[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://rotter.net/User_files/forum/4fa936fe2c774828.gif]

סרטון באדיבות האונ' העברית.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

אתר מדהים.
אני לא מבין רק דבר אחד: אם באמת מדובר בעיר המוזכרת בשמואל ב', למה מייחסים אותה לממלכת דוד? בפעם האחרונה שבדקתי, שאול מלך במהלך הקרב עם הפלשיתים בעזקה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ההנחה שזו היא שעריים מתבססת רק על עובדה אחת: שיש לה שני שערים, והארכיאולוגים טוענים שלמרבית הערים בתקופה ההיא, בגודל הזה (עיר קטנה/מבצר גדול) היה רק שער אחד. אבל זה נחמד, וזה מסתדר לא רע עם התיאור התנ"כי של מנוסת הצבא הפלישתי בדרך שעריים. כשעומדים שם, ומזהים את מקום הקרב בו גלית ניגף, ומזהים את "ארץ פלשתים", קל להניח שהצבא הפלשתי אכן עבר דרך העיר/מבצר הזאת במנוסתו.
ןאכן, זה מותיר אותנו עם סוגייה כרונולוגית: האם שעריים היתה כבר בתקופת שאול, לעת הקרב בין דוד לגליית, או שהוקמה ע"י דוד כחלק ממבצע ממלכתי עתיר הון ושלטון. אם ניקח את כל מה שכתוב בתנ"ך כעובדה היסטורית ומדוייקת מבחינה כרונולוגית, זה קצת דופק את התיאוריה שמדובר בעיר יהודאית. הרי כשהפלשתים ברחו לשעריים עוד לא היתה ממלכתיות יהודאית, ולפיכך זו בכלל עיר כנענית. וזה הרי מה שהתל אביבים טוענים.

המוצא המתבקש היא שכותב התנ"ך, בסיפור הזה, כתב את הסיפור כמה מאות שנים אחר כך. הוא זכר את מיקום שעריים (שהוקמה לפני זמנו) אבל לא זכר מי ומתי בדיוק בנה אותה. הטיעון שלו, לפיכך, שמנוסת הפלשתים היתה דרך שעריים היא נכונה מבחינה גיאוגרפית, אבל לא היסטורית. זה פירוש די סביר, דומה לדרך שבה אנחנו מתארים היום את "המשלטים ליד קרית גת" בלי להתייחס לעובדה שקרית גת הוקמה מאוחר יותר.

ובכל זאת - יהודאי או לא? אני מקווה שתהיינה עוד חפירות, שם ובאתרים סמוכים, כדי שתינתן תשובה משכנעת יותר. כרגע כל הקשור לשייון הלאומי של התל הזה הוא הרבה יותר ניחוש מאשר עובדות.
ובהיבט הזה - יש פה משהו קצת מצחיק: כשהתל אביבים טענו שדוד היה שליט-זעיר ולא מייסד ממלכה, הם נשענו על העובדה ש"לא מצאו". על זה הם ביססו תיאוריות. הירושלמים והחיפאים השיבו להם במקהלה: "לא מצאתם? חפשו שוב!".

אז הנה, בא ירושלמי וצועק "אאוריקה". הוא אפילו העלה לרשת מצגת שכותרתה היא "תיאוריית הכרונולוגיה המאוחרת מתה ונקברה". וראו עכשיו על מה הוא מבסס חלק מנימוקיו - על "לא מצאתי". הכוונה, כמובן, לצלמיות. וכתל אביבי (בהיבט הפיזי) אענה לו תשובה ירושלמית: לא מצאת? חפש שוב!

וסיפור אחרון: בח' קייפא התיישבו רק פעמיים: הישוב היהודאי (?) ואחר כך מחנה צבאי של חילות אלכסנדר מוקדון. הראשונים הותירו אחריהם אוסטרקון בכתב כנעני/עברי/פניקי מאד קדום, שקשה לפענח. המוקדונים השאירו אחריהם אוצר מטבעות מדהים לחלוטין, שמעיד שזה ממש היה הצבא של אלכסנדר. לא מאוחר יותר, ולא מוקדם יותר. וזה אולי שופך קצת אור על הסוגייה ההיסטורית אם מוקדון הגיע לירושלים (כנטען במקורותינו) או לא (כנטען במקורותיו). השקט סביב שני הגילויים הללו קצת מבלבל אותי.

