08-06-2012, 19:12
|
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
|
|
|
התארגנות נכונה להתמודדות עם איום הטילים והרקטות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "BMD - הכנס והתערוכה להגנה בפני טילים, 28.6.2012"
מאתר הכנס:
התארגנות נכונה להתמודדות עם איום הטילים והרקטות
פרופ' נינו לוי
אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
תקציר האויב מיחס חשיבות אסטרטגית להצטיידות המסיבית שלו בטילים וברקטות. לאור עוצמת צה"ל, האויב מבין שאין לו סיכוי להכריע את ישראל בשדה הקרב, לכן הוא בונה דוקטרינה המבוססת על שיתוק והפחדה. מבחינתו, דוקטרינה זו הוכיחה את יעילותה במלחמת לבנון השנייה (מלה"ש). לאחר 33 ימי לחימה ישראל ספגה מעל ל 4000 רקטות, 45 הרוגים, ו 1.600 M$ עלות שיתוק המשק בצפון. מיליוני אנשים ישבו מפוחדים במקלטים וגשם הרקטות נמשך עד היום האחרון של הלחימה.
שש שנים אחרי מלה"ש ישראל עדיין לא ערוכה טוב יותר להתמודדות עם דוקטרינת האויב. נכון, הושקעו כמיליארד שקל ב"כיפת ברזל" ובעזרת ארה"ב יושקעו בה עוד כ 3 מיליארד. סה"כ ההשקעה במערך הירוט הכולל את ה"חץ", "קלע דוד" ו"כיפת ברזל" תעלה למעלה מ 20 מיליארד שקל, אך אין במערכות אלה כדי למנוע לא את השיתוק ולא את ההפחדה. אין מערך ירוט, מוצלח ככל שיהיה, אשר יבטיח הצלחה של 100%. לכן ירי מסיבי של רקטות ימשיך לגרום לנפגעים, לחרדה ולשיתוק המשק.
מענה נכון לאתגר שהאויב מציב עם השקעותיו הכבדות בטילים וברקטות דורש ראיה מערכתית. ראיה כזאות מחייבת השקעה נבונה באמצעים בהתאם לגודל תרומתם לפתרון הבעיה: מניעת נפגעים, צימצום החרדה ושחרור המשק להמשך עבודה שגרתית גם בימי לחימה.
פתרון כזה אכן בר השגה. לאחר ירי של קרוב ל 20,000 רקטות על מדינת ישראל, לא נמצא אפילו מקרה אחד של פגיעה באדם שהיה במחסה. אפשר אפוא להקטין את מספר הנפגעים ל 5 עד 10, גם אם האויב ישגר 100,000 רקטות בסיבוב הבא. כל הדרוש להשגת היעד הוא מערכת התרעה ממוקדת עד כדי אישית. רק מערכת כזו תבטיח נכונות מוחלטת של כל האוכלוסייה להתמגן בהינתן אות אזעקה. מאידך, מערכת כזו לא תכניס לחרדה ולא תשתק ציבור הנמצא במרחק ביטחון מנקודת הפגיע.
במסגרת ההרצאה יתוארו העקרונות להקמת מערכת התרעה ממוקדת, שתרומתה לשבירת דוקטרינת הלחימה של האויב גבוהה לאין שעור בהשוואה למשאבים שמושקעים בה. כמו כן, יעשה ניתוח של היכולות והמגבלות של יתר האמצעים העומדים לרשות המדינה כדי להתמודד עם איום הטילים והרקטות בראיה מערכתית כוללת.
אודות המרצה:
בוגר הטכניון בהנדסת אלקטרוניקה, קיבל תואר שני בהנדסת מערכות ודוקטורט בניהול תעשיתי מאוניברסיטת דרום קליפורניה.
לפני כניסתו לתחום האקדמי היה בין מיסדי אלתא - חברה בת של התעשייה האווירת, בה שימש כמהנדס ראשי ואחראי לפיתוח מערכות עבור צה"ל. פרויקט מסוים עבור ח"א זיכה אותו בפרס ביטחון ישראל. כמנכ"ל אלתא, קידם את המפעל למעמד בין לאומי מוביל בכל תחומי פעילותו. בהמשך, הקים וניהל סטארט-אפים וחברות בתחום הטכנולוגיה העילית.
סמוך לפרוץ מלחמת לבנון השניה, שימש כחבר בצוות הגדרת מערכת "כיפת ברזל". מאז 2006 ועד היום, הוא משמש כיועץ למערכת הביטחון ולפיקוד העורף בהגדרת מערכת ההתרעה העתידית של מדינת ישראל.
עבודתו האקדמית ניזונה מניסיונו העשיר בניהול מערכות ומפעלים טכנולוגיים. ספרו: Managing High Technology and Innovation משמש כטקסט לימודי באוניברסיטאות רבות בעולם. חלק מכובד מזמנו מוקדש היום לתוכנית "תואר שני בהנדסת מערכות" במסגרת אפקה- מכללה האקדמית להנדסה. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
