אחד האתגרים הפחות מוכרים במלחמה, הוא התחום הלוגיסטי.
הכישלון הלוגיסטי של המלחמה האחרונה ( לבנון 2 ), גרם לי לתהות:
אם כ"כ קרוב לגבול ישראל לא הצלחנו לדחוף אספקה, אז איך עשו את זה במלחמת ששת הימים?
בגלל תנאי השטח השונים אני לא מחפש השוואה בין שני המקרים. ברצוני רק להבין, איך זה בוצע?
במלחמת ששת הימים התמודד צה"ל עם אתגר לוגיסטי לא פשוט: להעביר אספקה לכוחות הלוחמים
שהתקדמו במהירות, ללא טיהור מלא של השטח, ולמרחקים ארוכים.

שאלתי היא:
מה הייתה שיטת המענה הלוגיסטי*לכוחות? והאם התכנון היה מראש לכיבוש כול חצי האי סיני?
ואם לא היה תכנון מוקדם לכיבוש כל חצי האי סיני, אז איך התגברו על האתגר שנוצר תוך כדי תנועה?
במיוחד לאור זה שהשטח לא היה מטוהר לחלוטין!
כיצד התמודדו עם המרחקים הגדולים בין נקודות המילוי ( מלני"ם ) שהיו (אני מניח ) בארץ, לבין הכוחות הקדומניים על קו התעלה?

הכוחות היו הרבה רחוקים ומפוזרים , ובתנאים יותר קשים.

לדעתי זה מקרה מבחן יותר מעניין לשאלתך, וגם תחת תנאים קשים יותר מבחינת אמל"ח עויין.

אתה מתבלבל.
בלבנון 2 המתודה לא היתה אספקה בדחיפה. זה ההבדל המשמעותי ביותר.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בקישור הבא מובא ביטאון "שריון" מאתר יד לשריון. מובאת כתבה בשם "גם הטנק צועד על קיבתו" מאת רמי דותן (בזמנו מפקד אגד התחזוקה ואח"כ תא"ל). חיפוש בגליונות האחרים (דיפדוף ובדיקת תוכן העניינים, לא ידוע לי כרגע על אופצייה אחרת) יניב תוצאות רלוונטיות נוספות.

לגבי סיני בששת הימים, רוב הטנקים היו בעלי מנוע בנזין עם זמן פעולה של כ12 שעות. אוגדת יפה שהייתה מבוססת על טנקי שוט (בנזין) תוספקה בין השאר בהצנחה.

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/0/111840.pdf

יותר מעניין אותי מה הייתה שיטת הפעולה, ואיך התמודדו עם האתגרים של המרחק מנקודות המילוי של הדרגים בארץ עד שהם הגיעו לתעלה לכוחות שם, מבחינה טכנית.
כי שיירות כאלה של מאות משאיות לוקח להעמיס ולהניע על צירים קטנים המון זמן הרבה יותר מסתם נסיעה מנהלתית + גורם המרחק והצורך לחזור את המרחק הזה שוב למילוי חוזר למחרת.

אני לא עונה במישרין לשאלתך אבל בזמן ההוא כל מכונית מטנדר ומעלה נרשם בימ"ח ויכול היה לקבל צו גיוס. האספקה נדחפה ע"י שיירות של משאיות תנובה, רכבים פרטיים וכל מה שהיו לו גלגלים.
זוכר את המערכון ה"מכונית המגויסת" ככה זה היה.

בששת הימים הכוחות הערבים היו בהלם מוחלט ובלי כל רצון התנגדות משלב מוקדם
ולכן הרבה יותר פשוט היה לרוץ עם שיירות אספקה אחרי הכוחות
בלבנון 2 מעבר לזה שהחיזבלונים לא התמוטטו
גם כל מחבל אי שם בהרים או בסבך עם כמה טילים או אר פי ג'י בדרכים ההרריות
יכול היה על נקלה לשתק שיירת אספקה או אף מסוק וזהו ההבדל הגדול

שאלה חשובה מה יהיה בעתיד, אם נאלץ לכבוש את חצי לבנון (או אפילו עד הליטאני)?

עדיין לא ראיתי שאנחנו עוברים לכלים ממוגנים (משאיות אספקה וכו') כמו MRAP וכל השאר, כפי שהאמריקאים ונאטו מפעילים בעיראק ואפגניסטן.
האם צריך להמתין עד שחו"ח נחטוף ורק אז לרכוש מיגונים/כלים מתאימים?

