בשנת 72' ישבנו במוצב 104 ברמה יחד עם אנשי מילואים מיחידה שקראו לה "סיירת גוש תבור ".
הם היו ברובם מאזור העמק , אנשי מושבים וקיבוצים שעברו לסיירת מיחידות קרביות אחרות .
הם היו רחוקים מסיירת כמו שאנחנו מכירים ונראה לי שהפלוגה הזאת שימשה בעיקר כמקום מפגש והווי לאנשי העמק שחיפשו משהו קצת פחות פורמלי . . המ"פ היה אברהם בן מאיר מתל עדשים .
אני זוכר מאז מעט אנשים כמו גידהל'ה מרם און , אסא לין ממשמר העמק ובעיקר אני זוכר את שלמה דגן [ דדשוב ] ממושב מולדת שהיה צנחן בעברו ועבר את כל פעולות התגמול . העברתי איתו הרבה שעות שמירה עם סיפורים מרתקים על התקופה ההיא .
האם יש קצת חומר על היחידה והאנשים ?

משה שוק מעין השופט כתב בעלון הקיבוץ:

ציטוט:

לפני מספר ימים, התקיימה פגישה במחנה עמוס ליד עפולה, של מספר ותיקי סיירת תבור ואלמנות של ניספים מאסון הטופולב, מטוס שהתפוצץ בבסיס במלחמה. סיירת תבור הוקמה ערב מלחמת ששת הימים, במטרה להוות יחידה שתפעל לאורך הגבול המזרחי. חייליה, כולם מילואימניקים וחיילי חי"ר לשעבר. רובם בני משקים ומושבניקים, בעלי ניסיון צבאי לא מבוטל. מקיבוצנו שירתו ביחידה במשך שנות קיומה כ- 10 חיילים. עם הקמתה, מנתה היחידה 45 חיילים, כולם יוצאי ההתיישבות העובדת. כמפקד היחידה הראשון מונה אברהם בן מאיר, איש תל עדשים, אדם סימפטי ונעים הליכות העוסק היום בייעוץ בדרא"פ.

עם זאת, במקומות אחרים כתוב שהנפגעים בהתרסקות הטופולב היו מיחידה שנקראה "סיירת כרמל" - יחידה עורפית-מרחבית שעסקה במשימות שמירה וסיור לאורך קו התפר. הנה דוגמא למקור אחד (שלפיו הטופולב הופל על ידי מטוס מוסטנג, כך שהדיוק לא היסטרי).

בכל מקרה, ככל הנראה השם "סיירת" או "פלוגת סיור" לא מתייחס ליחידה חטיבתית מובחרת אלא לפי הפשט - ליחידת סיור. נראה לי שהכוונה הייתה ליחידת הגמ"ר שביצעה סיורים לאורך קו הגבול דאז באיזור העמק.

דברים מתחילים לצוף .בסיסם היה בכפר ילדים ליד עפולה . נזכרתי גם שהם כמה פעמים דיברו על האסון בששת הימים במחנה עמוס .

בשנות השבעים, היתה כתבה בעתונות הכתובה על סיירת תבור, שאז כבר היתה מאוחדת עם סיירת הגעתון, ומפקד היחידה היה סא"ל אלי גוזני ז"ל (מיוצאי יח' 101 ומוותיקי הצנחנים).
גם עפ"י מה שאני זוכר מהכתבה הזו (שלמיטב ידיעתי וחיפושי איננה ברשת), זו היתה יחידה של לוחמים ותיקים, עם ציוד לא משהו אבל עם רוח איתנה.
מפתיע, לפעמים, מה שזוכרים באופן מקרי...

הפרטים להלן מפי אסא לין:
הסיירת הזאת הייתה באמת דבר יוצא דופן. רובם או כולם חברי מושבים וקיבוצים בעמק יזרעאל.
המשותף לכולם היה שכולם היו אמורים לצאת משרות קרבי בגלל כושר לקוי (כמוני) או בוגרי צנחנים ושייטת שנאלצו לפרוש בגלל גילם המופלג (36+) וכולם רצו להמשיך לתרום בשרות יעיל.
לצורך כך הלכו למחסני הגרוטאות של צ.ה.ל. בחרו ג'יפים ישנים. היתקינו אותם במוסכים של ההתיישבות העובדת והפכו אותנו ליחידה מוזרה כזו. היינו היחידה עם טווח גיוס הקצר ביותר בצה.ל. כדי שנוכל לאבטח את הגיוס של שאר היחידות. (הנשק והחגור בבית כך שחצי שעה עד 40 דקות מההחלטה לגייס היינו מוכנים לתנועה. אחרי פרישתו של אברהם בן מאיר החליף אותו אלי גוזני מגניגר (מוותיקי 101) ובזמנו גדלנו מפלוגה מצומצמת לגדוד קטן וסופחו אלינו גם רבים אחרים כך, שאופי היחידה כבר השתנה קצת.
במלחמות שבאו במשך השנים השתתפנו לא ככוח כובש אלא להפגנת נוכחות בין הכפרים של ערביי הגליל במלחמת יום כיפור והחזקת השטח בשלום הגליל. ובימי שלום, תעסוקה לאורך גבולות המדינה כמו כל היחידות. (לבנון, חברון והגדה, סיורי חוף (בימים הטובים) ובקעת הירדן. אך רב התעסוקה הייתה בגבול לבנון ורמת הגולן.
בשנת 1992 הוחלט שרבים מאיתנו כבר זקנים מדי. שוחררנו משרות מילואים וזמן לא רב אחרי זה היחידה פורקה.

אני זוכר היטב את אסא לין . יש לי בבית איזו תמונה ישנה שאני לא מוצא אותה שלו ושל שלמה דגן במוצב 104 ברמה . אם יש לך קשר איתו תשאל אותו אם הוא זוכר את התעסוקה בשנת 72' במוצב הזה ביחד עם חיילים מגולני .אם אני לא טועה המ"מ שלהם היה יוסי מיזרעאל .
הזכרתי בתחילת האשכול את גידהל'ה מרם און שהביא איתו למוצב מכשיר כושר שנקרא אז "בולווקר ". הוא טען אז לצחוקם של חבריו שהמכשיר הזה שינה את גופו . אסא בודאי זוכר את המקרים .

היה לי הכבוד לשרת ביחידה זו כמתנדב כשנתיים
בין 1983 ל1985 .
יש גם תמונות מגזרת זרעית מ1984
החברה ששרתו הגיעו מתוך נשמה מדהימה ,עם גב כפוף וידיים רועדות
באו ותרמו ,היה זה כבוד אמיתי להכיר את הדמויות שכבשו את תל פאחר
ולחמו במלחמות ישראל,נפצעו ובאו להתנדב ולתרום ,בלי שום בקשה לתמורה.
הגיפים באמת היו שאריות של משהו משנות החמישים ,אבל הרצון ורוח הקרב
פשוט כבוד .
https://2012-uploaded.fresh.co.il/2...28/16358968.jpg
http://www.fresh.co.il/scripts/upload.php?do=search