להבנתי, הטענה שמדובר בשעריים המקראית, הוא לא הרבה יותר מקוריוז. זאת אומרת, אכן מדובר בעיר מתקופת דוד (אם כי סביר בהחלט להניח שראשית ההתיישבות בעיר הייתה בזמן שאול, אבל היא בוצרה רק בזמן דוד), אבל השאלה אם היא שעריים (עיר שמוזכרת פעם אחת בתנ"ך, כמדומני) או לא לא ממש חשובה.

דווקא נראה שלזיהוי יש משמעות עבור החוקרים - כמי שעוקב אחרי הסיפור, אפשר לראות איך רמת הנחרצות של גורפינקל עולה בהדרגה לאחר כל עונת חפירות...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

וכי ידוע לנו ששאול בנה ערים? בואו גם לא ניסחף ונקבע בפסקנות שדוד בנה אותה. זו אפשרות, וההוכחה לאמיתותה איננה פונקציה של רמת הבטחון העצמי של פרופ' גורפינקל. בואו נסתמך על עובדות והיקשים הגיוניים בלבד.

הנה רשימה של מה מצאו בה:

1. היא עיר מבצר שממוקמת היכן שניתן להניח שהיה הגבול בין יהודה לפלשתים;
2. יש לה שני שערים אז אולי קראו לה שעריים אז אולי היא שעריים המקראית, אבל גם אז אין לנו שום יסוד להניח ששעריים המקראית נבנתה ע"י שאול או דוד;
3. מצאו בה כתב קדום, שיכול להיות עברי או כנעני;
4. הארכיטקטורה של החומה והשערים מזכיר את זו של ערים אחריו ששוייכו לדוד ולשלמה (גזר, מגידו, חצור) אך גם לגביהן אין שום אסמכתה שהן באמת נבנו על ידם;
5. מישהו שחי בעיר הזאת אכל זיתים במאה העשירית.

מה לא מצאו בה:

6. צלמים שיעידו שזו עיר כנענית;
7. עצמות חזיר שיעידו שגרו בה פלישתים.

זה הכל. רק את זה.

לו הייתי צריך לקבוע אם זו עיר שדוד בנה, על סמך הרשימה הזו, הייתי מאד מאד נזהר להימנע מפסקנות. ולו רק, כפי שכתבתי, בגלל שהטיעון של "מה אין בה" זה לא טיעון שכדאי לתומכי התיאוריה היהודאית להרבות בשימוש בו.

היו ימים ששמן של 'מכבי שעריים' ו'הפועל מרמורק' נישא בפי כל תימני רחובותי ובחוצות ישראל ולכך כיוונתי



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

כך חולפת תהילת עולם...

זה לא בדיוק הכל.
הכתובת, לדוגמא. על פי פרופ' גרשון גליל מאונ' חיפה הכתובת מתיישבת גם תוכנית וגם סגנונית עם ספר דברים. זאת אומרת, הוא הוכיח שמדובר בעברית ולא בכנענית:

אל תעשו (כזאת) ועבדו את יהוה
שפטו עבד ואלמנה/ שפטו יתום וגר
ריבו עולל/ ריבו דל ואלמנה/ שקמו ביד מלך
אביון ועבד - שכו/ גר - תמכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גראדיאנט זה לא בדיוק הכל. הכתובת, לדוגמא. על פי פרופ' גרשון גליל מאונ' חיפה הכתובת מתיישבת גם תוכנית וגם סגנונית עם ספר דברים. זאת אומרת, הוא הוכיח שמדובר בעברית ולא בכנענית: אל תעשו (כזאת) ועבדו את יהוה שפטו עבד ואלמנה/ שפטו יתום וגר ריבו עולל/ ריבו דל ואלמנה/ שקמו ביד מלך אביון ועבד - שכו/ גר - תמכו

Don't go there...
הפענוח של פרופ' גליל לטקסט הוא, איך נגדיר זאת בעדינות, "יצירתי". חפש ברשת את הפענוחים האחרים (ואת הטקסט המקורי) ותראה שמאוד קשה להגיע לכתובת שהוא הגיע אליה. ממש לא הייתי מרחיק עד כדי הגדרת הטקסט כמבשר את התנ"ך.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ארדיכל הנה רשימה של מה מצאו בה: 1. היא עיר מבצר שממוקמת היכן שניתן להניח שהיה הגבול בין יהודה לפלשתים; 2. יש לה שני שערים אז אולי קראו לה שעריים אז אולי היא שעריים המקראית, אבל גם אז אין לנו שום יסוד להניח ששעריים המקראית נבנתה ע"י שאול או דוד; 3. מצאו בה כתב קדום, שיכול להיות עברי או כנעני; 4. הארכיטקטורה של החומה והשערים מזכיר את זו של ערים אחריו ששוייכו לדוד ולשלמה (גזר, מגידו, חצור) אך גם לגביהן אין שום אסמכתה שהן באמת נבנו על ידם; 5. מישהו שחי בעיר הזאת אכל זיתים במאה העשירית. מה לא מצאו בה: 6. צלמים שיעידו שזו עיר כנענית; 7. עצמות חזיר שיעידו שגרו בה פלישתים. זה הכל. רק את זה..

