הבלוג האמריקאי The Firearm Blog מדווח כי צבא ארה"ב רשם פטנט על הסבת פצצונות מצרר DPICM של פגזי ארטילריה 155 מ"מ לרימוני נ"ט עבור מטול 40 מ"מ. לפי הבלוג, במשרד ההגנה האמריקאי עלתה הסברה שהסבת הפצצונות לרימונים תעלה פחות מהשמדת הפגזים וגם רכישת רימונים חדשים.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אבל בתע"ש חשבו על הסבת פצצונת מצרר לרש"ק עבור ררנ"ט - נ"א כבר לפני למעלה מעשור....
אז אמנם לא עבור מטול 40 מ"מ אבל עדיין....
אגב - הפצצונות הישראליות נחשבות ליותר יעילות מבחינת אפקט הפגיעה.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני אבל בתע"ש חשבו על הסבת פצצונת מצרר לרש"ק עבור ררנ"ט - נ"א כבר לפני למעלה מעשור.... אז אמנם לא עבור מטול 40 מ"מ אבל עדיין.... אגב - הפצצונות הישראליות נחשבות ליותר יעילות מבחינת אפקט הפגיעה.

1. את נושא הררנ"ט אמי מכיר היטב אבל באמת דובר רק ברש"ק הנושא ירד בעיקר בגלל המשקל.
2. אם לא מחליפים מרעום, הרי הסרט יגרום לסטייהרצינית מהמטרה?
3. טווח דריכה מינימלי גדול בגלל זמן סיבוב הנוקר"
4. אין שתי חתימות אבטחה כפי שנידרש מתחמושת מודרנית
5. משקל גבוה של רימון שיגרום לרתע כבד או והרס הרובה. בניסויים שאני השתתפתי בתע"ש עם רש"קים קלים יותר היו נזקים לרובה בעיקר בירי תאורה שהייתה כבדה יותר מהנ"א והנ"ט. כולל נזק למחסנית.
6. בגלל משקל גבוה - טווח קטן.
7. החלפת מרעום לתיקני ידרוש פיתוח חדש.
8.שווה בדיקה באם מהירות הרימון בכלל תצליח לדרוך את המרעום. ( בהיבט של מהירות רוח לסיבוב הנוקר על ידי הסרט)
9. נראה לי שכרעיון זה נחמד, היישום לא פשוט.

דרך אגב הפצצונת של תע"ש יותר משוכללת מזו האמריקאית.

מעניין אותי לקרוא דעות בנושא זה.
בברכה
גוטמן

ראשית, בעניין הררנ"ט-נ"א מפיתוח התע"ש (אני בכוונה כותב כך היות ופרט למטען החלול קיים כמובן גם אלמנט של רסס מבוקר)...האם הנושא נגנז בשעתו?... משום מה אם אינני טועה, קיים איזה שהוא מוצר מדף שהוצג בשעתו עם משפחת רימוני הרובה מס' 22 שכלל רש"ק שכזה עם מנגנון B.T.... מעניין....

ולעניין עצמו:

מבט בשרטוט המצורף להודעה של "סרפד" מעלה באמת לא מעט תהיות...
כידוע, הפצצונת זקוקה לסחרור כדי להדרך, כך לפחות בדגם האמריקאי המקורי, בהנחה ואכן יוענק לה מספיק סחרור לצורך הדריכה, עדיין לא ממש ברור לי מה תפקידו של הסרט?...
מה שנראה בשרטוט זה שפשוט לקחו פצצונת מדגם M46 ודחפו לתוך מעטפת שתתאים לירי ממטול ייעודי...
הייתי יכל להבין אם פריט שכזה היה מיועד לירי בהגבהה תוך שבקלע היה קיים מטען חומר הדיפה שיהדוף החוצה את הפצצונת (כביכל מעל למטרה), אבל בפועל זה לא מודגם בשרטוט...מוזר.

דבר נוסף שלא ממש מובן לי הוא הכיפה האוירודינמית שבבסיס הליינר.... אחת מהבעיות מהן סובלות הפצצונות האמריקאיות (ובמיוחד הן) נובעת מאי נקירה עקב נחיתה בזווית, תקן אותי אם אני טועה אך כיפה שכזו שאולי נחוצה מבחינה אווירודינמית, רק תגדיל את הסיכוי לפגיעה זוויתית במטרה ובכך תקטין את סיכוי היזימה...הלא כך?...

