29-11-2011, 12:51
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
לי הייתה בעייה דומה (אם כי אצלי הסיטואציה המלחיצה התבטאה בדרך כלל בגמגום, דבר שבאופן נורמלי לא היה לי).
הבעיה הזו סבוכה מכפי שהיא נראית מכיוון שהיא מזינה את עצמה. אתה בלחץ אז אתה מסמיק ובגלל שאתה מסמיק אתה נכנס ללחץ, ומכיוון שכשאתה לא מסמיק אתה בלחץ מה יקרה אם תסמיק אתה מתחיל להסמיק...
אין פתרון קסם לכך לצערי. כד להפסיק להסמיק אתה חייב להפסיק להילחץ אבל כדי להפסיק להילחץ אתה חייב להפסיק להסמיק. מה עושים? (מטאפורית) מדמיינים את הקהל בתחתונים. הביטוי הזה הוצא מהקשרו בצורה כל כך נלעגת על ידי הוליווד עד כי המשמעות שלו אבדה לגמרי. מה שאתה צריך כשאתה נכנס לסיטואציה הזו זה לעשות restart למשפט שהתחלת לומר ולהמשיך ממנו כאילו כלום לא קרה. איך עושים את זה - אתה צריך להתאמן על בבית, מול המראה, על דימוי, מחשבה או אפילו מילה או תנועה. אתה מוצא לך עוגן לחזור אליו, לאפס באמצעותו את המחשבה. זה אומר, לשם הדוגמא, לתרגל מול המראה, בנחת, את המילה "רגע". אתה מרגיל את המוח לקשר בין "רגע" לבין איפוס מערכות ואיתחול. באמצע משפט, אתה מתחיל להסמיק - "רגע," אתה אומר (שזה לא נשמע תלוש מן השיחה), לוקח נשימה ומתחיל את המשפט האחרון מההתחלה.
אני יודע, נשמע טיפשי משהו, אבל זה עובד (וזו הסיבה שבשיחות יומיומיות, אני עובר לאנגלית למילה או שתיים תוך כדי שיחה, מה שמאפשר לי להמשיך לדבר חלק בלי להיראות יותר מדי מוזר )
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|