10-07-2012, 22:03
|
|
|
חבר מתאריך: 23.06.09
הודעות: 85
|
|
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "הערה צדדית-בהחלט צריך אומץ כדי לצאת במלחמה או למבצע צבאי"
ולכן אני מוותר מראש על ה"אומץ" של אולמרט. כי לא בטוח שאדם אמיץ הוא תמיד אמיץ או אולי טיפש או סתם חסר אחריות.
אני לא מעוניין באומץ של אולמרט לצאת למלחמה מעכשיו לעכשיו ללא שגויס חייל מילואים אחד, או אפילו לפני שהצבא הסדיר צבר בכלל כוחות כלשהם בצפון.
רק לשם השוואה, אם ניקח את נתניהו בשנת 99 כאשר נורו קטיושות לעבר הצפון, והיה נזק רב ונפגעו אזרחים, נתניהו לא הגיב מהבטן לפני שצה"ל היה מוכן כמו אולמרט חסר האחריות.
אלא נתניהו הגיב רק לאחר שצה"ל צבר בצפון סד"כ מטורף, ואני יודע כי הקפיצו אותי מהבית באמצע הלילה כמו חיילים רבים אחרים, והיו המון כוחות בצפון בשביל מבצע צבאי שלם נוסח דין וחשבון/ענבי זעם שבכלל לא נפתח אפילו בסופו של דבר. כי כל הסד"כ הזה שנתניהו היה חייב להכין קודם, לא היה בשביל מלחמה כמו שאולמרט סידר לנו אלא בשביל הרבה פחות מכך, בשביל כמה הפגזות ארטילריות שביצענו מתוך שטחי אש בצפון ובשביל ה"מופע המרכזי" שלמיטב זכרוני היה באמצעות חיל האוויר השמדת גשרים וכבישים חדשים שבנו הלבנונים כדי לגבות מהם "תג מחיר" די יקר לקטיושות.
כי זה ההבדל בין מי שמרגיש את גודל האחריות לשלוח חיילים אל שדה הקרב שאולי לא כולם יחזרו בשלום, ואולי אפילו בגלל שהוא קצין במיל' ואח שכול, לבין איזה אחד שחושב שהוא "אמיץ" אם הוא יודע להתנועע כלולב בנאומים חוצבי להבות בהם הוא מפזר איומים כלפי נסראללה ושות'.
|