר (למשל מחצבים מטורקיה, שוויץ ושבדיה) או אתנן פוליטי (למשל ספרד והונגריה). חלק מהעסקאות המוקדמות בוצעו ביוזמת ו/או באמצעות התעשיות הצבאיות (כגון קרופ) ולא השלטון עצמו מאחר ויבוא ויצוא נשק היה אסור בחוק הגרמני עד סוף 1935. כזכור בשנה זו השלים היטלר את הקונסולידציה השלטונית שלו והיה חופשי לשנות חוקים כאוות נפשו. יצוא נשק וידע הפכו חיש מהר לכלי להרחבת ההשפעה הגיאו-פוליטית באירופה ומעבר לה.
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "ולחלק נכבד ממדינות אירופה"
בסרט מעניין בן שעה וחצי בשם THE SAMURAI AND THE SWASTIKA ששודר בערוץ ההיסטוריה לפני 12 שנים וזמין לצפיה ב YOUTUBE. בין היתר הסרט סוקר את הפרשיות ו/או האנקדוטות הבאות:
1. האדמירל קנריס (לימים ראש המודיעין הצבאי) שימש עוד באמצע שנות ה-20 כקצין קישור בין הציים היפנים והגרמנים וייעץ להם בבניית צוללות.
2. צבא יפן, שיוקרתו נפגעה בחלקין גול בקיץ 1939, תמך אמנם בהתקפה יבשתית על מזרח ברה"מ אך ראשי החונטה הצבאית ומפקדי הצי התנגדו לכך מסיבות שונות והעדיפו את ההתרחבות דרומה ולא צפונה, מה שהוביל לחתימת הסכם נייטרליות בין יפן וברה"מ בדיוק לפני המבצע, זאת לתדהמת היטלר, שהבליג בחוסר ברירה. התכנית המקורית של צבא היבשה כללה הן התקפה על מזרח ברה"מ (היטלר היה מוכן להתפשר אפילו על מראית עין, רק כדי לרתק כוחות לשם) וניתוק מסילת הרכבת הטרנס סיבירית והן חבירה לגרמנים בהודו או אירן, אחרי שאלו ינועו מלוב והקווקז ויכבשו בסערה את המזרח התיכון.
3. כחלק מסיפור חובק עולם זו תמכו הגרמנים והיפנים בגלוי בתנועת המרי ההודית, שקראה לסילוק השלטון הקולוניאליסטי הבריטי עוד במהלך המלחמה (בניגוד לקונגרס הלאומי של גנדי ונהרו שביקש להמתין עד סופה). בין היתר הוטסה מגרמניה יחידת קומנדו של 100 סוכני אבוור (של מיודעינו רב המרגלים קנריס), הוצנחה באפגניסטן, הסתננה להודו, פרצה לכלא בריטי וחילצה ממנו את צ'נדרה בושו, מנהיג המורדים. לאחר מכן הוטס בושו לגרמניה, שם היה לאורחם של הנאצים, הוברח בצוללת ליפן ומשם הגיע לחזית אימפל במזרח הודו, שם הוביל את "לגיון הטייגרים", צבא מורדים בן 3 דיוויזיות שלחם לצד היפנים עד תום המלחמה. בושו נהרג בתאונת מטוס מסתורית כשבוע לאחר תום הקרבות, ככל הנראה חוסל על ידי המודיעין הבריטי במטרה למנוע את שובו להודו כגורם מתסיס (אגב ללא קשר ללגיון הטייגרים, הגרמנים הקימו רג'ימנט ב SS על בסיס שבויי מלחמה הודים שנפלו לידיהם בצפון אפריקה ובאיטליה וביקשו לערוק כדי להילחם כנגד הקולוניאליסטים הבריטים).
4. מקצת האספקה והנוסעים הועברו ליפן בדרך האוויר, במטוסי JU290 ענקיים של כנף KG200 שהוקמה לטובת העניין, המריאו משטחים שנכבשו במערב ברה"מ הדרימו לעירק משם לאפגניסטן, סין, מנצ'וריה ויפן. כאשר החלו הגרמנים לסגת מברה"מ שקלו לעבור לטיסות מנורבגיה דרך הקוטב אבל זנחו את העניין בגלל קשיים. רוב האספקה הגיע בדרך הים - בתחילה באוניות סוחר שפרצו את הבלוקדה הימית, לעתים מוסוות בדגל שבדי, ובהמשך טיפין טיפין בצוללות למעשה עד יומה האחרון של המלחמה. הצוללת האחרונה U234 נכנעה לבעלות הברית 10 ימים אחרי תום המלחמה ובתוכה נמצאו היו בין היתר מטוס ME262, פצצת גלישה HS293 וחצי טון תחמוצת אורניום. הגרמנים סיפקו ליפן מיכון לפסי ייצור ומנועי בוכנה וסילון. המטוסים והטנקים נועדו לאדפטציה מקומית, דוגמת הנקג'ימה KI201 דרקון האש מבוסס ה ME262, או לשיבוט טהור, כמו המיצובשי J8M מבוסס ה ME163 (שאחד כמותו התגלה מאופסן במערה ביפן 20 שנה אחרי המלחמה!). אגב עוד באמצע שנות ה-30 שימש מפציץ הצלילה הגרמני היינקל 70 כבסיס ל VAL היפני המוצלח.
