28-03-2012, 17:55
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי MS_Rogue שמתחילה ב "פשוט הייתי בהלם - אשכול סיפורי הלם תרבות מטיולים"
סיפורים אישיים שלי:
* - בביקורי הראשון בארה"ב, אספו אותי הדודות שלי משדה התעופה בסן-פרנסיסקו. עוד בדרך אליהן הביתה, אנחנו עוצרים ברמזור אדום ומעליו שלט מעניין שאומר "Yield on green" (כלומר: "תן זכות קדימה באור ירוק"). לפני שהספקתי לתהות על קנקן ההצהרה המשונה הרמזור שלנו מתחלף לחץ שמאלה ירוק. הדודה הנוהגת מתחילה לנסוע קדימה, ואז עוצרת באמצע הצומת, לפני שפנתה שמאלה, כיוון שמכוניות מגיעות מהכיוון ההפוך! אני בהלם מוחלט - ירוק לשני הכיוונים והיתר פנייה שמאלה עם זכות קדימה??? לאחר רגע של הלם אני מתחיל לראות את ההיגיון. כל זמן שאתה באיזור שבו אנשים ממש מוכנים לתת זכות קדימה, למה לא?
* - והנה דבר מעניין לא פחות: בארה"ב, אלא אם כן נכתב אחרת במפורש, פנייה ימינה ברמזור אדום מותרת כאילו היה תמרור עצור ותו לא....
גברת רוג לא עמדה בפיתוי ודורשת להשמיע שני סיפורי הלם תרבות שהיו לה כשהגיעה לראשונה לארץ הקודש שלנו.
* - ביומה השני במדינת ישראל הקטנה, לקחתי אותה לאכול פלאפל, כי דוגרי, מה יותר ישראלי מפלאפל טוב? קנינו מנות בפיתה ולשתייה קנינו שני בקבוקי קולה בזכוכית. אנחנו יושבים לאכול והגברת לוקחת את הבקבוק ביד, תופסת את פקק המתכת ומנסה לסובב אותו. אני תוקע בה מבט מופתע בעודה נאבקת בפקק. לבסוף, היא נכנעת ואומרת "תראה אם אתה מצליח לפתוח את זה". אני לוקח את הבקבוק, ניגש למקרר השתייה, תופס את הפותחן המשתלשל מן הדלת ו-פּאק, הפקק נפתח. היא בוהה בפקק, בי, בבקבוק... ואז רוטנת "בבית אפשר לסובב אותם כדי לפתוח". מה שנכון נכון, לרוב בקבוקי השתייה האמריקניים, פקק המתכת בנוי עם הברגה ואפשר לפתוח בסיבוב...
* - בשבוע השני שלה בארץ, הגענו לראשונה לקניון ברחובות. עברנו את מגלי המתכות בלי שום הפתעה (היא מורגלת מן הירידים בארה"ב לבידוק בכניסה), הלכנו בין החנויות, עצרנו לשתות מיץ סחוט טרי... ואז היא עוצרת ומסתכלת בהלם בעת שקצין שיריון, על מדים וגלילון, הולך יד ביד עם בתו בת השש שאוחזת בגלידה בידה השנייה. "זה חייל," אני אומר לה בשקט. "כן אבל..." היא מסתובבת לכיוון השני, רואה מסה של חיילים המחכים לאוטובוסים, על מדים ונשק והכל... "ואתה יודע משהו?" היא מצחקקת עכשיו, "זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שהייתי בקניון ולא חששתי לחיי אפילו לרגע".
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|