19-11-2011, 15:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
שאלה קשה. לא מצאתי מענה החלטי. אפילו בשלוש המובאות הבאות מועלות השערות שונות ומנוגדות.סיני –
א) שם היחס של עם מבני כנען (ברא' י' יז) שישב בקרבת אַרְוָד (ע"ש) ואַרְכָּא (ע"ש). מרכזו היה בעיר סין, כיום שֵׁין (נ"צ 384 - 180). לפי רשת לַיבַנְט). כ־20 קמ׳ מז'־צפ'־מז' לטריפולי, לרגלי הרכס הצפוני של הלבנוֹן וסמוך לגבול הצפוני של מדינת ישראל.
ב) שם היחס של עם רחוק מאד מארץ ישראל: "הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומיָם ואלה מֵאֶרֶץ סִינִים (ישע' מ"ט יב) רבים מן האחרונים הסכימו שהיא הארץ הנודעת בשם China, הנקראת בפי הערבים צִין (וינר, גזניוס, פירסט).
("מלון התנ"ך", י. שטיינברג)
סינים – בישעיהו מט, יב מתוארים המקומות הרחוקים שמהם ישובו בני ישראל אגב ציון רוחות השמים: ״... מרחוק... מצפון ומים... מארץ סינים״. ארץ סינים היא אם כן קצה־היקום המזרחי או הדרומי,
השבעים תירגמו Περσα [Persa] כלומר – פרס, שהיא במזרח.
אולם מסתברת יותר הדעה הקושרת את ארץ־סינים עם סְוֵנֵה, שבגבולה הדרומי של מצרים, היא אסואן כיום (יח' כט, י; ל, ו), ויש סוברים שסין (יח׳ ל, טו-טז) גם היא סונה (ע״ע יב).(לכסיקון מקראי, מ. סוליאלי ומ. ברכוז, דביר ת"א)
סין (1) [שפ״נ] עיר בצפיו מצריים, כאמור: "על סין מעוז מצרים" (יחזקאל ל, 15), "חול תחול סין" (יחזקאל ל, 16). במצרית נקראת סוּן. מזוהה עם אל־פַרְמָה, בצפון־מזרח הדלתה של הנילוס. במרחק של כשני ק"מ וחצי משפך הזרוע הפלוסית של הנהר לים התיכון. סוּן פירושו מבצר, ואכן העיר הייתה בעלת תפקיד אסטרטגי עוד בימים קדומים.
סין (2) מדבר סין [שפ׳׳ז] מדבר בין אילים להר סיני, כאמור: ׳׳ויבאו אל מדבר סין״ (שמות טז, 1), ״ויסעו... ממדבר סין למסעיהם" (שמות יז, 11)
סִינִי (1) [ת׳] המתייחס על משפחה שמוצאה מכנען, צעיר בניו של חם, בנו השני של נוח, כאמור: ׳׳ואת החִוִי ואת הערקי ואת הסיני" (בראשית י, 17)
סִינִי (2), סינים, [ת'] תושב של ארץ רחוקה מארץ ישראל, כאמור: "מרחוק מצפון ומים ואלה מארץ סינים״ (ישעיה מט, 12) בפסוק זה מתוארים מקומות רחוקים שמהם ישובו בני ישראל. ארץ סינים היא קצה היקום המזרחי או הדרומי. תרגום השבעים פירש שזו פרס שהיא במזרח, אך יש הקושרים את ארץ סינים עם סוונה הנמצאת בגבולה הדרומי של מצריים, היא אסוּאן כיום (יחזקאל, כט, 10)
(המילון האנציקלופדי של המקרא, א. אבניאון)
(וכן צריך להעלות את הכתוב ב"אנציקלופדיה מקראית", מוסד ביאליק, ירושלים).
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 19-11-2011 בשעה 15:24.
|