בקיצר...כשאני חושב על כך, בסופו של דבר יש לי יותר תהיות מאשר תשובות...וחלק מתהיותי בהחלט זהה לתהיות שהעלית כאן....
העייסק לא ממש מסתדר.

אגב - "שתי חתימות אבטחה" כפי שקיים בפצצונות המג"פ של תע"ש, זה נחשב לתקן מחייב?...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי לבני ראשית, בעניין הררנ"ט-נ"א מפיתוח התע"ש (אני בכוונה כותב כך היות ופרט למטען החלול קיים כמובן גם אלמנט של רסס מבוקר)...האם הנושא נגנז בשעתו?... משום מה אם אינני טועה, קיים איזה שהוא מוצר מדף שהוצג בשעתו עם משפחת רימוני הרובה מס' 22 שכלל רש"ק שכזה עם מנגנון B.T.... מעניין.... ולעניין עצמו: מבט בשרטוט המצורף להודעה של "סרפד" מעלה באמת לא מעט תהיות... כידוע, הפצצונת זקוקה לסחרור כדי להדרך, כך לפחות בדגם האמריקאי המקורי, בהנחה ואכן יוענק לה מספיק סחרור לצורך הדריכה, עדיין לא ממש ברור לי מה תפקידו של הסרט?... מה שנראה בשרטוט זה שפשוט לקחו פצצונת מדגם M46 ודחפו לתוך מעטפת שתתאים לירי ממטול ייעודי... הייתי יכל להבין אם פריט שכזה היה מיועד לירי בהגבהה תוך שבקלע היה קיים מטען חומר הדיפה שיהדוף החוצה את הפצצונת (כביכל מעל למטרה), אבל בפועל זה לא מודגם בשרטוט...מוזר. דבר נוסף שלא ממש מובן לי הוא הכיפה האוירודינמית שבבסיס הליינר.... אחת מהבעיות מהן סובלות הפצצונות האמריקאיות (ובמיוחד הן) נובעת מאי נקירה עקב נחיתה בזווית, תקן אותי אם אני טועה אך כיפה שכזו שאולי נחוצה מבחינה אווירודינמית, רק תגדיל את הסיכוי לפגיעה זוויתית במטרה ובכך תקטין את סיכוי היזימה...הלא כך?... בקיצר...כשאני חושב על כך, בסופו של דבר יש לי יותר תהיות מאשר תשובות...וחלק מתהיותי בהחלט זהה לתהיות שהעלית כאן.... העייסק לא ממש מסתדר. אגב - "שתי חתימות אבטחה" כפי שקיים בפצצונות המג"פ של תע"ש, זה נחשב לתקן מחייב?...

בשנות התשעים הראשונות ניהלתי את הפרוייקט מול מקדונלדדגלס עבור ה ARMY
אז הייתה דרישה לשתי חתימות עד כמה שאני זוכר ( אני כבר לא בתחום הזה). בכל מקרה זו דרישה בטיחותית ישנה מכל מערכות החי"ר שאני הכרתי בזמנו. כולל מרעומים בטילי נ"ט אחרים.
הכיפה הקידמית צריכה להעניק למטען החלול את הסטנד אוף המינימלי ליצירת סילון כך שכיפה חייבים.
לגבי הסיחרור הפצצונת לא מסתחררת אלא זרימת האוויר גורמת לסיבוב הסרט והוא מסובב את הנוקר שהוא בעצם בורג.
הרעיון אולי לא רע בכללותו אבל עדיף לפתח תחמושת חדשה במקום לחפש פתרון להשמדת תחמושת ישנה.
יש כאן הרבה בעיות אבל אם לאמריקאים משעמם ויש כסף מיותר שיתעסקו בהתאמה זו.

