במקור נכתב על ידי קרן-אור
אתה קצת קשוח מדי עם צבא ארה"ב.
לא קשוח אבל בהחלט ביקורתי. כבר עברו כ-10 שנים מהתחלת הפרוייקט של ה-FCS שבמסגרתו פותח נגמ"ש חדש. ב-2009 בוטל הפרוייקט וארה"ב החלה לפתח את ה-GCV. אבל לפני 2020 אין סיכוי שארה"ב תראה את הנגמ"ש החדש נכנס לשירות. כך שיעברו 20 שנה, ביליוני דולרים יעברו לחברות השונות ובסיכומו של דבר לא נקבל נגמ"ש יותר טוב ממה שניתן לקבל היום. זה מזכיר לי את הסיפור על המלך שביקש מיהודי חכם שילמד את הסוס שלו לדבר. אמר לו היהודי אין בעיה זה יקח 10 שנים והרבה כסף. לאחר חתימת העיסקה, החבר של החכם אומר לו, אתה יודע שלא תלמד את הסוס לדבר גם בעוד 20 שנה, עונה לו החכם זה נכון אבל עד אז הסוס יכול למות, המלך יכול למות ובנתיים הכסף אצלי.
ככה עובדת המערכת הבטחונית בארה"ב, קודם תן כסף אחר כך נתכנן משהו, ובסוף נבטל את הפרוייקט ונתחיל מהתחלה.
א. אמפירית ובניגוד לאינטואיציה, תכנון נגמ"ש מורכב מתכנון טנק. המורכבות אינה טכנית (כל מערכת לכשעצמה פשוטה יותר מהמקבילה בטנק), אלא ברמת הנדסת מערכת: הקושי להגדיר במפורש את הדרישות. טנק צריך יכולת לאתר ולהשמיד כל מטרה קרקעית בזירה בטווח סביר, לעמוד בפני איומים מוגדרים ולנוע בשטח מוגדר. נגמ"ש צריך- בנוסף לתחומים האלו- להשלים את היכולות של הטנקים ושל החי"ר שנפרק ממנו, וכן להיות פשוט וזול יחסית. אמפירית, כל נגמ"ש סביר שאני יכול לחשוב עליו (ברדלי, נמר, BMP, מארדר) פותח במשך יותר זמן מטנק של אותה מדינה.
באשר לתיכנון נגמ"שים זה אולי מסובך יותר אבל לפעמים נראה לי שמסבכים אותו הרבה יותר ממה שצריך, ולכן הבעיות. ראה את הסרט ש-Taurus מראה בתגובה שלו למטה שמספרה 37. הנגמ"ש שמנסים לתכנן הוא הייבריד של טנק ונגמ"ש שיוצר סירבול, בעיות ועליות גבוהות, אם הנגמ"ש היה נשאר נגמ"ש התיכנון יכול היה להיות פשוט יותר, הייצור מהיר יותר וזול יותר.
ב. ההשואה לצה"ל דווקא מחמיאה לצבא ארה"ב. לצה"ל אולי היה את המרכבה מהר, אך בתחום הנגמ"שים- הבראדלי, שרמתו סבירה, נמצא כבר שנים בשימוש נרחב יותר מה-"אכזרית" והנמ"ר בצה"ל.
הוא מוצלח כאשר הוא משתף פעולה עם הטנקים, ברגע שהוא עובר לעבוד עם חי"ר, לנמר יתרון מוחלט.
|