לוגיסטית, המשימה בששת הימים היתה יחסית קלה. המרחקים היו אולי גדולים, אבל העובדה שהלחימה בסיני הסתיימה תוך 3 ימים, משמעותה שרוב הלוגיסטיקה נשענה על הבטנים היחידתיים ולא על מערכת אספקה מסובכת יותר. הגולן ואיו"ש לא היו פונקציה מבחינה לוגיסטית.
מלחמת יוה"כ כבר הראתה השפעה נכרת יותר של הלוגיסטיקה על הלחימה, עד כדי כך שחלק מהקרבות (היקרים) היו תוצאה ישירה של הצורך לפתוח צירים לוגיסטיים.
מלחמת לבנון השניה היתה מקרה מבחן קשה אף יותר, בעיקר בגלל המשך ולאו דווקא המרחק.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אוי ואבוי לנו אם נחשוב שמשך המלחמה (חודש פלוס מינוס ) בלבנון 2 הוא סיבה לליקויים באספקה.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

לא - זה זמן שדורש פעולה תקינה של לוגיסטיקה לאורך זמן. לאלתר, אפשר כמה ימים, אבל אם המערכת מקולקלת - זה יתגלה לאורך זמן. בהשאלה - הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה סבל בצרפת מאותן בעיות לוגיסטיות מהן הוא סבל ברוסיה, רק שברוסיה הזמן והמרחק גרמו לכך שללוגיסטיקה היה משקל והפעה גדולים יותר (למרות שניתן "להאשים" את בריתו של חיל המשלוח הבריטי בדיוק מאותן בעיות).

אתה צריך לומר ההיפך - לא בטוח שהבעיות שהתגלעו בלבנון 2 לא היו כבר קיימות קודם לכן, כמו שימ"חים ריקים היו גם ב73', אבל גם ב-67'

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

גם השטח בסיני יותר פשוט מאשר בדרום לבנון,נכון(בלבנון יש לא מעט הרים וכדומה..)?

ביטיס, לא הייתי הלבנון 2 אז אגיד בזהירות.. יכול להיות שלפחות חלק מהבעיות תיספוק של הכוחות נבעו מהפחד לסכן מסוקים או דרגים?

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אני יכול להעיד בוודאות לפחות על מקרה אחד בו ביקשנו מסוק להוריד בית מסויים בעייטה א שעב, לאחר שזיהינו חוטי חשמל יוצאים ממנו. הבית היה בשטח מת למסוק שהתמקם בקו הגבול, והתבקש לשנות מיקום. תגובתו הייתה: " שלילי, אסור לי לחצות את (מילת קוד) 'הקו'."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מרקויס יכול להיות שלפחות חלק מהבעיות תיספוק של הכוחות נבעו מהפחד לסכן מסוקים או דרגים?

I would say that it's more like 99 percent of the logistics problems were due to exactly this reason

Furthermore, fear of taking casualties in general (by the army command/govt) was the greatest cause of the indecision and lack of success in Lebanon2

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

אז השאלה בראשית האשכול לא רלוונטית..
גם אם יהיו לנו אמצעי אספקה בלתי נראים אבל לא תהיה נכונות להבין שבמלחמה יש אבידות אז לא ננצח.
ואני חושב שיותר מזה: לא בטוח שה"חסכון" בהכנסת גורמי תיספוק או סיוע אוירי כמו שכתב פילון לא גרמו הם עצמם לאבידות..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

I agree with what you say. I also feel that in the end, besides not acheiving our goals, our over cautiousness resulted in more lost lives

Moreover, the very fact that someone can ask today how was it that the logistics system was able to succeed in 1967 or 1973 or 1982 , or hint that the Hizzballa mine or antitank missle threat to our supply convoys in Lebanon2 was more severe than the antitank missle or artillery or other threats in 1967 or 1973 shows a complete misunderstanding of what real war is and that it unfortuanatelly involves risks and casualties

Reasons I think we failed here
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ide#post1702828

Sorry for the English... I was a bad student in Hebrew school

אבל אפשר לענות לי בעברית

הלוואי שזה היה זה.הם פחדו פחד מוות.המרכבות לא ניכנסו אז שהריאו יכנס?

הטל ספק בכל.

