18-12-2011, 08:15
|
|
|
חבר מתאריך: 21.09.06
הודעות: 155
|
|
זכיתי במשפט וגם קיבלתי הוצאות!
הסיפור ככה.
כשהגעתי לאולם המשפט היו בו אנשים רבים, ואני שיערתי שעד הצהריים אני לא אצא משם.
אלא שהשופט היה בחור נמרץ שאוהב לקצר מאד. הוא נפנף את כל בעלי הדין אחד אחד באומרו להם באופן כללי: "תגיעו בחוץ להסדר, ובואו שוב לפניי כדי שאאשר אותו". זהו! שום דיון ושום כלום, הוא פשוט לא איפשר לאיש לפתוח את הפה.
דקה שלפני שהגיע תורי, התובעת של העיריה מסתובבת אלי ולוחשת לי: "אתה יכול ללכת, החלטתי לבטל את כתב אישום". לחשתי לה חזרה: "אני כבר פה; ברצוני לקבל הוצאות!".
אי לכך, יצאנו החוצה ביחד להפסקה קצרה, והיא אמרה לי: "תשמע, לא מצאנו את האישור על סימון המדרכה, ולכן אתה יכול ללכת". השבתי: "את זה היית צריכה לומר לי אתמול בלילה, ולא עכשיו כשהגעתי הנה על חשבון העבודה".
היא אמרה: "אם אתה ככה אומר, אנו נחזור לדיון אצל השופט". השבתי: "בבקשה! רק קחי בחשבון שכל שעה שעוברת, ההוצאות גדלות"...
מול השופט היא חזרה על כך שאני משוחרר. אמרתי אני: "כבוד השופט. הדיבור שלי עם התובעת לא מתחיל היום בבוקר. מזה ארבעים וחמישה ימים שאני מרעיש את העיריה, ומרתיח כסיר מצולה, בנסיון לקבל אישור על הסימון ולבטל את המשפט. מה לא עשיתי כדי לקבל תשובה? שלחתי מכתב רשום, הינחתי על השולחן מכתב לא רשום, באתי בגופי, דיברתי בטלפון, שלחתי אימייל; ביאושי אפילו שלחתי פקס' לראש העיר. חוץ מיונת דואר ניצלתי את כל אמצעי התקשורת האלקטרוניים והלא אלקטרוניים שעמדו לרשותי. התובעת סירבה לבטל את המשפט ועכשיו משהגעתי הנה על חשבון העבודה היא אומרת לי ללכת?"
השופט נעץ בה מבט, והיא הסבירה: "אני מצטערת שעובדי מחלקת ההנדסה לא ידעו בדיוק על איזו כתובת מדובר והם בלבלו אותי".
השבתי כשאני מסתכ ל עליה: "לפנינו דוגמה לגוף ציבורי שהוא כתמנון רב זרועות, ושכל זרוע מאשימה את הזרוע השנייה. סליחה, אבל אני מכיר רק אותך ורק איתך יש לי עסק".
ופה שתקתי. אגב - עיצה טובה! לשתוק לפתע בדרמטיות!
השופט הבין שתורו לדבר והוא ניגש לפסק הדין:
מחובתה של התובעת להתכונן למשפט, ומכיוון שהיא לא עשתה זאת - אין זה מן הדין והצדק להטיל על הנתבע את הוצאות המשפט. לכן הוא יקבל (וכאן השופט שאל אותי "כמה", ואני בתום לב עניתי שהפסדתי 140 ₪ 140 ₪".
ואכן לאחר מספר ימים קיבלתי צ'ק בחתימת ראש העיר.
ופה המקום להודות למנהלי הפורום ולכל אלו שבאו לעזרתי. יישר כוחכם! מכם שאבתי כח לבוא ולהישפט. חנוכה שמח!
אגב; אחד מעובדי העיריה סיפר לי שלאחרונה העלו בישיבת עיריה רעיון לצבוע בעיר מקומות לנכים, ורק אחרי כן להכשיר אותם בצורה מסודרת וחוקית. ואז קמו אחדים וקראו: "לא! לא! לאחרונה הסתבכנו עם העניין הזה".... האם זה בגללי?
|