היא זוהרת באור ירוק, לא כמו כל השאר שבצבע צהוב. הירוק הזה בכלל הגיע מהחום. והחום הבהיר הזה היה שחור.
היא עולה במעלה ההר. כצמח מטפס, היא מצפה שאאחוז בה בכל הכוח כדי לעלות למעלה. כדי שנוכל ליהנות מהנוף שבפסגה ביחד.היא לא מוותרת לי.
מניפה את העלים שלה עליי וענפיה לכיווני. ריחה משכר אותי. צעירה ויפה כמוה לא יהיו עוד שנים רבות. חושפת בפניי את עוצמת נשימתה הכנה. נשימה כזו רכה ומלטפת.
מי זו שהתחבאה לה כך בעומקי המדבר?
עונג מאין כמוהו מוצף באנרגיות טובות המשרות הרגשה נינוחה!