01-02-2012, 12:07
|
|
|
|
חבר מתאריך: 22.04.03
הודעות: 396
|
|
קודם כל, משתתף בצערך, מבין אותך, הכלבה שלי נפטרה(כן,אני יודע שאומרים את זה רק לבני אדם, וזאת הסיבה שאני ממשיך להגיד את זה) מאוגוסט האחרון מסרטן, היא הייתה כמו עוד אחות, ליוותה אותי מ97, מכיתה ג'.
באותו זמן שהמצב שלה הדרדר הייתי בתאילנד כבר אז נכנסתי לדיכאון,לאחר כמה שבועות,לקרא סוף הטיול, היא נפטרה, אפילו לא הספקתי לראות אותה בפעם האחרונה...
כל המשפחה נכנסה לדיכאון, אין ספק שזה דבר קשה ובאמת שעד כה זה הכאב הכי גדול שהרגשתי.
גם לי אמרו בהתחלה תאמץ כלב אחר, בהתחלה אתה לא מוכן להקשיב, הרי שום דבר לא יחליף אותה!
עבר חודש וקצת מאז, עדיין חושבים עלייה,עדיין בדיכאון, אבל אז הבנו שיש איזה מחסור בבית, נישאר לנו כ"כ הרבה אהבה ממנה וחייבים לעשות איתה משהו, כי שהיא נתקעת בלב ולא משחררים אותה זה רק מגדיל את העצב.
כמו שמצפון כתב לפניי,החלטנו שאין בררה, ואימצנו כלבה נוספת מצער בעלי חיים. מסתבר שזאת התרופה הכי טובה ויעילה לרכך את הכאב.
הכלבה עכשיו,קצת מופרעת,שובבה ועם אופי קצת שונה,אנחנו ממש אוהבים אותה אבל עדיין לא שוכחים את הקודמת ולפחות אני,עדיין חושב עליה כמעט על יום.
אני יודע שזה יקח לך זמן, ורוב המילים לא יעזרו, זה רק הזמן.
תהייה חזק !
|