5. מוזכרות תוכניות אופנסיביות חובקות עולם של הצי היפני בין היתר הנחיתות המתוכננת בציילון ובמדגסקר כחלק ממזימה משותפת גרמנית-יפנית להשתלטות על האוקיינוס ההודי (בסופו של דבר הקדימו הבריטים והשתלטו על מדגסקר הצרפתית וליפנים נותר רק להגיב בהתקפת צוללות ננסיות מוצלחת על נמל בדייגו סוארז) וכן פרויקט 14 היפני השאפתני להפצצת תעלת פנמה בעזרת מטוסים שישוגרו מצוללות שנידונה כבר באשכול אחר ועל כן אין מה להרחיב עליה כאן.
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "עוד על הקשרים הצבאיים בין גרמניה הנאצית ויפן"
WTF?!
הסיפורים האלו מנוגדים למה שמוכר לי ולויקיפדיה.. שם נטען שצ'נדרה בוז Subhas Chandra Bose ברח ממעצר בית בהודו והסתייע באבווהר בהמשך; שלא היו טיסות מגרמניה ליפן (עיראק הרי היתה תחת השפעה בריטית ואפגניסטאן- נייטרלית). אני מניח שיש עוד כמה אי-דיוקים. זה נשמע כמו שילוב של אינדיאנה ג'ונס וג'יימס בונד.. איך יחידה של 100 סוכנים גרמניים תנוע בהודו תחת השלטון הבריטי?!
נערך לאחרונה ע"י קרן-אור בתאריך 28-05-2012 בשעה 21:37.
The 2nd squadron of KG 200 was in charge of all other operations, including electronic warfare and special bombing missions, long range patrols as far as the US East coast, and special cargo missions which flew all the way to Japanese held North China. It operated from hidden airstrips all over Europe, usually near forests, used to hide their special aircraft from allied pilots.
>> עיראק הרי היתה תחת השפעה בריטית
עיראק הייתה מדינה עצמאית מ 1932 ועד כיבושה על ידי הבריטים במאי 1941, כמעט שנתיים אחרי פרוץ המלחמה. אמנם היו לבריטים בסיסים בעירק אבל בסוף שנות ה-30 הם דיללו את כוחותיהם שם לכדי שתי טייסות בלבד ובהעדר תחנות מכ"ם למעשה לא הייתה להם שליטה במרחב האווירי שלה ועל כן אפשרות למנוע הטיסות הללו. נציין בהזדמנות זו שטורקיה, אירן (שלה גבול משותף עם טורקיה) ואפגניסטן (שלה גבול משותף הן עם אירן והן עם סין) היו נייטרליות בשנים הראשונות למלחמה כך שמטוס גרמני ארוך טווח בין אם אזרחי או צבאי היה יכול לטוס מעל שטחן ולהגיע למנצ'וריה מבלי שלבעלות הברית הייתה יד בדבר, אפילו אחרי הפלישה לברה"מ. כמו כן יכלו לטוס מעל שטחי ממשלת וישי הן במזרח התיכון והן במזרח הרחוק עד לכיבושם על ידי הבריטים וכמובן לנחות שם לתדלוק וכו'.
>> ואפגניסטאן- נייטרלית).
אפגניסטן נייטרלית אבל הייתה בה נוכחות גרמנית כולל של האבוור, בעיקר בשנים שלפני מבצע ברברוסה. למעשה בושו נמלט מהודו אל אפגניסטן וממנה אל ברה"מ (הנייטרלית עדיין ואף מיודדת עם גרמניה הנאצית) ומשם לברלין.
>> אני מניח שיש עוד כמה אי-דיוקים. זה נשמע כמו שילוב של אינדיאנה ג'ונס וג'יימס בונד.. איך יחידה של 100 סוכנים גרמניים תנוע בהודו תחת השלטון הבריטי?!
לגבי מהימנות הסרט, מדובר בסופו של דבר ביצירה של ערוץ ההיסטוריה ולא בעבודת דוקטורט בהרוורד ועל כן לא אתפלא אם חלק מהנושאים "טובלו" כדי להפכם למעניינים יותר.
נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 28-05-2012 בשעה 22:38.
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "ועדיין- כיצד זה מטוסים המריאו..."