שוב, אני לא מדבר על זה. אני מדבר על כך שהלוגיסטיקה של לחימה במשך חודש דורשת מערכת שיכולה לעמוד בכך. צריך הרבה פחות להחזיק מעמד 3 ימי לחימה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אחרי חודש לחימה לוגיסטיקה היא הכל.הדוגמאות שהבאת ממלמת העולם מוכיחות זאת-וגם עיראק.לרשות הגרמנים עמד גאון הלוגיסיקה אלברט שפאר.איזנהאואר היה לוגיסטיקאי מעולה אם כי מפקד שדה בינוני.והרוסים-לכל חייל היו 2 שקי יוטה עם לחם ותחמושת.עד היום הגרמנים עוד מחפשים את הלוגיסטיקה שלהם....

הטל ספק בכל.

האם נעשה שימוש כלשהו ברכבות לצרכי לוגיסטיקה?

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=400251

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

במלחמת ששת הימים לא היו בצה"ל אגדי תחזוקה אוגדתיים,והתחזוקה בשדה היתה ע"י פלוגות תחזוקה חטיבתיות והגדודיות.
השיירות המטכל"יות של אג"א יכלו לנוע רק על דרכים סלולות,כי רובם היו רכבים אזרחים מגוייסים,ללא הנעה קדמית.לדוגמה:את המים לכוחות בסיני הובילו במכליות החלב של אירגוני ההובלה.אלו שהושארו בארץ עברו לפעול במשך 24 שעות,כדי להמשיך להוביל חלב.
בכלל המשק האזרחי היה מגוייס כולו במסגרת מל"ח,כך שניתן לגייס את כל האמצעים של המדינה,למשק האזרחי ולצבא.

הן במלחת ששת הימים , מלחמת ההתשה האיומה בתעלה והן במלחמת יום הכיפורים , מלחמות שנלחמתי בהן בשפיץ של השפיץ , המערך הלוגיסטי שנקרא אז התחזוקה פעל ללא דופי, בתנאים קשים מאין כמוהם.למרות שבמלחמת ששת הימים נקלע הצבא למצוקת מים נוראית , אין גרוע יותר מצמא ואז החליטו להסב את המכונות של תנובה שמילאו שוקו לקו למיליוי מים שהוצנחנו עם מטוסי נורד ללוחמים שלמרות שהמצנחים בעקבות הרוח נחתו הרחק מדרום לביר גפגפה , כול הרק"מ נע לכיוון על מנת לזכות בכמה שקיות מים.
במלחמת ההתשה במוצב [ טמפו] אורקל במי"כ המצב היה הרבה יותר חמור .
כתוצאה מניתוק הציר ע"י לוחמי הקומנדו של הצבא המצרי , נוצר מצב נורא .
מצד אחד לשמור על גופות החיילים שנהרגו שם ,כשהחולדות מנגסות בהם
מצד שני לשמור על שפיות בהעדר מים .
אין דבר נורא יותר מצמא .
כול בן אנוש יכול לשרוד אפילו חודש ללא מזון אבל לא 48 שעות ללא מים .
למזלם באילתור צהל"י נדיר עקפו הכוחות בעזרת גמלים את שטח הביצות והביאו להם את האספקה.

כתבת: "... למזלם באילתור צהל"י נדיר עקפו הכוחות בעזרת גמלים את שטח הביצות והביאו להם את האספקה...."
אתה יכול בבקשה להפנות אותנו למקור הסיפור הזה בנוגע לאספקה באמצעות גמלים שלדבריך קרה במלחמת יוה"כ כסיוע למוצבי "אורקל" ?

מתחם אורקל (3 מעוזים)פונה במלחמת יוה"כ ב7 לחודש ביוזמת מפקד מחלקת השריון בו - שלמה ערמן ז"ל.בנוסף, טנקים לא יכלו לחבור אליו (צוות מירון אלתגר ז"ל) כך שבספק אם תוכננה למתחם חבירת אספקה ביום הראשון והשני ללחימה.

אני חושב שדני מתכוון למלחמת ההתשה.

את המוצב הזה (את שלושתם: אורקל א' ב' ו- ג') אל מול פורט-פואד ופורט-סעיד הכרתי היטב.

שאלתי בעדינות מירבית למרות שציפיתי ממנו לתגובה דומה לזו שלך....

רצוי להזהר בסיפורי "חסמבה" שכאלה שנוטים מן הסתם להשתרש בתודעה, ויהיה מי שיצטט אותם בעתיד כעובדות - "ככתוב...."

