26-02-2012, 15:24
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
אתגר: היסטוריה נחבאת בתוכניות מערכונים (גששים, שייקה אופיר)
אתגר: היסטוריה נחבאת בתוכניות מערכונים (גששים, שייקה אופיר)
נושא שמזמן עניין אותי כתחביב: רובינו (מעל גיל מסויים, עדיין לא זקן...) מכירים את תוכניות המערכונים שפעם שלטו בזירת הקומדיה המקומית. אלו שודרו, בין השאר, ברדיו בימי חול ושבת והיוו "מדורת השבט" של המדינה במשך עשורים. עד היום לרבים מצלצלים באוזניים קוחות הצחוק ההיסטרי של איזו גברת בקהל של הופעה של הגששים, או הצחוק הגורף מול יוסי בנאי ורבקה מיכאלי....
מעבר למערכונים אשר בתוכנם ומהותם היו בעלי נגיעה לאירועים אקטואליים, במערכונים רבים שובצו אנקדוטות גלויות/נסתרות אשר רמזו לאירועי השעה: אלה לרוב נשמעות חסרות משמעות למאזין שאינו בן התקופה, ולא פעם גם למאזין בן התקופה בהאזינו לתוכנית זמן רב אחרי. אני מנסה ליצור רשימה של אנקדוטות/אזכורים/משפטים שששובצו במערכונים ואשר היו בעלי זיקה לאירועי השעה. כמה קווים מנחים, באופן כללי:
המערכונים צריכים להיות מול קהל, או ברדיו, וזמנם עד סוף שנות השמונים.
מוכרים באופן סביר לקהל הישראלי (הגששים, שייקה אופיר, אורי זהר, בומבה צור, יוסי בנאי ורבקה מיכאלי).
האזכור ההומוריסטי אינו נושא המערכון, אלא משובץ יחסית מחוץ להקשר ולכן קשה להבנה בעיני מי שאינו בן הדור (לדוגמא: מערכון המתנחלים של הגשש: לא רלוונטי האזכורים בו מאחר וכל נושאו הוא אירועי השעה). צריך שהאזכור לא יהיה רלוונטי במיוחד למציאות של היום...סליחה על שאינו מכיר את השם הרשמי של רבים מהמערכונים.
דוגמאות:
מערכון הקרב בסופרמרקט של הגששים:
1. "האם יש עדויות למעורבותו של כוח עיראקי" – אזכור הקשור בשאלת המצאותו של חיל משלוח עיראקי בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים.
2."יופטפויומאט נגמר החלב!!!" – אזכור שלדעתי קשור ללא ספק למיני ויכוח שהתעורר כאשר אחד משרידי הלוחמים בקרב תל חי רמז כי מילותיו האחרונות של טרומפלדור לא היו בדיוק "טוב למות בעד ארצינו". בכלל כל המערכון כולל אלמנטים שהם פארודיה על הגרסא הרשמית של הקרב בתל חי.
מערכון "שיח טבחים":
1. "גנדי-גנדי – מה זה כמו היום, כשכל אינדירה נהיה פתאום גנדי?" – אזכור של ההילה שסביב האלוף רחבעם זאבי מיד לאחר ששת הימים: תקופת המרדפים בבקעה, הלביאה שהחזיק ב"מצודת כפיר" (פיקוד מרכז) ובכלל הערצת הגנרלים של השנים לאחר מלחמת ששת הימים.
מערכון של הגששים אודות הילד הגונב בולים מהדואר של השכן:
1. שכן (שייקה) מביע פליאה על כי שכנו (פולי-מי שבנו גונב בולים לשכנים) קורא לאשתו בשם "מזל" ואז נענה בכך שפולי מצביע על בנו ואומר במבטא יידישאי בולט "מזל! אתה רוייאה!" (הילד "שחרחר") – לעג על תופעה של פליאה אל מול זוגות שבהם הבעל אשכנזי מזרח אירופי והאשה מיוצאות תימן...
מערכון המוסך (קלראשו) של הגששים
1. "מה יש לך לעשות ברבת עמון? – להביא כולרה" – אזכור הקשור להתפרצות מגפת כולרה בירדן בשנות השבעים שגרמה דאגה לאור העובדה שהייתה תנועת ערביי השטחים בין המדינות.
מערכון "טיל קרקע חומוס:
1. "שואלים עלינו" שואל המילואימניק הוותיק בתעלה את המילואימניק הטרי ונענה "יש התעניינות" – רמז לעובדה שמלחמת ההתשה הייתה "מלחמה נשכחת" וכי לא היה קשר בין המתרחש בחזית התעלה ובין החיים בעורף.
מערכון הישראלי היורד ושליחי הסוכנות של הגששים:
1. הישראלי היורד (גברי) נשאל בידי שליחי הסוכנות כיצד הוא עוצר מונית אם לא יודע אנגלית, ומשיב "כל נהגי המוניות בניו יורק ישראלים". שיקוף (מוגזם) של מצב שהיה בשנות השבעים.
מערכון "כבד אווז קשה" (שלושה חברים עשירים מקטרים על החיים הקשים בישראל):
1. "הבאתי שלושה פיליפניות מבומבאי: אחת לילד, אחת לילדה ואחת... ספייר!" – תופעת המטפליות מהפיליפינים החלה ככל הנראה בדיוק כאשר נכתב המערכון הזה (סוף שנות השבעים)
מערכוני הפרסומות לרדיו (גששים)
1. "עשה חיים-סע בזחל"מים" – (לכאורה פרסומת למשרד נסיעות) – תקופת לאחר מלחמת ששת הימים שבה ה"זחל"ם" "כיכב" באין ספור תמונות ככלי הרכב בו נעו כוחות צה"ל בכל החזיתות.
מערכון הבנק בירושלים (גששים)
1. "החור בקיר – החור הזה" – מכשירי הבנק האוטומאטיים נכנסו לישראל באחת באמצע שנות השבעים. במדינת ישראל המאוד לא "אלקטרונית" הם היו פלא עולמי (למעשה הותקנו בישראל מכשירי משיכת כסף עוד הרבה לפני שהיו נפוצים באירופה!) ועוררו המון חשדנות ועניין. הדיאלוג בין שני הירושלמים ה"ס"טיים" למנהל הבנק משקף אווירה זאת.
2. "כל יום שודדים שלושים ארבעים בנקים" – אזכור גם של תופעת סניפי הבנקים שנפתחו בכל פינה בשנות השבעים, וגם של העובדה כי מעשי שוד בנק היו מאוד נפוצים.
אחד ממערכוני הטבריינים (גששים):
1. רעיון המכונית הנוסעת על דגים-העיסוק באפשרות שמכונית תסע על דגי ים (אשר לכאורה שותים המון נפט) משקף גם את חרם הנפט של אותה תקופה וגם את העובדה שעד שנות השמונים דליפות נפט (מי זוכר את הזפת בים?) לים היו דבר שבשגרה.
מערכון הקפיטריה בטבריה (גששים):
1. לאור השאלה המתנשאת "אתה היית בצורפת?" - עונה הדמות של גברי בנאי "אני גמרתי אתם (הצרפתים) - יום עסל, יום באסל:דה-גול, דה-אופסייד" - שיקוף של האכזבה מכך שצרפת, בת ברית עקבית של ישראל, הפכה צד בעקבות מלחמת ששת הימים. תחילת התופעה (בם 45 פחות או יותר היום...) של עויינות בקרב הישראלי כלפי צרפת והצרפתים.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 26-02-2012 בשעה 15:34.
|