3 שנים תמו להן היום(אתמול יותר נכון),אומנם חפשש אבל עדיין נגמר הרומן עם המדים לבינתיים.
האמת שאני קורא בפורום הזה עוד מלפני הגיוס והיו פה אנשים שעזרו לי וענו לי קצת על שאלות,אני מודע לכם מכאן=)מצחיק להיות איזה צעיר טמבל ההיתי ואיזה סרטים אכלתי.

ההיתי לוחם 3 שנים בגדוד חיר ומה שיש לי להגיד למתגייסים חוץ מבהצלחה זה ככה-בעיקר אורך רוח,הכל בסוף יעבור -המסע,השמירה,התורנות מטבח,התרגיל בשטח,המארב,הסיור,הריתוק,החום,הקור-בסוף זה נגמר ומה שתזכרו זה איך תפקדתם שם-נכנעתם או שנשכתם שפתיים.
עם כל הביקורת שיש לי כלפי התנהלות הצבא במערכת(אני באמת אחד השונאים שלה ותאמינו לי,להבדיל מהמורעלים פה ובפורום למטה שכותבים עליה סנגוריה כל היום(עם כל ההערכה שלי כלפי אותם האנשים כמובן)אני מזדהה עם העצבים שלכם)זה מה שיש לנו,זה היה תורי לוותר על ההגשמה העצמית שלי למשך 3 שנים,לוותר על לישון במיטה החמה ובמקום זה להתעורר מהמואזין בשכם-עכשיו תורכם להחליף אותנו באלונקה.
נשתמע בחופי הודו..=)

שאלות למי שרוצה-בכיף

...שכשתחזור מחופי הודו מחכות לך כמה שנות מילואים.
בתקוה שלא תהיינה מלחמות ושתשתלב ביחידה עם חבר'ה לרוחך,
בהצלחה!

מה יותר כיף, התקופה של הצבא או התקופה של התיכון ?

חזק וברוך! בהצלחה בהמשך הדרך..