הספק שלי גם רב בהקשר לקביעתו הדראמטית: "...לשמור על גופות החיילים שנהרגו שם ,כשהחולדות מנגסות בהם..."

נמתין לשמוע מה בפי המפרסם.

נשמע מעניין, גם אותי מסקרן לשמוע אודות דרך יצירתית זו.
אגב, ידוע לך אם בקיפול של הכח מהמתחם חולצו כולם, בדגש על ההרוגים?
טען מגדוד 9 נשאר שם, לחם לבדו במצרים כיממה ובסופה נשבה.

נפל בשלבים. בתחילה נפל אורקל ג' ( הדרומי יותר) ב- 9 לחודש כמדומני נכנעו שני הנותרים.
לא כולם חולצו. למעשה אינני זוכר חילוץ כלשהו. חלק מהלוחמים נפלו בקרב וחלק נישבו. אין לי כרגע גישה לפרטים מדויקים יותר. מצטער.

מתוך סקרנות קראתי עכשיו את הערך המתאים בויקיפידיה (עברית) שם מסופר על כוח מהמוצב שחילץ עצמו דרך הסבחות. לא זכרתי זאת. אולם ודאי הוא שחלק מהלוחמים נפלו בשבי. את סיפור הטנקיסט שנשאר ללחום שם אינני מכיר.

מתחם אורקל ננטש ב7 לחודש. 2 מעוזים במתחם נכבשו עוד ב6 לחודש.
שארית הכח מהאורקלים, זחל"ם ושני טנקים - נחלצו ממנו ב7 לחודש בפיקוד ערמן. בהתקלות במארב נותר הזחל"ם מאחור שאנשי החי"ר מגדוד 68 נהרגים ומיעוטם נשבה. אנשי הטנק בו היו עוד כמה רגליים ממשיכים ומאוחר יותר נתקלים גם הם במארב, ממנו נחלצים רגלית. הכח המוקטן נע רגלית לעבר תעוז יורם, שם ב8 לחודש לפנות בוקר מתרחשת חבירה קשה - כח שריון וסיירת מטכ"ל פותחים באש על הכח בגלל המחשבה שהם קומנדו מצרי - מהכח נהרגים ערמן (קבל את עיטור הגבורה על תפקודו) וחייל נוסף, והשאר נפגעים.

טען מגדוד 9 - דוד אליאס, נשאר מאחור באורקל ג' שנכבש ע"י המצרים בשעה הראשונה למלחמה, מצליח להלחם כיממה תוך שהוא מחסל חיילים מצריים רבים, ולבסוף נכנע ונשבה.

מכיון שנושא האשכול הינו סיוע ותיפעול לוגיסטי לכוחות לוחמים, לא יהיה זה נכון להמשיך כאן בדיון (מעניין לכשעצמו) בנושא מעוז "אורקל". מציע שתיפתח אשכול חדש בנושא שם אתייחס להערותיך, ואוסיף חומר, ושם גם נוכל לשמוע דעות והערות ענייניות ( אני מקווה....) של אחרים

הוא כותב מפורשות על "טמפו" במלחמת ההתשה. נשמע קצת יותר סביר, ביחס לתקופה שלפני דרך הפלסטיק.
אני, מכל מקום, לא ראיתי גמלי הספקה. אבל באותם ימים גם טרם התגייסתי.

.

תוכל אולי לציין את מקור הסיפור הזה ?

אלה היו גמלי שלמה

ספסיבה! (תודה)
אבל רגע,חוץ מטנקים הובילו ציוד אחר?

שמעתי באיזה מקום שבלבנון 2 לא חצה את הגבול אף לא מ"פ מפקדה אחד! לדעתי פה טמונה הבעיה. צה"ל, שהיה רגיל למבצעים קצרים יחסית, בשטחים קרובים יחסית לא היה התייחס בכלל לצורך לציר לוגיסטי. בשביל להכניס שיירה לקסבה של שכם צריך 3 אבירים ממוגנים וסמ"פ. בלבנון זה מורכב בהרבה ואיש לא נתן על כך את דעתו. לדעתי דרג הקצונה הזוטר (לפחות בחי"ר, ואשמח להערות) לא תרגל מספיק אם בכלל חבירה לדרגים ואבטחה של ציר לוגיסטי. מבחינתנו זה היה רק משהו שמופיע בסוף הפקמ"ב באזור של מצ"ב כוננות אב"כ וכו'...