לא מדויק - מצאו בה גם חרסים אופייניים, בסגנונם ובשימושם, לישובים יהודאיים (טוב, ל"אתרי ישוב שמקובל לזהותם כיהודאיים"), כמו טס להכנת לחם.
מצאו גם את אותם כלי פולחן (ובעברית: כל כלי שלא ברור מיד מה ייעודו...) מעניינים, אם כי אלה לא מחזקים ולא מחלישים את הזיהוי של האתר, לדעתי.

כלומר: זיהוי היישוב כיהודאי לא מתבסס רק על העדר עצמות חזיר וצלמיות, בדיוק כמו שמציאתן לא בהכרח שוללת את הזיהוי הזה (קריאה בשופטים רק מעלה תהיות כשלא מוצאים איזו אשרה בישוב של בני ישראל ). מצד שני, ההתעלמות שלך מהמאפיינים הארכיטקטוניים של העיר כרמזים לזהות היושבים בה לא מאפשרת שום זיהוי בכלל - גם (כפי שציינת) של מגידו, גזר, באר שבע, ערד - כישובים יהודאיים (אני זורק שמות מהזיכרון).
מאחר ובמקומות אחרים יש זיהוי המניח כי חומת סוגרים=ממלכת יהודה/ישראל, ע"ס ממצאים נוספים וע"ס תארוך, הרי שההנחה כי מדובר במאפיין של יישובים יהודאיים בהחלט מתקבלת על הדעת.

האם ניתן לקבוע בוודאות כי ח' קייאפה=שעריים=עיר מתקופת הממלכה המאוחדת? לא. אולי אם נמצא את השלט שהיה קבוע בכניסה לעיר, עליו כתוב "ראש עיריית שעריים מברך את תושביה בברכת יום משיחה שמח. יחי דוד המלך, מייסד העיר"... (אבל גם אז יהיו מי שיקבעו שמדובר ב"דוּד המלך", ע"ע תל-דן).

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

הן ברשימת ערי שבט יהודה בספר יהושע, והן בתיאור הקרב בין ישראל והפלשתים בימי שאול המלך.

בקישור הבא יש דעה מעניינת החולקת על זיהוי קייאפה עם שעריים, ומציעה רעיון שעל פניו נשמע סביר יותר, ומן הראוי שהארכיאולוגים יבחנו אותו לעומק:

http://www.agenda.co.il/56/forum/825639/

טבע ונופים בישראל - טיולים ושמורות טבע בארץ

http://www.inature.info

בהחלט דעה מעניינת.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

http://news.yahoo.com/earliest-evid...-140333875.html

For the first time, archaeologists have uncovered shrines from the time of the early Biblical kings in the Holy Land, providing the earliest evidence of a cult, they say.

החירבה נמצאת באזות שבין צומת עזקה לצומת עציונה,די סמוך לשביל ישראל? כי באינטרנט אני מוצא את זה פחות או יותר שם ובמפה שלי - לא כתוב השם חירבת קייאפה.

חפש בפורום, העלתי בזמנו הסבר על האתר.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

תיקון: האשכול הועלה ע"י טלי ב"מטיילים ותרמילאים".
לאשכול

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לפני כמה ימים קניתי את הספר "עקבות דוד המלך בעמק האלה" בהוצאת ידיעות אחרונות. הספר נכתב ע"י שלושת החופרים באתר. בינתיים קראתי כבר חצי ממנו ואני מאוד ממליץ עליו לכל מי שמתעניין בנושא.
החלק הראשון של הספר עוסק בהסבר על הויכוח המתנהל בעשור האחרון בקרב הארכיאולוגים לגבי ראשית המלכות ביהודה. יתר הספר עוסק בתיאור החפירות בחר' קיאפה ובממצאים שהתגלו בה. התיאור מכסה את כל עונות החפירות כולל 2011.
למרות שאני לא מסכים לכל הקביעות של הכותבים בהחלט מדובר בספר מומלץ לכל חובבי ארכיאולוגיה.