היכן נאמר או נכתב שצריך לנחות דווקא בעירק? נכתב שטסים דרך עירק. ל FW200 היה טווח של 3K ק"מ ול ל JU290 המאוחר יותר היה טווח כפול. טרום מבצע ברברוסה וגם בשנה שאחריו יכול FW200 להמריא מכרתים הכבושה, לטוס מעל סוריה של וישי, מעל עירק העצמאית, מעל צפון אירן הנייטרלית ולהגיע לנחות בניחותא בקאבול. בקיץ 1942 אחרי כיבוש אוקריאנה וצפון הקווקז אפשר לדלג על המזרח התיכון כולו להמריא מרוסטוב ולטוס ישירות לאפגניסטן מעל הים הכספי וצפון אירן. אחרי כניסת ה JU290 לשירות בקיץ 1942 אפשר לדלג לגמרי גם על אפגניסטן ולטוס ישירות למנצ'וריה הן מכרתים והן מרוסטוב (או לחליפין להמריא מקירקנס שבנורבגיה ולנחות בסחלין, דבר שלא בוצע). בכל מקרה נראה שהסרט מתייחס לתקופת ה FW200 אחרי הפלישה לברה"מ, מה שמצריך עיקוף דרך צפון המזרח התיכון.
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי strong1 שמתחילה ב "עוד על הקשרים הצבאיים בין גרמניה הנאצית ויפן"
כולם זמינים לצפיה ב YOUTUBE כמובן. הסרט הראשון בהפקת ערוץ דיסקוברי מראשית העשור הקודם עוסק בצוללת הגרמנית U-234, שהושלמה כבר בראשית 1944 כמקשת אך בטרם הפכה למבצעית הוחלט להסב אותה לצוללת תובלה ובגלל התמשכות התהליך היא הפליגה לבסוף למשימתה הראשונה (והאחרונה) רק באפריל 1945 בשבועות האחרונים למלחמה. היעד היה יפן ועל סיפון הצוללת היו חצי טון של אורניום עבור תכנית הגרעין היפנית וכן כתריסר נוסעים ובהם נספח צבאי חדש של הלופטוופה, מהנדסים, מומחה ללוחמה אלקטרונית ומנהל קו הייצור של ה ME-262 שהיה אמור לסייע לנקג'ימה בייצור הוריאנט המקומי. הודעת הכניעה תפסה את הצוללת בלב האוקיינוס האטלנטי ו ב 14 למאי 1945 היא נכנעה לצי האמריקני, לא לפני ששני קצינים יפנים שהיו על סיפונה התאבדו כדי למנוע את נפילתם בשבי. הצוללת טובעה לאחר המלחמה בידי האמריקנים, שלא מצאו לה שימוש.
סרט השני הפעם בהפקת ערוץ ההיסטוריה מ 2009 עוסק אף הוא בצוללת תובלה הפעם מדובר ה U-864 שיצאה למשימתה הראשונה (וגם כן והאחרונה) בדצמבר 1944 במסגרת מאמצי הנאצים לתמוך טכנולוגית והנדסית בבת בריתם יפן. עקב שורה של בעיות ותקלות נאלצה הצוללת לבלות כמעט חודשיים בתיקונים בברגן עד שלבסוף הגיחה לים הצפוני ב 9 לפברואר 1945 אך טובעה על כל צוותה, נוסעיה ומטענה על ידי הצוללת הבריטית HMS VENTURER במה שהיה להתקפה התת-ימית המוצלחת היחידה מאז ומעולם של צוללת אחת כנגד צוללת שנייה. ה U-864 נשאה על סיפונה 60 טון של כספית, מספר קצינים יפנים ששבו מהשתלמות בגרמניה, מהנדסים מקו הייצור של ה ME-262 וכן חלקים ושרטוטים כדי לתמוך בייצור מקומי של המטוס.
הסרטים השלישי והרביעי, שניהם בהפקת ה BBC, עוסקים בצד השני של המתרס – תרומתם הצבאית של ההודים והסיקים במלחמת העולם השנייה ובכלל זאת לחימתם באתיופיה, בצפון אפריקה, באיטליה ובבורמה ואף בחה”א המלכותי. בתום המלחמה שרתו כמעט 2.5 מיליון הודים בצבא הבריטי, כולם מתנדבים, אך דווקא חיילי "צבא שחרור הודו” (שהוזכר לעיל), שלחמו לצד היפנים כנגד הבריטים, זכו ליחס של גיבורים ואף לקצבה בשובם לארצם בעוד שהמיליונים ששרתו לצד בעלות הברית התקבלו בחשדנות, בעוינות ובאפליה על כך שתרמו להארכת השלטון הקולוניאליסטי השנוא. הסרט על הסיקים מרחיק לכת עד למלחמת העולם הראשונה ועוסק גם בהשתלבותם כמהגרים בבריטניה של אחרי המלחמה, כולל המשך מגמת ההתנדבות לצבא הבריטי המודרני (בדומה לנפאלים של הגורקה).
ראשי
צ'אט
31-05-2010, 15:25
מצב כלאיים
