|
24-08-2012, 19:49
|
|
|
חבר מתאריך: 15.08.12
הודעות: 302
|
|
יפה סיכמת את העניין.
ישראל יכולה לפתור את הבעיה ולקדם יכולתה ל"שיגור תחת התראה" אם תצהיר שהינה רואה בכל טיל אירני שנורה לעברה כנושא ראש נפץ גרעיני ברגע שאיראן תהפוך לגרעינית.
זה לב הויכוח הציבורי, כאסטרטגיה ישראל לא רוצה באיראן גרעינית - ז"א בעלת יכולת מכה ראשונה.
אם וכאשר תהיה יכולת גרעין באיראן, זה כבר פתרון יותר טקטי לעניין.
---ברור שאני סבור שעלינו למנוע גרעין אירני. הדברים למעלה נועדו למצב שבו איראן גרעינית בהתאם לשאלה שהוצבה.
במקביל עליה לפתח יכולת תגובה מהירה יותר של כוח הטילים שלה.
יותר? יכולת הטילים של ישראל זה אחד הסודות הכי כמוסים במדינה!
אנחנו ממש לא יודעים מה היכולות שלהם (IRBM, ICBM,SLCM) - מי שכותב לא יודע, מי שיודע לא כותב (לא מתכוון אליך אישית כמובן).
---כתבתי "לפי המידע ממקורות זרים". אין לי ידע ישיר ועקיף עם סודותיה הכמוסים של ישראל ולכן אין סכנה שאפלוט מידע שאסור לי לאמרו. אך אני מסוגל לבצע, בין השאר, דדוקציה (אני קורא עתה את קונן-דויל שוב...) מן הידע שיש לי לגבי היכולת הטילית של המעצמות, ביחוד ארה"ב שפתוחה יותר במידע, ביחס למגבלות והיכולת הישראלית. כן הופיעו פרסומים לא מעטים, מבוססי תצלומי לווין, של מומחים בכתבי-עת מקצועיים, שיש לקראם בזהירות כמובן, שבהם נותחה היכולת הטילית הישראלית ואף מיקומה. ועתה לענין. השיגור המהיר ביותר הוא מטיל דלק מוצק המוצב זקוף בסילו ומוזן כבר במטרתו הידועה. מיניטמן לסוגיו ניתן לשיגור תוך כ-3 דקות מרגע שניתנה ההוראה. לכאורה זה גם זמן השיגור מצוללת נושאת טריידנט אולם שוב רק מבוא ההוראה. אולם שאלת תקשורת ההוראה, זמן הפענוח והאימות, "מיכניזם" השיגור האנושי הזהיר במיוחד, הצפת תאי שיגור, הופכים את זמן התגובה לאיטי הרבה יותר ולכן צוללות אינן כלי יעיל ל"שיגור תחת התראה". בגישה האמריקנית הן משמשות למכה שניה, או למכה ראשונה בעיקר COUNTER FORCE ברגע שהטרידנט, ביחוד סדרה 2, מדוייק כטילי ה-ICBM היבשתיים.
מתוך הנחה סבירה שישראל לא פיתחה יכולות טובות יותר בתחום התקשורת התת-מימית, בלשון המעטה, אזי כוח הצוללות אינו מהיר מספיק לתגובה מהירה של "שיגור תחת התראה".
לגבי הכוח היבשתי הישראלי לא נתקלתי בפרסום שישראל בנתה כוח מושתת סילו - שלא ניתן להסתרה. מאידך סביר שיש להניח שנעשו שיפורים מהותיים במשגרים אך עדיין ישנו זמן קבלת החלטה, הוראה ואישור, הוצאה מדיר מגן, הזקפה, לפני ירי. לפי הספרות, אינני רואה כיצד זה יכול להתבצע תוך 3-4 דקות שזמן ההתראה המקסימלי שלך מתחת ל-10 דקות ולא מעל. זה מעלה ספקות כבדים אם ישראל כרגע מסוגלת לבצע "שיגור תחת התראה".
מכה שניה לישראל לאחר ספיגת מכה ראשונה היא "נחמת עניים", ובמובן אמיתי זו רק מכת נקמה לאחר כשלון ההרתעה באמצעות בניית יכולת מכה שניה. במקרה זה ישראל הינה ממש מקרה קיצון המדגים את טענתו הקלאסית של ברנרד ברודי שברגע שהינך נאלץ להפעיל נשק גרעיני משמע נכשלת מבחינה אסטרטגית והפסדת במלחמה באופן שאין לו שיקום.
יכולת מכה שניה היא בעיקרה אמצעי הרתעה, מסר שאומר "עכשיו כשפגעתם בנו כבר אין לנו מה להפסיד, נישארו לכם דקות ספורות לחיות - לכולכם!"
---כתבתי זאת מתוך השקפתי, שלא אפתח אותה כאן, שלישראל אין בכלל כושר ספיגה מינימלי, וללא כל אפשרות להשתקמות, למרות דברים שכתבו בן-ישראל ואחרים שפצצה אחת אינה סופה של ישראל. וכמובן, אינני מאמין בכינון "הרתעה ראציונאלית" עם איראן שיכולת מכה שניה היא נדבך יסודי שלה. לרוע המזל, לדעה זו יש כבר תומכים רבים. אתה צודק שיכולת מכה שניה נועדה להרתעה אך זה רק "פורמאלית" לגבי המעצמות. הן בנו את מבנה הכוח שלהן בעת המלחמה הקרה, וגם היום למרות צמצום מספר ראשי הנפץ, כ-WAR WINNING STRATEGY, שאם ההרתעה תכשל המטרה היא לנצח במלחמה גרעינית בה יהיו מספר חילופי מהלומות (מכות). אין להבין אותי לא נכון, הממסד הצבאי האמריקני, למשל, פעל בו-זמנית לכינון הרתעה גרעינית יציבה, אך התכונן בבניית הכוח והאמצעים ליצירת עליונות גרעינית במידה ותכשל. כלומר גם לאחר כשלון ההרתעה יש "חיים". כשלא לדבר על תיאורטיקנים שדיברו ומדברים במפורש שאפשר לנצח במלחמה גרעינית (קולין גריי למשל). (קרא מאמרו של LEIBER שהעריך ב-2006 שארה"ב הגיע למצב שבו היא מסוגלת לנטרל את כל כוחה הגרעיני של רוסיה ב"מכה ראשונה". המצב אינו כזה כיום.) זה בניגוד לתיאורטיקנים האזרחיים לבית מדרשו של ברנרד ברודי שהעלה את תורת ההרתעה הגרעינית ואי-שמישותו של הנשק הגרעיני כבר ב-1946 . לחסידי אסטרטגיה "מינימאלית" זו "עליונות גרעינית" ונצחון במלחמה גרעינית הינם אבסורד העטוף בפאראדוקס.
לאור הדברים למעלה רציתי אך להציג השקפתי שבקונטקסט הישראלי אסכולת ברודי מתבטאת במלוא חריפותה, ביחוד שגם כינון הרתעה אזורית גרעינית יציבה הוא דבר שבספק רב. ברודי עצמו סבר שביסוס הרתעה יציבה הוא תהליך לא קל, ובסוף ימיו הבחין בפגמים אינהרנטיים בתורת ההרתעה וניסה לחפש תחליף לה ללא הצלחה. וולץ לעומתו, שרק עתה המליץ שעדיפה איראן גרעינית ליציבות האזור, סבור שהרתעה גרעינית יציבה נוצרת כמעט כ"רפלקס מותנה". יחי המאמין.
|
|