בברכה
אלכס גוטמן

אמנם להשיג סטנד אוף אופטימאלי בתחמושת (מרחק של כ 4-5 קטרים) זה דבר כמעט חסר סיכוי מאילוצים שונים, אך למיטב ידיעתי, לפצצונות המצרר באשר הן, יש סטנד אוף "מובנה" קצר אמנם, אך עדיין...
יש איזה שהוא מרווח של כ 15 מ"מ משפת הליינר לבסיס הפצצונת....אמנם סטנ אוף "זעום" אך...עדיין...
האם הכיפה אשר בפריט שבשרטוט באמת משמעותית כך ששווה להקטין את הסיכוי לייזימה בעבורה?....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

מהניסיון שלי כן
קח בחשבון שהפצצונת הזו נועדה לפגוע בטנק מלמעלה והשיריון במקור היה דק עשרות בודדות של מילימטרים היום עם המיגון החדיש לדעתי היא לא עושה כלום
בכל אופן חי"ר יורה על רכב מהצד כך שעובי המיגון שונה לחלוטין וצריך כל סטנד אוף אפשרי כדי לאפשר לסילון להיבנות.
פצצונת כזו יכולה לחדור 150 מילימטר פלדת שיריון עם סטנד אוף מתאים כך שכן לדעתי יש לכיפה ערך מוסף.
להערכתי עד זוית מסויימת הנוקר יפעל בכל מיקרה.
כאשר הם מפרסמים "רעיון" הם עדיין לא יודעים מה יהיה הפתרון הסופי באמת. מאחר וזו תוספת הם בטח יעשו פיתוח וקווליפיקציה והדרך לפתרון ארוכה.
אתה בטח מכיר את ה"זר" בראש הררנ"ט שהיה עשוי פלדה רכה למנוע החלקה זה אחד הפתרונות אבל כן כל תוספת עד לאופטימום עוזרת לחדירה.

אכן אני מכיר את אותו "זר"...קשה לי להאמין שזה הפתרון שייושם במקרה הזה...אבל לך תדע....
בכל אופן, הכל כאן נראה לא יותר מרעיון ראשוני בלבד....
אני גם לא מבין איך המנגנון שהוא עדין יחסית בגרסה המקורית שלו, לא ייפגע מההדף בזמן הירי....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

ציטוט:

כידוע, הפצצונת זקוקה לסחרור כדי להדרך, כך לפחות בדגם האמריקאי המקורי, בהנחה ואכן יוענק לה מספיק סחרור לצורך הדריכה, עדיין לא ממש ברור לי מה תפקידו של הסרט?... מה שנראה בשרטוט זה שפשוט לקחו פצצונת מדגם M46 ודחפו לתוך מעטפת שתתאים לירי ממטול ייעודי... הייתי יכל להבין אם פריט שכזה היה מיועד לירי בהגבהה תוך שבקלע היה קיים מטען חומר הדיפה שיהדוף החוצה את הפצצונת (כביכל מעל למטרה), אבל בפועל זה לא מודגם בשרטוט...מוזר.

אולי הכוונה היא לירי ממקל"ר, לטווח נמוך מהמירבי, כשבזמן המעוף חלק 36/46 נשמט ואז הסרט מאט את הפצצה/רימון ומביא אותה לנחיתה יחסית אנכית, שאופטימלית גם לפיזור רסס וגם לחדירה?

בכדי לאפשר לסרט להפרס ובכך להביא גם לדריכת המנגנון....מה שמוזר הוא שאין שום אלמנט שנראה שהוא זה שאחראי להפרדתו... (וזו הסיבה שהעליתי את התהייה בדבר אי המצאות של מטען הדיפה קטן בקלע)...
ואגב, האפשרות לירי דווקא ממקל"ר נשמעת יותר מעניינת במקרה הנ"ל.... ירי ש צרור שמביא לפיזור פצצונות מעל תא שטח נתון, הרבה יותר יעיל מירי של פצצה בודדת ממטול (לא ברור לי בכלל איך אמורים לכוון את התחמושת הזאת ...מעל המטרה?...בכינון ישיר?)....
אם כבר הייתי אני חושב על רעיון שכזה, בהחלט הייתי הולך על האופציה הזאת.....

ובינינו...במקום להסב את הפצצונות הללו לירי...הייתי כבר הופך אותן למטעני סילוק נפלים פי שמקובל כבר שנים....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!