TUCO: God is with us because he hates the Yanks too! Hurrah

BLONDIE: God is not on our side 'cause he hates idiots also

מפ"מ לא חייב לעבור את הגדר, אם נקודת ההשפעה שלו היא מחוצה לה. אין מיקום קבוע נדרש. ממה שאני מכיר, צוואר הבקבוק היה העברת האספקה לתוך השטח, ולשם כך המפ"מ נדרש להיות במקום בו הוא הכי משפיע - נקודת הקצאת התובלה הקרבית.
הבעיה המרכזית היתה שההוראה האג"מית לגבי אישורי כניסה של כלים היתה X ולא נעשה תכנון להתמודד עם הקשיים שנבעו מכך - בכל הרמות.

אגב, העובדה שהלוגיסטיקה לא מתורגלת היא נכונה, אבל לא יחודית לנושא זה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אין ספק שמפ"מ לא חייב לעבור, אבל לפי דעתי העובדה שאף אחד לא עבר מצביעה על בעיה כלשהי (ובהחלט ייתכן שאני טועה...). ממה שאני הבנתי, בלבנון 2 כל הנושא של פתיחת ציר לוגיסטי לכוחות לא היה "אישו" ובהרבה מקרים פשוט לא היה. מקריאה של תיאורים במלחמות קודמות (אורי אור ביו"כ ויא יא בלבנון 1) הצורך והתפעול של הלוגיסטיקה בולטים כמשהו משמעותי, מה שלא היה בלבנון 2. אני שוב מדגיש שלא למדתי את הנושא לעומק ואני מדבר בעיקר מהתרשמות כללית...

TUCO: God is with us because he hates the Yanks too! Hurrah

BLONDIE: God is not on our side 'cause he hates idiots also

הוא מצביע על כך שצוואר הבקבוק היה בניוד של הציוד אל תוך, ובתוך השטח המאוים - זה נאמר כבר מספר פעמים בכמה דיונים כאן.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אי אפשר לתכנן אספקה, אם גם מחליטים לפעול בלי שיירות, וגם לא מחליטים כמה זמן ישהה הכוח בפנים.

כנראה, שאם אני הייתי אחראי על האספקה, הייתי אוסף (אולי חיילי מפקדה)חיילים-סבלים שיסחבו את האספקה על הגב או על טרקטורונים או סוסים, עד לכוחות הקדמיות.

במקבלים: הייתי מתיר לחיילים לשתות מים מברזים של לבנונים, מבארות של לבנונים ולאכול אוכל שהם מחרימים בשטח מתוך בתים או חנויות של אזרחים לבנונים.

הייתי עושה שימוש כמיטב היכולת והצורך, בדלק ובתחמושת של האויב, כנגדו.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אפשר לעשות גם וזה, וגם זה - כל עוד נותנים את דעת לצרכים ונותנים את הפתרון הנדרש.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

זה בדיוק מה שעשינו בלבנון 82, נכנסנו למינימרקט ולקחנו שימורים ושתייה באישור של הסמג''ד ובפיקוח של סמ''פ.
בקופה, ממתקים וסגריות כמובן לא נגענו.

אני חושב שהצורך לתספק הוא חשוב באותה מידה כמו הלחימה עצמה.
מ''פ מפקדה שלא דרש או נכנס כדי לתספק את היח' שלו לא מילא את תפקידו.
זה בערך כמו שמ''פ לוחם לא ייכנס עם הפל' שלו.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

בתור אחד ששירת במלחמת ששת הימים בטייסת תובלה (נורדים).
המטוסים שלנו, בזמן המלחמה, הצניחו כמוייות אדירות של "אפסניה" שכללה בין היתר גם אוכל וגם מיים (אני זוכר שנעשה ניסוי במיכלי מיים קטנים בגודל של כרית למיטה, העשויים גומי חזק מאד ומלאים במיים, שהתכנון היה להנמיך טוס ולזרוק אותם לכוחות על הקרקע, אני לא בטוח שהניסוי הצליח),
לאחר המלחמה, טסו מטוסי הנורד בסבב יומי שכלל את אבו-רודס ושארם אל-שיך וחזרה לארץ.היינו יוצאים ב5 בבוקר וחוזרים ב-8 -9 בערב.
בטיסות אלו העברו כמוייות אדירות של אספקה, ובחזרה לקחנו חיילים שעלו צפונה.